הנושאים החמים
הנושאים החמים
"לאילה היקרה, מחנה.
אני כותבת לך כשאני בוכה.
שמעתי משרי את מה שהיה היום בסמינר, ואת בן אדם טוב מידי. טוב מידי בשבילי.
אני בחקירות דברתי ישר. רק מהפחד מהכאב. ואת?! גם כשהכאב תוקף אותך במלוא עוזו את שותקת?!
אין לי מושג מאיפה הכוח שלך. ואני כל כך מצטערת, אילה...
אולי את לא יודעת, אבל אני גרמתי לשרי לחשוד בך יותר. אמרתי לה שאת הלשנת...
אני כל כך מצטערת, אילה. אני לא התכוונתי. מבטיחה לך שלא. פשוט פחדתי שהחברות ישנאו אותי, אז הפלתי את התיק עליך...
אני רעה. אני יודעת את זה. לא רק שאני סחפתי אחרי את הבנות לארגון הזה, אני גם הולכת להעיד נגדן בבית משפט...
אני שונאת את עצמי. כל כך צבועה וכל כך רעה.
הלוואי שגם לי תוכלי לסלוח אי פעם על מה שגרמתי לך. על זה שבגללי נעצרת, ועל זה שגם גרמתי לכיתה לשנוא אותך.
סליחה, אילה. באמת סליחה...."
חנה מרימה עיניים לחות מהדף. בכי עז פורץ ממנה. היסטרי.
הלוואי שיום יבוא, והיא תעז להביא את המכתב הזה לאילה. היא תרגיש אז כל כך טוב. בטוח.
הלוואי...
סוף.
אני כותבת לך כשאני בוכה.
שמעתי משרי את מה שהיה היום בסמינר, ואת בן אדם טוב מידי. טוב מידי בשבילי.
אני בחקירות דברתי ישר. רק מהפחד מהכאב. ואת?! גם כשהכאב תוקף אותך במלוא עוזו את שותקת?!
אין לי מושג מאיפה הכוח שלך. ואני כל כך מצטערת, אילה...
אולי את לא יודעת, אבל אני גרמתי לשרי לחשוד בך יותר. אמרתי לה שאת הלשנת...
אני כל כך מצטערת, אילה. אני לא התכוונתי. מבטיחה לך שלא. פשוט פחדתי שהחברות ישנאו אותי, אז הפלתי את התיק עליך...
אני רעה. אני יודעת את זה. לא רק שאני סחפתי אחרי את הבנות לארגון הזה, אני גם הולכת להעיד נגדן בבית משפט...
אני שונאת את עצמי. כל כך צבועה וכל כך רעה.
הלוואי שגם לי תוכלי לסלוח אי פעם על מה שגרמתי לך. על זה שבגללי נעצרת, ועל זה שגם גרמתי לכיתה לשנוא אותך.
סליחה, אילה. באמת סליחה...."
חנה מרימה עיניים לחות מהדף. בכי עז פורץ ממנה. היסטרי.
הלוואי שיום יבוא, והיא תעז להביא את המכתב הזה לאילה. היא תרגיש אז כל כך טוב. בטוח.
הלוואי...
סוף.
).
