תקראי ותזדהי

א.ר.ז.

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי

מי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י gol;672358:
סבתא שלי תמיד אומרת שאשה בדורנו צריכה הרבה יותר כח נפשי והרבה יותר כישורים מהנשים של פעם.

גם לעבוד ולהרוויח יפה (צריכה ללמוד משהו ולהיות מוכשרת בו, להשקיע ולהשקיע ולהשקיע במקום העבודה)
גם ללדת ולגדל ילדים (על כל המשתמע...)
גם לתפקד בית על כל צרכיו ( קניות, ריצות, התמקחויות, בשולים, כביסות, נקיונות וכו' וכו' וכו')
גם לנהל חיי משפחה תקינים ויפים (בכל אופן חיים עם משהו...)
וכל זה במשכורת לחץ, במשכנתא על הצואר, בלע"ר עם ילדים צפופים, בלי תמיכה מההורים כי הם גרים רחוק, בעל שלומד כל היום ולא רוצים להפריע מלימודו ובצדק
כל אשה שמצליחה לצלוח את היום, להחזיק את הראש מעל המים ובסוף לחייך- ראויה להערכה עצומה!
מה היו צריכים לדעת פעם?
נשמע שיש לך סבתא חמודה.
אני אוהבת את הסבתות שמעריכות גם את הדור של היום, ולא מקוננות כל היום בהשוואות.
 

TIP X

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כשבעל אברך, רואים ניסים בפרנסה, זה ברור וגלוי. אם נפתח אשכול בנושא- נוכל ממש להוציא את ספר "ניסי גמירות החודש" .
אך יחד עם זה ההצטמצמות, העבודה,הריקוד על כל החתונות, זה קשה קשה קשה.
לא מצליחים הרי להיות מושלמים בהכל. ואז הנקיפות והמצפון רוקדים על ליבך בלילות, בין ההנקות של האחת והשרותים של השניה.
לי אישית אשכולות מסוג זה מהווים מעין קבוצת תמיכה ועושים לי טוב.
 

צמרת

משתמש פעיל
D I G I T A L
כשסוחבים שק של יהלומים הרבה יותר קל
אנחנו צריכות להעריך את עצמינו על כל העבודה שאנחנו עושות, גם בבית, גם בעבודה וב"ה גם הבעל אברך, תאמינו לי שלאישה שבעלה יוצא לעבוד הרבה יותר קשה!!!
קודם כל אין לה את הזכות שהוא לומד בזכותה, דבר שני המשכורת של מי שיוצא לעבוד אולי אולי גדולה ב 1500 ש"ח מאברך כולל, וחוץ מיזה הדבר העיקרי, כשהבעל אברך זה פשוט לא יאומן איך יש ברכה בכסף, כל אחת שתפתח את העינים לראות כמה טיפולי שיניים, החלפת מכשירי חשמל, קניות בגדים וכו' יש למי ששני בני הזוג עובדים, וכמה החיים בבית של אברך מבורכים!
אני רואה את זה יום יום וזה פשוט מהמם אותי, כל תחילת עונה נופלים עלי בגדים לילדים מהשמים :) :)
השכנה של אמא שלי, בת דודה של בעלי, ועוד ועוד נפילות מהשמים, פשוט ברכה
וחוץ מזה ברוך ה' המקצוע שלנו הוא מדהים! אפשר לעבוד מהבית, בלי לצאת, בוא נגיד 'חצי משרה' אפילו
וכך גם חוסכים את הצורך לשים את הילדים במעון, אלא עד 1:00, גם התינוק שנולד זוכה ליותר אמא,
תודה לה'
 

studio dv.d

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
D I G I T A L
נכתב ע"י צמרת;672511:
כל תחילת עונה נופלים עלי בגדים לילדים מהשמים :) :)
השכנה של אמא שלי, בת דודה של בעלי, ועוד ועוד נפילות מהשמים,

כנראה שאני ואת לא תחת אותם שמיים....:rolleyes: ;)
 

מרק

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
נכתב ע"י א.ר.ז.;672382:
ההערכה החסרה ביותר, היא לא של 'כולם' או של ה'מגזר' או השכנה...
החסרה ביותר, היא שלנו לעצמנו. על המקום בו אנו נמצאות וממנו פועלות כיכולתינו.
מסכימה עם כל מילה.

גם אני שיכת ל"דור של פעם". או אולי ל"דור הביניים". רוב הבעלים למדו. התחלנו לגדל ילדים עם חיתולים וסיימנו עם טיטולים.
עבדנו קשה.


אבל,
  • מקומות העבודה היו קרובים יותר לבית.
  • המשכורת לא היתה שכר מינימום.
  • גרו קרוב יותר להורים.היתה עזרה משפחתית.
  • לא כל המשכנתא היתה על הילדים.
  • ביטוח לאומי היה ביטוח אמיתי, ולא לעג לרש.
  • בכוללים שילמו בזמן.
  • רמת החיים הציבורית היתה נמוכה יותר.
נכון שגם אז היו חריגים (ואני דוקא שיכת אליהם).
כשאני רואה היום את רוב הזוגות מתמודדים עם לחם וחלב. כשאני קונה גרביון חמוד לנכדה, ורואה לידי צעירונת מתלבטת ארוכות אם לקנות גופיה אחת או שתיים. כשאני רואה את הנשואים מהשנים האחרונות בלי סיכוי לדירה. ליבי נחמץ.
כמה שההורים מנסים לעזור, גם הם מוגבלים. הם חיתנו ומחתנים. הם מארחים. הם עצמם מתגלגלים מחוב לחוב.

אז איך חיים? ה"חזון איש" זצוק"ל אמר שבדור הזה רואים ניסים גלויים בגידול ובנישואי ילדים. וכל מי שעובר את זה יכול לספר על עצמו.

ועוד הערה:"בא זכר לעולם - בא כיכרו בידו". האם הקדוש ברוך הוא נותן פרנסה רק לזוגות שבוחרים לגדל פחות ילדים? רק לבתים שהבעל לא לומד?
ברור שצריך לדון בכל מקרה לגופו מה רצון ה'. עצה טובה מאדם גדול מעולם לא הזיקה.
אבל צריך תמיד לזכור. רצון ה' שנעשה השתדלות מצידנו. התוצאות - לא תלויות בהשתדלות.
 

נחל

משתמש מקצוען
נכתב ע"י צמרת;672511:
כשסוחבים שק של יהלומים הרבה יותר קל
אנחנו צריכות להעריך את עצמינו על כל העבודה שאנחנו עושות, גם בבית, גם בעבודה וב"ה גם הבעל אברך, תאמינו לי שלאישה שבעלה יוצא לעבוד הרבה יותר קשה!!!
קודם כל אין לה את הזכות שהוא לומד בזכותה,

ברשותך, מי שאני מעריצה באמת, אלה נשים שהבעל שלהן עובד, ולאו דווקא מבחירה שלהן או בגלל אילוץ כלכלי, והן לא נותנות לו הרגשה שהוא סוג ב'.
בעצם - לא 'לא נותנות' אלא 'לא מסתכלות עליו כעל סוג ב'' - גם כי אשה לא יכולה לתת לבעלה הרגשה אחרת ממה שהיא מרגישה באמת כלפיו, וגם בגלל שהם באמת לא סוג ב'.
לפעמים זו הבחירה האישית הנכונה, ואם כל ההערצה הנכונה להקדשת החיים ללימוד תורה, צריך לא לשכוח שזו החלטה אינדבודאלית, ושלפעמים הנכון הוא לבחור אחרת.

לאשה שבעלה עובד, שהרצון ההתחלתי שלה היה אחרת, ושהיא יודעת לקבל את זה באמת, יש זכות גדולה מאד מאד מאד.
 

צמרת

משתמש פעיל
D I G I T A L
נכתב ע"י נחל;672619:
לאשה שבעלה עובד, שהרצון ההתחלתי שלה היה אחרת, ושהיא יודעת לקבל את זה באמת, יש זכות גדולה מאד מאד מאד.
את צודקת
וזה עוד נושא...
 

שולה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י מרק;672609:
אז איך חיים? ה"חזון איש" זצוק"ל אמר שבדור הזה רואים ניסים גלויים בגידול ובנישואי ילדים. וכל מי שעובר את זה יכול לספר על עצמו.

באחד משיעורי הכלכלה (בסמינר) עשינו חשבון עם המורה, והגענו למסקנה שמשפחה חרדית סטנדרטית, זקוקה ל-17,000 (!!!) בחודש.
יש פה מישהוא שמרוויח את זה? אז איך שורדים?
ניסים!!!
 

eden7115

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י אושר;672365:
עדן, קראתי את כל קריאות הכאב שלך ואני מבינה אותך מאוד.
רק דבר אחד לא הצלחתי להבין- איפה הקב"ה נמצא אצלך בכל התמונה הזו?

כי לחילונים, אלו שלמדו, הוא עוזר הרבה הרבה יותר...
לא יודעת, בעלי ב"ה אברך שיושב ולומד (תורה, לא מקצוע)
אני עצמי לא עובדת במשרה מלאה,
משלמים משכנתא וכו' וכו' + כמה ילדים
וה' עוזר לנו כל הזמן (לא דרך קופת העיר, ח"ו!)
אז כנראה שיש עוד כמה נתונים במערכת הזו.
תחשבי על זה!

מסתבר שאת באמת לא מכירה אותי כי ה' נמצא אצלי בתמונה כל הזמן.
לרגע אני לא עושה את החשבונות "למי ה' עוזר יותר".
מבחינתי הוא אבא שנותן לכל ילד מה שהוא צריך.

מצד שני רבנים גדולים וחשובים ממני דיברו על "חובת ההשתדלות" וכל הדיון הזה התחיל על כך ש"חובת ההשתדלות" (מהמילה "חובה") שהיתה פעם של הגבר עברה לאשה והתווספה לתפקידים הנוספים והרבים שגם כך יש לה - במקום שיקודו לנשים של היום קידה ויגידו תודה רבה - באים בטענות...

נכתב ע"י MV25;672284:
נשמע מהאשכול הזה שבעל עובד מכסה משכנתא/שכירות, חשמל, בזק, נייד, מים, גז, ארנונה, וועד בית, שכר לימוד, הסעות, מזון, ביגוד, הנעלה, נסיעות

יכולל להיות שרק אני לא מבינה איך זה יתכן?
כמה משלמים לבעלים שיצאו לעבוד יום שלם?

פתאום חשבתי על ההודעה שלך שוב ועל הפליאה שלך איך משכורת של בעל אמורה לכסות את כל ההוצאות האלו...
וכי איך משכורת של אשה חרדית אמורה לכסות את כל ההוצאות האלו???
 

אורה

משתמש רשום
נכתב ע"י קול-התור;671677:
וממרום שנותי, ומצפיה בבנותי/כלותי ליבי נחמץ כשאני חושבת על הדור הזה. ואין לאל ידי מאום לעשות...
אני עדיין בתוך הבוץ ולא הגעתי לרום שנותייך...:eek: אבל גם אני הרגשתי למקרא המאמר בראש האשכול, שהוא בא לתאר מציאות מתוך הזדהות עמוקה בקושי הבלתי יתואר ותפילה לה' שישמע לתפילותיה של האידישע מאמע, כן אותה אידישע מאמע שהתמודדה בעבר עם גידול ילדים כמו סבתותינו היא גם האידישע מאמע של היום שמתמודדת עם קשיים אחרים הנראים כבלתי אפשריים, אבל גם היא אידישע מאמע, כך בפירוש מתארת אותה הכותבת, למרות שילדיה נמצאים במעון, למרות שהיא מרימה טלפונים הביתה מהמשרד, היא במשרד וליבה בבית והיא מבקשת מבורא עולם שיתמוך בה ויעזור לה בתפקידה הקשה, אותו רבונו של עולם שגידל את בניהן של הנשים היהודיות במצריים בדרך נס, יגדל גם לאידישע מאמע העובדת בפרך בגלות הזאתי את ילדיה שלא כדרך הטבע, ואת הניסים שבכל יום אנו זוכות לראות, מתוך העבודה הקשה, הטרדות והזעה הניגרת, שאולי קשה עבורינו כמעט כעבדות מצריים. הרי אנחנו בגלות ובגלות אף פעם לא קל ליהודים, כשקראתי את הקטע הזה במייל עוד לפני שמצאתיו כאן, ראיתי בו רק עידוד ושותפות לקושי. מאוד התפלאתי כשפתחתי כאן את האשכול ומצאתי כל כך הרבה נעלבות... כנראה שקשיי ההבנה הם נחלתי הבלעדית, אבל אני ממליצה לכן לאמץ סוג כזה של הבנה סלקטיבית, זה גורם לחיים להיות הרבה יותר יפים...;)
נכתב ע"י eden7115;671876:
מאוד עצוב.
הנשים בדורנו, לא משנה מה תעשנה - יבואו אליהן בטענות...
עדן, יקרה, צר לי עלייך מאוד. איך אפשר להתמודד עם כל קשיי החיים, להצליח בכל המישורים ולחוש שעוד באים אלייך בטענות?! כנראה שוב יש לי הבנה סלקטיבית של הסביבה. אני שוחה מן הסתם באותו סוג ים שלך, בית יעקב, בית של תורה, כולל, סמינר עבודה וכו'... ומעולם לא שמעתי שמישהו בא אלי בטענות, להיפך , תמיד אני שומעת מהורי, מבעלי, מחמותי, מהרב שלנו, כמה קשה לנשים היום שצריכות להתמודד בכל החזיתות, וכמה שאין כל כך במה לעזור להם, כפי שכבר הזכירו שגם אם הבעל יוצא לעבוד קשה עדיין מאוד לגדל משפחה של 8-12 ילדים, לחתן את כולם ולחיות על מי מנוחות, זה הניסיון של הגלות שלנו וכולם רק מרחמים, משתדלים לעזור ולעודד ולראות את החסדים שה' עושה איתנו בכל דור. נכון שיש כאלה שמקבלים התקף לב לדאבונינו, אבל למרבה הפלא יש רבים רבים שעשו את הבלתי יאמן בלי אפשרות להסביר איך וכיצד ולא קיבלו התקף לב רק רווים נחת מלא חופניים ומודים לה' על כל רגע.
לסיכום: מי שבא בטענות לאשה עובדת, זה לא בסדר, ממש לא הוגן, לא מוסרי וחסר רחמים!
ואולי בכל זאת גם הסופרת שכתבה את הקטע ההוא לא התכוונה לבוא בטענות? כפי שאני הבנתי את הקטע. כדאי לנסות לקרוא אותו שוב במבט נטול רגשי אשמה כלשהם ולנסות להבין אחרת...:)
 

רותי12

מהמשתמשים המובילים!
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י צמרת;672511:
כשסוחבים שק של יהלומים הרבה יותר קל
אנחנו צריכות להעריך את עצמינו על כל העבודה שאנחנו עושות, גם בבית, גם בעבודה וב"ה גם הבעל אברך, תאמינו לי שלאישה שבעלה יוצא לעבוד הרבה יותר קשה!!!
קודם כל אין לה את הזכות שהוא לומד בזכותה, דבר שני המשכורת של מי שיוצא לעבוד אולי אולי גדולה ב 1500 ש"ח מאברך כולל, וחוץ מיזה הדבר העיקרי, כשהבעל אברך זה פשוט לא יאומן איך יש ברכה בכסף, כל אחת שתפתח את העינים לראות כמה טיפולי שיניים, החלפת מכשירי חשמל, קניות בגדים וכו' יש למי ששני בני הזוג עובדים, וכמה החיים בבית של אברך מבורכים!
אני רואה את זה יום יום וזה פשוט מהמם אותי, כל תחילת עונה נופלים עלי בגדים לילדים מהשמים :) :)
השכנה של אמא שלי, בת דודה של בעלי, ועוד ועוד נפילות מהשמים, פשוט ברכה
וחוץ מזה ברוך ה' המקצוע שלנו הוא מדהים! אפשר לעבוד מהבית, בלי לצאת, בוא נגיד 'חצי משרה' אפילו
וכך גם חוסכים את הצורך לשים את הילדים במעון, אלא עד 1:00, גם התינוק שנולד זוכה ליותר אמא,
תודה לה'
מיכל, אל תשכחי שאת בתחילת הדרך , עדיין לא משפחה "מרובת" ילדים, עדיין ההוצאות קטנות. אבל כשיש יותר ילדים , ההוצאות גדלות, שכר לימוד, תשלום פה ושם לקלינאית\מרפאה בעיסוק.. רופאים.. ועוד.. הרשימה הולכת ומתארכת.
עזבי אח"כ שצריך להלביש את כולם, וכשהם גדלים לא יקחו בגדים יד שניה ואח"כ צריך לחתן אותם וכו'..
לא מאמינה שאפשר להמשיך במתכונת של אברך (כול היום) בהמשך..
מה שכן להמשיך לשמור על חצי יום לימוד תורה כל החיים עם כל ההוצאות זה באמת דבר אידיאלי..
 

ליקי

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
נכתב ע"י רותי12;672763:
מיכל, אל תשכחי שאת בתחילת הדרך , עדיין לא משפחה "מרובת" ילדים, עדיין ההוצאות קטנות. אבל כשיש יותר ילדים , ההוצאות גדלות, שכר לימוד, תשלום פה ושם לקלינאית\מרפאה בעיסוק.. רופאים.. ועוד.. הרשימה הולכת ומתארכת.
עזבי אח"כ שצריך להלביש את כולם, וכשהם גדלים לא יקחו בגדים יד שניה ואח"כ צריך לחתן אותם וכו'..
לא מאמינה שאפשר להמשיך במתכונת של אברך (כול היום) בהמשך..
מה שכן להמשיך לשמור על חצי יום לימוד תורה כל החיים עם כל ההוצאות זה באמת דבר אידיאלי..

בהסבר שלך אני לא מאמינה שמשכורת של חצי יום יכולה להספיק... זה שוב ניסים על ניסים. (כאילו שמי שעובד לא צריך לניסים..)
פשוט, כל אחת ב"ה חושבת שמה שהיא עושה זה הכי נכון. וזה אפילו טיפה מצחיק לקרוא את זה.

ומה שאסור לנו לשכח זה שהקב"ה הוא ורק הוא זן ומפרנס. ולא משנה מה תעשה בשביל הפרנסה. (ברור שיש חובת השתדלות ולא לסמוך על הנס)
 

אפרתה

משתמש מקצוען
נכתב ע"י eden7115;672182:
נחל, בשביל שתעריכי גם אותי, את יכולה לגלות לי את הסוד איך הן מצליחות להישאר בבית כשהבעל בכולל ולפרנס בית בדורנו???
רק לי לא גילו איך זה אפשרי?

לא קראתי הכל, אני מודה, אבל עדן אני רוצה לאמר שהרבה מהנשים העובדות היום, אם תעשינה חשבון של תשלום גנים פרטיים, עזרה בעיתות לחץ, מעט אוכל מוכן וכן הלאה- הסכום הנותר אינו מצדיק יציאה לעבודה, רק שמי מוכנה היום לשבת עם ילדים עד גיל שלוש בבית? יהיו לילד חסכים, אולי? אבל כך חיו וחיות משפחות בהן הבעל לומד והאישה בבית. אז לכך מתכוונים כשמעריכים את עקרת הבית, לאחת שעובדת בבית במקום בחוץ (יכולה לתפור את הבגדים, לעשות לבד כל מה שאפשר כדי לחסוך) ולא לאלה ששולחות את הילדים לגן ונחות בבוקר...:)
ואת זה אני מאמינה שלא תרצי גם את לעשות וכנראה גם אני. ולכן יש כל כך מעט כאלה, למרות שזה יותר קל. אני- קדה להן.
 

eden7115

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י אורה;672724:
עדן, יקרה, צר לי עלייך מאוד. איך אפשר להתמודד עם כל קשיי החיים, להצליח בכל המישורים ולחוש שעוד באים אלייך בטענות?! כנראה שוב יש לי הבנה סלקטיבית של הסביבה. אני שוחה מן הסתם באותו סוג ים שלך, בית יעקב, בית של תורה, כולל, סמינר עבודה וכו'... ומעולם לא שמעתי שמישהו בא אלי בטענות, להיפך , תמיד אני שומעת מהורי, מבעלי, מחמותי, מהרב שלנו, כמה קשה לנשים היום שצריכות להתמודד בכל החזיתות, וכמה שאין כל כך במה לעזור להם, כפי שכבר הזכירו שגם אם הבעל יוצא לעבוד קשה עדיין מאוד לגדל משפחה של 8-12 ילדים, לחתן את כולם ולחיות על מי מנוחות, זה הניסיון של הגלות שלנו וכולם רק מרחמים, משתדלים לעזור ולעודד ולראות את החסדים שה' עושה איתנו בכל דור. נכון שיש כאלה שמקבלים התקף לב לדאבונינו, אבל למרבה הפלא יש רבים רבים שעשו את הבלתי יאמן בלי אפשרות להסביר איך וכיצד ולא קיבלו התקף לב רק רווים נחת מלא חופניים ומודים לה' על כל רגע.
לסיכום: מי שבא בטענות לאשה עובדת, זה לא בסדר, ממש לא הוגן, לא מוסרי וחסר רחמים!
ואולי בכל זאת גם הסופרת שכתבה את הקטע ההוא לא התכוונה לבוא בטענות? כפי שאני הבנתי את הקטע. כדאי לנסות לקרוא אותו שוב במבט נטול רגשי אשמה כלשהם ולנסות להבין אחרת...:)

אורה, חבל שאת מביאה את הדברים לפן האישי כי מה שאני כותבת כאן הוא לא רק באופן אישי עלי אלא באופן כללי (ותראי כמה מזדהות יש וכמה תודות קיבלה ההודעה שציטטת שזה בעצם "הסכמה אילמת". לא לכולן יש אומץ לדבר).

אני טענתי שהרוח הנושבת מהמאמר היא רוח של ביקורת ובפרט המשפט החותם את המאמר מחזק זאת כשכתוב בו: "ענה לה - כי כוונתה לטובה".
לא "ענה לה - כי מעשיה נאצלים", לא "ענה לה - כי הקושי שלה עצום ורב", אפילו לא "ענה לה - כי היא בתך הנושאת עול כבד לא לה, בדומיה".

אני ראיתי במשפט החותם איזושהי אמירה של "מעשיה של האשה העובדת גרועים, זה שהיא שמה את הילד במעון זו עבירה חמורה וזה שילדיה מדברים איתה מהמשרד "גיוואעלד" - אבל בכל זאת ה', ענה לה, כי למרות שמעשיה כה רעים כוונתה לטובה".

ולגבי רגשות אשמה - ב"ה אין לי כאלה.
אני רק לא מתכוונת לאפשר לאף אחד לגרום אותם לאף אחת.
 

ליקי

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
נכתב ע"י sarit1ef;672790:
לא קראתי הכל, אני מודה, אבל עדן אני רוצה לאמר שהרבה מהנשים העובדות היום, אם תעשינה חשבון של תשלום גנים פרטיים, עזרה בעיתות לחץ, מעט אוכל מוכן וכן הלאה- הסכום הנותר אינו מצדיק יציאה לעבודה, רק שמי מוכנה היום לשבת עם ילדים עד גיל שלוש בבית? יהיו לילד חסכים, אולי? אבל כך חיו וחיות משפחות בהן הבעל לומד והאישה בבית. אז לכך מתכוונים כשמעריכים את עקרת הבית, לאחת שעובדת בבית במקום בחוץ (יכולה לתפור את הבגדים, לעשות לבד כל מה שאפשר כדי לחסוך) ולא לאלה ששולחות את הילדים לגן ונחות בבוקר...:)
ואת זה אני מאמינה שלא תרצי גם את לעשות וכנראה גם אני. ולכן יש כל כך מעט כאלה, למרות שזה יותר קל. אני- קדה להן.
תאור נכון מאוד!
מנסיוני את יכולה לראות איזה תגובות אני מקבלת שיש לי ילד בן שנה ושלושה בבית.. מה? הוא לא יהיה חברותי,(כאילו שאח שלו שהיה מגיל חצי שנה במעון כ"כ חברותי..)
ואך את תסתדרי עם שניים? אך? כמו שהאמהות שלנו הסתדרו.

וכמו שאת כתבת וכתבו לפני הדור שלנו לא בנוי לשבת בבית אפילו הסבתות של היום עובדות :) ולכן גם מי שבבית לא עושה את כל מה שהייתה אמורה לעשות אישה שהיא בבית.
 

מירה כ

משתמש סופר מקצוען
ועדיין, אחרי אשכול כה ארוך, לא התייחסנו בכלל לבעיות שיוצרים מקומות העבודה - לנשים, לא רק לגברים.
אבל זה באמת נושא מורכב בשביל לפתח אותו בתגובה מס' 100...
 

אפרתה

משתמש מקצוען
איפה האיזון?

דעתי כזאת:
אשה עובדת- באמת לפרנסה ולא לקריירה, (וגם לא כזו שיצאה לפרנס ושכחה את זה...ופתאום היא דבוקה בעבודה) תדע לשים את הגבולות הנכונים, לסיים בשעה נורמלית וכו', ובד"כ יש אפשרות במרבית המקרים, היא לא אמורה להרגיש שום רגשות שליליים בנוגע לעבודה.
המשכורת לא משהו- מצטמצמים!! חיים לפי מה שיש!!
תרבות הפאות במחירי חמש ספרות, תרבות המותגים וכו'- לא תורמת לחסכון. אם נוריד את כל הצריכה המיותרת- אפשר להסתדר גם בפחות, וכמובן יש ניסים, אבל מי שמבזבז- שלא יצפה לניסים.
עבודה סבירה+ חיסכון+פרופורציות בכל התחומים+ אמונה חזקה=מסתדרים!! אפילו טוב!!
 

אפרתה

משתמש מקצוען
לכל אלו שחושבים שבעל עובד- מתכון לפרנסה ברווח- קבלו את הסיפור הבא שאולי אתם מכירים:
בא אברך לרב שך זצ"ל ושאל היות שיש לו קשיים בפרנסה הוא רוצה לצאת לעבוד. אמר הרב- אל תעשה זאת. בא לאחר זמן- אמר לו אל תצא, באיזה שהוא שלב עזב האברך את הכוילל ויצא לעבוד. לאחר תקופה הגיע שוב לרב שך ושאל- יצאתי לבסוף לעבוד, הרגשתי שאין לי ברירה, אבל מה שקרה שההכנסות לא גדלו בכלל, אנחנו לא מסתדרים יותר טוב!!
ענה לו הרב: קודם, כשלמדת היית ניזון ע"י הקב"ה בלבד, באופן ניסי, ברגע שניסית להתפרנס בצורה טבעית- כך זה נראה...

שאף אחת לא תחשוב שהיתה חיה טוב יותר אם בעלה היה עובד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  54  פעמים

אתגר AI

תרפיה בבעלי חיים • אתגר 143

לוח מודעות

למעלה