מידע שימושי 3 מילים ביום ב--- אידיש!

M:D · 3/9/24

אשכול יפה,
אפשר להתחיל עם מילים שאין עליהם מחלוקות כמו, גיין, טרינקען, הערן, עסן, שאפע, טיש, בענקל, מארגן, נעכטן, פליגער, וואשן, רומען, קערן, נאכט, טאג, יונגל, מיידל וכו

הטעם המושלם · 3/9/24

המילים של היום
בית ספר- שולע (שורוק)
מחדד- שניצער
עפרון- בליי (הברה חסידית)

עכשיו תגידו
עפרון
מחברת
בית ספר
תיק
כדור
הוא
תשמעי
מחדד
מורה
הפסקה
יש

הטעם המושלם · 3/9/24

ועכשיו תתרגמו
איך האב געלייגט אין קעשינע פון בלוסקע א בליי.
די לערערו לאזט ניש ברענגען אין שולע עקסטערע שניצערס.
מיין שולע איז ווייט פון שטוב.

עזרה בשמחה · 3/9/24

נכתב ע"י M:D:
אשכול יפה,
אפשר להתחיל עם מילים שאין עליהם מחלוקות כמו, גיין,

גיין- וואקן

עזרה בשמחה · 3/9/24

נכתב ע"י הטעם המושלם:
הפסקה- פריי

אמיתי??

הטעם המושלם · 3/9/24

נכתב ע"י עזרה בשמחה:
אמיתי??

כן.
מלשון חופש, וזה גם למה החילונים נקראים פרייע

עזרה בשמחה · 3/9/24

נכתב ע"י הטעם המושלם:
כן.
מלשון חופש, וזה גם למה החילונים נקראים פרייע

מעניין לא שמעתי אף פעם שקוראים לזה ככה...
זה אגב לא תרגום כי הפסקה זה הפסקה ולא חופשה
אני יודע רק מ-ריסעס...

הטעם המושלם · 3/9/24

נכתב ע"י עזרה בשמחה:
מעניין לא שמעתי אף פעם שקוראים לזה ככה...
זה אגב לא תרגום כי הפסקה זה הפסקה ולא חופשה
אני יודע רק מ-ריסעס...

הפסקה זה לא חופשה, אבל קוראים לה מלשון הזהלפחות באידיש ירושלמית

מפרל · 3/9/24

נכתב ע"י עזרה בשמחה:
גיין- וואקן

וואקן מגיע מאנגלית

חזק מאד · 3/9/24

האם הגיה של צירה (שתי יודים) באידיש הוא כמו A או I?

M:D · 3/9/24

נכתב ע"י עזרה בשמחה:
גיין- וואקן

אנגלית.
האמריקאיים שמדברים אידיש,
פאס אדורעך די רויד אין וואק רייט

עזרה בשמחה · 3/9/24

נכתב ע"י M:D:
אנגלית.
האמריקאיים שמדברים אידיש,
פאס אדורעך די רויד אין וואק רייט

קצת הגזמה...
וואקן כבר נהיה חלק מהשפה
המילים האחרות זה ממש הקריכן על הואנט
כתבת הכל באנלית חוץ מאדורעך...

פרפר · 3/9/24

נכתב ע"י עזרה בשמחה:
קצת הגזמה...
וואקן כבר נהיה חלק מהשפה
המילים האחרות זה ממש הקריכן על הואנט
כתבת הכל באנלית חוץ מאדורעך...

בתחילה חשבתי שאתה מתבדח. וואקן?
ברור שזה אנגלית.
ובגלל שאנגלית ואידיש הן בעלות מבנה זהה המילים נכנסות מאד בטבעיות והדוברים לא מרגישים בכלל איך המשפט שלהם באמת כולו משובץ מילים באנגלית ורק המעטפת היא כביכול אידיש.

פרפר · 3/9/24

נכתב ע"י חזק מאד:
האם הגיה של צירה (שתי יודים) באידיש הוא כמו A או I?

תלוי צורת הגייה.
שני יודי"ם הם לרוב צירה ולפעמים צירוף של פתח+י (מה שנקרא דיפתונג אַי). כמו זיין, פיין, שרייען, בלייבן ועוד.
באידיש הירושלמית קיימת הבחנה ביניהם, כי הצירה נהגה כדיפתונג של סגול+י. ולכן ההגייה שונה בין וויין (תבכה) לבין וויין (יין), או ווייס (יודע) ווייס (לבן).
באידיש החסידית הצירה נהגה תמיד כדיפתונג אַי ואין ממש הבחנה בין המילים האלו. מבחינתם הם קוראים להכל צירה.

זה לא רק באידיש. האם ירושלמים וחסידים מבטאים באופן זהה את הצירה במילה "ישראֵל" שבקריאת שמע?

הטעם המושלם · 3/9/24

נכתב ע"י חזק מאד:
האם הגיה של צירה (שתי יודים) באידיש הוא כמו A או

ההגיה היא צירה מלא באידיש ירושלמית או כמו בנאי חשמלאי באידיש חסידית וחלק מהמילים באידיש ירושלמית. ההבחנה היא לפי שמיעה. אין סימנים או כללים שאני יכולה להגיד כשזה ככה זה צירה, וככה זה אי.

מתעניינת:) · 3/9/24

פליז שמישהו יפתח אשכול כזה לאנגלית.
תכלס כשאני מסתובבת בדובאי הם פחות מצליחים לעזור לי כשאני פונה אליהם באידיש

הטעם המושלם · 3/9/24

נכתב ע"י מתעניינת:):
פליז שמישהו יפתח אשכול כזה לאנגלית.
תכלס כשאני מסתובבת בדובאי הם פחות מצליחים לעזור לי כשאני פונה אליהם באידיש

יש כבר, אין לי כוח לחפש קישור

מתעניינת:) · 3/9/24

נכתב ע"י הטעם המושלם:
יש כבר, אין לי כוח לחפש קישור

אה ואוו תודה, אחפש

במחשבה שניה יתכן שאם הייתי פונה אליהם באידיש חסידית הכל היה מסתדר

הטעם המושלם · 3/9/24

נכתב ע"י פרפר:
תלוי צורת הגייה.
שני יודי"ם הם לרוב צירה ולפעמים צירוף של פתח+י (מה שנקרא דיפתונג אַי). כמו זיין, פיין, שרייען, בלייבן ועוד.
באידיש הירושלמית קיימת הבחנה ביניהם, כי הצירה נהגה כדיפתונג של סגול+י. ולכן ההגייה שונה בין וויין (תבכה) לבין וויין (יין), או ווייס (יודע) ווייס (לבן).
באידיש החסידית הצירה נהגה תמיד כדיפתונג אַי ואין ממש הבחנה בין המילים האלו. מבחינתם הם קוראים להכל צירה.

לא מדויק. עפ"י רוב כדי להבחין בין 2 מילים כאלו- למילה שנהגת בהגייה חסידית גם באידיש ירושלמית הצירה הופך לפתח.

נכתב ע"י פרפר:
זה לא רק באידיש. האם ירושלמים וחסידים מבטאים באופן זהה את הצירה במילה "ישראֵל" שבקריאת שמע?

לכן בדיוק אמרתי שהצירה הוא צירה, השאלה היא איך הוא נהגה. המילה ישראל באידיש ירושלמית נהגית כמט צירה מלא בעיברית, ובהברה חסידית- אי.
אגב באידיש יש רק צירה וחיריק מלאים, אין חסר. (שומעים את ה-י')

פרפר · 3/9/24

נכתב ע"י הטעם המושלם:
לכן בדיוק אמרתי שהצירה הוא צירה, השאלה היא איך הוא נהגה. המילה ישראל באידיש ירושלמית נהגית כמט צירה מלא בעיברית, ובהברה חסידית- אי.

הצירה הוא צירה - כשהוא באמת צירה. אופן הגיית הצירה שונה בין המבטאים, הן בלשה"ק והן באידיש. ולזה הבאתי את הדוגמא של המילה ישראל. הצירה נכתב באידיש באופן של שני יודי"ם.
אבל יש מילים באידיש שאינן בצירה. הן דיפתונג אַי שנכתב גם הוא בשני יודי"ם. על פי כללי האידיש המקוריים אמורים לסמן סימון של פתח תחת שני היודי"ם בשביל לבדל אותם ולומר שאינם צירה.
דוברי אידיש ירושלמית יודעים להבחין מתי שני יודי"ם הם צירה ומתי לא. דוברי אידיש חסידית לא מבדילים ממילא, ומבחינתם הכל צַירה (אמנם לפעמים הם מבטאים את שני היודי"ם של האַי כפתח נטול י' - בהגייה זה נשמע "שראבן").
למעשה צריך לכתוב פשוט שני יודי"ם וכל אחד יקח את זה למקום שלו. הבעיה מתחילה עם אלו שהחליטו לנקד ספרי ילדים באידיש בשביל "להקל" ונמצאו מכבידים.