כשקטלוג שם מישהו בכלא - זה גרוע.
כשקטלוג בא לסייע, בלי לכלוא - הוא יכול לעזור המון.
הקטלוג לא אמור להגדיר את הבן אדם. אלא להבין תופעה, על מנת לסייע.
והעיקר, לא להיות כבולים להגדרות, אלא למהות ולמה שקורה באמת.
את ההגדרות ניקח בתור עזרים חזקים להבנה וסיוע.
פעם הראשונה זה היה ילד שסירב להיחגר ובכה צרח את נשמתו וההורים החליטו שזה פינוק וכ' עד שיום אחד תוך כדי נסיעה הוא פשוט הפך את עצמו ופתח את הראש...
זה מה הוביל אותם במהירות לבדוק קצת יותר מה קורה עם הילד. התוצאה הייתה בעיית תחושה!
עצוב. זו דוגמא לקטלוג גרוע, ששם בכלא: הילד 'מפונק'.
צורח את נשמתו ? - 'מפונק'. שום דבר רגיל לא מרגיע אותו? - 'מפונק'.
הקטלוג מסתיר את שדה הראיה, ולא מבחינים במה שקורה באמת.
גאה לספר שלי יש קושי בויסות חושי
לא גדלתי בדור שידעו מ'זה
אבל ההורים שלי היו מכילים
קלטו איזה בגדים מציקים לי
נתנו לי לכסוס צפורנים-כי לגזור אותם היה סוף העולם
ונתנו לי מקום
אהבתי. בעיקר את זה, שעוד טרם היה שם ('קיטלוג') לתופעה, טרם נתנה הגדרה למאפיינים שצצו - ההורים הכילו את מה שקורה, נתנו אמון וניסו לסייע ככל יכלתם.
וזה העיקר.
היום, כשיש לזה שם, זה ודאי מקל. מבינים מה הן התופעות האלה, ממה הן נובעות, ומה עושים איתן.
דווקא כי הבסיס נשאר: הכלה, אמון, מקום, סיוע.
קטלוג או הגדרה שבאים על בסיס כזה - הם נטו אמצעי לעזרה!
הנושאים החמים
הנושאים החמים
