תיסבוך!!! מה עושים?

[mig]

הובנת אבל טעית מאוד. שאיפות הן מזון לנפש ולא מזבח לנפש ומי שאינו מבין זאת אינו מכיר ערכן של שאיפות.

דמגוגיה היא תופעה מנצחת בויכוח,
לא בחיים.

אשה שלא מצליחה להינות מהדברים הקטנים בחיים, יש לה בעיה בלי קשר לסל השאיפות שהמורות בסמינר הדביקו לה.

עובדה שהיא קרסה.

 

[מי]

להגיד לבן אדם שאיפות צריכות לשמח אותך, ואם לא אתה לא בסדר, זה בערך כמו שאמא תצעק על הילד שלה: תשמח שהכנתי לך ארוחת צהריים! לא מספיק לי שתגיד תודה, תשמח באמת! אם לא תשמח, תענש!

 

[450]

את מעלה נקודה מאד משמעותית, ולמה באמת לא לפנות למטפל בשיטה שהיא רק יהודית, נגיד יוחאי מצומת הדרורים ?
הבעיה היא, שאנשים שחקרו את עולם הנפש בעצמם, מתוך גישה והשקפה יהודית, לפעמים הם עושים עבודה מדהימה ומיוחדת, ולפעמים הם עושים טעויות פטאליות - בלי שום מערכת בקרה מעליהם.
את צודקת שיש גם מטפלים מקצועיים שעושים טעויות, אבל אני מניחה שפחות דרסטיות מכאלו שלא למדו מעולם.

ללכת לטיפול ולהינזק - זה נורא ואיום. כשאמרתי באסה זה היה כי חיפשתי מילה לא מאיימת... הסיכון הזה גובר שהולכים למישהו שבדרך כלל הוא חכם, והרבה ממליצים עליו, והוא למד מעצמו, כי הוא טיפוס כזה חכם ומבין...

ולגבי מי שמצליח להתמודד ולטפל בעצמו - זו בוודאי דרך טובה, וראויה לכל ההערכה שבעולם, אבל לפעמים צריך את המראה ממול שתעזור למצוא את נתיב היציאה מהמערבולת.

באמת מה שחיה הרצברג כותבת היא מתייחסת לשיטה מדהימה של טיפול
שאני מכירה המון נשים שהלכו אליה (אני גם בדרך...)
ופשוט שינו את חייהן
לא מדובר על מצבים קשים במיוחד
אבל הרעיון הוא לא לשקוע בעבר
ולמצוא סיפוק מקרבה לה' ותוכן רוחני אמיתי
ולא לתת לעצמי למשל כסף לקניות או תחביב ..

ודוקא מועבר ע"י מישהי שהיא בעלת תואר
אבל שינתה את החשיבה שלה ליהודית
והיא עצמה די בזה היום לפסיכולוגיה שנותנת לשקוע
זה מי שמגיע לאמת
והפסיכולוג- ממש משנה אם הוא חרדי או לא משנה מאיפה הוא יונק
ובענין המתוסבכות-
סליחה שאני חוזרת אחורה
אני חושבת שכל התסבוך זה משהו שהוא רחוק ממך ולכן הוא כל הזמן מגרה
החלומות האלו , כן נוגע לא נוגע
אבל באמת צריך בעל ואז זה זמין, אמיתי , חי, נושם
התכונתי לומר שזה לא אומר בעיה בזוגיות (התסבוך)
ובאמת כל זוג עובר חויה של ניפוץ אשליות
כי הדבר האמיתי הוא לא המושלם
מקווה שהובנתי וייעלתי
כי זו היתה מטרתי
ד.א. אני חולמת כרגע על לימודי פסי' או משהו כזה
אבל לברר את זה טוב טוב ביהדות....

 

[ארבע]

450, תוכלי לפרט קצת על השיטה? אפשר גם באישי.
תודה!

 

[אפרתה]

להגיד לבן אדם שאיפות צריכות לשמח אותך, ואם לא אתה לא בסדר, זה בערך כמו שאמא תצעק על הילד שלה: תשמח שהכנתי לך ארוחת צהריים! לא מספיק לי שתגיד תודה, תשמח באמת! אם לא תשמח, תענש!

אוף, מי, מה הקשר? מדברים איתך על מישהי ששאיפות והתקדמות בהן עושות לה טוב ומנסים לגרום לה להתרחק מהן, לא מובן? מסובך כל כך? ברור שלא לכל אדם זה עושה טוב אבל מי שגבוה יותר ושאיפות מרוממות אותו- לשלוח אותו לרקום זה להטביע אותו, מובן עכשיו?

 

[מי]

מעבר לכך שאיש מקצוע חילוני יכול להכניס בין השיטין פגיעה רוחנית
ישנה בעיה בסיסית הרבה יותר בטיפול פסיכולוגי אצל מי שאינו שומר תורה ומצוות- והיא חוסר ההבנה שלו באורח החיים, בתכלית החיים, בשאיפות ובמטרות שאנחנו גדלים עליהם, ממילא שיחות שלו ופתרונות לבעיות שהוא יציג יהיו ממש לא רלוונטיות ולא מעשיות וייצרו בילבול גדול אצל המטופל.

ודוקא יש לי דוגמא טובה מאוד לענין זה:
יש לי חברה שעברה משבר אחרי לידה, במשך הטיפול אמרו לה הרבה שהיא צריכה למצוא תחביבים שיעשו לה הרגשה טובה וכדו', לגב' יש כמה ילדים קטנים וחמודים, והיא, בתור אשת ת"ח ידעה שהסיפוק הכי גדול זה לגדל את ילדיה לתורה ויר"ש, המטפל/ת שלה אמרו לה להתנתק מכל זה ולעסוק בתחביבים, היא רקמה, סרגה, תפרה ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם במשך תקופה, והמצב לא השתפר מספיק.
זה ריפא אותה? ממש לא! היא הרגישה ריקנות אמיתית, סלידה מהטיפול ותסכול עמוק. כששמעתי על כך, הבנתי היטב למה ללכת לטיפול אצל מי שאינו מבין את שאיפות חייו של המטופל שלו זה חסר תועלת.

היא ידעה שהסיפוק הכי גדול בחיים אמור להיות לגדל ילדים לתורה וליר"ש, אבל היא לא הצליחה להרגיש את זה.
עצוב וקורה.
להתנתק מכל זה ולעסוק בתחביבים - איכשהו לא נשמע לי כמו דרך טיפולית טובה מדי... גם סלידה מהטיפול היא סימן שמשהו שם לא הולך.
נשמע שהטיפול לא היה מדי טוב, לא בטוח שרק על רקע השקפתי.
יחד עם זאת, (ועכשיו אני כותבת השערה בלבד, בלי להכיר את המדוברים ועולמם) : אילו היתה המטפלת אישה חרדית, שהיתה חולקת איתה את אותה השקפת עולם לגבי המרכזיות של גידול ילדים בעולמה של האשה, היה למטופלת הרבה יותר קל לתת אמון. אולי היא כן היתה מגלה בסוף שלגדל ילדים לתורה וליר"ש זה לא סותר את ההנאה מהדברים הקטנים שבחיים, ואת היכולת להנות מהשמש הזורחת והשמים הכחולים.
יכול להיות שהדוגמא שאת מביאה, כוכב, היא דוגמא קלאסית למה להעדיף מטפל חרדי ולו רק מהבחינה הפרקטית.

 

[אפרתה]

לא חידשת כלום. זה מה שכוכב כתבה, מה שכן כתבת הוא שהיא לא הצליחה להרגיש את זה וכולי. נשמע לי השערה לא מאוד מבוססת שלך. דיכאון אחרי לידה הוא קליני למיטב ידיעתי ודורש טיפול. ואם היא היתה חולה במונו/ שפעת זה גם בגלל שהצליחה או לא הצליחה להרגיש? אין קשר. לדיכאון הזה יש צורך בטיפול ובכלל לא צריך להיות קשר בין זה לבין מיצוי השאיפות שלה.

 

[mig]

לא חידשת כלום. זה מה שכוכב כתבה, מה שכן כתבת הוא שהיא לא הצליחה להרגיש את זה וכולי. נשמע לי השערה לא מאוד מבוססת שלך. דיכאון אחרי לידה הוא קליני למיטב ידיעתי ודורש טיפול. ואם היא היתה חולה במונו/ שפעת זה גם בגלל שהצליחה או לא הצליחה להרגיש? אין קשר. לדיכאון הזה יש צורך בטיפול ובכלל לא צריך להיות קשר בין זה לבין מיצוי השאיפות שלה.

אוהו, יש קשר...
וכן גם למונו ולשפעת...

 

[חיוך]

מיצוי השאיפות מביא סיפוק, סיפוק מביא לשמחה,
הנאות - מביאות שחרור, אבל עיסוק מוגזם בהן - עלול להוביל לתחושת ריקנות.

ולכן אצל כל מטופל צריך למצוא את האיזון בין הדברים לפי המצב הספציפי שלו. ולהתקדם לפי איך שהוא מרגיש.

 

[רותי12]

שוב אני חוזרת פסיכולוג טוב לא אמור להעביר השקפה! ולא אמור לומר לך שלגדל ילדים זו חויה מעצימה. פסי' רק משקף אותך ואת דעותייך . פסי' טוב בעיקרון רק מקשיב ומנתב את הדיבורים שלך שיביאו אותך לחשיבה ויביאו אותך מעצמך להחלטות לפי הניתוב שלו, והניתוב שלו זה לפי הבנת הנפש שרכש במשך שנות השכלתו. ולא לפי חינוכו! יש הבדל עצום. אבל בוא נאמר מיציתי את העניין. ואין לי נגיעות להמליץ דוקא על חילוניים חלילה , ההפך- כבר אמרתי יש במשפחתי 2 פסי' חרדיים למהדרין. מי שרוצה פרטים- באישי.

 

[GRN]

מיצוי השאיפות מביא סיפוק, סיפוק מביא לשמחה,
הנאות - מביאות שחרור, אבל עיסוק מוגזם בהן - עלול להוביל לתחושת ריקנות.

ולכן אצל כל מטופל צריך למצוא את האיזון בין הדברים לפי המצב הספציפי שלו. ולהתקדם לפי איך שהוא מרגיש.

מה זה מיצוי השאיפות???

 

[רותי12]

ומיג אני יודעת שתהיי חייבת לענות עכשיו... אתאפק ולא אענה על זה יותר

 

[מי]

מה זה מיצוי השאיפות???

מנסה להגדיר:
נראה לי שמיצוי השאיפות זה לעשות את מה שאנחנו באמת רוצים לעשות (מבפנים), מה שאנחנו מרגישים איתו שאנחנו מבטאים את האני הפנימי שלנו, ומשפיעים את תרומתנו הייחודית לעולם.

 

[חיוך]

מה זה מיצוי השאיפות???

מיצוי היעדים / שאיפות
לא התכוונתי שאיפות רוחניות דווקא,
למשל אני שואפת לסיים מוקדם את הנקיון לפסח - עמידה בזה - תביא לתחושת סיפוק, הערך העצמי יעלה, ויוביל למוטיבציה לעשות עוד, ושוב מהתחלה,

אני מחדשת לך משהו?

 

[שמשונית]

לגבי תגובות שונות של הפרדת הנפש מהדת. אין בעולם דבר כזה.
1. דוגמא נפוצה וחזקה: ניצולי השואה. לפי הפסיכולוגיה הקלינית, כל ניצול שואה בהכרח שיהיה מעורער בנפשו והם תולים את כל תחלואי דורינו בשואה.
בו בזמן שהפסיכולוגיה לא מכירה במושג: אמונה
ולא מבינה שהתלות והקשר בבורא עולם וכח התפילה מחזקים ומרפאים ומרוממים יותר מכל תנאי הסביבה הכי אופטימליים שבעולם. ולא חסר דוגמאות של גדולי עולם ענקי רוח שכל דורינו חב להם את חייו הרוחניים והגשמיים. שרק בכח האמונה הגיעו לאן שהגיעו. (הרב מפוניבז', האד' מקלויזנבורג שאבדו משפחות ענפות בשואה ועברו שבעת מדורי גהינום וכו')
ואת זה לא יבין לעולם פסיכולוג חסר אמונה או פסיכולוג שנוקט בשיטה גויית וחושב שהדת נפרדת מהנשמה. הדת היא לא חוקים מעשיים לחיים היא החיים בעצמם.

2. הרבה פסיכולוגים לא מכירים במושג בחירה חופשית, שמשמעו שכל אדם מכל מצב יכול להגיע לדרגות הכי גבוהות. כמובן לכל אחד מסלול עבודה מפרך לעצמו. אבל הפוטנציאל קיים.
בעוד שהפסיכולוגיה הקלינית טוענת שאדם מוכרח במעשיו כתוצאה מהאופי שיש לו, מהגנים שירש מהוריו ומהשפעת הסביבה בה גדל וכו'
וכבר כתב הרמב''ם שמי שאומר שאדם מוכרח במעשיו הריהו כופר בתורת משה. (לא דייקתי בניסוח) הוי אומר שדרך התורה כרוכה בנשמה היהודית מעצם היותה ללא אפשרות להפריד בינהם וזה מותר האדם מן הבהמה.

 

[רותי12]

לגבי תגובות שונות של הפרדת הנפש מהדת. אין בעולם דבר כזה.
דוגמא נפוצה וחזקה: ניצולי השואה. לפי הפסיכולוגיה הקלינית, כל ניצול שואה בהכרח שיהיה מעורער בנפשו והם תולים את כל תחלואי דורינו בשואה.
בו בזמן שהפסיכולוגיה לא מכירה במושג: אמונה
ולא מבינה שהתלות והקשר בבורא עולם וכח התפילה מחזקים ומרפאים ומרוממים יותר מכל תנאי הסביבה הכי אופטימליים שבעולם. ולא חסר דוגמאות של גדולי עולם ענקי רוח שכל דורינו חב להם את חייו הרוחניים והגשמיים. שרק בכח האמונה הגיעו לאן שהגיעו. (הרב מפוניבז', האד' מקלויזנבורג שאבדו משפחות ענפות בשואה ועברו שבעת מדורי גהינום וכו')
ואת זה לא יבין לעולם פסיכולוג חסר אמונה או פסיכולוג שנוקט בשיטה גויית וחושב שהדת נפרדת מהנשמה. הדת היא לא חוקים מעשיים לחיים היא החיים בעצמם.

האמת בזה שכנעת אותי (אמנם באופן חלקי) דברי טעם ממש!

 

[mig]

ומיג אני יודעת שתהיי חייבת לענות עכשיו... אתאפק ולא אענה על זה יותר

דווקא מבחינתי מציתי...

 

[GRN]

מנסה להגדיר:
נראה לי שמיצוי השאיפות זה לעשות את מה שאנחנו באמת רוצים לעשות (מבפנים), מה שאנחנו מרגישים איתו שאנחנו מבטאים את האני הפנימי שלנו, ומשפיעים את תרומתנו הייחודית לעולם.

לפני הכול צריך להגדיר מהי שאיפה.

מיצוי היעדים / שאיפות
לא התכוונתי שאיפות רוחניות דווקא,
למשל אני שואפת לסיים מוקדם את הנקיון לפסח - עמידה בזה - תביא לתחושת סיפוק, הערך העצמי יעלה, ויוביל למוטיבציה לעשות עוד, ושוב מהתחלה,

אני מחדשת לך משהו?

עשית כאן סלט קטן.

 

[חיוך]

לפני הכול צריך להגדיר מהי שאיפה.



עשית כאן סלט קטן.

והוא?

אשמח לשמוע.

 

[bbr]

לגבי תגובות שונות של הפרדת הנפש מהדת. אין בעולם דבר כזה.
1. דוגמא נפוצה וחזקה: ניצולי השואה. לפי הפסיכולוגיה הקלינית, כל ניצול שואה בהכרח שיהיה מעורער בנפשו והם תולים את כל תחלואי דורינו בשואה.
בו בזמן שהפסיכולוגיה לא מכירה במושג: אמונה
ולא מבינה שהתלות והקשר בבורא עולם וכח התפילה מחזקים ומרפאים ומרוממים יותר מכל תנאי הסביבה הכי אופטימליים שבעולם. ולא חסר דוגמאות של גדולי עולם ענקי רוח שכל דורינו חב להם את חייו הרוחניים והגשמיים. שרק בכח האמונה הגיעו לאן שהגיעו. (הרב מפוניבז', האד' מקלויזנבורג שאבדו משפחות ענפות בשואה ועברו שבעת מדורי גהינום וכו')
ואת זה לא יבין לעולם פסיכולוג חסר אמונה או פסיכולוג שנוקט בשיטה גויית וחושב שהדת נפרדת מהנשמה. הדת היא לא חוקים מעשיים לחיים היא החיים בעצמם.

2. הרבה פסיכולוגים לא מכירים במושג בחירה חופשית, שמשמעו שכל אדם מכל מצב יכול להגיע לדרגות הכי גבוהות. כמובן לכל אחד מסלול עבודה מפרך לעצמו. אבל הפוטנציאל קיים.
בעוד שהפסיכולוגיה הקלינית טוענת שאדם מוכרח במעשיו כתוצאה מהאופי שיש לו, מהגנים שירש מהוריו ומהשפעת הסביבה בה גדל וכו'
וכבר כתב הרמב''ם שמי שאומר שאדם מוכרח במעשיו הריהו כופר בתורת משה. (לא דייקתי בניסוח) הוי אומר שדרך התורה כרוכה בנשמה היהודית מעצם היותה ללא אפשרות להפריד בינהם וזה מותר האדם מן הבהמה.

מכיוון שאי אפשר להקליק תודה כפולה אכתוב כאן, היטבת להגדיר את מה שהרגשתי ולא הצלחתי להעביר.

אני כתבתי למעלה שטיפול הוא דבר נצרך השאלה היא כיצד, וכאן סחפו לגמרי את האשכול למחוזות של פסיכולוג חרדי או חילוני, ולא זו היתה כוונתי למרות שזה גם נושא בפני עצמו, יש דרכים רבות איך לטפל בבעיות, הבעיה היא שאנשים לא עובדים על עצמם בעוד הבעיות קטנות ואז כשהבעיות יוצאות מכלל שליטה בטוחים שהם חייבים פסיכולוג, או במקרה הפחות טוב, פסיכיאטר (ואל תכתבו שזה לא קשור כי כולנו יודעים שזה השלב הבא אחרי טיפולים לא מוצלחים, או הרבה פעמים לפני)
כמו שהיטיבה לכתוב שמשונית, יש לנו ביהדות אמונה, שהיא תרופה מדהימה להמון בעיות (אהה, גם קליניות) בבקשה לא ללגלג, כי לדרך הזו אין מאוכזבים.
רק מה קשה למצוא את הדרך כי לצערנו אנחנו עוד בגלות, ואת הטוב והנכון קשה מאוד מאוד למצוא. אבל זה לא עושה את זה פחות נכון!!
ההוכחה לכך שלא שמעתי על אף אחד מגדולי הרבנים שבנה וילה לפסיכולוג ממיטב כספו כדי לעבוד על מידותיו ולעשות את תיקונו בעולם. (ואני לא מערבבת מושגים בכלל, זה הכל תפור היטב ביחד)
והאנשים האלה הגיעו רחוק מאוד בלי פסיכולוג, אני לא חושבת שהם הלכו ואנחנו לא יודעים כי הם מפחדים מסטיגמות פשוט יש דרך שהיא אמנם ארוכה, אבל פשוט נכונה, וזה מה שה' רוצה שנעשה באמת, כי את הקרבת ה' שזה מביא והחיזוק באמונה, לא הייתי מחליפה בשום ספה נוחה ככל שתהיה.
בהצלחה לכל אחד בדרכו שלו