משפט נכון מאוד, לגמרי מסכימה איתו, ואפילו ילד בגיל קטן יותר.גם ילד בן שנה וחצי יודע טוב מאוד מתי ההורים שלו החלטיים ומתי אפשר להפעיל אותם.
ובכ"ז, מתוך הפרטים שהיא הביאה, גם בהמשך ההודעות, יש כאן אמהות שהבינו אולי מה שהיא לא יודעת לשים עליו את האצבע.
ויתכן מאוד שהן טעו, ובכל אופן ניסו לעזור מנסיונן הן.
לדוג', היא כותבת שהוא מבקש להיות על הידיים כל הזמן.
אז יש אמא שתגיד 'סתם ילד מפונק, לא להיכנע לו ודי!!'
ואני חושבת שילד אמור לרצות ליהנות, לשחק, לזחול על הרצפה, לראות עולם.
אם הוא דורש על הידיים כל הזמן סימן שמשהו לא טוב לו.
אף ילד לא ימנע עצמו מחופש וחרות בדווקא.
גם אני לא ידעתי לקרוא לילד בשמו וחשבתי שהבן שלי הוא ילד שובב, ומאתגר, וסופרמן וסופר בוי ועוד כל מיני כינויים מגניבים, האמת. עד ששכנה זרקה לי משפט באגב.
בדקתי, חפרתי, גיגלתי, ביררתי.
לא בטוחה שהאבחנה שלי סופית, וגם רופא התפתחות עוד לא איבחן,
אבל איכשהו לילד שלי יש קושי תחושתי מסוים. בזה אין לי שום ספק.
וקושי תחושתי זה קושי שכמעט כל אחד סובל ממנו, ברמה כזו או אחרת. לא מדובר במחלה או בבעיה מסוכנת וסבוכה.
עצם ההבנה היא אנחת רווחה עמוקה וארוכה ומאפשרת להורים לעזור לילד הסובל.