יום אחד ילד אחד הלך ברחוב.
ככה מתחילים סיפורים, לא?
ככה לא מתחיל הסיפור שלי, לגמרי לא.
הסיפור שלי מתחיל כך:
יום אחד אוזן אחת הלכה ברחוב.
אוזן שונה, מוזרה, מעוותת, מרתיעה.
מאחורי האוזן הזו נמצא אני. ילד רגיל, עם לב מרגיש.
ילד שרוצה ללכת ברחוב סתם כך, כמו בסיפורים הרגילים.
אבל אני לא יכול ללכת כמו בסיפור רגיל, כי האוזן שלי נמצאת בקדמה. היא גונבת את כל ההצגה, והאנשים ברחוב הם הקהל הצופה.
לפעמים אני מנסה לדמיין איך היו נראים חיי עם שתי אוזניים. איך חברים שלי ואנשים אחרים היו מתייחסים אלי כמו אל ילד רגיל. אבל האוזן הזו שאין לי לא משאירה לי מקום לחיים רגילים, היא בונה סביבי חומה שקופה, שמלווה אותי בקביעות בכל פעם שאני יוצא מהבית.
אנשים מפוחדים לראות אותי. וגם אני כבר מזמן פוחד לראות אותם.
אבא ואימא אמרו לי שיום אחד אוכל לכתוב סיפור חדש, סיפור רגיל:
יום אחד ילד אחד הלך ברחוב.
והוא היה עוד ילד רגיל, בעוד יום רגיל, והחיים שלו נעשו מאושרים. ובשבילו, זה ממש לא רגיל.
אתם כל כך תאהבו את הסיפור הזה, אני מבטיח לכם.
ככה מתחילים סיפורים, לא?
ככה לא מתחיל הסיפור שלי, לגמרי לא.
הסיפור שלי מתחיל כך:
יום אחד אוזן אחת הלכה ברחוב.
אוזן שונה, מוזרה, מעוותת, מרתיעה.
מאחורי האוזן הזו נמצא אני. ילד רגיל, עם לב מרגיש.
ילד שרוצה ללכת ברחוב סתם כך, כמו בסיפורים הרגילים.
אבל אני לא יכול ללכת כמו בסיפור רגיל, כי האוזן שלי נמצאת בקדמה. היא גונבת את כל ההצגה, והאנשים ברחוב הם הקהל הצופה.
לפעמים אני מנסה לדמיין איך היו נראים חיי עם שתי אוזניים. איך חברים שלי ואנשים אחרים היו מתייחסים אלי כמו אל ילד רגיל. אבל האוזן הזו שאין לי לא משאירה לי מקום לחיים רגילים, היא בונה סביבי חומה שקופה, שמלווה אותי בקביעות בכל פעם שאני יוצא מהבית.
אנשים מפוחדים לראות אותי. וגם אני כבר מזמן פוחד לראות אותם.
אבא ואימא אמרו לי שיום אחד אוכל לכתוב סיפור חדש, סיפור רגיל:
יום אחד ילד אחד הלך ברחוב.
והוא היה עוד ילד רגיל, בעוד יום רגיל, והחיים שלו נעשו מאושרים. ובשבילו, זה ממש לא רגיל.
אתם כל כך תאהבו את הסיפור הזה, אני מבטיח לכם.