כשבעלי אמר אמש שיש כנראה בעיה ברדיאטור של הרכב והמנוע מתחמם,
ביטלתי את דבריו. נו, מה הוא עושה עסק מקצת מים שחסרים?
בבוקר נסעתי להצגת פרזנטציה בפני נשות עסקים. המצגת המושקעת היתה שמורה בדיסק און קי בתיק שלי,
ושום דבר לא יכול היה להעיב על היום היפה הזה.

שום דבר חוץ מקצת מים...
באמצע הכביש המנוע כבה, הרחתי ריח חרוך, ואורות האזהרה נדלקו. עצרתי. לא היתה לי ברירה.
הקב"ה מקדים רפואה למכה, ובדיוק מעבר לכביש ניצבה תחנת דלק.

הראשון שהגיע לעזור היה עובר אורח, "בדיוק ירדתי לקנות קפה בתחנת הדלק" הוא שמח לקראתי.
נכנס לרכב, ניסה להתניע, ולא הצליח. "זה מצבר. הלך לך המצבר. אני מוכר מצברים.
רוצה שאגרור לך את האוטו לעסק שלי"?
עניתי לו: "אני לא בטוחה שזה מצבר. נדלקו לי אורות האזהרה. האוטו כבה באמצע נסיעה.
בכל מקרה, תוכל לעזור לי כרגע להזיז את האוטו ממרכז הכביש"?
הוא ענה: "אני אומר לך שזה מצבר. לא יעזור לך להזיז את האוטו. אם את לא רוצה, אז לא".
השאיר אותי לבד באמצע הכביש.

הצעד הבא שלי היה להפעיל אורות איתות, ולעבור את הכביש לעבר תחנת הדלק לבקש סיוע.
בחנות תחנת הדלק עמד מוכר המצברים בשביל הקפה שלו. "אני אומר לך. את מתעקשת. נעשה לך ניקוי, נבדוק מצבר, נראה". אמר לי.

עניתי לו: "וכמה זה יעלה לי"?

הוא החזיק את כוס הקפה החמה וליטף אותה: "מצבר עולה 550 שקל, ניקוי אני יכול לעשות לך ב100 שקל".

"ולעזור לי לגרור את הרכב לצד בלי מצבר, תוכל לעזור"? התעניינתי.
והוא ענה: "תקשיבי, אם את לא רוצה שנבדוק מצבר אז לא. לא יצא לי מזה כלום אם אזיז לך את האוטו". פסק.
"חוץ מלעזור לי". הזכרתי לו.
אבל לא היה עם מי לדבר. יש לו עסק לממכר מצברים.
כל הראש שלו היה תקוע באיך אני יכולה לעזור לו. אז למה שיעזור לי?

חזרתי לרכב התקוע בחוסר אונים. דמעות החלו לזלוג במורד לחיי.
עד מהרה עצרו שני אנשים, בלי לדבר הרבה הזיזו לי את הרכב לתחנת הדלק,
שם גילו כי המים נגמרו (כאילו שלא ידעתי, רשלנית שכמוני)! מילאו שלושה בקבוקים והשקו את הרכב הצמא.

אותו בעל עסק שמוכר מצברים, ימשיך לחפש אנשים למכור להם מצברים. לי לא.
גם אם יגיע זמן שהמצבר שלנו יגמר, ובואו נגיד שזה קורה מדי פעם לרכבים, לא אגיע אליו.

הוא הראה לי מהי תודעת השרות שלו. לשרת את עצמו. לא את הנזקקים לכך.
הוא ראה את נקודת הכאב שלי ועמד מנגד.

בואו נתאר לעצמינו מצב הפוך, הוא היה מגיע, גורר לי את הרכב בלי לומר דבר,
מעלה את האפשרות שאולי זה מצבר, ומודיע שאם הבעיה אכן בו, אוכל לפנות לעסק שלו בשמחה.
הוא גם יכול לעשות לי הנחה קטנה כפיצוי על זה שנתקעתי באמצע הכביש.

מה היה קורה אז? אמנם בפעם הזאת לא הייתי מגיעה. לא היה לי צורך בשרות שלו.
הספיקו לי מים בחינם מתחנת הדלק.

אבל בפעם בה הייתי נזקקת למצבר, למי הייתי הולכת? אל בעל המקצוע שהבין את הצרכים שלי ורצה לעזור לי.

אני הפסדתי, הוא הפסיד.

והכל יכול היה להיות אחרת עם קצת תודעת שרות.

יש לך עסק? תחשוב על הלקוח, במה אני יכול לעזור לצורך שלו? מה יענה לו על נקודת החסר,
שאוכל למלא אותה, להעניק לו מניסיוני בנאמנות, ולהרוויח לקוח נאמן שירצה לחזור למקום בו חושבים עליו באמת.