התייעצות "אלרגנים" בגן

יוסיK

משתמש מקצוען
אשמח לשמוע פירוט על זה.
על הרעיון של חשיפה?
חייב ייעוץ ובחלק לא קטן מהמקרים גם ליווי רפואי וזה לא מתאים לכל מקרה.
בגדול הכיוון הוא לחשוף לכמות מאוד קטנה שלא גורמת לתגובה חריפה ולאט לאט להעלות את המינון מתוך תקווה שהגוף יתרגל לזה.
יש מקרים שמצריכים כמות שלא ניתן לתת אותה בפני עצמה וגם לזה יכול להיות פתרון רפואי.
יש רופאים שהם יותר בראש לאפשר ויש שלא, מי שמטופל אצל רופא ששולל באופן גורף וכן רוצה לנסות, יכול להחליף רופא ובלבד שמדובר ברופא אחראי ולא רופא אליל וכיו"ב.
שוב, חייב יעוץ רפואי ספציפי על כל מקרה.
 

DvoraVidman

משתמש סופר מקצוען
על הרעיון של חשיפה?
חייב ייעוץ ובחלק לא קטן מהמקרים גם ליווי רפואי וזה לא מתאים לכל מקרה.
בגדול הכיוון הוא לחשוף לכמות מאוד קטנה שלא גורמת לתגובה חריפה ולאט לאט להעלות את המינון מתוך תקווה שהגוף יתרגל לזה.
יש מקרים שמצריכים כמות שלא ניתן לתת אותה בפני עצמה וגם לזה יכול להיות פתרון רפואי.
יש רופאים שהם יותר בראש לאפשר ויש שלא, מי שמטופל אצל רופא ששולל באופן גורף וכן רוצה לנסות, יכול להחליף רופא ובלבד שמדובר ברופא אחראי ולא רופא אליל וכיו"ב.
שוב, חייב יעוץ רפואי ספציפי על כל מקרה.
אני אמליץ בהקשר הזה על הרופאים קובי שדה, נטלי דניאל ושלמה בר סלע.
אמנם, הורים שרגילים לזהירות הרמטית מתקשים לעכל את השינוי :)
ולכן קיבלתי גם משובים מזועזעים, בעיקר על קובי שדה. אבל אצלנו הרבה מאכלים חזרו לתפריט בזכותו.
 

קצרה

משתמש מקצוען
את החסרים את תשלימי לה בעזרת ה', בצהריים ובערב. גם סידן וחלבון שאוכלים בצהריים מסייעים לגדילה.
הילדה שלך נמצאת בגן 24/7?
בגן אין סיבה לבוסט של סוכר.
היא יכולה לאכול סנדביץ' עם חמאת בוטנים טבעית (חלבון בריא מאוד, אגב) חומוס (ביתי, אמנם, כי בקנוי אכן יש שומשום. הביתי גם בריא הרבה יותר, כמובן - ונשמע שזה חשוב לך), קטשופ (אם את הולכת על משהו מהיר וילדותי יותר), וכמובן שקית או קופסה עם פירות או ירקות חתוכים.
גם במוצרי סויה, אגב (חלב סויה, טופו, וכדו'), יש סידן וחלבון. ואכן, יש ילדים אלרגים שמקבלים תוספי תזונה כאלה. כי הם גם לא יכולים לאכול אחרי צהריים.
היא בגן 8-16
כשהיא חוזרת היא אולי עייפה כבר , ואולי כאובה מרעב (מיגרנה לילדים) וממש ממש לא אוכלת עכשיו בבית את הסידן והחלבון ?!

חמאת בוטנים היא אלרגן , אני לא יודעת איך מכינים ממרח חומוס ביתי שנאכל ללא טחינה גולמית אולי תתני מתכון , קטשופ הוא בהחלט בוסט של סוכר....
למי ששאל על הגנים שיש בהם הזנה מה קורה שם - פשוט הילד/ה לא אוכל כלום בארוחת בוקר ואבא ואמא פחות יודעים מזה - כי זה לא חוזר להם בתיק.

אני בעד התחשבות בילדים אלרגנים. לגמרי בעד.
אבל הגימוד של הקושי של ילדים אחרים שרעבים וסובלים מהענין - מגיע בדיוק מאותו מקור של אלו שלא מתחשבים בילדים האלרגים . אנוכיות וחוסר הבנה למצב בעייתי של צד שני או חוסר הכרה בקיומו בכלל.
מותר בהחלט להכיר בעובדה שמדובר בקושי אובייקטיבי. שמדובר בילדים שבעקבות האיסור הזה צמים בוקר שלם או אפילו עד צהריים.
ההכרה בקושי תעזור גם תמיד להכניס לפרופורציה. אם לא יחשבו ש"מה כבר קרה " -
זה יעזור לחשוב מה אסור בשום אופן שייכנס לגן , מה פחות כדאי שיכנס לגן , ומה לא נורא אם ילד מסוים שקשה לו ולא אוכל כלום - הגננת תשמור על המרחק בין 2 הבעיתיים ותנקה היטב אחר האוכל....

כיום התחושה היא שהאצבע על איסור גורף קלה על ההדק.. כל רגישות כבר מוגדרת כאלרגיה. וכל אלרגיה מוגדרת כבר ככזו שמסוכנת אפילו בשהיה בבנין 8 קומות... (אמיתי. גן מתחת בית ספר שבבית ספר יש ילדה בכיתה ד שאלרגית ל... אין חצר משותפת. ככה ההורים ביקשו. מענין אם גם השכנים בכל הבנייינים סביב נזהרים).

אם ההורים לילדים אלרגנים היו מכירים בכך שנכון שחיים קודמים להכל. אבל מדובר בקושי אמיתי לסובב . ולא מזלזלים בקושי. יכול להיות שבחלק מהמקרים היו הנחיות יותר מקלות...
 

רייזי 36

משתמש מקצוען
אשכול מאד מאד מעניין.
אנחנו כבר בעמוד 17, ועדיין עמדת ההורים שאין להם ילד אלרגי - נשארה מתבכיינת, מתקרבנת ולא מספיק מבינים את גודל הסכנה.
לי ב"ה אין ילד אלרגי, אבל רוצה להגיד להורים של האלרגיים, שבזכות האשכול הצלחתי להבין את גודל הסכנה והמורכבות היומיומית שלכם. חזקו ואמצו.
סליחה?!
כולנו תומכים בכך שיהיה לילדים האלרגיים את כל התנאים הבטוחים ביותר
אבל הצורה בה זה נעשה היא לא פופורציונלית
לילדים האלרגיים פתוחה הדרך לכל גן שירצו
אולי שיהיו גם גנים רשמית לילים שרוצים לאכול הכל?
שאמא תוכל לבחור לשלוח את הילד שלה לגן כזה
ונגיד שהגן יהיה בקצה העיר, או עם גננת מכשיפה
עדיין יהיה ביקוש לכזה גן
במצב היום, מי שצריך כזה גן יכול רק להתפלל
הזכות שלו לא קיימת כלל
 

תורה שבע"פ

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ההכרה בקושי תעזור גם תמיד להכניס לפרופורציה. אם לא יחשבו ש"מה כבר קרה " -
זה יעזור לחשוב מה אסור בשום אופן שייכנס לגן , מה פחות כדאי שיכנס לגן , ומה לא נורא אם ילד מסוים שקשה לו ולא אוכל כלום - הגננת תשמור על המרחק בין 2 הבעיתיים ותנקה היטב אחר האוכל....
הזוי שיש עדיין כאלו שמסוגלים להשוות בין סכנת חיים לבין ילד שלא אוכל או שאוכל קטשופ לארוחת בוקר,
ולא אין לי שום כוונה לגמד את הקושי הזה, אבל להשוות???? לאן הגענו????
חוץ מזה במקרים רבים דוקא הגננות דורשות את ההגבלות המחמירות בגלל שהן מאד חוששות, לא תמיד זה ההורים...
כיום התחושה היא שהאצבע על איסור גורף קלה על ההדק.. כל רגישות כבר מוגדרת כאלרגיה.
זה נכון וזו בעיה רצינית שגורמת לכך שגם במקרים של אלרגיה אמיתית ומסוכנת ההורים מזלזלים
וכל אלרגיה מוגדרת כבר ככזו שמסוכנת אפילו בשהיה בבנין 8 קומות... (אמיתי. גן מתחת בית ספר שבבית ספר יש ילדה בכיתה ד שאלרגית ל... אין חצר משותפת. ככה ההורים ביקשו. מענין אם גם השכנים בכל הבנייינים סביב נזהרים).
שוב לוקחים מקרה ספציפי שיתכן והורים לחוצים ניפחו מאד ומשווים לשאר המקרים.


ולכל ההורים שקשה להם להתמודד עם זה, תנסו לחשוב לרגע מה יקרה אם חלילה הילד שלכם יגרום לילד אחר רק להתאשפז לכמה ימים בעקבות תגובה אלרגית למאכל שהילד שלכם הביא [סיפור אמיתי שקרה בשבועיים האחרונים במוסד חרדי, והילד ניצל ממש בנס], זה שווה את זה????
 

בת שבע גרוסמן

משתמש רשום
הזוי שיש עדיין כאלו שמסוגלים להשוות בין סכנת חיים לבין ילד שלא אוכל או שאוכל קטשופ לארוחת בוקר,
ולא אין לי שום כוונה לגמד את הקושי הזה, אבל להשוות???? לאן הגענו????
חוץ מזה במקרים רבים דוקא הגננות דורשות את ההגבלות המחמירות בגלל שהן מאד חוששות, לא תמיד זה ההורים...

זה נכון וזו בעיה רצינית שגורמת לכך שגם במקרים של אלרגיה אמיתית ומסוכנת ההורים מזלזלים

שוב לוקחים מקרה ספציפי שיתכן והורים לחוצים ניפחו מאד ומשווים לשאר המקרים.


ולכל ההורים שקשה להם להתמודד עם זה, תנסו לחשוב לרגע מה יקרה אם חלילה הילד שלכם יגרום לילד אחר רק להתאשפז לכמה ימים בעקבות תגובה אלרגית למאכל שהילד שלכם הביא [סיפור אמיתי שקרה בשבועיים האחרונים במוסד חרדי, והילד ניצל ממש בנס], זה שווה את זה????
לכל ההורים היקרים והמסורים שה' העמיד אותם בניסיון הלא פשוט הזה:
1. מעריכה אתכם מאוד. מאוד.

2. תגובה בנוסח 'תחשבו אם זה היה קורה לילד שלכם', היא מניפולציה זולה.
יש לכם טיעון הגיוני/ חוקי/ הלכתי? מקובל. זו לא תשובה
(תחשבו, ואם הילד שלכם היה בריא ושלם, בלי שום אלרגיה, והיו דורשים ממכם רק... ורק.. ואם לא... כדי שהאלרגי המסכן לרגע לא יחוש שיש לא אלרגיה? גם הייתם כותבים ככה? יופי. כל אחד מצדד בצד שלו, אבל זה לא טיעון משכנע.)

3. מסכימה שיש צורך בהתחשבות מוגברת מאוד כשמדובר באלרגיה לריח/מגע.
עם זה - עדיין חושבת שכיון שרוב הילדים בגן הזה הם 'רגילים', צריך לבקש בצורה מכבדת.
אתם בחרתם לשלוח ילד אלרגי למוסד ציבורי.
(להבדיל, ילד שהמערכת החיסונית שלו מוחלשת, נשאר בבית. לא מבקשים מכל הילדים לעטות מסיכה. נכון?)

4. המקרה ספציפי שאני מדברת עליו, הילדה לא אלרגית למגע וריח. יש לה סייעת צמודה בגן. כל ההוראות של ההורים מנומקות ב -"שהילדה לא תרגיש שונה", "שהילדה לא תתגרה".
הם כותבים, לדוגמא, שאם ילדה תביא טופי לחלק, כי נולד לה אח אתמול, והאבא לא שלח את חבילת הטופים עם רשימת האלרגנים, "הממתק לא יחולק כלל, וחבל".
כן? זה נשמע לכם הוגן?
ההורים גם אוסרים להביא לילדה האלרגית ממתק אחר, "אפילו שווה יותר", כדי שהאלרגית לא תחוש נבדלת משאר חברותיה.
תגידו, זו סכנת חיים?
נכון שיפה, נאצל ומכבד יותר לקנות לכולם ממתק שמתאים גם לה.
אבל יש לה כמה אלרגיות. לדברים הכי בסיסיים.
לא נכון יותר ללמד את הילדה ש "ה' נתן לך את המתנה/ניסיון/אתגר הזה שאסור לך לאכול..."
במקום לחנך שלושים ילדות והוריהן להתחשבות, הכלה ועוד ועוד?
לא יותר פשוט לתת לה כלים להתמודדות, במקום לרפד (ולהגביל) את כל הסביבה?

5. עם כל הכבוד למצוות הרבות הכרוכות בעניין, לא חושבת שאפשר לכפות על מישהו לקיים מצוות כאלו.
באופן יומיומי. ואם כפיתם, מעצם שליחת הילד - תעריכו!!! זה כל מה שביקשתי.

(תארו לכם שמתקשרת אליכם טלפנית של 'עזר מהונללו', להתרים ל'מח עצם', נניח. אתם לא רוצים לתרום, אבל היא:
"לא תעמוד על דם רעך! פיקוח נפש! ואהבת לרעך כמוך! ומה אם זה היה הילד שלך?" ויותר גרוע: "אתה חייב חוקית לתרום! זה רק עשר שקל! מה זה בשבילך לעומת חיים של ילד? הא?"

כיף?

וזה לא יום אחד. כל יום אתה חייב לתרום. שנה, שלוש, שמונה.
אתה גם לא תקבל מכתב תודה לעולם, כי אתה הרי חייב!
ואם שכחת יום אחד, אתה לא מתחשב, אנוכי ורשע מרושע!)

תודה שקראת עד כאן,
אני באמת באמת מעריכה את ההורים שמתמודדים בגבורה עם האלרגיות השונות,
ועם המלחמות הארוכות שאתם מנהלים לשם כך.
רק אל תשכחו שאנו, שאר ההורים, לא נלחמים בכם. באמת רוצים לעזור במה שאפשר.
בקשו יפה, בכבוד.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
דווקא בחלוקת אוכל לכל הגן הרבה יותר הגיוני להתחשב גם באלרגיות לא מסוכנות, צליאק וכו'.
זה בהחלט לא נעים שמחלקים לכל הגן ורק ילד אחד יוצא דופן, והמחיר של התחשבות בילד הזה הוא כל כך קטן שזה פשוט זלזול לא להתחשב.
זו לא דרישה שצריכה לבוא מצד ההורים, אכן, אבל בהחלט כן מצד הגננת.
מחלקים בתחילת שנה רשימה מדויקת של מוצרים ספציפיים שמותר להביא ומי שרוצה להביא ממתק לגן מביא מהרשימה. מזכירים בכל הזדמנות שצריך להביא רק מהרשימה כדי שאנשים לא ישכחו את מה שנוח להם לשכוח.
בשביל פעם-פעמיים בשנה שילד הוא אבא של שבת או יש לו יומולדת, זו ממש לא טרחה לקנות מוצר ספציפי.
אם רשימת האלרגיות כל כך ארוכה שאי אפשר למצוא 2-3 מוצרים נפוצים שיתאימו אז מילא, אבל ברוב המקרים זה לא עד כדי כך מסובך.
מי שרוצה מעצמו להביא ממתקים בהזדמנויות אחרות, שיתכבד לא לעשות את זה על חשבון הרגשות של ילדים אחרים. הבאת טופי לגן כשנולד אח היא לא איזו זכות יסוד של כל ילד. [בלי קשר צריך להפסיק את המנהג המזיק הזה להלעיט ילדים של אחרים בסוכר בתור דרך לחגוג]
 

קומבינה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
כדי שאנשים לא ישכחו את מה שנוח להם לשכוח.
זה ניסוח מזלזל
כאמא ל6 ילדים במסגרת
אני כמעט צריכה מזכירה כדי לאחוז ראש מי צריך כסף/אישור/חתימה/לקנות לו חוברת/חולצה לבנה
מי המורה של מי ולאיזה מקצוע, (ואיך היא נראית, כדי לברך אותה לשלום בצורה הולמת) מתי ההפסקות בחיידר ומתי בבי"ס, למי אמרתי שאעזור לו בערב עם שיעורי בית ואת מי הזהרתי שאוי ואבוי אם היא עוד פעם דוחה ש.ב. לערב (בתקווה שזו לו אותה גברת)
אז כן, הגיוני ואנושי לשכוח, לא כי זה נח, אלא כי זה רחוק.

אז כן, אין לי עוד מגה בייט פנוי אחד במח בשביל לזכור באיזו כיתה יש צליאק ובאיזו לא
אבל אני מאוד אשמח אם יזכירו לי לפני שאקנה את הממתק/אכין את המאכל לסיום
כדי שאוכל להתחשב.
אבל ההתחשבות היא לא כי אוי ואבוי אם הילד האלרגי יקבל משהו אחר, אלא כי אני רוצה לשמח אותו ולהראות לו שאכפת לנו ממנו ואנחנו חושבים עליו.
זה לא אסון לאומי אם אחד הילדים יקבל ממתק חילופי וטעים במקום מה שאסור לו
אנחנו לא ברוסיה, ואין כאן שוויון מדומה
גם הילדים שלי נמנעים מדברים שמסיבות חינוכיות או אישיות אנחנו אוסרים עליהם למרות שכללל החברים כן וכו' וכו'.
מזכירים בכל הזדמנות
אכן, כדאי לכתוב בכל הודעה להורים את הערת האלרגנים של הגן. זה לא עולה כסף.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
זה ניסוח מזלזל
כאמא ל6 ילדים במסגרת
אני כמעט צריכה מזכירה כדי לאחוז ראש מי צריך כסף/אישור/חתימה/לקנות לו חוברת/חולצה לבנה
מי המורה של מי ולאיזה מקצוע, (ואיך היא נראית, כדי לברך אותה לשלום בצורה הולמת) מתי ההפסקות בחיידר ומתי בבי"ס, למי אמרתי שאעזור לו בערב עם שיעורי בית ואת מי הזהרתי שאוי ואבוי אם היא עוד פעם דוחה ש.ב. לערב (בתקווה שזו לו אותה גברת)
אז כן, הגיוני ואנושי לשכוח, לא כי זה נח, אלא כי זה רחוק.

אז כן, אין לי עוד מגה בייט פנוי אחד במח בשביל לזכור באיזו כיתה יש צליאק ובאיזו לא
אבל אני מאוד אשמח אם יזכירו לי לפני שאקנה את הממתק/אכין את המאכל לסיום
כדי שאוכל להתחשב.
אבל ההתחשבות היא לא כי אוי ואבוי אם הילד האלרגי יקבל משהו אחר, אלא כי אני רוצה לשמח אותו ולהראות לו שאכפת לנו ממנו ואנחנו חושבים עליו.
זה לא אסון לאומי אם אחד הילדים יקבל ממתק חילופי וטעים במקום מה שאסור לו
אנחנו לא ברוסיה, ואין כאן שוויון מדומה
גם הילדים שלי נמנעים מדברים שמסיבות חינוכיות או אישיות אנחנו אוסרים עליהם למרות שכללל החברים כן וכו' וכו'.

אכן, כדאי לכתוב בכל הודעה להורים את הערת האלרגנים של הגן. זה לא עולה כסף.
טוב, סליחה על הניסוח, יש לי קצת מטען אישי בנושא אז כתבתי עם קצת יותר מדי אמוציות. (לא אלרגיות, אלא הורים שלא ממש היו בעניין לשתף פעולה עם הנחיות לא להכניס לגן ממתקים שיש בהם סכנת חנק.)
ההתחשבות לא צריכה להיות כי "אוי ואבוי", אלא כי ראוי להתחשב ולכן מתחשבים. הגננת אחראית על המרקם החברתי והרווחה הרגשית של הילדים בגן והיא קובעת - לא מבקשת אלא קובעת מתוקף תפקידה - שבגן יחלקו רק דברים שאפשר לחלק לכולם. לא צריך שיקרה אסון לאומי כדי לקבוע כללים כאלו. יש המון כללים מהסוג הזה בתוך הגן, בלי שום קשר לאלרגיות או מגבלות של ילד מסוים. יש אפילו גם כללים כאלו שדורשים שיתוף פעולה מההורים, כמו צעצועים מסוימים או ממתקים שהגננת לא מרשה להביא בגלל ההשלכות החברתיות שלהם. זה עוד כלל כזה.
למרבה הצער, אם זו תהיה בקשה בלי "שיניים", כלומר בלי שום השלכה לזה ששוכחים, אז יהיה מאד נוח (מעשית) לשכוח.
אז כשמבקשים להביא ממתק לגן, זה צריך להגיע גם יחד עם התזכורת מה לא או מה בדיוק כן להביא.
מי שמביא בלי שמבקשים ממנו, כי הוא רוצה לעשות את זה ממניעים אישיים, יש לו גם יותר אחריות להחזיק ראש לגבי הכללים של הגן הספציפי.
זה ממש לא אותו דבר כמו להחזיק ראש מה לשים בסנדביץ' של כל ילד כל בוקר.
 

מדינאית

משתמש פעיל
אני גננת. ואמא לילד בגן.(ללא אלרגיה תודה לה')
אני מהשולחות פתקים על אלרגיות, ומהמקבלות פתקים על אלרגיות.
כיום אני לא מכירה גן כמעט שאין בו אלרגיה. נדיר מאוד.
כבר כמה שנים שבתור גננת כל שנה יש לי בגן אלרגיות מתחלפות.
1-הכל תלוי בחומרת האלרגיה- אם האלרגיה היא גם בריח או במגע קל בלבד, כמובן שצריך לדרוש לא להביא בצורה יפה.
זה לא עוזר שהילד שלך יאכל בצד, וגם לא הילד האלרגי.
כאן במוסד קרה מקרה שילד נגע בשולחן שהיה עליו שאריות (!) של שמן טונה מילד אחר שהיה שם והוא אושפז!
בואו לא נגזים! כמו שלנו בתור אמהות יש עומס גם לגנננות ולסייעות יש עומס וסדר יום מאשר להיות עם נרווים של נקיון בלתי פוסק.
ושוב, לדרוש בצורה יפה.

2- להנגיש את זה בצורה מכובדת לילדים-ללמד אותם על האכפתיות, ולהחליף את ה"אוף למה אסור" ל"תודה לה' שזה לא הילד שלי, לילד שלי בבית מותר ב"ה. יש הורים שצריכים להתמודד עם זה גם בבית"

3-תאמינו לי שאם כל ה"ריפוד" שילדי האלרגיות מקבלים-עדיין יש אינספור הזדמנויות שבהם הם מרגישים שונים ולא יכולים לקבל את מה שמחלקים בביה"כ וכ'.יש להם חיים שלמים להתמודד עם זה. אז לפחות בגיל הקטן והרגיש הזה וגם שכל כך קשה להשגיח עליו-בואו ננסה להתחשב.

ואם האלרגיה היא לא כ"כ חמורה ויש לילד סייעת צמודה- בואו נקל מעל ההורים(כמו שאצלנו אמרו בגן "עלול להכיל" מותר להביא.)
 

DvoraVidman

משתמש סופר מקצוען
ואם האלרגיה היא לא כ"כ חמורה ויש לילד סייעת צמודה- בואו נקל מעל ההורים(כמו שאצלנו אמרו בגן "עלול להכיל" מותר להביא.(
בעיני זה אמור להיות ככה.
גם אם האלרגיה ממש חמורה.

שילדים יוכלו לאכול לעצמם את כל ה'עלול להכיל' למיניהו.
 

DvoraVidman

משתמש סופר מקצוען
זה ניסוח מזלזל
כאמא ל6 ילדים במסגרת
אני כמעט צריכה מזכירה כדי לאחוז ראש מי צריך כסף/אישור/חתימה/לקנות לו חוברת/חולצה לבנה
מי המורה של מי ולאיזה מקצוע, (ואיך היא נראית, כדי לברך אותה לשלום בצורה הולמת) מתי ההפסקות בחיידר ומתי בבי"ס, למי אמרתי שאעזור לו בערב עם שיעורי בית ואת מי הזהרתי שאוי ואבוי אם היא עוד פעם דוחה ש.ב. לערב (בתקווה שזו לו אותה גברת)
אז כן, הגיוני ואנושי לשכוח, לא כי זה נח, אלא כי זה רחוק.

אז כן, אין לי עוד מגה בייט פנוי אחד במח בשביל לזכור באיזו כיתה יש צליאק ובאיזו לא
אבל אני מאוד אשמח אם יזכירו לי לפני שאקנה את הממתק/אכין את המאכל לסיום
כדי שאוכל להתחשב.
אבל ההתחשבות היא לא כי אוי ואבוי אם הילד האלרגי יקבל משהו אחר, אלא כי אני רוצה לשמח אותו ולהראות לו שאכפת לנו ממנו ואנחנו חושבים עליו.
זה לא אסון לאומי אם אחד הילדים יקבל ממתק חילופי וטעים במקום מה שאסור לו
אנחנו לא ברוסיה, ואין כאן שוויון מדומה
גם הילדים שלי נמנעים מדברים שמסיבות חינוכיות או אישיות אנחנו אוסרים עליהם למרות שכללל החברים כן וכו' וכו'.

אכן, כדאי לכתוב בכל הודעה להורים את הערת האלרגנים של הגן. זה לא עולה כסף.
בעיניי השוויון לא הסיפור בכלל. האיסור צריך להיות רק בזירת סכנה. חלוקת ממתקים מותרים בזמן יומודת זה בונוס נחמד.
 

DvoraVidman

משתמש סופר מקצוען
3. מסכימה שיש צורך בהתחשבות מוגברת מאוד כשמדובר באלרגיה לריח/מגע.
עם זה - עדיין חושבת שכיון שרוב הילדים בגן הזה הם 'רגילים', צריך לבקש בצורה מכבדת.
אתם בחרתם לשלוח ילד אלרגי למוסד ציבורי.
(להבדיל, ילד שהמערכת החיסונית שלו מוחלשת, נשאר בבית. לא מבקשים מכל הילדים לעטות מסיכה. נכון?)
לא מסכימה בגלל אם ה'אתם בחרתם'. ילד אלרגי לא אמור לחיות בבידוד. וכשיש בכיתה ילד עם מערכת חיסונית מוחלשת (היה לבן שלי בעבר חבר עם סיפור כזה) אז כן, ציפו מאיתנו לזהירות כפולה ומכופלת לא להדביק אותו. ובהחלט הסכמנו עם הרעיון.
 
נערך לאחרונה ב:

מדינאית

משתמש פעיל
בעיני זה אמור להיות ככה.
גם אם האלרגיה ממש חמורה.

שילדים יוכלו לאכול לעצמם את כל ה'עלול להכיל' למיניהו.
שוב משאריות של טונה ילד קטן אושפז. אין "לעצמם" בגיל הזה.
זוהי הסיבה שבביה"ס כשהם יותר בוגרים לא אוסרים על כל הכיתה-כי הם יודעים להיזהר ואוכלים יותר נקי.
איך זה הגיוני גם אם האלרגיה חמורה?
זה ילדים בני 3/4, אין אפשרות לנקות עד כדי כך בסדר יום עמוס של גן כשיש לך 30 ילדים על הראש.
האלרגי יבוא לעשות שם אח"כ יצירה ויתאשפז מפירור קטן שנשאר בטעות מאחד הילדים החמודים שאכלו "לעצמם"-זה שווה את זה?
אז שנתיים הילד שלי לא יאכל חביתה. אני נותנת לו בבית לפני שיוצא לגן כדי שלא יקנה באחים שלו בביה"ס.
ואני שוב ושוב מזכירה לעצמי להודות לה שבלילה הוא יכול לאכול חביתה, וגם כשהוא יגיע לכיתה א' הוא יאכל חופשי.
 

DvoraVidman

משתמש סופר מקצוען
4. המקרה ספציפי שאני מדברת עליו, הילדה לא אלרגית למגע וריח. יש לה סייעת צמודה בגן. כל ההוראות של ההורים מנומקות ב -"שהילדה לא תרגיש שונה", "שהילדה לא תתגרה".
מעצבן ממש, אם כי כרגע החוק לצידם. חוזר מנכ"ל בעד לחלק לילדים אלרגיים וצליאקים אוכל זהה או שווה ערך מהנימוקים הנ"ל.
ולמרות שאני כאמא בחרתי אחרת (לתת לילדים להתמודד) אני כן יכולה לראות את ההיגיון שבשיטה העוטפת.
ולמעשה אני לא בטוחה אם בחרתי נכון. כלומר, אני בטוחה שהאימהות של החברים נורא מרוצות, אני לא בטוחה אם כאמא נהגתי נכון בשביל ילדיי.
 
נערך לאחרונה ב:

DvoraVidman

משתמש סופר מקצוען
אני מסבירה לך שמשאריות של טונה ילד קטן אושפז. אין "לעצמם" בגיל הזה.
אני לא צריכה הסבר....
תאמיני לי.
לא אוכלים דגים וטונה בבית כבר שנים.

גם אותו ילד שאושפז מהטונה לא יינזק אם החבר שלו יאכל מרשמלו.
 

BIZZARC- עשירה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
אני מסבירה לך שמשאריות של טונה ילד קטן אושפז. אין "לעצמם" בגיל הזה.
זוהי הסיבה שבביה"ס כשהם יותר בוגרים לא אוסרים על כל הכיתה-כי הם יודעים להיזהר ואוכלים יותר נקי.
איך את אומרת גם אם האלרגיה חמורה?
זה ילדים בני 3/4, אין אפשרות לנקות עד כדי כך בסדר יום עמוס של גן כשיש לך 30 ילדים על הראש.
האלרגי יבוא לעשות שם אח"כ יצירה ויתאשפז מפירור קטן שנשאר בטעות מאחד הילדים החמודים שאכלו "לעצמם"-זה שווה את זה?
אז שנתיים הילד שלי לא יאכל חביתה. אני נותנת לו בבית לפני שיוצא לגן כדי שלא יקנה באחים שלו בביה"ס.
ואני שוב ושוב מזכירה לעצמי להודות לה שבלילה הוא יכול לאכול חביתה, וגם כשהוא יגיע לכיתה א' הוא יאכל חופשי.
טונה זה לא עלול להכיל, אלא לגמרי מכיל. הוא האלרגן בעצמו אז זה מאוד קשה לשמור שלא יהיה שום לכלוך/נתיז שמן מזה וזה דין אחד.
אבל שלוק שעלול להכיל דגים או ג'לטין דגים וילדים אחרים סביבו יאכלו זה דין שונה.
 

DvoraVidman

משתמש סופר מקצוען
אני מסבירה לך שמשאריות של טונה ילד קטן אושפז. אין "לעצמם" בגיל הזה.
זוהי הסיבה שבביה"ס כשהם יותר בוגרים לא אוסרים על כל הכיתה-כי הם יודעים להיזהר ואוכלים יותר נקי.
איך את אומרת גם אם האלרגיה חמורה?
זה ילדים בני 3/4, אין אפשרות לנקות עד כדי כך בסדר יום עמוס של גן כשיש לך 30 ילדים על הראש.
האלרגי יבוא לעשות שם אח"כ יצירה ויתאשפז מפירור קטן שנשאר בטעות מאחד הילדים החמודים שאכלו "לעצמם"-זה שווה את זה?
אז שנתיים הילד שלי לא יאכל חביתה. אני נותנת לו בבית לפני שיוצא לגן כדי שלא יקנה באחים שלו בביה"ס.
ואני שוב ושוב מזכירה לעצמי להודות לה שבלילה הוא יכול לאכול חביתה, וגם כשהוא יגיע לכיתה א' הוא יאכל חופשי.
אני אומרת שעלול להכיל אמור להיות משהו שהחברים יכולים לאכול.
 

DvoraVidman

משתמש סופר מקצוען
מפירור קטן שנשאר בטעות מאחד הילדים החמודים שאכלו "לעצמם"-זה שווה את זה?
אז שנתיים הילד שלי לא יאכל חביתה. אני נותנת לו בבית לפני שיוצא לגן כדי שלא יקנה באחים שלו בביה"ס.
ואני שוב ושוב מזכירה לעצמי להודות לה שבלילה הוא יכול לאכול חביתה, וגם כשהוא יגיע לכיתה א' הוא יאכל חופשי.
כל הכבוד לך.
 

מדינאית

משתמש פעיל
אני אומרת שעלול להכיל אמור להיות משהו שהחברים יכולים לאכול.
אני גם חושבת, אבל לא במקרה שהאלרגיה ממש חמורה.
בגיל הזה הייתי נזהרת גם בזה. אנחנו בעולם של שפע לא כל כך קשה למצוא תחליפים.
אבל הייתי דואגת בתור גננת לוודאות שהאלרגיה באמת כל כך חמורה. כי יש הורים שמגזימים/ שרוצים לקחת להיתר ביטחון על חשבון שאר ההורים למרות שאין באמת כל כך סכנה. ואפשר להקל בדברים מסוימים לפי הענין.
(סיפור מהצד השני שצריך לוודאות את החומרה מול ההורים בהצהרה רפואית- אמא שהתעקשה שהאלרגיה היא "ממש" חמורה ומשום מה לא מאשרים לא סייעת צמודה לילדה אלא רק לחצי יום- ויום אחד בצהרון כשהסייעת לא היתה ,הילדה בטעות אכלה שוקולד חלבי- וכשהגננת עדכנה את האמא היא בקושי נבהלה "היא בסדר? טוב תזהרו שזה לא יקרה שוב..")
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קז

א הֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יי אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר:ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם:ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ:ה רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף:ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם:ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב:ח יוֹדוּ לַיי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:ט כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב:י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:יא כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ:יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר:יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:טו יוֹדוּ לַיי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:טז כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ:יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:יח כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:כא יוֹדוּ לַיי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה:כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים:כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יי וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה:כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו:כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג:כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע:כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם:כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם:ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם:לא יוֹדוּ לַיי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:לב וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ:לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן:לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ:לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם:לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב:לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה:לח וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט:לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן:מ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ:מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת:מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ:מג מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יי:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

חשבון הנפש • אתגר 17

לוח מודעות

למעלה