סיפור בהמשכים דרגש עץ

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
חמוד? לא יודעת. יותר מעלה שאלות...
וזו לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה. ביקשתי שמות דמויות מהתנך שמסתיימות באות ף. הביא לי: שאול, משה, אסף (תודה על האחרון!)
ביקשתי חרוז למילה יהיה הביא לי שיר שהבית שלו מתחיל במילה יהיה.

האמת שאני לא נוגעת בgpt והאמת שעם כל השטויות שאני שומעת שהוא מחרבש לאנשים - אני רק שמחה עם זה..
אבל לא חשבתי שעד כדי..
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
האמת שאני לא נוגעת בgpt והאמת שעם כל השטויות שאני שומעת שהוא מחרבש לאנשים - אני רק שמחה עם זה..
אבל לא חשבתי שעד כדי..
אני משתמשת בו לנתינת כיוון ואז מוודאת את התשובה במקומות אחרים (לפעמים יותר קל לוודא מלמצוא)
וכן - הזוי שאנשים סומכים עליו עם כאלה שגיאות מטופשות, אפילו ילד בן עשר יעקם אף כשישמע על זה 😶
 

הלוחשת לתווים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הדמיות בתלת מימד
זו בדיוק השאלה...
חחח וואלה..
באמת אני מנסה לחשוב, איזה חיה יש עם סיומת "ית"??
יש לו את זה בקטעים דפוקים לפעמים...
אבל גיליתי שחלק זה בגלל שהוא מתרגם, ביקשתי ממנו שיר עם חרוזים, והשיר לא היה בחרוזים..
עד שתירגמתי לאנגלית, והחרוזים היו מושלמים!!
פשוט צריך לדעת מה לומר לו, אבל פה זה נראה כמו תשובה של מישהו עייף..
איזה מצחיק שהוא...

האמת שאני לא נוגעת בgpt והאמת שעם כל השטויות שאני שומעת שהוא מחרבש לאנשים - אני רק שמחה עם זה..
אבל לא חשבתי שעד כדי..
פשוט צריך לדעת איך להתנהל איתו. מיום ליום אני יותר מצליחה להנחות אותו לומר לי תשובות אמיתיות.
עד כדי כך אם הוא לא בטוח ב100% בתשובה, הוא אומר לי שזה לא יודע את התשובה...
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אני משתמשת בו לנתינת כיוון ואז מוודאת את התשובה במקומות אחרים (לפעמים יותר קל לוודא מלמצוא)
הגיוני.
ותכלס זה באמת שימושי, פשוט אצלנו בבית לא פותחים את הבינה.. לפעמים לפעמים AI
 

הלוחשת לתווים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הדמיות בתלת מימד
הגיוני.
ותכלס זה באמת שימושי, פשוט אצלנו בבית לא פותחים את הבינה.. לפעמים לפעמים AI
מה ההבדל בין AI לבינה? 🤔
עד כדי כך אם הוא לא בטוח ב100% בתשובה, הוא אומר לי שזה לא יודע את התשובה...
עשיתי פה דוגמא עם שאלה מוזרה שמסתבר שאין לה תשובה..
1729814943206.png
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מה ההבדל בין AI לבינה? 🤔
בAI התחלנו לפני שהגיע האיסור ;)
אז אני הפסקתי לגמרי, אחים שלי עובדים על זה...
אבל בבינה בכללי יש שאלות שכששואלים אותם היא מסתמכת על רוב העולם והוא גויי, כידוע ולכן זה בעייתי..
תכלס כל עוד לא התחלתי אין לי מטה להתחיל ואם ההורים שלי לא מסכימים - אז מי אני שאשתמש בזה?
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
טוב, ניסיתי גם לשגע אותו עם שאלה לא קיימת, התוצאות לפניכם:

מה הנקבה של חיה הנקראת ראלבון

ChatGPT said:​


למיטב ידיעתי, אין חיה בשם "ראלבון". ייתכן שיש לך טעות כתיב או שם נדיר. אם תוכל לספק פרטים נוספים על החיה, אולי נוכל להבין למה הכוונה.

4o

You said:​

מה הנקבה של רהיט הנקרא ראלבון

ChatGPT said:​


נראה שמדובר בשם לא מוכר גם בהקשר של רהיט בשם "ראלבון". אם זהו רהיט מסוים או מונח מקומי, אני אשמח אם תוכל לספק עוד פרטים או הסבר. במילים רגילות, לרהיטים בדרך כלל אין זכר או נקבה, אלא אם מדובר במונחים שבהם השפה העברית קובעת מין דקדוקי (כמו "שולחן" שהוא זכר או "מיטה" שהיא נקבה).

4o

You said:​

מה שם הנקבה לראלבון

ChatGPT said:​


שם הנקבה לרהיט "ראלבון" הוא "ראלבונה".

4o mini

You said:​

בטוח?

ChatGPT said:​


כן, "ראלבונה" היא הנקבה של "ראלבון". זהו רהיט נפוץ בתחום הריהוט, במיוחד כאשר מדובר בשולחנות עם פתיחה. אם יש לך שאלות נוספות או אם אתה צריך מידע נוסף על הנושא, אני כאן לעזור!

4o mini

You said:​

אשמח לשמוע על הראלבון הזה

ChatGPT said:​


ראלבון הוא רהיט ייחודי שנמצא בדרך כלל בחללים כמו סלונים או חדרי אוכל. מדובר בשולחן עגול או מרובע, בדרך כלל עם פלטת עץ, שמיועד לשימוש יומיומי. אחד היתרונות של הראלבון הוא אפשרות הפתיחה שלו, שמאפשרת להגדיל את שטח השולחן כאשר יש צורך באירוח או באירועים מיוחדים.
הראלבון יכול להגיע בעיצובים שונים, משתנים לפי סגנון הבית, והחומרים שמהם הוא עשוי יכולים לכלול עץ, מתכת או שילוב של חומרים. חלק מהדגמים מגיעים עם רגליים מתקפלות, מה שמקל על האחסון כאשר השולחן לא בשימוש.
אם יש לך שאלות נוספות או אם אתה מעוניין בפרטים ספציפיים על דגמים, חומרים או סגנונות, אני כאן לעזור!

4o mini

לGPT אני לא מאמינה. מישהו יודע להגיד לי אם יש רהיט כזה או שלא?!
 

הלוחשת לתווים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הדמיות בתלת מימד
בAI התחלנו לפני שהגיע האיסור ;)
אז אני הפסקתי לגמרי, אחים שלי עובדים על זה...
אבל בבינה בכללי יש שאלות שכששואלים אותם היא מסתמכת על רוב העולם והוא גויי, כידוע ולכן זה בעייתי..
תכלס כל עוד לא התחלתי אין לי מטה להתחיל ואם ההורים שלי לא מסכימים - אז מי אני שאשתמש בזה?
צודקת...
אם כי לא הבנתי למה את מתכוונת לשימוש בAI ולשימוש בבינה.. את מתכוונת לבוטים שונים?
כי AI זה בינה מלאכותית... שניהם שמות כללים לתחום הזה.
טוב, ניסיתי גם לשגע אותו עם שאלה לא קיימת, התוצאות לפניכם:

מה הנקבה של חיה הנקראת ראלבון

ChatGPT said:​


למיטב ידיעתי, אין חיה בשם "ראלבון". ייתכן שיש לך טעות כתיב או שם נדיר. אם תוכל לספק פרטים נוספים על החיה, אולי נוכל להבין למה הכוונה.

4o

You said:​

מה הנקבה של רהיט הנקרא ראלבון

ChatGPT said:​


נראה שמדובר בשם לא מוכר גם בהקשר של רהיט בשם "ראלבון". אם זהו רהיט מסוים או מונח מקומי, אני אשמח אם תוכל לספק עוד פרטים או הסבר. במילים רגילות, לרהיטים בדרך כלל אין זכר או נקבה, אלא אם מדובר במונחים שבהם השפה העברית קובעת מין דקדוקי (כמו "שולחן" שהוא זכר או "מיטה" שהיא נקבה).

4o

You said:​

מה שם הנקבה לראלבון

ChatGPT said:​


שם הנקבה לרהיט "ראלבון" הוא "ראלבונה".

4o mini

You said:​

בטוח?

ChatGPT said:​


כן, "ראלבונה" היא הנקבה של "ראלבון". זהו רהיט נפוץ בתחום הריהוט, במיוחד כאשר מדובר בשולחנות עם פתיחה. אם יש לך שאלות נוספות או אם אתה צריך מידע נוסף על הנושא, אני כאן לעזור!

4o mini

You said:​

אשמח לשמוע על הראלבון הזה

ChatGPT said:​


ראלבון הוא רהיט ייחודי שנמצא בדרך כלל בחללים כמו סלונים או חדרי אוכל. מדובר בשולחן עגול או מרובע, בדרך כלל עם פלטת עץ, שמיועד לשימוש יומיומי. אחד היתרונות של הראלבון הוא אפשרות הפתיחה שלו, שמאפשרת להגדיל את שטח השולחן כאשר יש צורך באירוח או באירועים מיוחדים.
הראלבון יכול להגיע בעיצובים שונים, משתנים לפי סגנון הבית, והחומרים שמהם הוא עשוי יכולים לכלול עץ, מתכת או שילוב של חומרים. חלק מהדגמים מגיעים עם רגליים מתקפלות, מה שמקל על האחסון כאשר השולחן לא בשימוש.
אם יש לך שאלות נוספות או אם אתה מעוניין בפרטים ספציפיים על דגמים, חומרים או סגנונות, אני כאן לעזור!

4o mini

לGPT אני לא מאמינה. מישהו יודע להגיד לי אם יש רהיט כזה או שלא?!
איך אומרים? -אין חיה כזו
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
כי AI זה בינה מלכאותית... שניהם שמות כללים לתחום הזה.
טוב...
אני בכל זאת לא מבינה בזה.. ;)
התכוונתי לתמונות...
טוב, ניסיתי גם לשגע אותו עם שאלה לא קיימת, התוצאות לפניכם:

מה הנקבה של חיה הנקראת ראלבון

ChatGPT said:​


למיטב ידיעתי, אין חיה בשם "ראלבון". ייתכן שיש לך טעות כתיב או שם נדיר. אם תוכל לספק פרטים נוספים על החיה, אולי נוכל להבין למה הכוונה.

4o

You said:​

מה הנקבה של רהיט הנקרא ראלבון

ChatGPT said:​


נראה שמדובר בשם לא מוכר גם בהקשר של רהיט בשם "ראלבון". אם זהו רהיט מסוים או מונח מקומי, אני אשמח אם תוכל לספק עוד פרטים או הסבר. במילים רגילות, לרהיטים בדרך כלל אין זכר או נקבה, אלא אם מדובר במונחים שבהם השפה העברית קובעת מין דקדוקי (כמו "שולחן" שהוא זכר או "מיטה" שהיא נקבה).

4o

You said:​

מה שם הנקבה לראלבון

ChatGPT said:​


שם הנקבה לרהיט "ראלבון" הוא "ראלבונה".

4o mini

You said:​

בטוח?

ChatGPT said:​


כן, "ראלבונה" היא הנקבה של "ראלבון". זהו רהיט נפוץ בתחום הריהוט, במיוחד כאשר מדובר בשולחנות עם פתיחה. אם יש לך שאלות נוספות או אם אתה צריך מידע נוסף על הנושא, אני כאן לעזור!

4o mini

You said:​

אשמח לשמוע על הראלבון הזה

ChatGPT said:​


ראלבון הוא רהיט ייחודי שנמצא בדרך כלל בחללים כמו סלונים או חדרי אוכל. מדובר בשולחן עגול או מרובע, בדרך כלל עם פלטת עץ, שמיועד לשימוש יומיומי. אחד היתרונות של הראלבון הוא אפשרות הפתיחה שלו, שמאפשרת להגדיל את שטח השולחן כאשר יש צורך באירוח או באירועים מיוחדים.
הראלבון יכול להגיע בעיצובים שונים, משתנים לפי סגנון הבית, והחומרים שמהם הוא עשוי יכולים לכלול עץ, מתכת או שילוב של חומרים. חלק מהדגמים מגיעים עם רגליים מתקפלות, מה שמקל על האחסון כאשר השולחן לא בשימוש.
אם יש לך שאלות נוספות או אם אתה מעוניין בפרטים ספציפיים על דגמים, חומרים או סגנונות, אני כאן לעזור!

4o mini

לGPT אני לא מאמינה. מישהו יודע להגיד לי אם יש רהיט כזה או שלא?!
1729815770137.png
 

ח.ד. וחלק

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
טוב, ניסיתי גם לשגע אותו עם שאלה לא קיימת, התוצאות לפניכם:

מה הנקבה של חיה הנקראת ראלבון

ChatGPT said:​


למיטב ידיעתי, אין חיה בשם "ראלבון". ייתכן שיש לך טעות כתיב או שם נדיר. אם תוכל לספק פרטים נוספים על החיה, אולי נוכל להבין למה הכוונה.

4o

You said:​

מה הנקבה של רהיט הנקרא ראלבון

ChatGPT said:​


נראה שמדובר בשם לא מוכר גם בהקשר של רהיט בשם "ראלבון". אם זהו רהיט מסוים או מונח מקומי, אני אשמח אם תוכל לספק עוד פרטים או הסבר. במילים רגילות, לרהיטים בדרך כלל אין זכר או נקבה, אלא אם מדובר במונחים שבהם השפה העברית קובעת מין דקדוקי (כמו "שולחן" שהוא זכר או "מיטה" שהיא נקבה).

4o

You said:​

מה שם הנקבה לראלבון

ChatGPT said:​


שם הנקבה לרהיט "ראלבון" הוא "ראלבונה".

4o mini

You said:​

בטוח?

ChatGPT said:​


כן, "ראלבונה" היא הנקבה של "ראלבון". זהו רהיט נפוץ בתחום הריהוט, במיוחד כאשר מדובר בשולחנות עם פתיחה. אם יש לך שאלות נוספות או אם אתה צריך מידע נוסף על הנושא, אני כאן לעזור!

4o mini

You said:​

אשמח לשמוע על הראלבון הזה

ChatGPT said:​


ראלבון הוא רהיט ייחודי שנמצא בדרך כלל בחללים כמו סלונים או חדרי אוכל. מדובר בשולחן עגול או מרובע, בדרך כלל עם פלטת עץ, שמיועד לשימוש יומיומי. אחד היתרונות של הראלבון הוא אפשרות הפתיחה שלו, שמאפשרת להגדיל את שטח השולחן כאשר יש צורך באירוח או באירועים מיוחדים.
הראלבון יכול להגיע בעיצובים שונים, משתנים לפי סגנון הבית, והחומרים שמהם הוא עשוי יכולים לכלול עץ, מתכת או שילוב של חומרים. חלק מהדגמים מגיעים עם רגליים מתקפלות, מה שמקל על האחסון כאשר השולחן לא בשימוש.
אם יש לך שאלות נוספות או אם אתה מעוניין בפרטים ספציפיים על דגמים, חומרים או סגנונות, אני כאן לעזור!

4o mini

לGPT אני לא מאמינה. מישהו יודע להגיד לי אם יש רהיט כזה או שלא?!
חחח חזק!

@הלוחשת לתווים פרק מעולה, כרגיל.
ולגבי השרידות בסוכות, זה:
מבטא את כולם פה, אז ברוך השב ומחכים להמשך!
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
פרק מותח כתמיד...

לגבי הGPT: הוא דווקא די טוב בלהמציא דברים, השתמשתי בו לדוג' בהרבה קטעים...

בסבא GPTO.

ובמת על נסראללה.

ובסוכת סינוואר הנופלת.

ובירושלים.

באופן אישי (כמו שכבר המלצתי כאן איפשהו), אני מחבב בקטעים ספרותיים את הGPT עם המודל של לירון פיין, ובשאר הדברים את ג'מיני, הם הכי מצליחים בתחומם (מה גם שבג'מיני אפשר ללחוץ למטה על 'בדיקה בגוגל' - ולבדוק אם מה שהוא אומר נכון...).

ו @תהילה בצלאל - חזק!!! :ROFLMAO: נשפכתי על הרצפה (גם לי זה קורה איתו בהרבה מקומות...).
 

-Frida-

משתמש צעיר
כתיבה ספרותית
סיפור ממש יפה.
את ממש מוציאה על דף את הדמיונות של נערות סמינר אחרי קריאת הסדרה של יונה ספיר...
עכשיו אסור לה להכחיש. זה כתוב בשמירת הלשון. שאסור לאדם להגיד שהוא לא עשה משהו מסוים, אם האשמה תיפול ישר על מישהו אחר.
למיטב זכרוני זה לא ממש נכון וההלכה היא שמותר להכחיש גם אם עומדים שניים שמואשמים וכשאחד מכחיש האשמה נופלת על השני. האיסור הוא להצביע על האשם ומידת חסידות היא לא להכחיש בכלל.
באופן כללי תני לה קצת ליפול - בקטנה, אבל שיהיה אמין... לדעתי היא קצת מידי צדיקה.
 

ח.ד. וחלק

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
למיטב זכרוני זה לא ממש נכון וההלכה היא שמותר להכחיש גם אם עומדים שניים שמואשמים וכשאחד מכחיש האשמה נופלת על השני. האיסור הוא להצביע על האשם ומידת חסידות היא לא להכחיש בכלל.
הסיפור הוא ממבט של ילדה שאינה בקיאה מלאה בהלכה,
זה מה שהיא זוכרת ועל פיו היא מתנהלת.
חסרים טעויות בהלכה שאנשים בסיפור טועים בהם?
לדוג' בספר 'דואט' של ד. רנד, לאחת האחיות היה OCD, בין היתר לגבי נטילת ידיים.
היא לא טעתה? ברור שכן, וכך בנוי הסיפור.
 

מימיי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
הסיפור ממש יפה!
כתוב מתוק וקליל.
כיף לי שגיליתי אותו עכשיו וקראתי הכל בלגימה אחת..
יש לי רק שאלה שהציקה לי לאורך כל הסיפור.
למה כמעט כולן נשים?
החוקרת + העוזרות שלה, הסוהרת, העורכת דין..
נכון שזה סיפור על בנות סמינר וכזה, אבל הכיף בסיפורים זה שאפשר להתפרע יחסית לעומת סרטים חרדיים.
חוץ מזה - אהבתי ממש!
מחכה להמשך.
 

הלוחשת לתווים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הדמיות בתלת מימד
למה כמעט כולן נשים?
חחח האמת שבתחילה כתבתי עם חוקר, סוהר...
אבל אז רציתי לעשות נגיעות, והרגיש לי שיגידו דווקא ההפך ממה שאמרת, שזה שכתבתי ספר, לא הופך את זה למותר..
אז שיניתי לנקבה.
בסוף גם הורדתי את הנגיעה (שהיא מחזיקה לה את הסנטר.. ) אבל לא זוכרת למה לא שיניתי..
הסיפור הוא ממבט של ילדה שאינה בקיאה מלאה בהלכה,
מתזכרת שהיא שאלה רב (גם אני..) וזה מה שהוא אמר.
אם הכחשה מובילה לאשם אחר- אסור להכחיש. רק בלית ברירה
באופן כללי תני לה קצת ליפול - בקטנה, אבל שיהיה אמין... לדעתי היא קצת מידי צדיקה.
טוב שהסיפור לא נגמר 😏
 

מ. ש

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
החוקרת + העוזרות שלה, הסוהרת, העורכת דין.
הגיוני שיביאו לבחורה חרדית אישה שתחקור אותה כדי למזער פוזות ופאניקות מיותרות
ועורכת דין גם הגיוני מאוד, בנוגע לסוהרת נחמד יותר ככה.
 

הלוחשת לתווים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הדמיות בתלת מימד
שוב היא נכנסת לכיתה. ושוב זה מאוחר. רק שעכשיו היא אומרת למורה שהיא התפללה כבר, ופונה למקומה הישן. שני קורצת לה מרחוק.

במשך כל השיעור היא בוהה במורה ולא שומעת דבר. מחשבות טסות בראשה מימין לשמאל בדהרה מטורפת. חסרת מעצורים.

פעם לשלוש שניות היא נאנקת בשקט. כל הישיבה הזו מחזירה אותה שוב ל'שם'. לחקירות הארוכות. למבטים המתמודדים. למחשבה המאומצת שיש על כל תשובה שאולי תשמע לחוקרת כמתחמקת.

ידיה תומכות בראשה הכואב. עכשיו תור הזיכרונות למלא את המוח מקצה לקצה.

וגם תור הרגשות.

הכאב. הפחד. הגעגוע שאחז בה. החרדה והעצב. הרעב...

היא נאנחת פתאום בקול. מגלה את זה מאוחר מידי, כשעיני כל הבנות נעוצות בה.

היא מרימה עיניים מלאות בכאב למורה. זו האחרונה סוקרת אותה במבט דאוג.

"אילה?" היא מתרוממת. מתקרבת אליה. "את רוצה לשתות משהו?!"

כן. היא חייבת לשתות ודחוף.

המורה מוציאה את הבקבוק מהתיק. מגישה לה. "קחי. תשתי קצת."

היא מהנהנת. לוגמת באיטיות. דמעות רותחות מתערבות פתאום במים. גם לזה היא שמה לב מאוחר מידי.

המורה בוחנת אותה. "את בטוחה שאת מרגישה טוב, אילה?!"

לא. היא מרגישה הכי גרוע שאפשר. אבל מנוחה בבית לא תעזור לזעקות הנפש. לזה יעזרו רק אוזן קשבת ולב מבין.

אבל לה, אין את האופציה לזה. כי אסור לה לספר כלום ללב המבין שרק רוצה לשמוע.

המורה נאנחת כשהתשובה מתמהמהת. חוזרת למקומה. "אם תרצי, את יכולה להשתחרר. זה בסדר."

היא מהנהנת קלושות. היא לא רוצה להשתחרר. לא רוצה. היא רוצה להתמודד. והאמת?! היא פשוט מפחדת להיות שוב לבד. מפחדת לשכב במיטה ולשקוע במחשבות. זה מסוכן לה עכשיו. מסוכן ולא יעיל.

השיעור ממשיך כרגיל. רק שני שולחת אליה מידי פעם מבט גנוב.

היא מחזירה את ראשה לשתי ידיה. עוצמת עיניים. נושמת עמוק... חזק... לאט...

היא מתחילה להירגע. הנשימה חוזרת. הוורוד צובע שוב את הלחיים. השפתיים מפסיקות לרעוד.

היא מרימה באיטיות מבט צלול למורה.

עד סוף השיעור היא מצליחה להקשיב.

והמבט שלה נשאר יציב וברור.
 

הלוחשת לתווים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הדמיות בתלת מימד
הסיפור לקראת סיום, אשמח לשמוע מה אתם אומרים עליו, במבט לאחור...


"אילה?" שני ניצבת לידה ברגע שנגמר השיעור. היא מרימה עיניים תוהות.

"איך את מרגישה?! היית נראית ממש לא טוב בשיעור." היא מתיישבת לידה. תופסת את מקומה הריק של שירי לוי, שרצה למטה ברגע שנשמע הצלצול.

"אני יודעת..." היא גונחת. "האמת שהראש שלי מתפוצץ. אבל אני לא רוצה ללכת הביתה עכשיו."

שני מהנהנת. קשובה. "בסדר. אף אחד לא חייב אותך ללכת..." היא מחייכת. אילה פוזלת לכיוונה של שרי. נתקלת במבט שוטם.

חצי כיתה נמצאת שם, סביבה. חמש עשרה בנות בערך, שמקשיבות לדברי השקר שמספרת להן שרי.

אבל היא לא תתערב.

היא תיתן להן לרכל עליה כמה שבא להן. מה אכפת לה שהעברות שלה עוברות אליהן?!

שיערב להן הגיהינום. יש שם מקום לכולן.

שני בוחנת אותה. "על מה את חושבת? אילה?!"

"אה. מה?!" היא מעבירה אליה את המבט. "על כלום."

"כן..." שני צוחקת. "ובגלל הכלום הזה, הבעות הפנים שלך משתנות מהר כל כך?!"

"כנראה..." אילה צוחקת גם.

זה כיף לצחוק. זה משחרר ועושה טוב לנפש המכווצת.

אז הן צוחקות. צוחקות בלי הפסקה, כשהעיניים דומעות והגוף מתקפל.

עד שנשמע הצלצול המורֶה על חלוקה להקבצות.

אילה מתכווצת למקומה. אולי בעצם כן עדיף ללכת הביתה... אין לה כוח לשאלות של המורה הלר... לא. זה לא שיש לה משהו נגד המורה הזו. בכללי היא מאוד אוהבת אותה. אבל המורה הזו גם ידועה כממציאת שאלות במהירות בין לאומית. ואין לה כוח לזה. ממש לא.

שני מושכת אותה למצב עמידה. "קדימה, אילה. המורה לא מרבה לאחר!" היא נגררת אחריה. חסרת חשק.

הן מוצאות מקום פנוי ומתיישבות. היא נאנקת. מבטה משוטט סביב בחרדה לעתיד הקרוב.

בנות מהכיתה המקבילה בוחנות אותה. מתלבטות אם לומר משהו או לא. אבל לפני שהן מספיקות להחליט, המורה כבר נכנסת. נעמדת מול אילה ובוהה בה כאילו היא פריט ארכיוני עתיק.

אילה נעה באי נוחות. מלקקת את שפתיה. אוזניה מתכוננות לצרחה שבוא תבוא.

"ברוך הבא!" היא אכן לא מאחרת להגיע. וגם לא מאכזבת בעוצמתה. "ברוך מתיר אסורים, אילה! כמה טוב לראות אותך!"

הדלת לא סגורה. וכמה טטיות מלכסנות פנימה מבט מסוקרן.

"כמה התגעגענו אליך! להגיגים החכמים, לישיבה הזקופה והמבט הקשוב!"

כמה בנות מגחכות. האחרות מחליפות מבטים במצוקה, ורק היא יושבת עם חיוך מטומטם על הפנים.

"תודה המורה." קולה נשמע פתאום ברחבי הכיתה הגדולה. כבר אמרנו שכוח הדיבור שלה הושחז בחקירות?!

"גם אני שמחה לחזור לכאן. זה לא היה הרבה זמן, אבל בהחלט קשה ומתגעגע." היא מוציאה מהתיק את הבקבוק ולוגמת בקול. חברותיה בוהות בה בהלם.

"טוב..." המורה מורחת את המילה. צליל הלם קל מתגנב לקולה. "אני מבינה. אז... טוב, בנות! להוציא דפים, אנחנו מתחילות בבוחן!"

הבנות עושות כמצווה עליהן, והיא נשענת אחורה בפרצוף חתום. שורקת לעצמה בשקט.

שני בוהה בה. כמעט בוכה מהלם. היא מעבירה אליה מבט תמה. "מה?"

"מה זה היה?!" היא לוחשת. "את הראשונה שמעיזה לקטוע את המורה, ולהגיד לה משהו. זה היה פשוט
א-ד-י-ר!"

אילה צוחקת. "כן... משהו אחד טוב בכל זאת יצא מהחקירות האלה..." היא קורצת. שני מחזירה אליה חיוך גדול.

אוהב.
 

הלוחשת לתווים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הדמיות בתלת מימד
ימים עוברים. כלפי חוץ נראה שהרוחות נרגעו. היא מגיעה רגיל לסמינר, מדברת רק עם שני וחוזרת הביתה.

אבל שוב- רק כלפי חוץ הרוחות נרגעו.

כלפי פנים הכול כשהיה.

מבטים עוינים, שיחות שקטות, ביצת שנאה שמטביעה את כולן בתוכה.

ההפסקה שהגיעה אחרי שיעור דינים הייתה סוערת במיוחד. שרי ניסתה להסביר לכמה בנות את ההבדל הפשוט שבין מעצר למאסר, דסי הסבירה בטון מלומד מה זה אומר מעצר בית, וכל שאר הבנות התווכחו כמה שעות במצטבר עצורות כבר החברות האהובות.

ופתאום, בצורה מוזרה שלעולם לא תדע איך היא קרתה, הופנו אליה כל המבטים. בבת אחת.

שרי עמדה על הכיסא. רותחת מזעם.

"תראו איך היא יושבת כאן בשלווה." היא אדומה. בוהקת מאדימות ."אוכלת בתאבון חטיף, כשבגללה החברות שלנו יושבות ביחד עם מקקים על דרגשי ברזל בתאים תחובים!!!"

"עץ." היא לא מתאפקת מלענות. "הדרגשים שם מעץ, לא מברזל. והמקקים נמצאים על הרצפה, ולא על הדרגשים." היא שולפת עוד חתיכת ביסלי. לועסת בקול.

"חשוב מאוד!" שרי ממשיכה להאדים. שואגת. "תמשיכי! תמשיכי לאכול כשהן סובלות שם בגללך!!! כן, בגללך!!!"

"לא הבנתי!" היא עוזבת באחת את הביסלי. מתקרבת לשרי בצעד מאיים. "אני הייתי אמורה לסבול שם במקומן?! כאילו- הן חטאו, אז הן יושבות!"

"אז את מודה!!!" שרי מריעה בצרחה. "את מודה שהלשנת עליהן!!!"

"תגידי," היא מתקרבת עוד. מתנשפת. "לא שמעת מעולם על מצלמות רחוב?! פשוט צילמו אותן. מה לא ברור?!"

"הן היו עם מסכות." קולה של שרי יורד לאוקטבה חרישית. מאיימת. "ולא ראו שום דבר במצלמות."

"אז חבל שאת כל כך לא מאמינה בזה..." היא נושפת. להירגע, אילה. להירגע. אל תתפוצצי פה. זה לא יהיה נחמד, ואת רק תתחרטי על זה. פשוט לא.

"אה.. 'לא מאמינה בזה'... תגידי, את לא במקרה דברת עם החוקרות? יכולת לשתוק! פשוט לשתוק! בסוף היו משחררים אותך!"

"ב-א-מ-ת!!!" קולה נוטף סרקזם. "אם הייתי שותקת, היו משחררים אותי!!! אוי, חבל שלא חשבתי על זה באמת... תגידי את רצינית????" קולה עולה לצרחה חדה. חלק מהבנות צועדות אחורה. "את ניסית פעם לשתוק יותר מחמש דקות??? לא נראה לי שהצלחת. ובלי קשר לשום חקירה..." היא צועדת חזרה אחורה. נושפת בעצבים.

שרי מתנשפת. עכשיו זה כבר פגיעה באגו. בלי שום קשר לבנות העצורות.

"יופי." היא מביטה בחלון בהפגנתיות. "אז בגלל שאילה לא הצליחה לשתוק יותר מרגע אחד, החברות שלנו סובלות עכשיו. כמה נפלא."

"הי!!!" זהו. כל המחסומים נפתחו. מכאן כבר אין דרך חזור. הדם עולה לראש. הידיים רועדות בטירוף.

"תגידי מי הייתה שם עשרים וארבע שעות על כיסא בלי אוכל ואופציה לישון.. מי??? אני או את??? למי נטרפה הדעת מרוב מחשבות וחרדה??? למי????? מי מאתנו סתמה את הפה למרות שהיא יכלה לצאת ברגע ולחזור הביתה???? אההה???? איך את דנה אותי בכלל? באיזו זכות את שופטת בן אדם אם מעולם לא היית במקום שלו??? וגם אתן- כולכן! האמנתן לסיפורים בלי לחשוב בכלל- אולי היה מותר לה?? אולי היא סבלה וכבר לא הצליחה לשתוק?! אף אחת ממכן לא יותר טובה משרי. אף אחת ממכן לא טובה יותר מהחוקרת שצרחה עלי. אף אחת!!!! כולכן העברתן אלי את המצוות שלכן בדיבורים בלי סוף עלי, ורק מלאות עכשיו בעברות. כן!!! רק רציתי שתדעו את זה!!!"

וזהו.

היא פשוט מתיישבת במקומה ובוהה קדימה.

שקט סורר בכיתה. כל אחת חוזרת למקומה בדממה. שרי נטועה עדיין לכיסא בהלם קרב.

"סלחו לי." אילה אורזת את התיק ומכתפת אותו. "אין לי שום דבר נגדכן. גם אתן עברתן הרבה בזמן שלא הייתי כאן. אני מבינה שפשוט פחדתן ומצאתן שעיר להפיל עליו הכל. ואני מבינה את זה, ולכן אני גם סולחת, סולחת באמת. אבל לי קשה קצת. קשה לי להישאר כאן עכשיו." היא יוצאת מהכיתה בצעידה איטית. מדברת תוך כדי. "אבל למרות זאת, אני לא אעבור סמינר כי אנחנו כבר באמצע י"ב. אני אחזור בעז"ה. עוד שבוע בערך."

היא יורדת במדרגות, יוצאת מהשער, והולכת הביתה.

ציוץ ציפור אחת גורם לה לחייך פתאום חיוך קורן, והכי אמתי שיש.

כי כן, היא גילתה דברים מהשב"כ, ואולי יעצרו אותה עכשיו, למרות שלא כל כך נראה לה...

אבל היא לא גילתה על חנה כלום. היא לא הורידה מעצמה את האשמה.

שימשיכו לחשוב שהיא מסרה את השמות.

לא אכפת לה.

היא צדיקה עכשיו.

לפחות כלפי עצמה...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  83  פעמים

אתגר AI

קוביסט • אתגר 144

לוח מודעות

למעלה