תנו אלטרנטיבה ל"והנה" הבנאלי.

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
יש הבדל (או לכה"פ צריך להיות הבדל) בין שפה דבורה לשפה כתובה, ויש מקום לשפר ולהעלות את רמת הכתיבה. נכון שהתנ"ך מלא בוא"וין בראשי פסוקים (רובן וא"ו ההיפוך, אבל כפי שעולה לכאורה מפירוש אוה"ח - ו' ההיפוך גם היא מראה על תוספת) אך לכל וא"ו יש סיבה ותכלית, מה שאין כן בכתיבה הישיבתית. נכון שכאשר אנו כותבים חיבור יש קשר בין הדברים, אבל לא קשר שמחייב את כל הווא"וין היתירות.
אה, וצדק @קוביד - התכוונתי אכן לספר החיבור הזכור לטוב...
 

חיים העורך

משתמש רשום
עריכה תורנית
אולם יש [והרבה] שלא רוצים ספר בעברית צחה, אלא ספר בשפה הישיבתית, עם השיבושים הידועים [דוגמא, עם אל"ף וכדו'; אי-הקפדה על זכר ונקבה / יחיד ורבים מלאים על כל הטיותיהן], ומה לעשות, וא"ו החיבור מאוד תואם את הרצון שלהם. ובמיוחד שיש קטעים שלמים שאכן קשורים זה בזה ולא נכון יהיה להתחיל קטע בכעין נושא חדש.
לאחרונה ערכתי עבור גברא רבה את חידושי תורתיו שנאמרו בציבור, והנ"ל הגם והוא 'מבין' גדול בכתיבה הישיבתית בכ"ז הוא כמעט אסר עלי לכתוב ו' ולחלופין את המילה 'והנה',
אגב, 'והנה' לוקה בכפליים הן ה-ו' והן תיבת 'הנה'.
למעשה, לאחר תקופת מה נוכחתי לדעת שעם קצת יצירתיות אפשר למצוא מילות קישור אחרות, [לדוג' להתחיל קטע עם כותרת משנה חדשה, או ס"ק חדש, ולחזור בקצרה על הכתוב בפיסקה הקודמת ומשם להמשיך הלאה]
התנצלות, הבחנתי תוך כדי כתיבה ששרבבתי יותר מדי ואוין
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
בעיה עתיקה, המילה הזו וכן ווי העמודים עושים לי גרדת.
עברתי עכשיו על מאמר שכתבתי ומצאתי כמה אלטרנטיבות (ועדיין היו שם 'הנה') -
להרחבת היריעה יש לציין...
עיון במפרשי המשנה מעלה שתי דרכים...
נמצינו למדים...
וכדי למנוע ווי"ם - בעיקר לחלק לקטעים ממוספרים כפי שכתבו לעיל.

בכלל, בתוך הפסקאות לא כדאי לסבך את שטף הלשון, אבל תחילת הקטעים חייבת רענון.
זה מחניק לקרוא את הכל עם ווי חיבור שלא נותנים לך לנשום ולעבד רגע את המידע.
 

עט להשקיע

עימוד ועיצוב מקצועי
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
רק אני הקטן לא זוכה להבין מפני מה סגנון כתיבתם של גדולי וענקי ישראל זוכה לכינויים כל כך מעליבים....
אפשר לחשוב שבכירי האקדמיה )איך אומרים את זה בעברית( יודעים משהו מהחיים שלהם...
פשוט צריך לדעת לכתוב בצורה רהוטה וללא שגיאות תחביר אמיתות.
תראו, כרגע הנני מתעסק בעריכה של מחבר גאון, אך בעקבות חוסר הכרה בכללים הבסיסיים ביותר, נפלו שגיאות רבות תחת ידו.
יחד עם זאת, אינני חושב שדוגמה בלא אל"ף נכונה יותר, גם אם היו מי שחשב אחרת..
דהיינו, הכתיבה הישיבתית נעשית בלשון הקודש, שפה בעלת כללים שונים משפת הבליל הציונית שזכתה לכינוי עברית.
בברכה

נ. ב. כמה פעמים נמצאת האות ו' בתחילת מילה בקטע זה?
 

קוביד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
רק אני הקטן לא זוכה להבין מפני מה סגנון כתיבתם של גדולי וענקי ישראל זוכה לכינויים כל כך מעליבים....
כל כך חבל להשמיץ כך את גדולי וענקי ישראל, כתיבת רובם המכריע הייתה צחה ומלוטשת, מפיהם אנו חיים גם בצורת הנחלת הדברים. הנושא כאן הוא מי שלא זכה ללמוד מהם לפחות את הענין הזה....
 

עט להשקיע

עימוד ועיצוב מקצועי
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
בתורה שאני זכיתי ללמוד המילה והנה מופיעה כמעט בכל תחילת מקטע )שניתן לכנותו גם סעיף(.
ובאמת שמידי פעם מותר לשלב כמה ואיה וענה...
וכאמור, העיקר זה וויסות נכון ושילוב במקום המתאים.
והנה לכם שגם הכנסת האות ו' יכולה להיות מושלמת...
 

עט להשקיע

עימוד ועיצוב מקצועי
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
רק אני הקטן לא זוכה להבין מפני מה סגנון כתיבתם של גדולי וענקי ישראל זוכה לכינויים כל כך מעליבים....
אני מקוה מאוד שאדוני לא התכוון אלי בביטוי 'כינויים מעליבים' לגבי גדולי וענקי ישראל - חס ושלום, לא עלה על דעתי כדבר הזה! ואם יש כינויים הנראים מעליבים בדברי (באמת לא התכוונתי להעליב) - הם מופנים כלפי עורכים בני זמננו (שבוודאי היו רוצים להיות גדולי וענקי ישראל), שטוב יעשו אם ישפרו את הלשון והתחביר בלי שום קשר לאקדמיה. לא האקדמיה המציאה את הרעיון של לשון משופרת.
לגבי הווא"וין היתירות - כשם שלְמִי שלוֹקֶה בשרבוב 'אז' בכל משפט קשה להבין מה הבעיה ואיך ייתכן בלי זה, כן למי שרגיל ליותרת הווא"וין קשה לעכל שיש בזה בעיה, עד שיקרא כמה פעמים את המשפטים מתוקנים (כמובן, לא צריך למחוק אוטומטית הכל - לפעמים צריך את ו' החיבור/ההיפוך/הניגוד...) ויקלוט שנשימה בין משפט למשפט היא יתרון ולא חסרון.
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
רק אני הקטן לא זוכה להבין מפני מה סגנון כתיבתם של גדולי וענקי ישראל זוכה לכינויים כל כך מעליבים....
שפה, הן בדיבור הן בכתיבה, היא דבר אבולוציוני, ולכן לא רלוונטי מה היו אומרים/כותבים פעם. אם כבר תעודת העניות מגיעה לנו.. אמת שהניסוח הישיבתי הוא שמרן יותר, אבל גם שם יש תזוזות.

כותרות משנה וחלוקה לפסקאות, היא תולדה בין היתר, של הלומדים ב2021 שצריכים הכל קצר ולענין, רק כמו שהוזכר למעלה, זה פותר הרבה בעיות קישור.
 

למאי נפקא מינה

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
שפה, הן בדיבור הן בכתיבה, היא דבר אבולוציוני, ולכן לא רלוונטי מה היו אומרים/כותבים פעם. אם כבר תעודת העניות מגיעה לנו.. אמת שהניסוח הישיבתי הוא שמרן יותר, אבל גם שם יש תזוזות.

כותרות משנה וחלוקה לפסקאות, היא תולדה בין היתר, של הלומדים ב2021 שצריכים הכל קצר ולענין, רק כמו שהוזכר למעלה, זה פותר הרבה בעיות קישור.
נכון מאד. דברי חכמה, כהרגלך.

אך זאת - יש הבדל בין שינויים שנעשו לצורך הקלה על הלומד כך שיוכל להתרכז יותר בתוכן, כחלוקה לקטעים, לבין טעויות שנשתרשו.
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
ואם בתיבת והנה וווי חיבורים ושאינם עסקינן, מה נעים להביא קטע מפירוש רבנו האבן עזרא על התורה (שמות כ, א).
אכן אינו עוסק בנד"ד, אך בעקיפין.

Screenshot_2.png
 

חיים העורך

משתמש רשום
עריכה תורנית
רק אני הקטן לא זוכה להבין מפני מה סגנון כתיבתם של גדולי וענקי ישראל זוכה לכינויים כל כך מעליבים....
אפשר לחשוב שבכירי האקדמיה )איך אומרים את זה בעברית( יודעים משהו מהחיים שלהם...
פשוט צריך לדעת לכתוב בצורה רהוטה וללא שגיאות תחביר אמיתות.
תראו, כרגע הנני מתעסק בעריכה של מחבר גאון, אך בעקבות חוסר הכרה בכללים הבסיסיים ביותר, נפלו שגיאות רבות תחת ידו.
יחד עם זאת, אינני חושב שדוגמה בלא אל"ף נכונה יותר, גם אם היו מי שחשב אחרת..
דהיינו, הכתיבה הישיבתית נעשית בלשון הקודש, שפה בעלת כללים שונים משפת הבליל הציונית שזכתה לכינוי עברית.
סטינו,
מאשכול שאמור היה לעסוק בליבון ולימוד בצוותא של כללי מילות הקישור ותיבות המפסיקות, עבר האשכול לדון על מאורי הדורות שמפיהם אנו חיים האם הם כתבו כדבעי אם לאו,
דומני שאין מקום להרהר אחריהם שהמהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה, דא עקא שישנם מענקי הדורות שלא השקיעו מזמנם בצחצוח לשונם (ואכן, הרבה פעמים צריכים לשבור את הראש להבנת דברי קודשם, הן מעומק המושג שלא פורט בבירור, והן מקוצר המשיג, וד"ל), פעמים שהנ"ל לא היה לשונם עט סופר, ופעמים שקהל היעד גם לא היו בקיאים בדבר כך שלא היה מן הצורך להשקיע זמן יקר בצחצוחי לשון,
אבל בדור האחרון שהספרות המתוקנת תפסה מקום נכבד בקרב תופסי התורה, (וכמו"כ רבו המושכים במקלדת - אנו העורכים התורניים) נ"ל שמן הראוי להשקיע בעריכה שיהיה בלשון זכה וברה, ואין זה שום ריעותא לאבירי התורה.
לאור האמור נראה לי שאפשר לחזור ליעוד של האשכול ולהתחיל בלימוד הנושא על בוריו...
 

עט להשקיע

עימוד ועיצוב מקצועי
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
סטינו,
מאשכול שאמור היה לעסוק בליבון ולימוד בצוותא של כללי מילות הקישור ותיבות המפסיקות, עבר האשכול לדון על מאורי הדורות שמפיהם אנו חיים האם הם כתבו כדבעי אם לאו,
דומני שאין מקום להרהר אחריהם שהמהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה, דא עקא שישנם מענקי הדורות שלא השקיעו מזמנם בצחצוח לשונם (ואכן, הרבה פעמים צריכים לשבור את הראש להבנת דברי קודשם, הן מעומק המושג שלא פורט בבירור, והן מקוצר המשיג, וד"ל), פעמים שהנ"ל לא היה לשונם עט סופר, ופעמים שקהל היעד גם לא היו בקיאים בדבר כך שלא היה מן הצורך להשקיע זמן יקר בצחצוחי לשון,
אבל בדור האחרון שהספרות המתוקנת תפסה מקום נכבד בקרב תופסי התורה, (וכמו"כ רבו המושכים במקלדת - אנו העורכים התורניים) נ"ל שמן הראוי להשקיע בעריכה שיהיה בלשון זכה וברה, ואין זה שום ריעותא לאבירי התורה.
לאור האמור נראה לי שאפשר לחזור ליעוד של האשכול ולהתחיל בלימוד הנושא על בוריו...
במטותא מינייכו, השאלה כאן היא, האם חובה להזדקק לכללי הציונים, או שמא יש להידבק לדרכם של חז"ל להעדיף לשון חכמים ולא לשון תורה, ולהעדיף כתיבה ארמית על פני לה"ק
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
במטותא מינייכו, השאלה כאן היא, האם חובה להזדקק לכללי הציונים, או שמא יש להידבק לדרכם של חז"ל להעדיף לשון חכמים ולא לשון תורה, ולהעדיף כתיבה ארמית על פני לה"ק
המטרה היא אחת - להנגיש את החומר ללומד.
מנגד, אנחנו רוצים לשמור על צביון תורני למאמרים.
לדעתי, עד כמה שהצביון נשמר ע"י המינימום ההכרחי - אין טעם להעמיס מילים ארמיות או שגיאות תחביריות. וזה כולל את כללי הציונים (כמובן שישנן מילים שעצם השימוש בהן מוריד את אופיו התורני של המאמר).
 

איש האשכולות

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
במטותא מינייכו, השאלה כאן היא, האם חובה להזדקק לכללי הציונים, או שמא יש להידבק לדרכם של חז"ל להעדיף לשון חכמים ולא לשון תורה, ולהעדיף כתיבה ארמית על פני לה"ק
מאוד תלוי בסגנון החיבור, יש חיבור תורני המיועד לקהל הלמדני המתחבר עם השילוב הארמי. ויש את הספרי בעלעבאט שאותו צריך שיהיה ברור בלשון עדכני כשולחן ערוך ומוכן לאכול..
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה