בס"ד

זה היה אך לא מכבר.

ממש לפני שנים אחדות.

עת פסענו כמעט במחול.

לתוך הבית 'הגדול'.

קירות טיח לא מסוידים.

כסא מארגז תפוזים.

פרוזדור מעביר בגוו רעד.

נערים צעירים מלאי הערצה.

לאדיר התורה והיראה.

נרגשים, מצטמררים, מייחלים.

מסכת קידושין חזרו ושנו.

מתוך עמל ויגיעה.

בציפייה להיבחן אצל ראש הישיבה.

נכונים לשקלא וטריא.

משא ומתן של גמרא.

עומדים צפופים ובלב רווחים.

נושאים עיניים לדלת המזוזה.

שתיכנס הדמות הצנומה.

חיל ורעדה, רתת וזיע.

מראה פני המנורה הטהורה.

פנים המפיקות נוגה.

עיניים קדושות מזהירות.




איש על העדה, זר לא יבין.

נושא המשא באמונה.

פיקחות ניבטת מבעד לאישון.

הסובל ומעלים עין.

כל תנועה מדודה, הברה שקולה.

יראה חופפת, חכמה קודמת.

נשימה נעתקת, גדול בקרבך.

רבע שעה זמן קצוב.

רבינו מעביר עין בסקירה.

שאלה ראשונה, תשובה נהירה.

כל הבחורים בסך, כסדר הדף.

שאלות מתוך הזיכרון.

תשובות עולות לרצון.

רבינו משייט בים תלמודו.

שואל על עניין מסוים היכן מוזכר.

שואב קורת רוח מהצעירים המפשפשים.

ולא מעלים מאומה.

אשריכם שנברתם וחקרתם.

"לא נמצא" עניתם בלי שמץ.

אכן העניין מובא במסכת גיטין הסמוכה.

השעה מתאחרת, המחוג השלים הקפה.

ארבעים וחמש דקות מעבר למצופה.

ברכות חמות מהלב הרחמן.

צרובים לעד, אף כשהנשמה צרורה.

הרב שטיינמן.jpg