מדברים פה הרבה על ההבדלים הין גבר לאישה, חסידים או ליטאים.
תקשיבו טוב.
מניסיון שלי כאישה מול גבר חרדי(מנהלת צוות של נשים חרדיות), מניסיון של אחיי הבוגרים מול מערכת ניהול חילונית(מתכנתים בשני משרדי ממשלה), מניסיון שלי בעבר כעובדת בחברה פשרנית לעומת החינוך שלי(רכזת ח"מ בתוך ממ"ד פשרני, כלל פגישות עם הורים וכו')ועוד סיפורים של קרובים וחברים.
אין קשר בין המקום שגדלת עליו/חינוך אותו קיבלת/החסידות בו נולדת/הרב שגידל את אבא שלך, לניסיון שאתה עלול לעבור.
אדם לא יודע מה מחכה לו,
איך הנפש שלו תמודד מול זה,
כמה זה ישפיע על חייו כשהוא בעבודה, וכמה לאחריה.
ולכן -
לא משנה מי את/ה, מאיפה הגעת/בן כמה את/ה.
התייעץ/י עם דמות גדולה, מבינה, תורנית וערכית שלא מתבלבלת ממוסכמות וכד'.
אישיות שהיית נתלית עליה בזמני מצוקה רוחניים ונפשיים כאחד.
ומרגישה בה חוף מבטחים.
יכולה לספר מניסיון כואב שלי -
היה לי קשה ושורף לעזוב מקום עבודה מצליח, הגעתי שם לפסגות לכל הדעות,
הייתי אישיות אהובה על כולן וכולם...
הבאתי הביתה ימבות של כסף,
הכל היה נראה יותר טוב מטוב.
משובח ממש.
אבל אני - השתניתי,
רק מבפנים, כלום לא בחוץ, ממש כלום.
השקפותיי נטו לדברים שלא חלמתי,
רציתי דברים שלא הורגלתי אליהם,
בתוכי מאסתי בכל מיני דברים,
כל מיני דברים הפכו אצלי לעדיפות שניה.
וכשקלטתי את זה -
היתה לי עבודה עצמית קשה וצורבת,
ורק עם רב צמוד, עם עידוד של בעלי ושל הוריי, עם דם ודמעות שירקתי, הצלחתי ב"ה לצאת מזה מחושלת וחזקה לחיים.
היום אני גם מורה בתיכון ויועצת לימודים, אני בודקת עם כל תלמידה כמה זמן שייקח, מי היא? מה היא? מה היא דורשת מעצמה? ולמה? איזה שאיפות יש לה, והאם היא מודעת לכל ההשלכות של כל בחירה.
הן יכולות גם להתייעץ איתי אחרי הסמינר, ולפעמים אני בוכה על נשמות שהתעופפו להן מהקן החרדי...
מרגישה שליחות לספר לאנשים ונשים חרדים מבטן עם אופקים פתוחים - מהם חיי עבודה, מהו שוק עבודה פרוץ רוחנית, מה עלול לקרות לבנ"א באי שימת לב.