בלת"ק
ממבט תורני צרוף [ללא 'מה יאמרו'...] שהאשה נקראת 'עקרו של בית', והבעל עליו נגזר 'בזיעת אפיך תאכל לחם'.
פירושו
האשה אמורה לתפקד בבית ולטפל בכל מה שפורט לעיל - ברור שצריך להתנהג בדרך ארץ ולפנות כלי שאכלת, וכוס ששתית וכו'....
הבעל אמור לעבוד ולפרנס את הבית וכל עול הפרנסה היא אך ורק עליו.
מה שקורה שהפכו את הכל.
הבעל לומד כל היום - דבר תמוה. בהחלט דבר מכובד - אך זה פתיחה לכל הבלאגן שקורה...
ואז, האשה עובדת וקורעת את עצמה עם הכל הכל הכל - הריונות, לידות, טיפול בילדים, פרנסה, עבודה, בנקים, נקיונות, בישולים, כביסות, גיהוצים, ועוד להיות אשה טובה וסבלנית לבעלה ולחכות לו עם ארוחות יפות ומושקעות...
ברור שישנן נשים שמוכנות לכל זה כדי שבעליהן יישב וילמד - הן צריכות לדעת זה המחיר...
אם לא טוב להן - פשוט לומר... אני לא מוכנה גם לפרנס וגם להיות אשה ואמא על כל המשתמע מכך.
מוכנה לפרנס, אבל לא לבשל/לכבס/לנקות ועוד ועוד. או מוכנה הכל ללא עבודה או עבודה 4 שעות ולא 9 שעות ביום [כולל זמני נסיעות ששורפות שעות ביום...]
לצערינו אף ישנם בעלים שלא באמת מנצלים 100 אחוז את שעות הלימוד שלהם, והאשה בינתיים נקרעת תחת כל תפקידיה ומטלותיה...
ידוע שצפויים תגובות נזעמות מאוד. מקובל עלי.
מוצע לכל הזועמים לפתוח את הכתובה ולראות על מה הם חתמו. אם יש להם/ן הערות - מוזמנים/ות למחוק שורות ולרשום את התנאים החדשים שיש ביניהם.
כל זמן שזה ההסכם שנחתם תחת החופה - אתם אמורים לעמוד בו על כל המשתמע מכך.
מתוך אהבת והערכת תורה מליאה - מוגש כחומר למחשבה עמוקה בפינה אישית ללא מחשבות זרות. וד"ל