סיפור בהמשכים בית ספר גבוה למשפטים.

דיונון · 7/7/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
זה ארוך, נכון. לכן ר' בוים התעצבן.

אל תנסו להגיד ר' בוים זה ממש מעצבן

מגבילים את הפגישה הראשונה בזמן לא מתוך 'דוסיות' אלא מתוך התחשבות במצב שצד אחד נהנה ומצדו שהפגשה לא תגמר, ואילו הצד השני סובל בדומיה.
אז תוחמים את הזמן מראש.
פגישה שניה זה אחרי שרצו להיפגש שוב, זה כבר משהו אחר ונתון לפרמטרים משתנים.

בואו נעצב את זה ביחד · 7/7/24

נכתב ע"י דיונון:
מגבילים את הפגישה הראשונה בזמן לא מתוך 'דוסיות' אלא מתוך התחשבות במצב שצד אחד נהנה ומצדו שהפגשה לא תגמר, ואילו הצד השני סובל בדומיה.
אז תוחמים את הזמן מראש.
פגישה שניה זה אחרי שרצו להיפגש שוב, זה כבר משהו אחר ונתון לפרמטרים משתנים.

צודקת,
יכול להיות שהייתי צריכה להכניס פה כניסה אחת של האבא באמצע כדי שיבדוק את המצב.

אליש:) · 7/7/24

נכתב ע"י שיבת ציון:
שלוימי הזה מפחיד אותי ממש.

נכתב ע"י הודיה בן חיים:
זה מתחיל להיות מפחידדד.
מה השלוימי הזה מתכנן?

למה מפחיד?
בן אדם רגוע ושלו שנשמע שמאוד התחבר לדבורה

לוצ'י · 7/7/24

@בואו נעצב את זה ביחד
כתיבה זורמת ומרתקת, נהניתי ממש לקרוא
ומחכה מאד להמשך!

אליש:) · 7/7/24

נכתב ע"י לוצ'י:
הוא נשמע בן אדם מניפולטיבי, שמנסה להפנט אותה בכל הידע שלו והשאלות הקסומות. לכן מפחיד : )

@בואו נעצב את זה ביחד
כתיבה זורמת ומרתקת, נהניתי ממש לקרוא
ומחכה מאד להמשך!

זה עוד הסתכלות
הוא נשמע בן אדם מעניין.
לאו דווקא מנפולטטיבי

לוצ'י · 7/7/24

נכתב ע"י אליש:):
זה עוד הסתכלות
הוא נשמע בן אדם מעניין.
לאו דווקא מנפולטטיבי

דווקא לי הוא היה נשמע מניפולטיבי ממש, מהרגע שהוא קלט אותה במראה, ואח"כ כל השאלות והמבטים המשועשעים..

אליש:) · 7/7/24

נכתב ע"י לוצ'י:
דווקא לי הוא היה נשמע מניפולטיבי ממש, מהרגע שהוא קלט אותה במראה, ואח"כ כל השאלות והמבטים המשועשעים..

לצערי ולשמחתי יש לי זיהוי של אנשים כאלה מהר.
לא פגשתי שאני יכולה להגיד שהוא כזה או לא כזה.
יכול להיות שהוא נהנה מהתמימות שלה ולכן החיוכים המשעושעים.
מעניין מאוד לאן זה יתפתח

הודיה בן חיים · 7/7/24

נכתב ע"י אליש:):
לצערי ולשמחתי יש לי זיהוי של אנשים כאלה מהר.
לא פגשתי שאני יכולה להגיד שהוא כזה או לא כזה.
יכול להיות שהוא נהנה מהתמימות שלה ולכן החיוכים המשעושעים.
מעניין מאוד לאן זה יתפתח

לא יודעת אם הוא ממש מניפולטיבי, אבל זה דיי בלט לי שהוא אומר לה מה שהיא רוצה לשמוע כדי למשוך אותה.

אליש:) · 7/7/24

נכתב ע"י הודיה בן חיים:
לא יודעת אם הוא ממש מניפולטיבי, אבל זה דיי בלט לי שהוא אומר לה מה שהיא רוצה לשמוע כדי למשוך אותה.

מה שכן יש פה בן אדם שנהנה מזה שמבחינת דבורה יש לו כריזמ והשפעה עלה..
והוא נהנה מזה.
זה לא תמיד טוב.

נכתב בדם הלב · 7/7/24

דחוף עודדדד
מדהים!!!
מרתק

בואו נעצב את זה ביחד · 7/7/24

זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי מה זה להרגיש שיכורה.

שתי דקות אחרי שאבא שלו טרק לנו את הדלת שלוימי קם, מזג לעצמו כוס מבקבוק המים בטעמים שהיה על שולחן ואמר לי, ''מאוד נהנתי לשוחח איתך, דבורה. זו היתה שיחה מרתקת ומלאת עומק''

הסמקתי, חוץ מהמראה שלי, לא היה בי שום דבר שיזמין מחמאות בחיים שלי. וגם המראה שלי, שמצא חן בעיני חברות מאוד מסוימות בכיתה, היה הגורם העיקרי לחיכוכים ביני לבין הצוות, האחים והאחיות, המשפחה המרוחבת, ומי לא?

אבא ואמא לא, האמת.

רק עכשיו אחרי שראיתי את האבא המפחיד והעצבני של של שלוימי הרגשתי פתאום תחושה דקה של הערכה לאבא ולאמא שלי, העדינים והמתחשבים.

שלוימי הסתכל עלי בריכוז, ואחר כך לגם באיטיות את המשקה המתוק היה נראה שהוא חושב על משהו ומחפש איך לומר לי אותו.

''ההורים שלך נראים אנשים ממש מיוחדים. השקט והשלווה שלהם, זה מעורר הערכה.'' הוא הסתכל על הדלת כשהוא דיבר, כאילו מנסה לומר את זה באופן שלא יגרום לי להגיב.

אחרי כמה רגעים נוספים הוא ננער. ''טוב, אנחנו צריכים לסיים'' הוא אמר וקרץ אלי '' לא רוצים, צריכים''
חייכתי אליו, הרגשתי תחושה קסומה של סוד משותף.
הוא חייך אלי בחזרה ויצא מהחדר. לא שוכח לנשק את המזוזה הכסופה.

קמתי אחריו, והלכתי בשקט לכיוון המטבח, האבות ישבו שם ודיברו בידידות רבה. היה נראה שהאוירה רגועה, שמחתי.
ידעתי שעוד יהיו אתגרים בנושא קבלתו של שלוימי למשפחה.

לפחות שההורים שלו יהנו כאן.

אליש:) · 7/7/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי מה זה להרגיש שיכורה.

שתי דקות אחרי שאבא שלו טרק לנו את הדלת שלוימי קם, מזג לעצמו כוס מבקבוק המים בטעמים שהיה על שולחן ואמר לי, ''מאוד נהנתי לשוחח איתך, דבורה. זו היתה שיחה מרתקת ומלאת עומק''

הסמקתי, חוץ מהמראה שלי, לא היה בי שום דבר שיזמין מחמאות בחיים שלי. וגם המראה שלי, שמצא חן בעיני חברות מאוד מסוימות בכיתה, היה הגורם העיקרי לחיכוכים ביני לבין הצוות, האחים והאחיות, המשפחה המרוחבת, ומי לא?

אבא ואמא לא, האמת.

רק עכשיו אחרי שראיתי את האבא המפחיד והעצבני של של שלוימי הרגשתי פתאום תחושה דקה של הערכה לאבא ולאמא שלי, העדינים והמתחשבים.

שלוימי הסתכל עלי בריכוז, ואחר כך לגם באיטיות את המשקה המתוק היה נראה שהוא חושב על משהו ומחפש איך לומר לי אותו.

''ההורים שלך נראים אנשים ממש מיוחדים. השקט, והשלווה שלהם, זה מעורר הערכה.'' הוא הסתכל על הדלת כשהוא דיבר, כאילו מנסה לומר את זה באופן שלא יגרום לי להגיב.

אחרי כמה רגעים נוספים הוא ננער. ''טוב, אנחנו צריכים לסיים'' הוא אמר וקרץ אלי '' לא רוצים, צריכים''
חייכתי אליו, הרגשתי תחושה קסומה של סוד משותף.
הוא חייך אלי בחזרה ויצא מהחדר. לא שוכח לנשק את המזוזה הכסופה.

קמתי אחריו, והלכתי בשקט לכיוון המטבח, האבות ישבו שם ודיברו בידידות רבה. היה נראה שהאוירה רגועה, שמחתי.
ידעתי שעוד יהיו אתגרים בנושא קבלתו של שלוימי למשפחה.

לפחות שההורים שלו יהנו כאן.

היא מוקסמת לגמרי
אפשר לבקש עוד כזה להיום?
זה מדהים וכיף לקורא. מאוד.
מזכיר את הספר ילדים גדולים

הטעם המושלם · 7/7/24

מדהים!

שיבת ציון · 7/7/24

טוב, קודם כל- לא צריך להגיד שהסיפור מיוחד. האווירה והסגנון מועברים בצורה מדויקת ומרתקת.

אספתי כמה שגיאות כתיב ולשון מרחבי הפרקים:

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
''וחוץ מזה זה ההצעה

וחוץ מזה, זו ההצעה...

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
''כן לאהלה

כן, לאהלה

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
על השעה אחד וחצי

אחת וחצי.

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
איך אני נראת

נראית

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
אוף מה חשבתי לעצמי שעמדתי שם!

אוף, מה חשבתי לעצמי כשעמדתי שם?!

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
זה כבר פאשלה שניה מבחינתי

זו כבר...

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
''שלום דבויירי''

שלום, דבוירי

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
ורק שראה

כשראה

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
''אוקי שלוימי,

אוקי, שלוימי,

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
רק עכשיו אחרי שראיתי

רק עכשיו, לאחר שראיתי...

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
לגם באיטיות את המשקה המתוק היה נראה

לגם באיטיות את המשקה המתוק, היה נראה...

מקווה שעזרתי.
מחכה מאד להמשך!

הודיה בן חיים · 7/7/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי מה זה להרגיש שיכורה.

שתי דקות אחרי שאבא שלו טרק לנו את הדלת שלוימי קם, מזג לעצמו כוס מבקבוק המים בטעמים שהיה על שולחן ואמר לי, ''מאוד נהנתי לשוחח איתך, דבורה. זו היתה שיחה מרתקת ומלאת עומק''

הסמקתי, חוץ מהמראה שלי, לא היה בי שום דבר שיזמין מחמאות בחיים שלי. וגם המראה שלי, שמצא חן בעיני חברות מאוד מסוימות בכיתה, היה הגורם העיקרי לחיכוכים ביני לבין הצוות, האחים והאחיות, המשפחה המרוחבת, ומי לא?

אבא ואמא לא, האמת.

רק עכשיו אחרי שראיתי את האבא המפחיד והעצבני של של שלוימי הרגשתי פתאום תחושה דקה של הערכה לאבא ולאמא שלי, העדינים והמתחשבים.

שלוימי הסתכל עלי בריכוז, ואחר כך לגם באיטיות את המשקה המתוק היה נראה שהוא חושב על משהו ומחפש איך לומר לי אותו.

''ההורים שלך נראים אנשים ממש מיוחדים. השקט והשלווה שלהם, זה מעורר הערכה.'' הוא הסתכל על הדלת כשהוא דיבר, כאילו מנסה לומר את זה באופן שלא יגרום לי להגיב.

אחרי כמה רגעים נוספים הוא ננער. ''טוב, אנחנו צריכים לסיים'' הוא אמר וקרץ אלי '' לא רוצים, צריכים''
חייכתי אליו, הרגשתי תחושה קסומה של סוד משותף.
הוא חייך אלי בחזרה ויצא מהחדר. לא שוכח לנשק את המזוזה הכסופה.

קמתי אחריו, והלכתי בשקט לכיוון המטבח, האבות ישבו שם ודיברו בידידות רבה. היה נראה שהאוירה רגועה, שמחתי.
ידעתי שעוד יהיו אתגרים בנושא קבלתו של שלוימי למשפחה.

לפחות שההורים שלו יהנו כאן.

מצד אחד שלוימי הזה מפחיד אותי עם ההשפעה שלו על דבורה שנראה שמוכנה להתארס איתו ברגע זה, בלי לדעת שהיא עלולה אחרי החתונה לגלות מישהו אחר לגמרי, ולא בהכרח נעים ונחמד.
מצד שני, אני לא בטוחה שזה גרוע בשבילה מישהו שיוביל אותה.

Sara led · 8/7/24

נכתב ע"י הודיה בן חיים:
מצד שני, אני לא בטוחה שזה גרוע בשבילה מישהו שיוביל אותה.

כל השאלה היא לאן הוא יוביל אותה.

מ. ש · 8/7/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
אז מה, גם אני.

די, אני אוהבת אותה נורא!

מ. ש · 8/7/24

ממש ממש אוהבת את הדמות!
את כותבת ממש טוב ומושך!
מחכה להמשך.
זה הזוי איך שמפרטים תחושות של אנשים.
וואי ין על החסידים שלנו! אבל לא מכירה מקרוב אנשים שסוגרים אחרי פגישה ראשונה, נורמלי זה שתים.

אוראל סולטן · 8/7/24

סיפור יפיפה, אהבתי במיוחד את השפה הפשוטה והקלילה שבה הוא נכתב, מחכה להמשך...

ליאורהA · 8/7/24

סיפור טוב! התחלתי לקרוא ושמחתי בכל סיום לראות שיש עוד פרק.

מקווה שתמשיכי... עדיף להגדיר כבר עכשיו נקודת סוף שתחתרי אליה כדי לא להשאיר אותנו במתח יותר מדי זמן.

פתחת כמה נושאים מעניינים כבר בתחילת הסיפור, מעניין לאן תיקחי אותם. ומעניין גם איך כל אחד קורא את הדמויות אחרת ומבין את מה שעומד מאחוריהן.

אגב, לזוג בספר "ראויה" לא קוראים גם דבורה ושלוימי?