הנושאים החמים
אני מניח שרובכם לא שמעו על המושג 'סימנס ויאג'ו לייט', וגם לא על 'דיזרו HC', ואפילו לא על 'ic3'. המשותף לכל השמות האלו הוא שהם סוגי קרונות נוסעים ברכבת ישראל. במאמר הזה אני אנסה לפשט כמה שניתן את כל ההבדלים וסוגי הקרונות (מו-דו, קרונוע) וגם - למה הם משמשים ברכבת ישראל.
קודם כל אני רוצה לתת כמה מושגים בנוגע לקרונות נוסעים:
מו-דו - Push-Pull פירוש השם מו-דו הוא קיצור למושך-דוחף, ובאנגלית push זו דחיפה ו-pull זו משיכה. התייחסות הכינוי הוא לקרונות נוסעים שאין להם קטר משני כיווני הנסיעה אלא קטר בודד מצד אחד אשר מושך או דוחף את הרכבת וקרון ניהוג מהצד השני שבאמצעותו הנהג שולט על הקטר כאשר הוא נוסע לצד השני.
קרונוע זו רכבת שאין לה קטר, המנוע שלה נמצא בתחתית הרכבת - כמו אוטובוס, וכל הקרונות שלה נוסעים כיחידה אחת וכל גלגל מסתובב באמצעות מנוע.
דאבל דק קרונות דו קומתיים.
סינגל דק קרונות חד קומתיים.
נתחיל מ'בומבורדיה דאבל דק קוץ' - Bombardier Double-deck Coacw', אלה הם הקרונות הכי נפוצים ברכבת ישראל החל מ1999. יצרנית הקרונות הינה חברת 'בומבורדיה' ופירוש השם הוא 'דאבל דק' - כלומר דו קומתי. וקוץ' הינו שם הדגם.
קרונות אלה הם מסוג מו-דו והם הקרונות הכי נפוצים ברכבת ישראל, לחברה כ-146 קרונות משנת 1999 וכ-78 קרונות משנת 2011. קרונות אלו צבועים בצביעה אדומה עם פס לבן ודלתות לבנות.
הקרונות יוצרו בתחילה עבור חברת הרכבת הגרמנית שביקשה למעלה מאלף יחידות וגם חברת הרכבת הדנית רכשה 67 קרונות מאותו סוג. עבור רכבת ישראל הדרישות היו קצת שונות כמו למשל דלתות רחבות יותר ומקום לאופניים. חלק מקרונות הנוסעים שהוזמנו הורכבו הלכה למעשה במפעלי התעשייה האווירית.
ישנם שלוש סוגי קרונות - קרון רגיל, קרון ניהוג וקרון מותאם לנכים.
הקרונות משמשים בקווים נהריה-ב"ש, נהריה-מודיעין, נהריה-ת"א, כרמיאל-ב"ש בנימינה-ב"ש, הרצליה-אשקלון, בית שמש-נתניה, ב"ש-ת"א, ב"ש-חיפה וב"ש-דימונה.
התרשמות אישית
בקומה התחתונה המושבים די נוחים אבל כשמגיעים לתחנה אתה רואה את הרגליים של האנשים כמעט בועטות בך, אבל יש שם תמיד פרטיות (מלבד כמובן בשעות השיא) ואווירה טובה.
בקומה העליונה די צפוף והחלונות לא תמיד תואמים את המושבים אבל אם מתיישבים במקום טוב הנוף מדהים ומגבוה.
בקרונות האורבניים לא כיף להיות כשריק, אבל כשצפוף וזו האופציה האחרונה, הם די בסדר.
נמשיך עם 'סימנס ויאג'ו לייט - Siemens Viaggio Light', הם מסוג מו-דו ואלה הקרונות שבעדיפות שנייה עבור נסיעות ברכבת כיוון שהם מכילים פחות מקום גם בתצורה המלאה שלהם - 12 קרונות בגלל שהם סינגל דק - חד קומתיים. ברכבת ישראל יש 87 קרונות משנת 2009 ו-31 קרונות משנת 2011. קרונות אלו צבועים בכחול עם שני פסים לבנים ודלתות לבנות.
הקרונות הינם דגם בלעדי של רכבת ישראל ולא ידוע לי על עוד ארצות בעולם שהזמינו סוג כזה של קרונות. הקרונות מאופיינים בדלתות צרות יחסית לקרונות האדומים.
לאחר שהקרונות הגיעו לארץ הרבה נוסעים התלוננו על כך שהדלתות צרות מדי והמעברים צרים מדי ושהרכבות חורגות מאורך הרציפים בתחנות מסוימות וכן שמרחק הבלימה גדול יותר ממה שצוין בעת ההזמנה. רכבת ישראל הכחישה את הטענות אך במאי 2009 הוצאו הקרונות לטיפול טכני במוסכי רכבת ישראל.
ישנם שלוש סוגי קרונות - קרון רגיל, קרון ניהוג וקרון המותאם לנכים.
הקרונות משמשים בקו כרמיאל-חיפה וכן לעיתים בקווים מודיעין-נהריה ועתלית-בית שאן. בעבר הקרונות שימשו באופן סדיר בקווים נהריה-מודיעין ונהריה-ב"ש עד שהזמינו עוד כמות של קרונות אדומים.
התרשמות אישית
באופן אישי אלה הקרונות האהובים עלי, החלונות מותאמים למושבים, הכיסאות נוחים ומרווחים, החלונות בגובה סביר והנסיעה חלקה.
הקרונות הבאים הם קרונות אלסטום, אשר מכונים בפי עובדי הרכבת פוש-פול מפני שהיו קרונות המו-דו הראשונים של רכבת ישראל, כמו כן הם מכונים אלסטום ספרדים. יש רק כ-35 קרונות מסוג זה ברכבת ישראל והם המיושנים שבהם ולכן לא משמשים הרבה בשירות. הקרונות נכנסו לשירות בשנת 1996. בעבר הקרונות היו צבועים כמו ה-ic3, כפי שניתן לראות בתמונה ורק לאחמ"כ צבעה אותם הרכבת בכחול כהה עם שני פסים לבנים ודלתות לבנות, כמעט כמו קרונות סימנס.
ישנם שני סוגי קרונות - קרון רגיל וקרון ניהוג.
הקרונות לא משמשים בקווים קבועים אלא משמשים למילוי מקום במקרה של מערך שנשלח לתיקון או משהו כזה.
התרשמות אישית
המושבים בקרונות מאוד מאוד נוחים, אבל הקרונות אפלוליים והחלונות כהים ובאופן כללי הקרונות טיפה מאובקים.
עכשיו: IC3, מסוג קרונוע סינגל דק, שהיו הרכבות הראשונות שרכבת ישראל רכשה מזה 20 שנה. כשנרכשו המערכים הם היו פסגת החדשנות באותו זמן ברכבת ישראל והשתמשו בהם באופן קבוע בין חיפה לת"א וב"ש.
לרכבת ישראל 46 קרונות מסוג זה רובם נכנסו לשירות ב-1992 והוזמנו מחברת הייצורABB - Scandia וחלקם ב-2006, מחברת הרכבת הדנית לאחר שעברה להזנה בחשמל.
הם צבועים בפס לבן מלמעלה פס כחול כהה פס תכלת ועוד פס לבן וקצה המערכים צבוע באדום, והדלתות הן תכולות. הקרונועים בנויים ממערכים הכוללים 3 קרונות, והם יכולים להצטרף לעד 5 מערכים בנסיעה למרות שכיום רכבת ישראל משתמשת בהם רק ב-3 מערכים בנסיעה.
מאפיין מעניין בקרונות הללו שהם יכולים להתנתק תוך כדי נסיעה כך שלדוגמא קרונוע בעל 5 מערכים יוצא מתחנה א' ו-3 מערכים נשארים בתחנה ב' ו-2 מערכים ממשיכים לתחנה ג'.
בעבר בארץ הנסיעה האחרונה ביום מב"ש לחיפה היתה בקרונוע אשר הקרון האחרון בו היה מתנתק מהרכבת ונעצר בתחנת בנימינה ושאר הרכבת המשיכה לחיפה.
הקרונות משמשים כיום בקווים עתלית-בית שאן ולוד-הראשונים וכן במילויי מקום במקרה הצורך.
התרשמות אישית
אני מאוד אוהב את הקרונועים והם נוחים עם חלון פנורמי ושולחנות נוחים והתנועה בהם היא חלקה וכיפית, אך התאורה חלשה ובלילה הקרונות מעט אפלוליים.
הקרונות החדשים ביותר ברכבת ישראל הם: 'דזירו HC', והם מסוג קרונוע אשר הקרון הראשון והאחרון הם סינגל דק והאמצעיים הם דאבל דק, והם מגיעים בשני תצורות 4 קרונות ו-6 קרונות, ובפסח האחרון רכבת ישראל הפעילה שני מערכי 4 קרונות בתור רכבת אחת.
הקרונועים מהדגם הזה נפוצים בהרבה מדינות כשבכל אחת הדגם הוא קצת שונה. בשנת 2021 נכנסו לשירות 330 מערכי קרונות מסוג דזירו HC של חברת סימנס חשמליים והם משמשים בקו הרכבת המהיר לירושלים אשר חשמלי כולו.
בישראל כל המערכים מותאמים לגישה לנכים.
הרבת תלונות מצד הנוסעים יש על המערכים האלו, שהחלונות לא מותאמים למושבים, ושהמושבים לא נוחים ושהשולחנות קטנים מדי. מרכבת ישראל נמסר כי הם פועלים לתקן זאת.
הקרונועים צבועים בלבן עם פס כחול עבה בתחתית עם דלתות אדומות. רכבת ישראל משתמשת בקרונועים בצורות 4 קרונות מירושלים למודיעין ו-6 קרונות מירושלים להרצליה ומבנימינה לרחובות.
הקרונעים משמשים בקווים ירושלים-הרצליה, בנימינה-רחובות וירושלים-מודיעין.
התרשמות אישית
אני מאוד לא אוהב את הקרונועים החדשים בכלל. החל מהמושבים הקשים והלא נוחים, אי ההתאמה של החלונות למושבים, הצפיפות היחסית וחוסר השולחנות. הנסיעה היא קופצנית, אבל זה תלוי בעובדה שזה קרונוע והקפיצים טובים. אבל ברצוני לייחס לטובה את התאורה החזקה והישירה וגם שבניגוד לשאר הקרונות אני יכול לשבת לבד בשני מושבים ולא להרגיש אי נעימות שאני תופס 4 מושבים כשצפוף.
עד כאן, אלה כל קרונות הנוסעים של רכבת ישראל, מקווה שנהניתם. בעתיד אכתוב על קטרים וכן על דרך התפעול ברכבת ישראל.
קודם כל אני רוצה לתת כמה מושגים בנוגע לקרונות נוסעים:
מו-דו - Push-Pull פירוש השם מו-דו הוא קיצור למושך-דוחף, ובאנגלית push זו דחיפה ו-pull זו משיכה. התייחסות הכינוי הוא לקרונות נוסעים שאין להם קטר משני כיווני הנסיעה אלא קטר בודד מצד אחד אשר מושך או דוחף את הרכבת וקרון ניהוג מהצד השני שבאמצעותו הנהג שולט על הקטר כאשר הוא נוסע לצד השני.
קרונוע זו רכבת שאין לה קטר, המנוע שלה נמצא בתחתית הרכבת - כמו אוטובוס, וכל הקרונות שלה נוסעים כיחידה אחת וכל גלגל מסתובב באמצעות מנוע.
דאבל דק קרונות דו קומתיים.
סינגל דק קרונות חד קומתיים.
נתחיל מ'בומבורדיה דאבל דק קוץ' - Bombardier Double-deck Coacw', אלה הם הקרונות הכי נפוצים ברכבת ישראל החל מ1999. יצרנית הקרונות הינה חברת 'בומבורדיה' ופירוש השם הוא 'דאבל דק' - כלומר דו קומתי. וקוץ' הינו שם הדגם.
קרונות אלה הם מסוג מו-דו והם הקרונות הכי נפוצים ברכבת ישראל, לחברה כ-146 קרונות משנת 1999 וכ-78 קרונות משנת 2011. קרונות אלו צבועים בצביעה אדומה עם פס לבן ודלתות לבנות.
הקרונות יוצרו בתחילה עבור חברת הרכבת הגרמנית שביקשה למעלה מאלף יחידות וגם חברת הרכבת הדנית רכשה 67 קרונות מאותו סוג. עבור רכבת ישראל הדרישות היו קצת שונות כמו למשל דלתות רחבות יותר ומקום לאופניים. חלק מקרונות הנוסעים שהוזמנו הורכבו הלכה למעשה במפעלי התעשייה האווירית.
ישנם שלוש סוגי קרונות - קרון רגיל, קרון ניהוג וקרון מותאם לנכים.
הקרונות משמשים בקווים נהריה-ב"ש, נהריה-מודיעין, נהריה-ת"א, כרמיאל-ב"ש בנימינה-ב"ש, הרצליה-אשקלון, בית שמש-נתניה, ב"ש-ת"א, ב"ש-חיפה וב"ש-דימונה.
התרשמות אישית
בקומה התחתונה המושבים די נוחים אבל כשמגיעים לתחנה אתה רואה את הרגליים של האנשים כמעט בועטות בך, אבל יש שם תמיד פרטיות (מלבד כמובן בשעות השיא) ואווירה טובה.
בקומה העליונה די צפוף והחלונות לא תמיד תואמים את המושבים אבל אם מתיישבים במקום טוב הנוף מדהים ומגבוה.
בקרונות האורבניים לא כיף להיות כשריק, אבל כשצפוף וזו האופציה האחרונה, הם די בסדר.
נמשיך עם 'סימנס ויאג'ו לייט - Siemens Viaggio Light', הם מסוג מו-דו ואלה הקרונות שבעדיפות שנייה עבור נסיעות ברכבת כיוון שהם מכילים פחות מקום גם בתצורה המלאה שלהם - 12 קרונות בגלל שהם סינגל דק - חד קומתיים. ברכבת ישראל יש 87 קרונות משנת 2009 ו-31 קרונות משנת 2011. קרונות אלו צבועים בכחול עם שני פסים לבנים ודלתות לבנות.
הקרונות הינם דגם בלעדי של רכבת ישראל ולא ידוע לי על עוד ארצות בעולם שהזמינו סוג כזה של קרונות. הקרונות מאופיינים בדלתות צרות יחסית לקרונות האדומים.
לאחר שהקרונות הגיעו לארץ הרבה נוסעים התלוננו על כך שהדלתות צרות מדי והמעברים צרים מדי ושהרכבות חורגות מאורך הרציפים בתחנות מסוימות וכן שמרחק הבלימה גדול יותר ממה שצוין בעת ההזמנה. רכבת ישראל הכחישה את הטענות אך במאי 2009 הוצאו הקרונות לטיפול טכני במוסכי רכבת ישראל.
ישנם שלוש סוגי קרונות - קרון רגיל, קרון ניהוג וקרון המותאם לנכים.
הקרונות משמשים בקו כרמיאל-חיפה וכן לעיתים בקווים מודיעין-נהריה ועתלית-בית שאן. בעבר הקרונות שימשו באופן סדיר בקווים נהריה-מודיעין ונהריה-ב"ש עד שהזמינו עוד כמות של קרונות אדומים.
התרשמות אישית
באופן אישי אלה הקרונות האהובים עלי, החלונות מותאמים למושבים, הכיסאות נוחים ומרווחים, החלונות בגובה סביר והנסיעה חלקה.
הקרונות הבאים הם קרונות אלסטום, אשר מכונים בפי עובדי הרכבת פוש-פול מפני שהיו קרונות המו-דו הראשונים של רכבת ישראל, כמו כן הם מכונים אלסטום ספרדים. יש רק כ-35 קרונות מסוג זה ברכבת ישראל והם המיושנים שבהם ולכן לא משמשים הרבה בשירות. הקרונות נכנסו לשירות בשנת 1996. בעבר הקרונות היו צבועים כמו ה-ic3, כפי שניתן לראות בתמונה ורק לאחמ"כ צבעה אותם הרכבת בכחול כהה עם שני פסים לבנים ודלתות לבנות, כמעט כמו קרונות סימנס.
ישנם שני סוגי קרונות - קרון רגיל וקרון ניהוג.
הקרונות לא משמשים בקווים קבועים אלא משמשים למילוי מקום במקרה של מערך שנשלח לתיקון או משהו כזה.
התרשמות אישית
המושבים בקרונות מאוד מאוד נוחים, אבל הקרונות אפלוליים והחלונות כהים ובאופן כללי הקרונות טיפה מאובקים.
עכשיו: IC3, מסוג קרונוע סינגל דק, שהיו הרכבות הראשונות שרכבת ישראל רכשה מזה 20 שנה. כשנרכשו המערכים הם היו פסגת החדשנות באותו זמן ברכבת ישראל והשתמשו בהם באופן קבוע בין חיפה לת"א וב"ש.
לרכבת ישראל 46 קרונות מסוג זה רובם נכנסו לשירות ב-1992 והוזמנו מחברת הייצורABB - Scandia וחלקם ב-2006, מחברת הרכבת הדנית לאחר שעברה להזנה בחשמל.
הם צבועים בפס לבן מלמעלה פס כחול כהה פס תכלת ועוד פס לבן וקצה המערכים צבוע באדום, והדלתות הן תכולות. הקרונועים בנויים ממערכים הכוללים 3 קרונות, והם יכולים להצטרף לעד 5 מערכים בנסיעה למרות שכיום רכבת ישראל משתמשת בהם רק ב-3 מערכים בנסיעה.
מאפיין מעניין בקרונות הללו שהם יכולים להתנתק תוך כדי נסיעה כך שלדוגמא קרונוע בעל 5 מערכים יוצא מתחנה א' ו-3 מערכים נשארים בתחנה ב' ו-2 מערכים ממשיכים לתחנה ג'.
בעבר בארץ הנסיעה האחרונה ביום מב"ש לחיפה היתה בקרונוע אשר הקרון האחרון בו היה מתנתק מהרכבת ונעצר בתחנת בנימינה ושאר הרכבת המשיכה לחיפה.
הקרונות משמשים כיום בקווים עתלית-בית שאן ולוד-הראשונים וכן במילויי מקום במקרה הצורך.
התרשמות אישית
אני מאוד אוהב את הקרונועים והם נוחים עם חלון פנורמי ושולחנות נוחים והתנועה בהם היא חלקה וכיפית, אך התאורה חלשה ובלילה הקרונות מעט אפלוליים.
הקרונות החדשים ביותר ברכבת ישראל הם: 'דזירו HC', והם מסוג קרונוע אשר הקרון הראשון והאחרון הם סינגל דק והאמצעיים הם דאבל דק, והם מגיעים בשני תצורות 4 קרונות ו-6 קרונות, ובפסח האחרון רכבת ישראל הפעילה שני מערכי 4 קרונות בתור רכבת אחת.
הקרונועים מהדגם הזה נפוצים בהרבה מדינות כשבכל אחת הדגם הוא קצת שונה. בשנת 2021 נכנסו לשירות 330 מערכי קרונות מסוג דזירו HC של חברת סימנס חשמליים והם משמשים בקו הרכבת המהיר לירושלים אשר חשמלי כולו.
בישראל כל המערכים מותאמים לגישה לנכים.
הרבת תלונות מצד הנוסעים יש על המערכים האלו, שהחלונות לא מותאמים למושבים, ושהמושבים לא נוחים ושהשולחנות קטנים מדי. מרכבת ישראל נמסר כי הם פועלים לתקן זאת.
הקרונועים צבועים בלבן עם פס כחול עבה בתחתית עם דלתות אדומות. רכבת ישראל משתמשת בקרונועים בצורות 4 קרונות מירושלים למודיעין ו-6 קרונות מירושלים להרצליה ומבנימינה לרחובות.
הקרונעים משמשים בקווים ירושלים-הרצליה, בנימינה-רחובות וירושלים-מודיעין.
התרשמות אישית
אני מאוד לא אוהב את הקרונועים החדשים בכלל. החל מהמושבים הקשים והלא נוחים, אי ההתאמה של החלונות למושבים, הצפיפות היחסית וחוסר השולחנות. הנסיעה היא קופצנית, אבל זה תלוי בעובדה שזה קרונוע והקפיצים טובים. אבל ברצוני לייחס לטובה את התאורה החזקה והישירה וגם שבניגוד לשאר הקרונות אני יכול לשבת לבד בשני מושבים ולא להרגיש אי נעימות שאני תופס 4 מושבים כשצפוף.
עד כאן, אלה כל קרונות הנוסעים של רכבת ישראל, מקווה שנהניתם. בעתיד אכתוב על קטרים וכן על דרך התפעול ברכבת ישראל.
