מעבר לכך שאיש מקצוע חילוני יכול להכניס בין השיטין פגיעה רוחנית
ישנה בעיה בסיסית הרבה יותר בטיפול פסיכולוגי אצל מי שאינו שומר תורה ומצוות- והיא חוסר ההבנה שלו באורח החיים, בתכלית החיים, בשאיפות ובמטרות שאנחנו גדלים עליהם, ממילא שיחות שלו ופתרונות לבעיות שהוא יציג יהיו ממש לא רלוונטיות ולא מעשיות וייצרו בילבול גדול אצל המטופל.
ודוקא יש לי דוגמא טובה מאוד לענין זה:
יש לי חברה שעברה משבר אחרי לידה, במשך הטיפול אמרו לה הרבה שהיא צריכה למצוא תחביבים שיעשו לה הרגשה טובה וכדו', לגב' יש כמה ילדים קטנים וחמודים, והיא, בתור אשת ת"ח ידעה שהסיפוק הכי גדול זה לגדל את ילדיה לתורה ויר"ש, המטפל/ת שלה אמרו לה להתנתק מכל זה ולעסוק בתחביבים, היא רקמה, סרגה, תפרה ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם במשך תקופה, והמצב לא השתפר מספיק.
זה ריפא אותה? ממש לא! היא הרגישה ריקנות אמיתית, סלידה מהטיפול ותסכול עמוק. כששמעתי על כך, הבנתי היטב למה ללכת לטיפול אצל מי שאינו מבין את שאיפות חייו של המטופל שלו זה חסר תועלת.