כפי שכתב הרב
@דובי כל הנושא הוא רק על תפילה או קידוש.
כדאי לתקן, כדי שאפי' יהודי אחד לא ימנע מלקבל שבת מוקדם בגלל שאולי זה לא טוב
אז אני אחדד ואסביר את דבריי ביתר פירוט, בתוספת מקורות הלכתיים ברורים, כדי שלא יהיה מצב שיבינו אותי לא נכון:
1. מצווה להוסיף מהחול על הקודש, ודי בתוספת מועטת (שו״ע סימן רס״א ס״א).
2. המקבל שבת חצי שעה או שליש שעה קודם השקיעה אשריו, כי יוצא בזה ידי חובת כל הראשונים (משנ״ב סי׳ רס״ג ס״ק ט״ו).
3. אין להדליק נרות שבת מלפני זמן פלג המנחה (שו״ע סימן רס״ג ס״ד).
4. גם לאחר זמן פלג המנחה, זה תלוי. אם המדליק מקבל שבת בהדלקה, מותר. אך אין להדליק לאחר פלג המנחה אם אינו מקבל עליו שבת מיד. ולכן כתבתי שזה בעייתי, משום שיש שעושים תנאי שאינם מקבלים שבת עד השקיעה, ועבורם אין להדליק אחר פלג המנחה אא״כ מדובר במקום צורך (כמבואר במשנ״ב רס״ג ס״ק כ״א). כמו״כ, הספרדים אינם מקבלים שבת בהדלקה, ולעיתים הם נגררים גם הם להדליק אחר הפלג בלי לדעת שעבורם הדבר בעייתי, ונמצאת זו ׳חומרא דאתי לידי קולא׳, שהרי כך אינו ניכר שנעשה לכבוד שבת.
5. זמן פלג המנחה שנוי במחלוקת גדולה. יש המחשבים מן השקיעה ויש מצאת הכוכבים, ויש בכך חילוקים רבים מספור, ולכן צריך לבדוק היטב שהקדמת קבלת שבת אינה מגיעה לפני פלג המנחה, שבו ודאי אין להדליק נרות שבת, ואין להדליק בו בברכה, ולא זו בלבד אלא שגם קבלת השבת בו אינה קבלה.
6. במאמר המוסגר, אין לי חלילה כוונה לזלזל באנשים שמקיימים בהידור מצוות הוספה מחול על הקודש (כאשר הדבר נעשה כראוי כמו שביארתי), אולם תמיד שאלתי את עצמי מדוע באמת חומרא זו תפסה כל-כך, יותר מחומרות אחרות שבוודאי יש להן מקור הלכתי מפורש. לא מזמן פגשתי קרוב משפחה שלא הפסיק לשדל אותי ולשכנע אותי בנחיצותה של חומרא זו ובהבטחות הגדולות הניתנות למי שעושה אותה, אולם אחר-כך בסעודת השבת כשהערתי לו שהוא עושה פעולה שבוודאי אסורה מן הדין בלי שום היתר מדין ׳בורר׳, ואיסורה הוא מן התורה (ואני מדבר על מקרה שלא הייתה בו שום קולא ושום צירוף. דבר חמור שהעונש עליו הוא סקילה. יותר חמור מלאכול ביום כיפור או לאכול חמץ בפסח), התשובה שלו הייתה ׳די אם החומרות הללו׳ (ציטוט בתרגום חופשי).