אוטיזם? אספרגר? איזו מילה מפחידה...

  • פותח הנושא tovat
  • פורסם בתאריך

ימס

משתמש פעיל
וואו! איפה יש מוסדות עם כיתות תקשורת?
אצלנו בפריפריה אין, חשבתי שזה קיים רק בבתי ספר חילוניים.

אולי קיימים גם מוסדות לבנות עם כיתות תקשורת?
בבית שמש סולם פותחים בית ספר לבנות 'שיר למעלות' .
כיתות תקשורת בלבד לבנות.
 
מי שהלך לאיבחון
כנראה היה לו קושי
משמעותי בחיים בתחום התקשורת...

למה להפיל את זה על בן הזוג???
אני מכירה הרבה זוגות שהתגרשו
רק בגלל בעיית תקשורת שהתגלתה.

אז מה הטעם להסתיר דבר שיתגלה
והצד השני יחתוך ??

דבר נוסף-
ASD עובר בתורשה !!!
הרבה פעמים לאנשים עם ASD
בתפקוד גבוה נולדים להם ילדים
עם ASD בתפקוד בינוני/גבוה בינוני/ נמוך...

אז זה לא רק להפיל על בן הזוג
התמודדות עם חוסר התקשורת.
זה גם לגדל ילדים עם אותה בעיה
ואפילו חמורה יותר.
 
דבר ראשון אקדים ואומר שאני ממש נגד הסתרה
בכל עניין, בין השאר גם בנישואים
אני חושבת שחשוב מאד להגיע עם כל ילד שמאובחן על הרצף לגילוי עצמי ובהמשך לסינגור עצמי.
שהילד יוכל לומר בפה מלא אני אוטיסט (או כל הגדרה אחרת שיבחר)
ולא יצטרך להסתיר את היכולות והקשיים שלו מאף אחד וודאי שלא מהבנות שיפגוש..

דבר שני חייבת להתייחס לכך שאוטיזם הוא תורשתי
בהחלט!
אוטיזם זו שונות נויורוביולוגית (! שימו לב! שונות ולא לקות! כן ואני מתכוונת גם לאוטיסטים מינימלי וורבל)
ברור שזה יעבור בתורשה, כמו תצורות מוחיות אחרות, קשיי קשב, ביישנות, מוזיקליות....
אז מה????
בגלל זה אנשים אוטיסטים לא יביאו ילדים??
 

AJI

משתמש חדש
דבר ראשון אקדים ואומר שאני ממש נגד הסתרה
בכל עניין, בין השאר גם בנישואים
אני חושבת שחשוב מאד להגיע עם כל ילד שמאובחן על הרצף לגילוי עצמי ובהמשך לסינגור עצמי.
שהילד יוכל לומר בפה מלא אני אוטיסט (או כל הגדרה אחרת שיבחר)
ולא יצטרך להסתיר את היכולות והקשיים שלו מאף אחד וודאי שלא מהבנות שיפגוש..

דבר שני חייבת להתייחס לכך שאוטיזם הוא תורשתי
בהחלט!
אוטיזם זו שונות נויורוביולוגית (! שימו לב! שונות ולא לקות! כן ואני מתכוונת גם לאוטיסטים מינימלי וורבל)
ברור שזה יעבור בתורשה, כמו תצורות מוחיות אחרות, קשיי קשב, ביישנות, מוזיקליות....
אז מה????
בגלל זה אנשים אוטיסטים לא יביאו ילדים??
לדעתי הדברים הפוכים לגמרי
מדובר פה על ילד שהוא על הרצף זאת אומרת שיש לו יכולת לתפקד רק עם קשיים מסוימים וכו
ולשמחתנו היום יודעים להגדיר את הקשיים ולתת להם מענה וכלים להתמודד והמטרה היא שהילד ימצה את היכולות שלו ויתגבר על הקשיים ולא יקבע אותם לנצח נצחים , מי שלוקח את הבן/ בת שלו ומכניס לו לראש שהוא אוטיסט -בבת אחת הוא מוריד את הפוטנציאל שלו - איזה חיקוי יש לו ? האם אתה יכול להראות לו אוטיסט שהצליח וכו , האם אתה תלך ברחוב ותגיד לבן שלך הנה יש פה אוטיסט , תראה איך הוא הצליח להתגבר על הכל , הרי אף אחד לא יעשה את זה בחיים !
ולכן המטרה של ההורים ושל כל האיבחונים זה למקד את הקשיים ולעבוד עליהם ולהצליח להתגבר עליהם! ובנוסף לזה מנסיון שלי ילד שהכניסו לו לראש שהוא אוטיסט זה ילד שמרגיש שמותר לו מה שלאחרים אסור ולפעמים הוא משכנע את עצמו להתנהג מוזר כי מותר לו ! ולכן כל הורה שיש לו אחריות ולא מפחד מהתמודדות קשה שיסביר לבן שלו שיש לו קשיים מסוימים שהרופאים היום נותנים לזה שם מפוצץ כי ככה הקופח מכירה בזה ויןדעים מה לעשות ובעזרת השם הוא יתגבר על זה עוד קצת ועוד קצת עד שהוא יהיה כמעט רגיל ..
לגבי נישואין זה שאלת רב חד משמעית
לגבי הקביעה החד משמעית שזה תורשתי - אני אומר בצורה פשוטה , אין רופא אחד שאומר שזה תורשתי ,,
המקסימום שזה שמשערים שכנראה יש חלק לגנטיקה בענין , לקבוע באופן חד משמעי שזה תורשתי ולוקות ביולוגית זה מעשה שלא יעשה שגורם נזק להמוני אנשים שאולי משהו חשד שסבא שלהם על הרצף.. ועל הטוען זאת להביא מקורות ברורים לדבריו אני אישית חולק על ההנחה הזאת
חכמים הזהרו בדבריכם!
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
לגבי הקביעה החד משמעית שזה תורשתי - אני אומר בצורה פשוטה , אין רופא אחד שאומר שזה תורשתי ,,
המקסימום שזה שמשערים שכנראה יש חלק לגנטיקה בענין , לקבוע באופן חד משמעי שזה תורשתי ולוקות ביולוגית זה מעשה שלא יעשה שגורם נזק להמוני אנשים שאולי משהו חשד שסבא שלהם על הרצף.. ועל הטוען זאת להביא מקורות ברורים לדבריו אני אישית חולק על ההנחה הזאת
חכמים הזהרו בדבריכם!
הדעה המדעית המקובלת היא שיש לאוטיזם תורשתיות גבוהה. יש גם נתונים לגבי הסיכוי לאוטיזם כשקרובי משפחה מקרבה כזו או אחרת מאובחנים.
למשל פה. אפשר למצוא עוד מקורות בחיפוש פשוט.
גם אם ההורשה אינה לגמרי גנטית אלא בחלקה סביבתית, זה לא משנה את השורה התחתונה והיא שהסיכון של ילדים להורים על הרצף להיות גם הם על הרצף גבוה משמעותית מהסיכון של האוכלוסיה הכללית.
 
לדעתי הדברים הפוכים לגמרי
מדובר פה על ילד שהוא על הרצף זאת אומרת שיש לו יכולת לתפקד רק עם קשיים מסוימים וכו
ולשמחתנו היום יודעים להגדיר את הקשיים ולתת להם מענה וכלים להתמודד והמטרה היא שהילד ימצה את היכולות שלו ויתגבר על הקשיים ולא יקבע אותם לנצח נצחים , מי שלוקח את הבן/ בת שלו ומכניס לו לראש שהוא אוטיסט -בבת אחת הוא מוריד את הפוטנציאל שלו - איזה חיקוי יש לו ? האם אתה יכול להראות לו אוטיסט שהצליח וכו , האם אתה תלך ברחוב ותגיד לבן שלך הנה יש פה אוטיסט , תראה איך הוא הצליח להתגבר על הכל , הרי אף אחד לא יעשה את זה בחיים !
ולכן המטרה של ההורים ושל כל האיבחונים זה למקד את הקשיים ולעבוד עליהם ולהצליח להתגבר עליהם! ובנוסף לזה מנסיון שלי ילד שהכניסו לו לראש שהוא אוטיסט זה ילד שמרגיש שמותר לו מה שלאחרים אסור ולפעמים הוא משכנע את עצמו להתנהג מוזר כי מותר לו ! ולכן כל הורה שיש לו אחריות ולא מפחד מהתמודדות קשה שיסביר לבן שלו שיש לו קשיים מסוימים שהרופאים היום נותנים לזה שם מפוצץ כי ככה הקופח מכירה בזה ויןדעים מה לעשות ובעזרת השם הוא יתגבר על זה עוד קצת ועוד קצת עד שהוא יהיה כמעט רגיל ..
לגבי נישואין זה שאלת רב חד משמעית
לגבי הקביעה החד משמעית שזה תורשתי - אני אומר בצורה פשוטה , אין רופא אחד שאומר שזה תורשתי ,,
המקסימום שזה שמשערים שכנראה יש חלק לגנטיקה בענין , לקבוע באופן חד משמעי שזה תורשתי ולוקות ביולוגית זה מעשה שלא יעשה שגורם נזק להמוני אנשים שאולי משהו חשד שסבא שלהם על הרצף.. ועל הטוען זאת להביא מקורות ברורים לדבריו אני אישית חולק על ההנחה הזאת
חכמים הזהרו בדבריכם!
אני מסכימה שצריך לעשות את התהליך של הגילוי העצמי בזהירות ובליווי איש מקצוע מוסמך וכמובן לא לתת לילד להבין שאוטיזם זה פטור גורף מהכל.
לגבי ההגדרה לא חייבים להשתמש במילה אוטיסט (למרות שעל הרצף מאז 2013 הכונה אוטיזם) אפשר להשתמש בכל משחק מילים אחר, רצף, ספקטרום, אוטיזם, תקשורת.
מה שחשוב זה שהילד (בדרך כלל מתבגר) ידע על החוזקות והקשיים שלו ויידע לסנגר על עצמו: למשל יש לי רגישות שמיעתית תוכל להנמיך ווליום?
וכמובן שהשלב הראשון בגילוי עצמי הוא הכרת החוזקות ויש לאוטיסטים מלאאאאא, הם חכמים, כובשים, מצחיקים....

אני לא אכנס לסוגיית "ריפוי האוטיזם" כי רבים וטובים בהרבה ממני כבר דשו ולשו, לדעתי אין מקום לומר לילד עוד קצת ותהיה רגיל. גם אם יתכן וזה נכון. מה הוא חושב על עצמו באותם רגעים? עכשיו אני תקול צריך לתקן אותי...
 

AJI

משתמש חדש
אני מסכימה שצריך לעשות את התהליך של הגילוי העצמי בזהירות ובליווי איש מקצוע מוסמך וכמובן לא לתת לילד להבין שאוטיזם זה פטור גורף מהכל.
לגבי ההגדרה לא חייבים להשתמש במילה אוטיסט (למרות שעל הרצף מאז 2013 הכונה אוטיזם) אפשר להשתמש בכל משחק מילים אחר, רצף, ספקטרום, אוטיזם, תקשורת.
מה שחשוב זה שהילד (בדרך כלל מתבגר) ידע על החוזקות והקשיים שלו ויידע לסנגר על עצמו: למשל יש לי רגישות שמיעתית תוכל להנמיך ווליום?
וכמובן שהשלב הראשון בגילוי עצמי הוא הכרת החוזקות ויש לאוטיסטים מלאאאאא, הם חכמים, כובשים, מצחיקים....

אני לא אכנס לסוגיית "ריפוי האוטיזם" כי רבים וטובים בהרבה ממני כבר דשו ולשו, לדעתי אין מקום לומר לילד עוד קצת ותהיה רגיל. גם אם יתכן וזה נכון. מה הוא חושב על עצמו באותם רגעים? עכשיו אני תקול צריך לתקן אותי...
לפחות התגובה שלי הצליחה לשנות משהו..
יש הבנה שאין ענין שהילד יגיד בפה מלא אני אוטיסט אלא שיהיה מודע בצורה בריאה לקשיים שלו ובעיקר שיש* דרך להתמודד איתם וזה בדיוק מה שכתבתי שזה כל הענין באבחון , וכמובן הכל בשיקול דעת מרובה.
כמו כן אני כתבתי שהילד ידע שהוא יכול להיות כמעט רגיל וזה דבר אישי אצל כל אוטיסיט במה הוא יכול להשתנות ובמה זה כמעט בלתי אפשרי ( למשל רגישות מוגזמת לרעש) וכן - אין אדם מושלם, "כל אחד והתיקון שלו " בשביל זה באנו לעולם הזה וזה עיקר חיינו עלי אדמות לתקן עוד קצת ועוד קצת והלוואי שנזכה לתיקון השלם.
לגבי התורשה - אני כתבתי שמה שכתב בעל הדיבורים טובים שברור שזה יעבור בתורשה - שזה לא כל כך ברור ונכון שיש לזה השפעה אבל ודאי שאין קביעה כזאת שברור שזה עובר בתורשה אלא זה באופן כללי וכו.
 
וחייבת לומר שבפרוש יש הרבה אוטיסטים שהצליחו.
הכל מתחיל במה החברה חושבת על המילה אוטיסט
"אוטיסט זה לא קללה!!"
והגיע הזמן לומר את זה בקול
 
לפחות התגובה שלי הצליחה לשנות משהו..
יש הבנה שאין ענין שהילד יגיד בפה מלא אני אוטיסט אלא שיהיה מודע בצורה בריאה לקשיים שלו ובעיקר שיש* דרך להתמודד איתם וזה בדיוק מה שכתבתי שזה כל הענין באבחון , וכמובן הכל בשיקול דעת מרובה.
כמו כן אני כתבתי שהילד ידע שהוא יכול להיות כמעט רגיל וזה דבר אישי אצל כל אוטיסיט במה הוא יכול להשתנות ובמה זה כמעט בלתי אפשרי ( למשל רגישות מוגזמת לרעש) וכן - אין אדם מושלם, "כל אחד והתיקון שלו " בשביל זה באנו לעולם הזה וזה עיקר חיינו עלי אדמות לתקן עוד קצת ועוד קצת והלוואי שנזכה לתיקון השלם.
לגבי התורשה - אני כתבתי שמה שכתב בעל הדיבורים טובים שברור שזה יעבור בתורשה - שזה לא כל כך ברור ונכון שיש לזה השפעה אבל ודאי שאין קביעה כזאת שברור שזה עובר בתורשה אלא זה באופן כללי וכו.
יש עניין שהילד יוכל להמשיג את המכלול שלו ולתת לזה שם
ואם קשה לו או להורים שלו אז קצת לעדן את המושג.
 

אוצרי

משתמש פעיל
ממליץ מאוד לקרוא את המכתב ברשות הרבים של יתד יום שלישי הזה תחת הכותרת אוטיזם בתפקוד גבוה...
 

מטמון

משתמש חדש
הכותב הממליץ על כיתות תקשורת
אשמח לשמוע כאן את דעת המנוסים ,
צדדים לכאן ולכאן לפי מה מחליטים אם עדיף כיתת תקשורת או כיתה רגילה עם עזרה מבחוץ.
ואם יש אנשי מקצוע טובים בתחום שיוכלו לכוון (בלי אינטרסים - לא מתוך המערכת)
 

Sped

משתמש פעיל
כמובן, כמו בכל דבר חינוכי זה תלוי על כל כך הרבה נתונים:
רמה של הילד
צריכים של הילד
אפשריות חינוך באזור
משאבים שיש להורים
יכולות של ההורים להשקיע, להתארגן ולתת לילד הצריכים מחוץ למסגרת הלימודי
אנשי מקצוע מתאימים
וכל כך הרבה נתונים שלא כתבתי
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
הכותב הממליץ על כיתות תקשורת
אשמח לשמוע כאן את דעת המנוסים ,
צדדים לכאן ולכאן לפי מה מחליטים אם עדיף כיתת תקשורת או כיתה רגילה עם עזרה מבחוץ.
ואם יש אנשי מקצוע טובים בתחום שיוכלו לכוון (בלי אינטרסים - לא מתוך המערכת)
זה מאד תלוי גם בנתונים אישיים של הילד עצמו, וגם בבית הספר, ובהרכב הילדים שמגיעים בשנה מסוימת.
אחד האתגרים הכי משמעותיים, אם לא ה-אתגר, של ילד על הרצף בתפקוד גבוה זה ללמוד מיומנויות חברתיות. זה כולל לא רק איך לשחק עם חברים אלא את כל התחום הרחב של יחסים בין אישיים, שדרוש לא רק כדי להנות מחברה אלא גם כדי להסתדר בחיים בצורה בסיסית.
כדי ללמוד את זה צריך שני דברים - הזדמנות, והכוונה.
בגדול (ממש בגדול), כיתה רגילה מספקת יותר הזדמנויות וכיתת תקשורת מספקת יותר הכוונה. לכל ילד צריך למצוא את האיזון הנכון שמתאים לשלב שבו הוא נמצא. הזדמנות לא תעזור אם הילד לא מסוגל לנצל אותה וללמוד ממנה, ומצד שני אם לא פוגשים סיטואציות מתאימות אז ההדרכה נשארת תיאורטית.
המצב האופטימלי לדעתי מתקבל מכיתת תקשורת שמקיימת הרבה שילוב בכיתה רגילה. הכיתה מספקת מסגרת תומכת עם הרבה יכולת לתת הכוונה, והשילוב בכיתה הרגילה (בכמות שמתאימה לילד) מספק את ההזדמנויות.

בכיתת תקשורת המחנכת אחראית על הילד באופן מלא, והיא מרכזת את הטיפול בו מכל ההיבטים ומחזיקה ראש לגבי התמונה הכללית. כמו כן בכיתת תקשורת יש, לפחות באופן עקרוני, יכולת לעזור לילד ליצור קשרים חברתיים על ידי מעקב אחרי המצב שלו, בחירת ילדים שאפשר לעזור לו להתחבר אליהם, יצירת הזדמנויות מתאימות לחיבור, ואפילו עזרה בשעת ההפסקה. בכיתה רגילה יותר קשה להשיג את זה, זה מאד תלוי בצוות, ברצון הטוב שלהם ובכמה שהם מעורים במה שקורה בכיתה מבחינה חברתית. בגדול, בכיתה רגילה ההורים הם אלו שצריכים לנהל את הטיפול ולתאם בין כל הגורמים. אפשר להקצות חלק מסל השעות האישי למורה מסוימ/ת שיהיו אחראים על התיק, אבל זה אולי שעה בשבוע שמוקדשת לזה. גם עזרה מחוץ לשעות טיפול מוגדרות (כמו למשל בהפסקה) זה משהו שקשה להשיג. אפשר להקדיש חלק מסל השעות לסייעת, אבל היא נמצאת בזמנים מסוימים בלבד והרבה פעמים לא ממש מקצועית. סייעת זה בעיקר למי שצריך עזרה להסתדר בשיעור, אחת כזו שמסוגלת גם לעזור חברתית (בלי להזיק) היא אוצר שקשה למצוא. עוד נקודה שיכולה להיות לרעת השילוב האישי היא רמת המקצועיות, בית ספר שלא מכיר ילדי תקשורת ואין לו ניסיון בשילוב שלהם יכול להיות עם רצון טוב אבל עם מעט מאד הבנה מה הם באמת צריכים. הצוות מקבל הדרכה במסגרת השילוב אבל זה טיפה בים. גם בכיתת תקשורת הניסיון של בית הספר עם כיתות כאלו יכול להיות משמעותי מאד, אבל לפחות צוות הכיתה עצמה אמור להיות יותר מקצועי.
מבחינת כמות שעות הטיפול שהילד מקבל, בסל אישי לעומת כיתת תקשורת: פה דווקא לפעמים הסל האישי יכול לתת יותר. חשוב לבדוק מראש עם בית הספר מה האפשרויות לממש את הסל, כי לפעמים מה שמקבלים על הנייר ומה שמקבלים בפועל אלו שני עולמות שונים. בכיתת תקשורת יש יותר סיכוי שבאמת יהיו אנשי המקצוע הדרושים, ושהם גם יהיו מומחים לתקשורת. בסל אישי, בהחלט נפוץ שלא מצליחים לממש. אבל אם מצליחים, זה יכול להיות יותר שעות מאשר בכיתת תקשורת, כי השעות הן אישיות ולא כיתתיות. כיתת תקשורת מקבלת שעתיים על כל ילד ומחלקת אותן לפי הצרכים. הרבה פעמים עושים שעות קבוצתיות או זוגיות וכך חוסכים שעות. אבל אם יש הרבה ילדים שזקוקים גם לשעות פרטניות, יכול להיות שילד שהצורך שלו פחות בוער יקבל נתח קטן יותר מהעוגה. אנחנו בדיוק השנה העברנו שני ילדים מכיתת תקשורת לשילוב יחידני, מסיבות שונות. אצל אחד מהם אמרו לנו בפירוש בבית הספר שהוא יקבל ככה יותר שעות כי הוא גבוה יחסית לכיתה ואי אפשר לתת לו את כל מה שהוא צריך מהסל הכיתתי.
 

אוצרי

משתמש פעיל
בפרקטיקה מעשית בציבור החרדי הרבה פחות מצוי הנושא של כיתת תקשורת ופעמים רבות הברירה היא כיתה רגילה עם סיוע פארא רפואי חיצוני שגם הוא קשה להשגה (בפרט בבנים גדולים כידוע) לבין בי"ס תקשורת שישנם מקומות נפלאים עם צביון חרדי לחלוטין (וישיבתי לנערים) ששם הכל כלול ומקבלים מענה אמיתי!!

אם הברירה היא בין מתן מענה אופטימלי לבין אי מתן מענה (במסגרת רגילה) לדעתי אין מקום להסתפק חבל על כל רגע שהילד צובר תסכולים ואי הצלחות בזמן שהוא יכול לפרוח ממש במקום אחר!!

ציטוט מהמכתב ביתד "ההבדל בין לפני האבחנה והטיפול המתאים לאחרי הוא בין לשרוד את החיים ללחיות אותם" וכל מילה נוספת מיותרת
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
בפרקטיקה מעשית בציבור החרדי הרבה פחות מצוי הנושא של כיתת תקשורת ופעמים רבות הברירה היא כיתה רגילה עם סיוע פארא רפואי חיצוני שגם הוא קשה להשגה (בפרט בבנים גדולים כידוע) לבין בי"ס תקשורת שישנם מקומות נפלאים עם צביון חרדי לחלוטין (וישיבתי לנערים) ששם הכל כלול ומקבלים מענה אמיתי!!

אם הברירה היא בין מתן מענה אופטימלי לבין אי מתן מענה (במסגרת רגילה) לדעתי אין מקום להסתפק חבל על כל רגע שהילד צובר תסכולים ואי הצלחות בזמן שהוא יכול לפרוח ממש במקום אחר!!

ציטוט מהמכתב ביתד "ההבדל בין לפני האבחנה והטיפול המתאים לאחרי הוא בין לשרוד את החיים ללחיות אותם" וכל מילה נוספת מיותרת
אלו שיקולים למי שמתלבט כאן ועכשיו לאן לשלוח את הילד. אבל ברמה העקרונית, אפשר לשאוף גם לשינוי.
זה אפילו לא שינוי מסובך במיוחד, כי הפרוצדורה לפתיחת כיתת חנ"מ בבית ספר רגיל אינה מסובכת (לפחות מה שתחת משרד החינוך), ומספר הילדים הדרוש לכיתה הוא קטן (4-5 מספיקים לכיתה). להבנתי, זה גם מועיל תקציבית לבית הספר שהכיתה נפתחת בו. אנשי מקצוע יכולים להגיע מבין אלו שמאיישים את בתי הספר הנפרדים.
זה באמת לא בשמיים. קבוצה של הורים נחושים יכולה להביא לזה שכיתת תקשורת תיפתח בשנה הבאה. אני חושבת שהמחסום העיקרי הוא הגישה של הציבור (כולל צוותי החינוך) לעניין.

מוסד נפרד זה לגדל ילד בחממה. יש כאלו שחייבים חממה, אבל מי שחושבים שיוכל בהמשך גם להשתלב בעולם האמיתי, צריך מתישהו לקבל את הכלים לזה, ואת זה קשה לעשות בחממה שבה לא פוגשים את העולם. (אפרופו הדיון הקודם על שידוכים, מה הסיכוי שלא יפסלו על הסף מישהו שמגיע ממקום כזה?)
כיתת חנ"מ בבית ספר רגיל זה לא רק פרקטיקה, זה גם אמירה שהאנשים האלו הם חלק מהחברה ולא קטיגוריה נפרדת.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה