משפט מאד חזק, טמון בו הרבה,אין כל קשר ביניהם. אבל בעצם, כשחושבים על זה, שניהם כאן בשעה הזו מאותה סיבה. חבל שלא חושבים על זה.
רק שאלה - מי הם שלא חושבים על זה? ומדוע זה חבל?
מאד התחברתי לסיטואציה, כתוב חזק ביותר.
משפט מאד חזק, טמון בו הרבה,אין כל קשר ביניהם. אבל בעצם, כשחושבים על זה, שניהם כאן בשעה הזו מאותה סיבה. חבל שלא חושבים על זה.
הרבה הרבה זמן, לא קראתי סיפור כל כך יפה וכל כך נוגע.ב"ה.
הוא עמד כבכל בוקר בתחנה, נרתיק תפילין בזרועו הימנית, גמרא ומחברת סיכומים בידו השנייה. קור הבוקר הירושלמי חדר לגוו והוא הצטמרר קלות.
בכל בוקר הוא צריך 'לקחת' את האוטובוס עד לשכונה המרוחקת, כבר בשש וחצי בבוקר. רק השנה הוא התחיל ישיבה-קטנה, אבל ההורים לא מתפשרים על פחות מהטוב ביותר. הטוב ביותר זו כמובן הישיבה של החסידות "שלהם", הנמצאת בשכונת גילה. היה ברור שלמרות שהוא בסך הכל ילד בן 13, אי אפשר חלילה לשלוח אותו לשום מקום אחר. לפחות ישנים בבית כל יום.
ה'סדר' בישיבה מתחיל בשבע וחצי בדיוק והמשגיח לא אוהב איחורים. ההורים והאחים ישנים בבית, הרחוב לוחש שקט, והוא בתחנה, לבד.
לא לגמרי לבד. למעשה, גם היא נמצאת שם בתחנה כל בוקר. היא - המפרנסת. הבעל לומד בכולל כמובן, נחשב לאחד מהאברכים החשובים שם. יש אברכים שאפילו מתייחסים אליו כנושא ונותן. סיפר לה בגאווה על כוס קפה ועוגה.
והיא, מצאה את עבודת המזכירות רק בקטמון. מרחק שעת נסיעה. טוב שהכולל מתחיל בתשע והוא יכול להוציא את הילדים. גם זה משהו. אין ספק.
כך, הם מוצאים את עצמם מחכים כל יום בתחנה. הוא מחכה לקו 31 והיא לקו 32. בשעות הבוקר הקוים מדייקים, תוך דקות ספורות האוטובוסים מגיעים. לפעמים הקו שלה קודם, לפעמים שלו קודם. אין כל קשר ביניהם. אבל בעצם, כשחושבים על זה, שניהם כאן בשעה הזו מאותה סיבה. חבל שלא חושבים על זה.
והיום, אחרי כמעט חצי שנה של קביעות שאינה משתנה. הוא עמד שם לבדו. תחילה הביט תמה לצדדים, לקח לו כמה דקות להבין מה בעצם חסר לו. משהבין, כבר עבר האוטובוס שלה והוא הצר על כך שהיא הפסידה אותו. דקה אחר כך עבר גם האוטובוס שלו והוא נסע משם, לישיבה.
משהו הציק לו במשך היום. ניקר בו. הוא התקשה להתרכז בלימוד. מה בעצם חסר לו? לא ידע להגדיר. הזדהות? הכרה? הבנה? שותפות גורל? אולי כשיגדל יבין. כרגע, הוא חיכה בקוצר רוח לשוב הביתה.
למחרת, היא שוב הייתה שם בתחנה. בשעה הקבועה. הוא נשם לרווחה. בלב, רק בלב. והיא, מה תאמר לו? שכמעט יצאה אתמול לתחנה להשאיר לו פתק שהמשרד סגור ליום? לא אמרה כלום. גם הוא לא אמר כלום.
רק רעש מנוע האוטובוס המתקרב קטע את השיחה.
לא צריך את השאלות. גם כדי להגדיר אותן צריך מודעות גבוהה במיוחד. מספיק הניקור והלקום ולשבת ולזוז על הכסא.משהו הציק לו במשך היום. ניקר בו. הוא התקשה להתרכז בלימוד. מה בעצם חסר לו? לא ידע להגדיר. הזדהות? הכרה? הבנה? שותפות גורל? אולי כשיגדל יבין. כרגע, הוא חיכה בקוצר רוח לשוב הביתה.
לייק!לא אמרה כלום.
גם הוא לא אמר כלום.
רק רעש מנוע האוטובוס המתקרב קטע את השיחה
כולנו, יש לומר.רק שאלה - מי הם שלא חושבים על זה? ומדוע זה חבל?
בהחלט! לא הנער הוא המגדיר אותן.לא צריך את השאלות. גם כדי להגדיר אותן צריך מודעות גבוהה במיוחד.
התחדדה פה נקודה שלא חשבתי עליה.כמה פעמים בתור המלחיץ במכולת או בהתארגנות סוערת של בוקר מצליחים לזכור את המטרה שעומדת מאחורי הכל? את הסיבה של כל זה, הקמת בית של תורה, קיום רצון הבורא...
הלוואי והיינו זוכרים את יותר. חושבים על זה יותר.
אני לקחתי מהסיפור את הקטע של התקשורת הבלתי מילולית, כמה שהיא חזקה לפעמים עד שהיא הביאה אותו להיות מוטרד בגינה.הבנתי שהעובדה שהוא הולך ללמוד והעובדה שהיא הולכת לפרנס משרתים את אותה מטרה
אולי יותר מדויק:והיום, אחרי כמעט חצי שנה של קביעות שאינה משתנה. הוא עמד שם לבדו.
והיום, אחרי כמעט חצי שנה של קביעות שאינה משתנה, הוא עמד שם לבדו.
!!!הוא נשם לרווחה. בלב, רק בלב
מ"ם נהפך לאמן כבר עשרות פעמים@מ"ם הסיפור הזה הוא מה שהופך סופר לאמן!
תודה
אויש. זו רק ההבחנה בשבילנו נמוכי הקומה. לא כולל אותך @יאןמ"ם נהפך לאמן כבר עשרות פעמים
ממליץ לך על סיפור שלו על בחור שהתפלל נץ ובמקום לרוץ למיטה נתפס להשלמת מנין בהר הזיתים.אויש. זו רק ההבחנה בשבילנו נמוכי הקומה. לא כולל אותך @יאן
הנה.ממליץ לך על סיפור שלו על בחור שהתפלל נץ ובמקום לרוץ למיטה נתפס להשלמת מנין בהר הזיתים.
לא מצאתי, תחפש ותהנה.
לא יודעת אם מה שקישר זו המטרה המשותפת, או טכנית העמידה המשותפת, לי המטרה לא זעקה כמסר, אולי לא ירדתי מספיק לעומק העניין.ומהי אותה תקשורת במקרה שלהם?
מדינא, מי שחייב לך זה @אי פה אי שם , הוא נהנה לא אני.
לפי התגובות כאן נשמע שמסתתר פה עומק מסוים, אבל אף אחד לא מוכן לגלות מהו...לא יודעת אם מה שקישר זו המטרה המשותפת, או טכנית העמידה המשותפת, לי המטרה לא זעקה כמסר, אולי לא ירדתי מספיק לעומק העניין.
זה כל הפוינט? משהו חסר לי. (כבר נהייתי אובססיבי להבין את זה...)מדינא, מי שחייב לך זה @אי פה אי שם , הוא נהנה לא אני.
אבל לפנים משורת, ההבנה שלי בסיפור זה לתת לנו מימד נוסף של מרחק, מרחק הגיל והמגדר, ואעפ"כ כל אחד מרגיש את הצורך של השני.
טוב, מה עשית אותי פרשן לענייני מ"מים???
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
קורס משולב בינה מלאכותית
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
4.06
כ"ז אייר
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
הכירו את טווינמושן
עם גל אקסלרוד
עולם מטורף משל הדמיות! ממשק חדשני שמאפשר לבצע הדמיה כמעט כמו משחק מחשב
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קנ
א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:ב הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ:ג הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:ד הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב:ה הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:ו כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: