Rachel Greenstein
משתמש סופר מקצוען
בזמן האחרון בת הארבע וחצי מתעוררת מוקדם בבקרים -
יש ימים שהיא מתעוררת ב5 ואפילו לפני (כנראה לשירותים),
מתעוררת - ומיד מעירה את אחותה הקטנה,
בשקט מוחלט הן מחריבות את הבית ביסודיות -
הגדולה מחליפה טיטול לקטנה, הן מוציאות את כל הספרים שלהן וקורעות דף דף (כן, בע'),
ועוד מיני רעיונות שונים ומשונים.
וכל זה בשקט כדי שחלילה זוג ההורים לא יתעוררו משנתם ויפרו את המשחקים.
כמובן שעצם החרבת הבית לא ממש לטעמי,
אבל אפשר להתמודד עם זה איכשהו -
הגדולה עוד קולטת במה מותר לשחק ובמה אסור, הספרים כבר ממילא קרועים,
ואת מפתח הבית אני מחביאה בלילה (ואת מפתחות הרכב גם).
הבעיה היא עם בת השנתיים המסכנה.
היא נרדמת בגן, היא עצבנית, היא לא בנויה לשעות כ"כ רבות של ערנות.
בכל ערב אני מסכמת עם הגדולה
שאם היא מתעוררת שתלך לסלון, שתקרא, שתשחק,
שתנסה לישון חזרה - אבל שלא תעיר את הקטנה, ומדברת לקירות.
מבטיחה, מאיימת, מבקשת - וכלום.
הבו רעיונות!
תודה.
יש ימים שהיא מתעוררת ב5 ואפילו לפני (כנראה לשירותים),
מתעוררת - ומיד מעירה את אחותה הקטנה,
בשקט מוחלט הן מחריבות את הבית ביסודיות -
הגדולה מחליפה טיטול לקטנה, הן מוציאות את כל הספרים שלהן וקורעות דף דף (כן, בע'),
ועוד מיני רעיונות שונים ומשונים.
וכל זה בשקט כדי שחלילה זוג ההורים לא יתעוררו משנתם ויפרו את המשחקים.
כמובן שעצם החרבת הבית לא ממש לטעמי,
אבל אפשר להתמודד עם זה איכשהו -
הגדולה עוד קולטת במה מותר לשחק ובמה אסור, הספרים כבר ממילא קרועים,
ואת מפתח הבית אני מחביאה בלילה (ואת מפתחות הרכב גם).
הבעיה היא עם בת השנתיים המסכנה.
היא נרדמת בגן, היא עצבנית, היא לא בנויה לשעות כ"כ רבות של ערנות.
בכל ערב אני מסכמת עם הגדולה
שאם היא מתעוררת שתלך לסלון, שתקרא, שתשחק,
שתנסה לישון חזרה - אבל שלא תעיר את הקטנה, ומדברת לקירות.
מבטיחה, מאיימת, מבקשת - וכלום.
הבו רעיונות!
תודה.