חידות תורניות אשכול חידות תורניות

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
כן !
אוסרי לגפן
הִשְׁכִּים אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וְלָקַח אֶת יִשְׁמָעֵאל וְאֶת אֱלִיעֶזֶר וְאֶת יִצְחָק בְּנוֹ וְחָבַשׁ אֶת הַחֲמוֹר, הוּא הַחֲמוֹר בֶּן הָאָתוֹן (פרקי דרבי אליעזר פרק לא) אמר הקדוש ברוך הוא רשע כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו. (רש"י)
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
ברמב"ם (פ"א מהלכות ע"ז ה"ג): ויעקב אבינו למד בניו כולם, והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם, וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד וכו'.​
יש גם במדרש ויק"ר פ"ב ג: 'א"ר פנחס עטרה זו נתעטר אפרים מאבינו יעקב בשעה שנפטר לעולמו אמר לו אפרים ראש השבטים ראש הישיבה יפה ומעולה שבבני יהא נקרא על שמך (ש"א א, א): "בֶּן תֹּחוּ בֶּן צוּף אֶפְרָתִי" (שם יז, יב) "ודוד בן איש אפרתי מבית לחם יהודה'.
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
יש גם במדרש ויק"ר פ"ב ג: 'א"ר פנחס עטרה זו נתעטר אפרים מאבינו יעקב בשעה שנפטר לעולמו אמר לו אפרים ראש השבטים ראש הישיבה יפה ומעולה שבבני יהא נקרא על שמך (ש"א א, א): "בֶּן תֹּחוּ בֶּן צוּף אֶפְרָתִי" (שם יז, יב) "ודוד בן איש אפרתי מבית לחם יהודה'.
וכן ברות רבה ב, ה
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
שאלה מהעבר:
מי היה ראוי שתינתן התורה על ידו?
יש כמה שכתובים במפורש:
אדם הראשון (ב"ר כד, ה).
עזרא (סנהדרין כא, ב).
יעקב (דרשות ר"י אבן שועיב ויחי, בשם מדרש).

נח:
זוה"ק פ' פינחס רטז:
ונהפך להם מי התורה למבול (פרי צדיק לר"ח מרחשון ד"ה איתא מהרה"ק; נח אות ג)
מסכת מנחות כט:
אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב''ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש''ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש''ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב''ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע''י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני.
כעת ראיתי שכל האבות היו ראויים שתינתן התורה על ידם,
עיין פרקי משה פ"א מ"א שמביא מרז"ל, מעניין מה המקור שלו!

ולמה באמת לא נתן על ידיהם:

אדם, משום חטא עץ הדעת.
נח, משום שנשתכר ונתגלה וכו'.
אברהם, משום שאמר במה אדע.
יצחק, משום "שאתו עוכר בעוכרים".
יעקב, מפני רוב טרדותיו.
עזרא, שקידמו משה רבינו.
ר"ע, הרבש"ע אמר כך עלתה לפני.
וכעת אני מוסיף עוד שתים,
במשנה למלך הל' מלכים (פ"י ה"ז) מובא שגם אליעזר עבד אברהם למד כל התורה. (עדיין לא הצלחתי למצוא)
ובתנא דבי אליהו זוטא פ"ד מובא שגם אהרן קיים את כל התורה, מצורף.

1704290889656.png
 
נערך לאחרונה ב:

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בעקבות תגלית מעניינת, אני חוזר אחורה:
תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי. (מסכת דרך ארץ סוף פרק א).
ובילקוט שמעוני (יחזקאל רמז שסז) בשם מדרש: שלשה עשר הם שלא טעמו טעם מיתה, אלו הם חנוך, ואליעזר עבד אברהם, ומתושלח, וחירם מלך צור, ועבד מלך הכושי, ובתיה בת פרעה, וסרח בת אשר, ושלשה בני קרח, ואליהו ז"ל, ומשיח, ור' יהושע בן לוי.​

וכעת מצאתי בש"ך על התורה ויקרא פר' אמור, שכותב, שבלי ספק גם עמרם ויוכבד נכנסו בחיים לגן עדן, והוא חידוש! מצורף.

1704292644981.png
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
מילה עם לפחות 3 משמעויות? (משהו פחות מוכר)
המילה
גד: מזל, מחנה - קבוצה, משיכה, היקף (מהול) (רש"י ואוה"ח)
פילל(תי): מחשבה, תפילה, דין ונקמה

המילה משאת ? (הניקוד כנראה שונה)
1. נשיאות כפים, 'יתר שאת'.
2. מנות, מתנה, 'משאת בנימין'.
3. אסון ויגון, 'משאת ואנחה' (המושר בברוך קל עליון). כך מתרגמים פירושי הזמירות, מקור אני לא יודע (אולי מאיוב)
4. לשון פחד, 'משאתו יגורו אלים' (לרש"י באיוב מא, יז:).

לכאורה כאלו יש עוד בריווח, מאידך אני לא חזק בדקדוק, ויש לי התלבטות במה שכתבתי, ואני מקווה שלפחות אחד מהם הוא תקין !
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
במשנה למלך הל' מלכים (פ"י ה"ז) מובא שגם אליעזר עבד אברהם למד כל התורה.
ובתנא דבי אליהו זוטא פ"ד מובא שגם אהרן קיים את כל התורה,
אבל אין לזה שייכות למי שהיה ראוי שתינתן התורה על ידו
(עדיין לא הצלחתי למצוא)
דמשק אליעזר שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
אבל אין לזה שייכות למי שהיה ראוי שתינתן התורה על ידו
צודק, הבאתי בטעות ציטוט לא נכון מהעבר, והתכוונתי מי למד התורה לפני שניתנה, שהיה לנו ע"ז בעבר דיון, בלי"נ אחפש ואצטט !
דמשק אליעזר שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים
פשוט זה אכן המקור !
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
כמה שאלות (שבמצב אנוש)
ועוד כמה שאלות
3) את מי יעקב אבינו החייה בתפילתו?
לאחר שחיטתו
4) מי היה הראשון שניסך ניסוך המים?
ביחד עם ניסוך היין
5) היכן מצאנו "מי מריבה" לדבר טוב?
מענין לענין באותו ענין
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
היכן מצאנו "חיישינן - לקולא"?
ממה שרשום בזכרונותי:
אמנם כתב רש"י (נדה מו. ד"ה והא חיישינן) ש'חיישינן לחומרא משמע', מכל מקום עיקר כוונתו שהיא לשון של ספק ולא ודאי, וממילא בספק יש להחמיר.

והיכן מצינו לקולא?
חגיגה טו. (ועיין בהגהות וציונים של 'עוז והדר' אות ב).
חולין י. (ועיין בהגו"צ כנ"ל אות ב).
(ועיין גם סנהדרין לב. וי"ל, וכן בנדה יד. לגבי לשון 'וניחוש', אמנם ע' בתוס' שם בביאור הקושיא ולפ"ז י"ל).
וכן כתבו רש"י (שבת קנא. ד"ה ושמואל, וע"ש בגליון הש"ס) והתוס' (קידושין נ: תוד"ה ה"ג) שמצינו 'חיישינן' [וכן 'וניחוש'] - לקולא.
[אמנם גם על דברי רש"י הנ"ל יש לדקדק, כי מצינו בשני מקומות שיש לשון 'חיישינן' והוא ודאי (עיין גיטין מ: תוד"ה חיישינן, בכורות לה. תוד"ה איכא). ואולי כוונתו רק לומר שבדרך כלל כן הוא].
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
היכן מצאנו שרב יוסף בכה?
ב"ק ס.
תאני רב יוסף, מאי דכתיב: ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר? כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים; ולא עוד, אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה, שנאמר: והכרתי ממך צדיק ורשע. בכי רב יוסף, כולי האי נמי לאין דומין! א"ל אביי: טיבותא הוא לגבייהו, דכתיב: כי מפני הרעה נאסף הצדיק.
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
מה הקשר בין "אתה הראת לדעת" ו-חרש?
צריך לבדוק. אבל מה שקופץ לראש הוא שנתרפאו כל החרשים במעמד הר סיני, ויש לדרוש את הכתוב שזו כוונתו, שהרי לחרש יש דעה קלושה בלבד, ואם נאמר לעם ישראל שהם 'הראו לדעת', נראה שנתרפאו כל בעלי מום זה.
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ב"ק ס.
תאני רב יוסף, מאי דכתיב: ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר? כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים; ולא עוד, אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה, שנאמר: והכרתי ממך צדיק ורשע. בכי רב יוסף, כולי האי נמי לאין דומין! א"ל אביי: טיבותא הוא לגבייהו, דכתיב: כי מפני הרעה נאסף הצדיק.
יש בעוד מקום
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
צריך לבדוק. אבל מה שקופץ לראש הוא שנתרפאו כל החרשים במעמד הר סיני, ויש לדרוש את הכתוב שזו כוונתו, שהרי לחרש יש דעה קלושה בלבד, ואם נאמר לעם ישראל שהם 'הראו לדעת', נראה שנתרפאו כל בעלי מום זה.
הלכה שנלמדת מפסוק זה לגבי חרש
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ממה שרשום בזכרונותי:
אמנם כתב רש"י (נדה מו. ד"ה והא חיישינן) ש'חיישינן לחומרא משמע', מכל מקום עיקר כוונתו שהיא לשון של ספק ולא ודאי, וממילא בספק יש להחמיר.

והיכן מצינו לקולא?
חגיגה טו. (ועיין בהגהות וציונים של 'עוז והדר' אות ב).
חולין י. (ועיין בהגו"צ כנ"ל אות ב).
(ועיין גם סנהדרין לב. וי"ל, וכן בנדה יד. לגבי לשון 'וניחוש', אמנם ע' בתוס' שם בביאור הקושיא ולפ"ז י"ל).
וכן כתבו רש"י (שבת קנא. ד"ה ושמואל, וע"ש בגליון הש"ס) והתוס' (קידושין נ: תוד"ה ה"ג) שמצינו 'חיישינן' [וכן 'וניחוש'] - לקולא.
[אמנם גם על דברי רש"י הנ"ל יש לדקדק, כי מצינו בשני מקומות שיש לשון 'חיישינן' והוא ודאי (עיין גיטין מ: תוד"ה חיישינן, בכורות לה. תוד"ה איכא). ואולי כוונתו רק לומר שבדרך כלל כן הוא].
ברוב הפעמים חיישינן הוא לחומרא, החידוש הוא ששייך לומר חיישינן לקולא
יש גם בבבא קמא, ועי' ברש"ש גיטין עג
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
נקרא  12  פעמים

לוח מודעות

למעלה