ואוו ואוו ואוו
מיד כשראיתי את האשכול הלב שלי התחיל לפעום...
התחיל לפעום מהלחץ ומהפחד שמא יישעו כאן טעויות, ועדיין ליבי פועם,
אסביר, כן, את חטאי אני מזכיר היום!!! אני מזדהה עם כל מילה של הכותבת אבל מהצד השני, לא השני של הבעל העובד והאשה שלא עושה כלום,
אלא מצד הבעל לא להסתמך על השם של הניק, כן אני הייתי בדיוק אותו הבעל שאת כותבת עליו, הגעתי מאותו בית שכתבת וגם חשבתי את אותם המחשבות שבעלך היקר חושב, ורק, ואך ורק, ושוב רק בזכות אשתי החכמה כן, זו שעליה נאמר חכמת נשים בנתה ביתה,
אנחנו ואני היום במקום אחר רחוק רחוק מהמקום אותו את מתארת בהודעתך,
זה קרה בזכות ההבנה של אשתי שהיא לא תוכל לשנות אותי בהסברים ודרישות, רק בהבנה והכלה,
כן, לאט לאט לאט הבנתי שהבית שלי זה לא הבית של ההורים שלי, האשה שלי זה לא האמא שלי,
ואני ואנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו, ולא כמו המשפחה שלי או המשפחה שלה,
ושלא תחשבו לרגע שלא היה לה קשה לפעמים, אפילו מאד ואפילו קשה מאד מאד!
אבל בחכמתה היא הבינה שרק הזמן וההכלה יעשו את שלהם, ואני אבין את התנהלות החיים.
לכן אנא ואנא ממך, אל תתפתי להעמיד אותו על מקומו ולדרוש ממנו (בצדק) דברים בסיסיים
כל עוד זה לא מגיע ממדות לא טובות, תתני לזמן לעשות את שלו, תתני למציאות לגרום לו בזמני עומס שיהיו בעז"ה להבין ולהפנים דברים בסיסיים אלו, אני יכול לומר, שכמה שאז היא הייתה מנסה להסביר לי, פשוט לא הייתי בשל להבין כל מיני דברים, וכן זה לקח יותר משנתיים, בס"ד אנו כבר נשואים קרוב לעשרים שנה באושר עצום בס"ד, אבל זה לקח כמה שנים טובות להגיע לזה, לסיכום, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי.
והמון המון תפילה לס"ד שתזכי להתנהל בחכמה ובתבונה!