כנראה שזה כן די מסובך אחרת מנהלים היו קופצים על הרעיון!זה אפילו לא שינוי מסובך במיוחד, כי הפרוצדורה לפתיחת כיתת חנ"מ בבית ספר רגיל אינה מסובכת (לפחות מה שתחת משרד החינוך), ומספר הילדים הדרוש לכיתה הוא קטן (4-5 מספיקים לכיתה). להבנתי, זה גם מועיל תקציבית לבית הספר שהכיתה נפתחת בו. אנשי מקצוע יכולים להגיע מבין אלו שמאיישים את בתי הספר הנפרדים.
זה באמת לא בשמיים. קבוצה של הורים נחושים יכולה להביא לזה שכיתת תקשורת תיפתח בשנה הבאה. אני חושבת שהמחסום העיקרי הוא הגישה של הציבור (כולל צוותי החינוך) לעניין.
אמנם אינני מנהל אך אני יכול להציע מספר סיבות אפשריות שזה לא קורה ואף אחד מהם אינו קל לתיקון.
א) רוב המוסדות בציבור החרדי (בנים) אינם מוסדות מוכרים ויתכן שיש בזה קושי לפתוח כיתה מוכרת.
ב) יש את ענין הסטיגמה, אכן. אבל לשנות את זה זה ממש לא קל!
ג) זה ממש לא פשוט להביא אנשי מקצוע אפי' בבי"ס תקשורת מתקשים למלא את התקנים הפארה רפואיים כ"ש שיהיה קשה להשיג אנשי מקצוע שיבואו בשביל מספר שעות מועט יחסית.
ד) מכיוון שרוב המוסדות החרדיים (בעיקר אצל בנים) קטנים יחסית קשה לארגן בקבוצה אחת רמות שוות ובגילאים דומים, חלוקה שכן מתאפשרת בבי"ס תקשורת שבהם יש יחסית הרבה ילדים.
יתכן שינם בעיות נוספות אבל אני די בטוח שאם זה היה פשוט היו עושים את זה בפרט אם יש לביה"ס רווח מזה!!