דיון מחירי הדירות לאן?

יוחנן 1

משתמש מקצוען
בדרך לקרית גת מערב החרדית: זה הסכם הגג החדש
היעד לעשור הקרוב סומן: דרעי וליצמן יחתמו על הסכם גג חדש – שלישי במספר – בהיקף של שני מיליארד שקלים בקריית גת, שתשלש את מספר תושביה • מה המשמעות של ההסכם, ואיזו ביקורת נמתחה מצד בכירים ברמ”י? • וגם: איזה פן תכנוני של מרכזי המסחר על מתכנני השכונות החדשות לקחת בחשבון מול אכלוס חרדי?
דוד שלומוביץ 12.07.2020
%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%9E%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94.jpg
הבנייה הוותיקה בקריית גת | צילומסך מאתר העירייה
השרים ליצמן ודרעי מסמנים את העיר החרדית הבאה בעשור הקרוב: קריית גת. לאחר שחריש נפלה שלל לידיים חילוניות, כסיף תעבור לכאורה לידיים בדואיות ושפיר לרגלי הביורוקרטיה, מסומנת העיר הדרומית באזור לכיש כפתרון הבא של משבר הדיור של המגזר החרדי.
על פי דיווח ב- TheMarker, בעקבות מאמציהם של ליצמן ודרעי הסכם גג שלישי עומד להיחתם עם עיריית קריית גת בראשות רה”ע אבירם דהרי. תג המחיר של ההסכם עומד על 2 מיליארד שקלים ובעקבותיו – תגדל כמות התושבים בעשור וחצי הקרוב מ-55 אלף, לכ-150 אלף תושבים מרביתם חרדים.

נכון, עדיין לא מדובר בפתרון הקולוסלי של משבר הדיור. עשרת אלפים (או אפילו עשרים אלף) דירות שייבנו עד שנת 2035 הן בסך הכול רטייה מקומית לכווייה נרחבת בדרגה שלוש. בעשור הקרוב עדיין ימשיכו זוגות צעירים להצטופף בדירות מחסן חנוקות ולא חוקיות, מסוכנות למגורים בעת שריפה ועוד מרעין בישין, דירות חנייה סרוחות ודירות גג לוהטות או קפואות. המגזר החרדי זקוק לשלוש ערים חדשות דוגמת מודיעין עילית או ביתר עילית על מנת להגיע אל המנוחה והנחלה.
עצם העובדה שבמשרדים הרלוונטיים יושבים בולדוזרים שאכפת להם מהמצב, כבר מבטיח שבעתיד – המצב ישתפר.
על פי דיווח של עדי כהן ב- TheMarkerהסכם הגג החדש יממן את עלויות הפיתוח של כ–10,000 יחידות דיור חדשות שייבנו במערב העיר לציבור החרדי. מדובר בחטיבת קרקע המתפרשת על פני שטח של כ–2,300 דונם שיצטרפו לשטחה של קרית גת מתחום המועצה האזורית שפיר. הרובע ייבנה ככל הנראה במקום עיר חרדית חדשה ועצמאית בשפיר.
הבנייה המאסיבית תציב את העיר קרית גת כמטרופולין אזורי (למורת רוחה של עיריית באר שבע הנושאת בתואר דומה). הבנייה אמורה להתרחש לא רק ברובע החרדי החדש אלא בעוד שורת תוכניות ענק לבנייה חדשה ולהתחדשות עירונית בעיר, שצפויות להוסיף לתחומה כ–40 אלף יחידות דיור עד 2035.
תקציבי הפיתוח להקמת הרובע, משקללים עלויות מוערכות של כ–150–200 אלף שקל ליחידת דיור. על פי הדיווח התוכנית להקמתו של הרובע החרדי החדש (תמ״ל 1011) מקודמת כארבע שנים בוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ”ל). על פי התוכנית ייבנו ברובע 8,500-10,000 יחידות דיור. לצד שטחי המגורים, שייבנו בצפיפות ממוצעת של 12.7 יחידות דיור לדונם נטו, יכלול המתחם כ–2,400 דונם נוספים שייעודם כ-22 אלף מ״ר לתעסוקה, כ-12 אלף מ״ר למסחר וכן שטחים נוספים שיוקצו למוסדות ציבור ולהקמת אזור לוגיסטי שישרת את הרכבת. בימים אלה עוברת התוכנית התאמות ושינויים במסגרת יונמכו הבניינים ויגדל היקף מוסדות הציבור.
מדובר בתוכנית שאושרה להפקדה בוותמ”ל עוד באפריל 2016, אולם מאז ועד כינון הממשלה החדשה לא קודמה באופן משמעותי, והיו חילוקי דעות רבים באשר למתווה הסופי שלה. בדיווח נטען שהמחלוקות נגעו בין השאר לשאלה העקרונית של הקמת רובע חדש בעיר קיימת אל מול הקמתה של עיר חרדית חדשה, שתבוא במקומה של העיר חריש.

חיבור מוניציפלי, לא רק תכנוני
מקורות במשרד השיכון אישרו וצוטטו ב- TheMarker כי המהלך אכן מבשיל וכי יגיע להכרעה ככל הנראה כבר בשבועות הקרובים. “אמנם בשנתיים האחרונות היו לא מעט דיבורים על עיר חדשה שתהיה חלק מהמועצה האזורית שפיר ועל הקמת השכונה הזו במנותק מקרית גת – אבל זה נשאר בגדר דיבורים. מה שמקודם היום זה מה שלמעשה תמיד היה על השולחן, ומה שגם אישרה הוותמ״ל – להרחיב את שכונת גת עם שכונה חדשה שתהיה חלק ממנה, ממערב לה”, אמר בכיר ברשות מקרקעי ישראל.
לדברי הבכיר, “ההסכמות שיש היום בין שרי השיכון והפנים חיזקו את האמירה התכנונית הנוכחית – הרחבת קרית גת לשכונה חדשה בעיר, שהייעוד שלה בין השאר הוא לאוכלוסייה חרדית. באחרונה התקבלה גם הסכמה עקרונית של העירייה לנושא. מה שנקבע הוא שנרחיב את הסכם הגג שנחתם, ושדרעי יאשר את הרחבת הגבולות של קרית גת ויצרף אותה לעיר מוניציפלית – ולא רק תכנונית. בימים אלה ההסכם מתגבש בין הצדדים, ובעירייה דוחפים לכלול בו גם את שכונות המגורים שנכללו בהסכם השני, הקודם, שתקועות בוועדה המחוזית ועדיין לא שווקו”.
עדיאל שמרון, ראש רשות מקרקעי ישראל, אישר את הדברים ואמר כי “השר הנחה את רמ”י לקדם הרחבה של הסכם הגג לשכונת קרית גת מערב, ואנו פועלים להרחבתו כדי לקדם את פיתוחה של השכונה, בהנחה שסוגיית הגבולות המוניציפליים תקודם ותאושר על ידי שר הפנים בממשלה החדשה”.
ולסיום, לצד הערותיו של הבכיר ברמ”י, הערה מתבקשת מכתב ‘ביזנעס’: השכונה החרדית הנוכחית בקרית גת תוכננה מלכתחילה באופן גרוע. בשכונה המונה כ-1,000 משפחות (לא כולל האזורים המתחרדים שסביבה) קיים רק מרכז מסחרי אחד, בן שתי קומות. בקומת הקרקע התמקם סניף גדול של אחת מרשתות השיווק הפונה למגזר החרדי ובשתי קומותיו העליונות – מתגוררות בשכנות טובה לא פחות מארבע (!) קופות חולים המעניקות את שירותי הבריאות לתושבים.
והיכן כל יתר העסקים ברובע החרדי? אלה, אם תהיתם, נמצאים בדירות ובמחסנים צפופים, ללא יכולת להתרחב ועם הפרעות רבות לשכנים.
מתכנני השכונות החרדיות הבאות, אנא קחו זאת לתשומת לבכם.
 

יוחנן 1

משתמש מקצוען
הדעות חלוקות: הפחתת מס רכישה למשקיעים – טובה למי?
ותיקי ענף הנדל”ן ובכיריו מגיבים למהלך של כ”ץ שלא להאזין לתכנית של ליצמן להפחית לגמרי את מס הרכישה למשקיעים בפריפריה • כ”ץ מציצע להפחית את המס ל-5% במקום 8% •ייתכן שמשרד השיכון יתנגד להחלטה
שאול כהנא 12.07.2020

הדעות בענף חלוקות: הפחתת מס רכישה למשקיעים טובה לענף – אבל לא מספיקה. בעקבות הפרסומים כי בכוונת שר האוצר ישראל כ”ץ להביא לידי הממשלה החלטה להפחית את מס הרכישה למשקיעים ל-5% (במקום 8% כיום) מגיבים וותיקי הענף למהלך.
“מס הרכישה שהוטל על משקיעים בשיעור של 8% היה מופרז ועצר עסקאות רבות בשוק”, טוענת עו”ד נעמה שיף, שותפה במשרד שוב ושות’, “הוא פגע לא רק במשקיעים וביזמים אלא גם במי שירש שליש דירה למשל, ורצה לרכוש לעצמו דירה למגורים אך מצא עצמו נאלץ לשלם מס רכישה של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים”.

“יש לזכור”, מציינת עו”ד נעמה שיף, כי “גם כי מס רכישה הוא מס מחזור ולא על מס הרווח ולכן עצם גבייתו אינה מוצדקת. לכן ההחלטה להפחית את מס הרכישה היא נכונה אבל יש לפעול בצורה מהירה, ולא ליצור מצב שהשוק ייעצר בהמתנה להחלטת הממשלה. כבר עכשיו דווח שייתכן ומשרד השיכון יתנגד להחלטה. אם החלטה משמעותית כזאת תישאר באוויר ללא הכרעה היא רק תגרום נזק לענף ותגדיל את אי הוודאות בנוסף לאי הוודאות הקשה בשל משבר הקורונה”.
“אין ספק שמדובר במהלך מצוין ומבורך של השר כ”ץ” אומר יורם אביסרור, סמנכ”ל שיווק ומכירות ב’אביסרור משה ובניו’. “המהלך המהיר של שר האוצר, מעיד גם על הבנה של השר, שדרושים צעדים משמעותיים ומהירים כדי לעורר את ענף הנדל”ן בטח בתקופה כזאת. אני שמח שקברניטי המדינה מבינים שההשקעות חייבות להישאר בגבולות מדינת ישראל ולא לצאת החוצה ליעדים באירופה או ארה”ב כפי שראינו בשנים האחרונות. אני בטוח, שהצעד הזה יחזיר משקיעים לשוק, יחזק יזמים, שהיססו אולי לפתוח פרויקטים בתקופה האחרונה ויעשה טוב בטווח הקרוב והרחוק לענף”.
ואילו נסים אחיעזרא, מנכ”ל חברת ‘האחים דוניץ’ סבור, כי אמנם “הרעיון של שר האוצר החדש מצוין, ואני בהחלט חושב שצריך להחזיר את מס הרכישה למה שהיה לפני כחלון. אני רק מקווה שהוא באמת ידאג לכך שזה יקרה ולא יישאר רק ברמת הדיבורים. כתוצאה מהמשבר הכלכלי שהגיע בעקבות הקורונה ענף הנדל”ן סובל ממיעוט עסקאות. צעד כזה מבורך שכן הוא יעיר את שוק הנדל”ן וכתוצאה את כל התעשיה הקשורה לענף הנדל”ן. החלטת שר האוצר חשובה מאד גם לקליטת היהודים המבקשים לשוב ארצה עקב מגפת הקורונה וההכרה בביטחון שהמדינה העניקה בשירות הרפואי”.
“טוב יעשה שר האוצר ישראל כ”ץ אם אכן יפעל להפחתת מס הרכישה למשקיעים”, ציינה ורד צרפתי זבולון, סמנכ”לית בחברת ‘צרפתי שמעון’, “המהלך של כחלון להעלאת המס למשקיעים לפני כמה שנים הדיר אותם למעשה מהשוק וגרם להם להשקיע את כספם במדינות אחרות. כתוצאה מיציאת המשקיעים מהשוק, היצע הדירות להשכרה ירד – ובהתאמה מחירי השכירות עלו. אני מאמינה שצעד זה יתרום לריסון מחירי השכירות וכן יסייע להגדלת היקפי הפעילות בענף הנדל”ן שמהווה את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים”, אמרה צרפתי-זבולון.

ומה באשר למשקיעים שברחו אל מעבר לים? רמי בסירטמן מנכ”ל קבוצת ‘רם אדרת’ בטוח ש”המשקיעים היו חלק מהותי ומשמעותי משוק הנדל”ן ובשנים האחרונות, ראינו כיצד הם עוזבים את השוק ומחפשים השקעות מעבר לים. לדעתי המהלך של השר כ”ץ, הוא מבורך ושקול וימשוך חזרה את המשקיעים, שמחפשים היכן להשקיע את כספם . המהלך הזה יתרום להתעוררות השוק וזה חשוב שבעתיים בתקופה של חוסר ודאות בה אנחנו נמצאים כעת . במקום שכסף יצא אל מעבר לים, הוא יושקע פה, בישראל”.
בדומה לדעתה של צרפתי-זבולון, גם לירון פרי מנכ”ל ‘פרי נדלן’ סבור, כי החלטת האוצר להפחתת מס רכישה נלקחה מאוחר מדי, ומדובר בפלסטר על בעיה מורכבת שצריכה תכנון מקיף לכל ענף המגורים בישראל. “ההחלטה נכונה אך צריכה להיות עם מס נמוך עוד יותר והיה עדיף לפני שנה. בכל מקרה היא נותנת מענה חלקי בלבד”.
ועד כמה ישפיע המהלך על השוק? יקי בריגה מבעלי ‘בריגה נדלן’ מעריך כי המהלך שמקדמת הממשלה לא מספיק כדי להשפיע על השוק. “שוק הנדל”ן בארץ צריך חשיבה מקיפה וכוללת בשיתוף פעולה עם התאחדות הקבלנים. יש ליזמים הרבה מה להגיד. לצערי, טיפול בחלק מהבעיות, כמו שוק המשקיעים, לא יוביל לשינוי וחבל על הכסף של המדינה והציבור. רק פתרון כולל ישפיע באופן משמעותי על המצב הקיים והורדת המחירים בענף”.
 

מקצועי בלבד

Moderator
מנהל
מנוי פרימיום

מקצועי בלבד

Moderator
מנהל
מנוי פרימיום
ברור
רק שבמבט רחב הם בטלות באלף..
ציטוט מתוך כתבה שנכתבה לפני כשנה, [לפני הקורונה]

נקודה נוספת שעולה מן הגרף היא שלמרות שהתופעה של התייקרות הדירות בטווח הארוך היא מובהקת - היא איננה תהליך מונוטוני: היא נתונה למחזורים; ישנן תקופות של התייקרות וישנן תקופות של ירידת מחירים. כך, לדוגמה, מחירי הדירות ירדו בשנים 1965-1967 (תקופת המיתון הכלכלי, ירידה מחיר מצטברת של 10%), בשנים1973-1977 (תקופה של האטה כלכלית בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה, ירידה מצטברת של 37%), בשנים 1984-1988 (קריסת המשק והפעלת התוכנית הכלכלית לייצוב המשק, ירידה מצטברת של 20%), ובשנים 1997-2007 (השנים שלאחר העלייה ההמונית מחבר העמים, ירידה מצטברת של 22%). מכאן, שבמהלך התקופה הנסקרת חלו ארבעה אירועים משמעותיים, רב-שנתיים, של ירידת מחירי דירות.
האם לדעתכם הציבור מודע לירידות המחירים שהיו? האם הוא לוקח בחשבון שייתכן שמחירי הדירות ירדו בעתיד? אני מעריך שלא; נדמה לי שרוב הציבור מחזיק בדעה שמחירי הדירות בישראל תמיד עולים. לכל היותר - הם יכולים להתייצב לתקופת זמן, אבל לא לרדת. ציפיות אלו של הציבור מושפעות כנראה מכך שאנו נמצאים בעיצומה של עליית מחירים שנמשכת ברציפות כבר 12 שנים, שבמהלכה מחירי הדירות כמעט והוכפלו במונחים ריאליים. ציפיות הציבור הן "ציפיות מסתגלות" - הן משקפות את אירועי העבר בדגש על העבר הקרוב.
מקור

מחירי הדיור בישראל: מגמה, מחזורים וכמה תובנות

מה קרה למדד מחירי הדירות?
הסתכלו בגרף מס' 1, המתאר את התפתחות המחיר הממוצע של דירות בישראל (במונחים ריאליים, כלומר בניכוי האינפלציה) בשנים 1962 עד 2019 (הנתונים התקבלו באדיבות משרד השיכון). מה אנו רואים בגרף זה?
32WlzBX7znV0zJaSWcBmKmmPnmq8cMA6_I-Sjc_bxy6fOGrAh_4iVIZbmDkt8lRg7WCNLtz8r4AVikN7LlzPulYBltk9DnquOj8JN7MXpCGMKQjoospasgNncBjoJPRyc5_POA4u

אנו רואים שמחירה הממוצע של דירה התייקר במהלך התקופה האמורה (57 שנים) פי חמש, במונחים ריאליים. פירושו של דבר שהקצב השנתי הממוצע של עליית המחירים בתקופה זו היה קרוב ל- 3%. קצב זה גבוה מקצב העלייה הרב-שנתי של השכר הריאלי, ולכן מחירה הממוצע של דירה התייקר במהלך השנים גם במונחי שכר.
נקודה נוספת שעולה מן הגרף היא שלמרות שהתופעה של התייקרות הדירות בטווח הארוך היא מובהקת - היא איננה תהליך מונוטוני: היא נתונה למחזורים; ישנן תקופות של התייקרות וישנן תקופות של ירידת מחירים. כך, לדוגמה, מחירי הדירות ירדו בשנים 1965-1967 (תקופת המיתון הכלכלי, ירידה מחיר מצטברת של 10%), בשנים1973-1977 (תקופה של האטה כלכלית בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה, ירידה מצטברת של 37%), בשנים 1984-1988 (קריסת המשק והפעלת התוכנית הכלכלית לייצוב המשק, ירידה מצטברת של 20%), ובשנים 1997-2007 (השנים שלאחר העלייה ההמונית מחבר העמים, ירידה מצטברת של 22%). מכאן, שבמהלך התקופה הנסקרת חלו ארבעה אירועים משמעותיים, רב-שנתיים, של ירידת מחירי דירות.
האם לדעתכם הציבור מודע לירידות המחירים שהיו? האם הוא לוקח בחשבון שייתכן שמחירי הדירות ירדו בעתיד? אני מעריך שלא; נדמה לי שרוב הציבור מחזיק בדעה שמחירי הדירות בישראל תמיד עולים. לכל היותר - הם יכולים להתייצב לתקופת זמן, אבל לא לרדת. ציפיות אלו של הציבור מושפעות כנראה מכך שאנו נמצאים בעיצומה של עליית מחירים שנמשכת ברציפות כבר 12 שנים, שבמהלכה מחירי הדירות כמעט והוכפלו במונחים ריאליים. ציפיות הציבור הן "ציפיות מסתגלות" - הן משקפות את אירועי העבר בדגש על העבר הקרוב.
מחזורים מול מגמה
הרושם שנוצר מהתיאור הגרפי לעיל הוא שמחירי הדירות מונעים לכאורה ע"י שני סוגים נפרדים של כוחות: כוח אחד שקובע את המגמה ארוכת-הטווח של מחירי הדירות (מגמת עלייה), וכוח אחר שמחולל את המחזורים סביב המגמה (עליות וירידות לחילופין). הכוח הראשון יכול להיות תוצאה של מאפיין בסיסי של המשק - הצמיחה הכלכלית המתמשכת של המשק והעובדה שגידול האוכלוסייה המהיר-יחסית של ישראל מביא להצטופפות הולכת וגוברת שלה. הכוח השני נוצר - כך זה נראה - ע"י אירועים כלכליים שמסיטים (לתקופת ביניים) את מחירי הדירות מהמגמה ארוכת-הטווח שלהם. מה שננסה לכן לעשות כעת לנתוני המחירים הוא להפריד בין השניים: בין המגמה (שהיא קבועה) לבין מחזורי העסקים. את ההמחשה נוכל לראות בגרף מס' 2, שזהה בכל לגרף מס' 1 פרט לכך שהוספנו לו קו מגמה (מסומן בקו מנוקד אדום).
YlYa-5-DFSTUXsc51h0ZT3r8b9J5UaGGJXjoQA-y8t_EU8RaQ9Bc7plO2IJ5QixCkNa9WW5ClNVoITt3EcRLmByJAL179evJIg95N0TwxdRhZBAkPYUNSskzCawpOJEpvH22Bri0

בנקודה זו אני חייב התנצלות מסויימת לכלכלנים שביניכם: לא מדובר כאן בניתוח כלכלי שיטתי, כזה שיש בכוחו להסביר את המכלול - גם את המגמה ארוכת הטווח וגם את הסטיות ממנה - ע"י חשיפת הגורמים הכלכליים הקובעים את מחירי הדירות ואמידה של עוצמת השפעתם, אלא בתרגיל דידקטי שמנסה לפשט את המציאות ע"י שימוש בכמה "טריקים" גרפיים. אבל זה נראה לי 'עיגול פינות' קל שיתרונו בכך שהוא מקל על הקורא להבין את התמונה הכוללת.
כפי שניתן לראות בגרף מס' 2, קיימת מגמה ארוכת-טווח של התייקרות הדירות. מגמה זו מצביעה על קצב התייקרות רב-שנתי של 2.1-2.4% (תלוי באורך סידרת הנתונים אליה אנו מתייחסים). מדד מחירי הדירות "מתפתל סביב" קו מגמה זה: לפעמים הוא נמצא מעליו (ואז אנו מסיקים שמחירי הדירות נמצאים מעל למגמה), ולפעמים מתחתיו (ואז אנו מסיקים שמחירי הדירות נמצאים מתחת למגמה).
דוגמה למה שניתן ללמוד מהניתוח הגרפי הזה: התהליך הנוכחי של עליית מחירי הדירות החל אמנם בשנת 2008, אבל באותה עת מחירי הדירות היו נמוכים, לאחר ירידה שנמשכה כעשור, ונמצאו מתחת למגמה ארוכת-הטווח שלהם (כ-20% מתחת למגמה); עליית המחירים נמשכה אמנם מאז 2008 ברציפות, אבל רק ב- 2012 הגיעו מחירי הדירות לרמה המתיישבת עם המגמה ארוכת-הטווח שלהם, ומאז הם נמצאים מעבר לה.
שימו לב שלא מדובר כאן במכשיר מדידה אנליטי אלא בכלי גרפי המסייע להמחשת התהליכים. לכן אנו יכולים אמנם להעריך שמחירי הדיור בישראל נמצאים כיום (2019) מעבר לרמה המתיישבת עם המגמה ארוכת-הטווח שלהם, אבל איננו יכולים להסיק מכך אם אנו קרובים למיפנה בהתפתחותם של מחירי הדירות ולא מה תהיה עוצמת השינוי שלהם לכשיגיע המיפנה. תובנה אינה מכשיר לחיזוי כלכלי.
ועוד זווית צילום של מדד מחירי הדירות
נותר עוד שלב בניתוח הגרפי: להמחיש את התנודתיות של מדד מחירי הדירות סביב המגמה ארוכת-הטווח. לשם כך מובא כאן גרף מס' 3, המציג את היחס בכל שנה בין מדד מחירי הדירות לבין המגמה ארוכת-הטווח שלו. לצורך הניתוח כאן, קו המגמה מגרף מס' 2 הוא כעת קו אופקי בגובה 100, והגרף מתאר את מיקומו של המדד יחסית למגמה.
4uqnyAN4vL_b1XD5w92Miq2j1uVCU9FhG1zcO4Bi0CRIw5IBKlI9En87v5ZN6f3UDAo0KeCwxjeHs3sxYenxt7I4aAPiLC3vABQ0U73jh8ZLhaLrvnSS3_Ulh96fGzgA5wXGXkvu

הנקודה הראשונה העולה מן הגרף נוגעת למשרעת: בנקודות השפל, מדד מחירי הדירות צנח לשפל של עד 25% מתחת למגמה ארוכת-הטווח (ראו: 1977); בנקודות השיא - הוא הגיע ל-30% מעבר למגמה ארוכת הטווח (ראו: 1973 ו-1996). מדובר לכן בתנודתיות חזקה סביב המגמה.
מה זה אומר, תנודתיות?
תנודתיות פירושה סיכון. בניגוד לתחושה הרווחת שהשקעה בנכס דיור היא השקעה שמרנית - אנו רואים שבתקופה הנסקרת השקעה בדיור סבלה מסטיות מחזוריות משמעותיות מקו המגמה. השקעה בדירה איננה יכולה לכן להיחשב כסולידית, בעיקר אם מדובר ברכישת דירה לצורך השקעה (לדוגמא: אפיק השקעה עבור חיסכון פנסיוני) ובעיקר כשאופק ההשקעה הוא קצר-בינוני (ואז המשקיע יושפע יותר מהמחזור מאשר מהמגמה).
מחזורי-מחיר של דירות נובעים בעיקר מהעובדה שבעוד שהביקוש לרכישת דיור הוא גמיש (הוא יכול להשתנות במהירות) וספקולטיבי (משקיעים יימשכו להשקעה בדירות כשהם מצפים לרווחי-הון) - ההיצע הוא בעל גמישות נמוכה. התוצאה היא ששינויים בביקוש מתרגמים את עצמם קודם כל לשינויי מחיר. ועוד נקודה: מאחר שעלות הבנייה אינה משתנה בטווח הקצר - רוב שינויי המחיר של דירות מיתרגמים לשינויי מחיר של קרקע לבנייה. לכן מחזורי-מחיר משפיעים לרעה לא רק על משקי הבית, שמצויים בחרדה מתמשכת מפני התייקרות הדירות שמא לא יצליחו להגיע לבעלות על דירה, אלא גם על היזמים, שרווחיות פעילותם תלויה בעיקר בהצלחת ההימור שהם עושים על מחירי הדירות העתידיים בעת רכישת קרקעות.
כמה תובנות מהניתוח
מחזורי-מחירים, בניגוד למגמה, אינם טובים לשוק הדיור - לא למשקי הבית ולא ליזמים. מה שהיינו רוצים לכן מהממשלה הוא שתפעל לשיכוך התנודות המחזוריות (אנחנו לא מדברים על המגמה, ולא על רמת המחירים!). הממשלה יכולה לעשות זאת ע"י נקיטה בצעדים מצד ההיצע (הגמשה של שרשרת האספקה של דירות חדשות) וצעדים מצד הביקוש (ריסון הביקוש הספקולטיבי להשקעה בדיור). מדובר כמובן ברפורמות יסודיות ולא בתגובות נמהרות להתפתחויות של מחירי הדירות, כפי שנהוג היה בשנים האחרונות.
דרך אפשרית להתמודד עם המניע הספקולטיבי של רוכשי דירה ראשונה, שלפעמים עיתוי כניסתם לשוק הדיור מושפע יותר משיקולים של גידור סיכונים (החשש שמחירי דירות הגואים ירחיקו את הדירה אל מעבר ליכולת הרכישה שלהם) מאשר משיקולים של צורכי דיור קיימים, היא לספק להם מענה לחשש מפני התייקרות הדירות מחוץ לשוק הדיור. מענה כזה יכול להינתן ע"י יצירת אפיק של חיסכון לדיור שבו קרן החיסכון צמודה למדד מחירי הדירות. פתרון זה כבר הוצג בבלוג זה מספר פעמים בעבר (ראו לדוגמא כאן וכאן), ומטרתו לנקז עודף ביקוש ספקולטיבי משוק הדיור כדי לשכך תנודות מחירים שמקורן ב'קפיצות' מצד הביקוש. ייתכן שאפיק חיסכון זה יצטרך להישען בתחילת דרכו על אג"ח ממשלתי הצמוד למדד מחירי הדירות, אבל בהמשך חיסכון זה יכול להיות מופרט ולהוות בסיס גם לאשראי לדיור הצמוד למדד מחירי הדירות (ראו כאן).

אפשר היה לחשוב גם על מנגנון גידור סיכונים בצד ההיצע. יזמים בתחום הנדל"ן נמצאים בסיכון עסקי מוגדל כאשר הם רוכשים קרקע לבנייה במחירים שמשקפים את ציפיותיהם לגבי מחירי הדירות העתידיים. כל שינוי מגמה של מחירי הדירות עלול לאיים על יציבותם העסקית. מאחר שבישראל מדובר בעיקר על קרקע שמקורה ברשות מקרקעי ישראל, ניתן היה לחשוב על שיטת המחרה השונה מהמכרזים הנהוגים כיום ולהמירה בהקצאת קרקע שמחירה ייקבע רק לאחר שהדירות תימכרנה לציבור.
 

מקצועי בלבד

Moderator
מנהל
מנוי פרימיום
@מקצועי בלבד לא חולק על הנתונים שם.
אך כבר דובר שאין תחום השקעה שניתן לנתח אותו בטווח הקצר.
כל אחד רואה בכתבה את הצד שלו.
בכתבה הזאת הוא כותב במפורש שזה רק ניתוח הנתונים, ואין לו יכולת לדעת מה יהיה בעתיד.

בכל אופן, הבאתי את הכתבה רק כדי להראות את ירידות המחירים שהיו בעבר, כדי שידעו שזה אפשרי, ושכדאי ומומלץ לקחת את זה בחשבון.
 

גלינג

משתמש סופר מקצוען
בכתבה הזאת הוא כותב במפורש שזה רק ניתוח הנתונים, ואין לו יכולת לדעת מה יהיה בעתיד.

בכל אופן, הבאתי את הכתבה רק כדי להראות את ירידות המחירים שהיו בעבר, כדי שידעו שזה אפשרי, ושכדאי ומומלץ לקחת את זה בחשבון.
אנחנו בלופ..

אין אף אדם בעולם שיכול לצפות בודאות את העתיד.
ניתן לנסות לנתח עפ"י שינויים מסתמנים.
אך בתקופתנו שכל העולם בחוסר ודאות כלכלית, גם הנתונים האלו חסרים ויכולת הניתוח קדימה מתערערת.

ההיסטוריה היא עובדה קיימת.
כמובן שהיא יכולה להשתנות, אך בשביל לומר כך צריך להביא מספיק אסמכתאות וניתוחי מצב משמעותיים, דבר שמאד קשה לחזות וכנ"ל.
(תמצות בנוסחה הגברית - המוציא מחבירו עליו הראיה, שכרגע לא ממש קיימת).

NEXT
 

מקצועי בלבד

Moderator
מנהל
מנוי פרימיום
כמובן שהיא יכולה להשתנות, אך בשביל לומר כך צריך להביא מספיק אסמכתאות וניתוחי מצב משמעותיים, דבר שמאד קשה לחזות וכנ"ל.
(תמצות בנוסחה הגברית - המוציא מחבירו עליו הראיה, שכרגע לא ממש קיימת).
אני לא מנסה לקחת ממך כלום. ולא מאף אחד אחר.
סה"כ מנסה להאיר את עיני הציבור שהעליה המהירה במחירי הדיור שהיו בשנים האחרונות, ממש לא בטוח שזה יימשך, ויש גם מצב רציני שמחירי הדירות יירדו בעתיד.
 

גלינג

משתמש סופר מקצוען

יוחנן 1

משתמש מקצוען
תראו את הנתונים מהתקופה האחרונה

משרד האוצר: ירידה של 28% במספר העסקאות במאי; הלמ"ס: ירידה של 38.1% במכירת דירות חדשות במרץ-מאי
עם זאת, על פי הדיווחים לרשות המיסים הירידה במכירת דירות חדשות בתקופה המצוינת היא כמעט 60% • עוד ירידה חדה במכירות הקבלנים בשוק החופשי – זה החודש הרביעי ברציפות


מאת יובל ניסני
14.07.20 | 16:16

הירידות של 2020 עדיין כאן, אך הן מתמתנות (שאטרסטוק)

הירידות של 2020 עדיין כאן, אך הן מתמתנות (שאטרסטוק)
שני גופים, שלושה מקורות לנתונים – ובלבול גדול: אירוע נדיר יחסית, שבו מפורסמים באותו היום נתונים על פעילות ענף הנדל"ן משני מקורות ממשלתיים שונים, מאפשר הצצה לפערים בין הפרסומים, וממחיש עד כמה קל להתבלבל בעידן שבו שפע המספרים גדול. כך או כך, הפרסומים שיצאו היום (ג') הן מטעם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר והן מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגים את המשך השפל בענף בחודשים מרץ, אפריל ומאי, אם כי ישנם נתונים מעודדים. נורת האזהרה הבוהקת: מצבם של הקבלנים נכון לתקופה שאליה מתייחסים הנתונים.
נפתח בנתוני אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר: נתונים אלו מתייחסים למספר העסקאות הכולל לאורך חודש מאי, ולפיהם חלה ירידה של 28% בהשוואה למאי אשתקד, עם 6,500 עסקאות – רמה גבוהה יותר מאפריל, אז דיווח האגף הצביע על 2,100 עסקאות בלבד, ורמה דומה למכירות בחודש מרץ האחרון, עם פרוץ משבר הקורונה.
9722.jpg


מכירת דירות חדשות הסתכמה בחודש מאי ב-2.2 אלף דירות - ירידה של 32% בהשוואה למאי אשתקד, בהמשך לשיעורי ירידה חדים מאז פברואר האחרון. באשר למכירות הקבלנים בשוק החופשי, או הסתכמו ב-1,300 דירות – ירידה של 34% בהשוואה למאי אשתקד. זהו החודש הרביעי ברציפות שבו יורדות מכירות הקבלנים בשיעורים חדים (כל חודש לעומת המקביל לו אשתקד).

תזרים המזומנים הצפוי של הקבלנים מוסיף לרדת – וגם המכירות בשוק החופשי
הירידות החדות במכירות הקבלנים בחודשים האחרונים באות לידי ביטוי, כמובן, גם בירידה חדה בתזרים המזומנים של הקבלנים ממכירת דירות: בחודש מאי הסתכם תזרים זה ב-3.6 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 39% בהשוואה למאי אשתקד, זאת בהמשך לשיעורי ירידה חדים בחודשיים הקודמים. עוד מספרת הסקירה כי כחמישית מיזמי הנדל"ן למגורים הגישו בקשה לסיוע מקרן ההלוואות בערבות מדינה; בקרב החברות הבינוניות בענף מגיע שיעור הפניות לקרן ל-40%. מנגד, בקרב החברות הגדולות ביותר בענף, שמכרו יותר מ-400 דירות ב-2019, לא הוגשה כל פנייה לקרן.

9724.jpg


שביב של תקווה מגיע מהתבוננות בפילוח מכירות הקבלנים בשוק החופשי לאורך חודש מאי. על פי נתונים אלו ניכרת עלייה בקצב המכירות היומי, כך שרמת המכירות היומית הממוצעת בשבוע האחרון של החודש עמדה על 62 דירות, כפליים מרמת המכירות היומית בשבוע הראשון של החודש. עם זאת, הרמה בשבוע האחרון של מאי עדיין נמוכה מזו שנרשמה בשבוע הראשון של חודש מרץ, טרם הוטל הסגר. עוד מדווחים באגף הכלכלנית הראשית כי נתונים ראשוניים לחודש יוני מצביעים על עלייה במספר העסקאות בהשוואה ליוני אשתקד – בעיקר בעסקאות לדירות יד שנייה ובמסגרת מחיר למשתכן.

9723.jpg
רכישות המשקיעים בחודש מאי הסתכמו ב-730 דירות, ירידה של 37% בהשוואה למאי אשתקד. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים על 11% בלבד, נמוך בשתי נקודות אחוז בהשוואה למאי אשתקד. מכירות המשקיעים בחודש מאי הסתכמו ב-1,300 דירות, ירידה של 21% בהשוואה למאי אשתקד. מלאי הדירות בידי הקבלנים הוסיף גם הוא לרדת, ובמהלך חודש מאי נגרעו ממנו כ- 620 דירות.

9725.jpg


פערים של כ-20% בין דיווחי הלמ"ס לבין אלו של רשות המיסים
לצד נתוני אגף הכלכנית הראשית פורסמו היום, כאמור, גם נתוני הלמ"ס – נתונים המתייחסים רק למספר הדירות החדשות שנמכרו, בשלושת החודשים מרץ, אפריל ומאי 2020. על פי נתוני הלשכה, המספר בתקופה זו עומד על כ-6,250 דירות - ירידה של 38.1% לעומת שלושת החודשים הקודמים (דצמבר 2019-פברואר 2020). עם זאת, מביאה הלמ"ס גם את נתוני רשות המיסים לתקופה זו, שלפיהם מספר עסקאות הנדל"ן למכירת דירות חדשות עומד על כ-4,310 בלבד בין מרץת למאי 2020, ירידה של 59.2% בהשוואה לנתוני הרשות בדצמבר 2019-פברואר 2020.

9726.jpg


בהתייחס לפער בנתונים נכתב בסקירת הלמ"ס, בי היתר, כי "חובת הדיווח לרשות המיסים היא לאחר חתימה על חוזה רכישה. לעומת זאת, בסקר הלמ"ס הקבלנים מדווחים על מכירת הדירה גם לאחר חתימה על הצעת רכישה. ייתכן כי פער הזמן בין החתימה על הצעת הרכישה עד לביצוע חוזה הרכישה התארך בשל משבר הקורונה, ולכן עסקאות מדווחות בסקר טרם הבשילו לעסקאות מדווחות לרשות המיסים".

עוד מדווחת הלמ"ס כי בשלושת החודשים מרץ-מאי 2020 הכמות המבוקשת של דירות חדשות עמדה על כ-9,010 דירות - ירידה של 37% לעומת שלושת החודשים הקודמים. במחוז המרכז נרשם השיעור הגבוה ביותר של ביקוש לדירות חדשות, 24%, ואילו מחוז הדרום הפתיע שוב וניצב שני, עם 22.1%, שיעור דומה לשיעור שהציב אותו במקום הראשון מבחינה זו בפרסום הקודם של הלמ"ס.

9727.jpg


מבין היישובים שבהם נמכרו יותר מ-150 דירות במהלך החודשים מרץ-מאי 2020, רק שלושה מציגים נתונים חיוביים בהשוואה לדצמבר-פברואר 2020: יבנה (עלייה של 206.7%), קריית גת וקריית ביאליק. עוד מעדכנת הלמ"ס כי בסוף מאי 2020 מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה עמד על כ-38,250 דירות, לעומת 40,400 דירות בסוף אפריל 2020.

מקור
 

שתים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
תראו את הנתונים מהתקופה האחרונה

משרד האוצר: ירידה של 28% במספר העסקאות במאי; הלמ"ס: ירידה של 38.1% במכירת דירות חדשות במרץ-מאי
עם זאת, על פי הדיווחים לרשות המיסים הירידה במכירת דירות חדשות בתקופה המצוינת היא כמעט 60% • עוד ירידה חדה במכירות הקבלנים בשוק החופשי – זה החודש הרביעי ברציפות


מאת יובל ניסני
14.07.20 | 16:16

הירידות של 2020 עדיין כאן, אך הן מתמתנות (שאטרסטוק)

הירידות של 2020 עדיין כאן, אך הן מתמתנות (שאטרסטוק)
שני גופים, שלושה מקורות לנתונים – ובלבול גדול: אירוע נדיר יחסית, שבו מפורסמים באותו היום נתונים על פעילות ענף הנדל"ן משני מקורות ממשלתיים שונים, מאפשר הצצה לפערים בין הפרסומים, וממחיש עד כמה קל להתבלבל בעידן שבו שפע המספרים גדול. כך או כך, הפרסומים שיצאו היום (ג') הן מטעם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר והן מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגים את המשך השפל בענף בחודשים מרץ, אפריל ומאי, אם כי ישנם נתונים מעודדים. נורת האזהרה הבוהקת: מצבם של הקבלנים נכון לתקופה שאליה מתייחסים הנתונים.
נפתח בנתוני אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר: נתונים אלו מתייחסים למספר העסקאות הכולל לאורך חודש מאי, ולפיהם חלה ירידה של 28% בהשוואה למאי אשתקד, עם 6,500 עסקאות – רמה גבוהה יותר מאפריל, אז דיווח האגף הצביע על 2,100 עסקאות בלבד, ורמה דומה למכירות בחודש מרץ האחרון, עם פרוץ משבר הקורונה.
9722.jpg


מכירת דירות חדשות הסתכמה בחודש מאי ב-2.2 אלף דירות - ירידה של 32% בהשוואה למאי אשתקד, בהמשך לשיעורי ירידה חדים מאז פברואר האחרון. באשר למכירות הקבלנים בשוק החופשי, או הסתכמו ב-1,300 דירות – ירידה של 34% בהשוואה למאי אשתקד. זהו החודש הרביעי ברציפות שבו יורדות מכירות הקבלנים בשיעורים חדים (כל חודש לעומת המקביל לו אשתקד).

תזרים המזומנים הצפוי של הקבלנים מוסיף לרדת – וגם המכירות בשוק החופשי
הירידות החדות במכירות הקבלנים בחודשים האחרונים באות לידי ביטוי, כמובן, גם בירידה חדה בתזרים המזומנים של הקבלנים ממכירת דירות: בחודש מאי הסתכם תזרים זה ב-3.6 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 39% בהשוואה למאי אשתקד, זאת בהמשך לשיעורי ירידה חדים בחודשיים הקודמים. עוד מספרת הסקירה כי כחמישית מיזמי הנדל"ן למגורים הגישו בקשה לסיוע מקרן ההלוואות בערבות מדינה; בקרב החברות הבינוניות בענף מגיע שיעור הפניות לקרן ל-40%. מנגד, בקרב החברות הגדולות ביותר בענף, שמכרו יותר מ-400 דירות ב-2019, לא הוגשה כל פנייה לקרן.

9724.jpg


שביב של תקווה מגיע מהתבוננות בפילוח מכירות הקבלנים בשוק החופשי לאורך חודש מאי. על פי נתונים אלו ניכרת עלייה בקצב המכירות היומי, כך שרמת המכירות היומית הממוצעת בשבוע האחרון של החודש עמדה על 62 דירות, כפליים מרמת המכירות היומית בשבוע הראשון של החודש. עם זאת, הרמה בשבוע האחרון של מאי עדיין נמוכה מזו שנרשמה בשבוע הראשון של חודש מרץ, טרם הוטל הסגר. עוד מדווחים באגף הכלכלנית הראשית כי נתונים ראשוניים לחודש יוני מצביעים על עלייה במספר העסקאות בהשוואה ליוני אשתקד – בעיקר בעסקאות לדירות יד שנייה ובמסגרת מחיר למשתכן.

9723.jpg
רכישות המשקיעים בחודש מאי הסתכמו ב-730 דירות, ירידה של 37% בהשוואה למאי אשתקד. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים על 11% בלבד, נמוך בשתי נקודות אחוז בהשוואה למאי אשתקד. מכירות המשקיעים בחודש מאי הסתכמו ב-1,300 דירות, ירידה של 21% בהשוואה למאי אשתקד. מלאי הדירות בידי הקבלנים הוסיף גם הוא לרדת, ובמהלך חודש מאי נגרעו ממנו כ- 620 דירות.

9725.jpg


פערים של כ-20% בין דיווחי הלמ"ס לבין אלו של רשות המיסים
לצד נתוני אגף הכלכנית הראשית פורסמו היום, כאמור, גם נתוני הלמ"ס – נתונים המתייחסים רק למספר הדירות החדשות שנמכרו, בשלושת החודשים מרץ, אפריל ומאי 2020. על פי נתוני הלשכה, המספר בתקופה זו עומד על כ-6,250 דירות - ירידה של 38.1% לעומת שלושת החודשים הקודמים (דצמבר 2019-פברואר 2020). עם זאת, מביאה הלמ"ס גם את נתוני רשות המיסים לתקופה זו, שלפיהם מספר עסקאות הנדל"ן למכירת דירות חדשות עומד על כ-4,310 בלבד בין מרץת למאי 2020, ירידה של 59.2% בהשוואה לנתוני הרשות בדצמבר 2019-פברואר 2020.

9726.jpg


בהתייחס לפער בנתונים נכתב בסקירת הלמ"ס, בי היתר, כי "חובת הדיווח לרשות המיסים היא לאחר חתימה על חוזה רכישה. לעומת זאת, בסקר הלמ"ס הקבלנים מדווחים על מכירת הדירה גם לאחר חתימה על הצעת רכישה. ייתכן כי פער הזמן בין החתימה על הצעת הרכישה עד לביצוע חוזה הרכישה התארך בשל משבר הקורונה, ולכן עסקאות מדווחות בסקר טרם הבשילו לעסקאות מדווחות לרשות המיסים".

עוד מדווחת הלמ"ס כי בשלושת החודשים מרץ-מאי 2020 הכמות המבוקשת של דירות חדשות עמדה על כ-9,010 דירות - ירידה של 37% לעומת שלושת החודשים הקודמים. במחוז המרכז נרשם השיעור הגבוה ביותר של ביקוש לדירות חדשות, 24%, ואילו מחוז הדרום הפתיע שוב וניצב שני, עם 22.1%, שיעור דומה לשיעור שהציב אותו במקום הראשון מבחינה זו בפרסום הקודם של הלמ"ס.

9727.jpg


מבין היישובים שבהם נמכרו יותר מ-150 דירות במהלך החודשים מרץ-מאי 2020, רק שלושה מציגים נתונים חיוביים בהשוואה לדצמבר-פברואר 2020: יבנה (עלייה של 206.7%), קריית גת וקריית ביאליק. עוד מעדכנת הלמ"ס כי בסוף מאי 2020 מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה עמד על כ-38,250 דירות, לעומת 40,400 דירות בסוף אפריל 2020.

מקור
איפה כל האלה שאמרו "לא היתה שום ירידה בעסקאות הנדל"ן בחודשים האחרונים"?
אולי זה היה באשכול השכן.
 

האורות

משתמש פעיל
לטעמי, בנאדם שלא עובד ברשות רשמית, לא יכול להצהיר "לא הייתה שום ירידה",
"שום ירידה"? בדקת את כככלללל העסקאות שנעשו בחודש האחרון.

כן אפשר לומר ככה:
"באיזורים שאני מכיר, לא הייתה שום ירידה"
ונדמה לי שזה מה שנאמר.

אבל, רבותיי,
אבל.

בשביל מה מביאים פה כל הגרפים על ירידה בנדל"ן?
מה המטרה שלהם?
להראות מה?
אני באמת מנסה להבין.

אם הדיון הוא על כלכלה, אז צריך להביא גרפים על שוק ההון במקביל. הכלכלה לא מורכבת רק מנדל"ן.

ואם בשביל להסביר את מצב המחירים בעשורים הקרובים,, רק אוויל יחשוב שתקופת הקורונה, שפגעה בכל תחום, היא קובעת את מה שיקרה בעשורים הקרובים.

אז כאילו מה מטרת הגרפים האלה.
 

האורות

משתמש פעיל
אותה מטרה של הכתבות בעיתונים על מחסור ענק בדירות בארץ. לייצר אוירה בתקווה שזה ישנה את המציאות.
אז אם ברור לכולם, שהבאת הכתבות האלה היא אנטרסנטית, זה בסדר.
רק צריך להבהיר את זה.
 
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה