שיתוף - לביקורת ממבט אחר...

הודיה לוי. · 27/12/22

נכתב ע"י לוטם:
קטע אלוף!

תודה.

נכתב ע"י לוטם:
אהבתי את האמא...

דווקא אותה אהבת?

אני לא מכירה אותה אישית, אבל היא נשמעת לי קצת מג'נונה

נכתב ע"י לוטם:
ותמסרי לריקי שצביקה דווקא עדין, כדאי לה...

מקווה לזכור...

לוטם · 27/12/22

נכתב ע"י הודיה לוי.:
דווקא אותה אהבת?

אני לא מכירה אותה אישית, אבל היא נשמעת לי קצת מג'נונה[

בדיוק בגלל זה...

נכתב ע"י הודיה לוי.:
/SPOILER]

הצחיקה אותי בסגנון שלה....

הודיה לוי. · 27/12/22

נכתב ע"י הודיה לוי.:
"לא יודעת, אמא, אני צריכה לחשוב על זה לילה", ריקי סוגרת את הדלת, נועלת פעמיים. חשבתי שאין לי עוד בנות בגיל ההתבגרות. כנראה שטעיתי.
ריקי לא בשלה לשידוכים, אני מציינת לעצמי. חייבים לעבור לרותי. חבל שהיא רק בת שנתיים.

טוב, גם לאמא של ריקי לא חסר...
מצא מין את מינו

חני כהן :) · 2/1/23

נכתב ע"י הודיה לוי.:
"זה שהבחור לא אמר לך לבריאות שהתעטשת לא בהכרח מעיד על חוסר רגישות מצידו. ייתכן והאפצ'י היה כה חנוק וזעיר שלא היה ניתן להבחין בו. ולגבי הגרבים - אני לא רואה בעיה להתאים אותן לעניבה. להפך - זה מראה שאכפת לו מהמראה שלו".

נכתב ע"י הודיה לוי.:
"אבל הרב, אי אפשר לדעת לאן זה יתפרץ. בעלה של חברה שלי נותר ללא שיער, והוא רק בן עשרים ושבע בלבד.

נכתב ע"י הודיה לוי.:
שפם בצבע חום בהיר נוטה לג'ינג'י

נכתב ע"י הודיה לוי.:

בחור שמזמין מים בפגישה, זה בחור שיקנה לאשתו מחזיק מפתחות ליומולדת!!".

לחצ/י כדי להרחיב...

בואו נעצב את זה ביחד · 5/7/24

נגמרתי מזה חחח

בואו נעצב את זה ביחד · 5/7/24

נכתב ע"י הודיה לוי.:
הרב גולדברג

אני באמת לא יודע מי מינה אותי 'לרב של השידוכים', אבל יש לי תחושת בטן חזקה שזה גולדווין מהמכירה של הטיטולים. פעם אחת החזרתי לו חבילה פגומה ומאז המבט שלו נשאר זעוף, תקוע.

"הרב אני צריכה ייעוץ דחוףף", הבחורה מעבר לקו נשמעת ממש נואשת.
"כן, במה אוכל לעזור?", אני שואל. יש לי הרגשה שזה הולך להיות ארוך.

"אז ככה", היא לוקחת נשימה עמוקה. "נפגשתי עם בחור בשם צביקה גולדשטיין מרמות ב'. בן 23 מטר שבעים וארבע עם עקבים. צבע עיניים ירוק זית. שפם בצבע חום בהיר נוטה לג'ינג'י וסוג-"

"סליחה", אני קוטע אותה. "אבל הפרטים הטכניים פחות משנים".

"אה, מתנצלת. בקיצור אני ממש מתלבטת אם להמשיך לפגישה שניה".

"תראי", אני מנסה למקד אותה. "תאמרי לי שלושה יתרונות ושלושה חסרונות שמצאת בו".

"אוקי. אז ככה. יתרונות: 1. יש לו לב זהב - הוא סיפר לי שהוא הציל פעם חתול קטוע רגל ונטול עין 2. יש לו מידות טובות - היקף מותניים סביר ולא נראה שיש נטייה לכרס. 3. סבתא שלו מצד האבא טוענת שהוא נורא מסודר - מניח את הגרביים ליד הכרית כדי שלא יצטרך לחפש אחריהם ביום המחרת".

חסרונות - 1. יש לו מפרצים. כלומר, הוא נוטה להקריח וזה נורא מלחיץ אותי. 2. הוא דיבר הרבה על אוכל - כאילו זה מה שחשוב בחיים. 3. - הוא הזמין מים ואני רציתי קולה!!!!!!".

"אני מבין" אני מכחכח בגרוני, בולע רוק. "תראי, לדעתי היתרונות עולים על החסרונות. מה זה קולה לעומת לב זהב? איך אפשר להשוות בין מידות טובות למפרצים? וגם סדר זה דבר מאד חשוב בחיים".

"אבל הרב, אי אפשר לדעת לאן זה יתפרץ. בעלה של חברה שלי נותר ללא שיער, והוא רק בן עשרים ושבע בלבד. ואוכל? הרב אני לא יודעת להכין חביתה!! כלומר אני יודעת להכין אבל רק שרופה. ולגבי הקולה - זה לא הקולה. זו החסכנות!! בחור שמזמין מים בפגישה, זה בחור שיקנה לאשתו מחזיק מפתחות ליומולדת!!".

"תראי, אני אומר אחרי תשעים דקות של שיחה רצופה. "זה שהבחור לא אמר לך לבריאות שהתעטשת לא בהכרח מעיד על חוסר רגישות מצידו. ייתכן והאפצ'י היה כה חנוק וזעיר שלא היה ניתן להבחין בו. ולגבי הגרבים - אני לא רואה בעיה להתאים אותן לעניבה. להפך - זה מראה שאכפת לו מהמראה שלו".

שעתיים ארוכות אנו משוחחים, שפתיי חרבות וגרוני ניכר אך אני מרגיש שזוהי שליחותי -לנפץ את כל החששות של הבחורה המסכנה והמבולבלת שמדברת איתי".

בתום מאה עשרים דקות, רגע לפני שהשיחה מסתיימת. היא שואלת אותי: "הרב, אז לא הבנתי. להוריד או לא? אני ממש מתלבטת".

טוב, עכשיו צריך להתחיל הכל מה - התחלה. ייתכן וזה ייקח עוד שעתיים נוספות. מה שבטוח אני כבר החלטתי: טיטולים אני קונה רק מלובביץ.

זה