חחח
סליחה
שוב אני יסביר
כשהתינוק (ארי)מתחיל לגמגם אה דה בבב
מוישי תופס את העגבניה ומראה לארי אוי אי ארוש הינה עגבניה אדומה
ואז בא רולי וצועק גם לארי נכון נכון זה עגבניה בצבע אדום
אפי' שרולי העולם שלו
כחול ושל מוישי
צהוב
אבל לעגבניה (לצבע שלה) כולם קוראים
אדום מקווה שכולם רואים את אותו צבע
אוקי, אז נמשיך את הסיפור.
צחי היה עיוור מלידה, אז הוא לא יכל ללמוד לזהות צבע של עגבניה בתור "אדום". גם אם הוא שמע את האחרים מדברים על "אדום" ועל "כחול" זה לא התקשר אצלו לכלום.
אם מישהו ירפא אותו, הוא יצטרך ללמוד את הצבעים כמו תינוק, כי הוא פעם ראשונה רואה אדום. יראו לו מטפחת, הוא לא ידע איך קוראים לצבע שלה בלי שהוא ילמד מה השם המוסכם של הצבע של זה.
בסיפור הרמבם טען שאי אפשר לרפא עיוור מלידה, רק מישהו שהתעוור בגלל תאונה/מחלה. הרופא הגוי ניסה לרמות. הוא לקח עיוור שנולד רואה, שכנע אותו לשקר שהוא עיוור מלידה, ואז ריפא אותו.
מיד אחרי שהוא התחיל לראות, הרמבם שאל אותו מה צבע המטפחת. העיוור לשעבר, ידע לזהות שלמטפחת יש צבע זהה לצבע של עגבניה וזכר שקוראים לצבע הזה אדום, על סמך הידע שלו לפני שאיבד את מאור עיניו. זו היתה ההוכחה של הרמבם שהוא משקר בנוגע לכך שהוא עיוור מלידה. כי כמו שדובר לעיל, אם הוא היה אכן עיוור מלידה, הוא לא היה יודע לשייך לצבע הזה את השם "אדום".
ובקיצור, כל הדיון בכלל לא רלוונטי להבנת הסיפור של הרמבם.