עזרה תינוקת חרדתית - מה עושים?

[נקודת זינוק]

הלוואי וכולם היו נוהגות כמוך!
יש הרבה אמהות שלא מודעות לדבר הזה שיש אפשרות לפתור את הפחדים האלו ולא רק לחכות שזה יעבור "כי זה הגיל"
יש אכן דברים שמותאמים גיל, אבל יש דברים שהם קצת מעבר וצריך להגדיל ראש, אחרת סתם חבל!
גם האמא סובלת וגם הילד....
בנוסף יש חרדות ופחדים שצריך לפתור מהשורש... לא חסר תינוקות שמפתחים חרדות/הפרעות אכילה/הקאות וכו' מחויות שהם עוברים (לפעמים זה מטפלת שדוחפת בכח או בחוסר סבלנות אוכל לילד ודברים כאלה)
אל תזניחו! פשוט תנסו, לא

כבר שנים אני אומרת שכל מי שהולכת ללמוד טיפול בנפש רכה של ילדים חייבת להיות כזו שגידלה הרבה ילדים בעצמה...
שפגשה את הבעיות 24/7, שהבינה את הנפשות, שהרגישה, עקבה, ליוותה, תיווכה, ייעצה, לקחה לטיפול כשהיה צורך, לא לקחה כשלא היה צורך, חוותה איתם מחדש את הנפילות ושוב תמכה עד היותם בוגרים ויציבים ב"ה...
לא רק שנתיים לימודים, או פרקטיקום ממושך בקליניקה, אלא 24/7 כפול 10-15 שנה...
אני חושבת שמטפלת שחוותה את כל אלה תהיה מסוגלת לראות בעיות וקשיים ממקום בריא ומכיל, תדע מתי המקום להתעלם, מתי יש צורך להעמיד גבולות וכיצד, ומתי אכן קיים קושי אמיתי המצריך טיפול.

לא שונה מלימודי ט. רגשי במבוגרים המצריכים לפני הכל שהמטפל יעבור תהליך טיפולי בעצמו..

 

[R555]

וואו אתן נשמעות כולן ממש מנוסות אשמח להתייעץ גם---
יש לי בן בכור בגין 2.11 הוא גם נלחץ מרעשים אבל כאלה שאני בקושי שומעת.
"אמא מה זה הרעש הזה" זה המשפט שנאמר הכי הרבה פעמים בבית ביום. הרבה פעמים אני אפילו לא שומעת את הרעש שהוא שומע.
והכי הכי מלחיץ אותו הרעש של השכנים שהם גוררים כסא, זה משהו שהוא קופא ממש ושואל אמא למה השכנים מזיזים כסא זה לא נעים לי באוזן ויש לו פרצוץ ממש מפוחד! (אציין שההתנסחות לא נעים לי באוזן נאמרת אצלנו בבית לא מעט כשאחד מהילדודס מחליט לצעוק ללא סיבה לדוגמא ) לדעתכן זה תקין? או שגם אני אמורה להתחיל לחשוש?
וגם אשמח להתייעץ קרה לכן שאתן שמות את הילד לישון והוא מתעקש ממש לא לישון ואז הוא מנסה לדבר אתכן ללא הפסקה? ואז אני אומרת לו "אמא עכשיו לא מדברת עכשיו הולכים לישון" והוא נפגע מזה משהו לא רגיל! "אמא למה את לא מדברת איתי?" הוא שואל אותי בטון נעלב קשות ואני נשבר לי הלב! מה הייתן עושות במקומי? תודה רבה!!

 

[The Music Princess]

וואו אתן נשמעות כולן ממש מנוסות אשמח להתייעץ גם---
יש לי בן בכור בגין 2.11 הוא גם נלחץ מרעשים אבל כאלה שאני בקושי שומעת.
"אמא מה זה הרעש הזה" זה המשפט שנאמר הכי הרבה פעמים בבית ביום. הרבה פעמים אני אפילו לא שומעת את הרעש שהוא שומע.
והכי הכי מלחיץ אותו הרעש של השכנים שהם גוררים כסא, זה משהו שהוא קופא ממש ושואל אמא למה השכנים מזיזים כסא זה לא נעים לי באוזן ויש לו פרצוץ ממש מפוחד! (אציין שההתנסחות לא נעים לי באוזן נאמרת אצלנו בבית לא מעט כשאחד מהילדודס מחליט לצעוק ללא סיבה לדוגמא ) לדעתכן זה תקין? או שגם אני אמורה להתחיל לחשוש?
וגם אשמח להתייעץ קרה לכן שאתן שמות את הילד לישון והוא מתעקש ממש לא לישון ואז הוא מנסה לדבר אתכן ללא הפסקה? ואז אני אומרת לו "אמא עכשיו לא מדברת עכשיו הולכים לישון" והוא נפגע מזה משהו לא רגיל! "אמא למה את לא מדברת איתי?" הוא שואל אותי בטון נעלב קשות ואני נשבר לי הלב! מה הייתן עושות במקומי? תודה רבה!!

מה שאת מתארת נשמע דווקא בסדר גודל הגיוני בפרט לתקופה הזו של המלחמה שגם המבוגרים נכנסו לאיזשהו מצב של חרדה....
מספיק שהוא ילד שקצת קולט את המצב הוא כבר הולך רחוק עם הדמיונות (כדרכם של ילדים) ומפרש לעצמו כבר כל רעש חריג כמשהו הרבה יותר מפחיד ממה שזה...
שווה לבדוק האם הוא שומע מידי הרבה דיבור על המלחמה/אזעקות זה יכול להיות אפילו פה ושם, אבל המסר שהוא מקבל שם הוא מאוד של לחץ וחרדה. אם כן פשוט להשתדל להפחית בסביבה שלו כל דבר שקשור לזה.

לגבי הדבר השני ששאלת - יכול להיות שזה נובע מאותו שורש של הדבר הראשון שדברת עליו, ואם כן זה מסביר הכל.
או שזה דרך הרבה פעמים של ילד למשוך קצת זמן עד שהוא הולך לישון (מצוי בעיקר אצל ילדים סקרנים וחכמים שלא רוצים לפספס כלום) ולפעמים הם קולטים מה גורם לאמא להכנע להם... (הוא מרגיש את זה שאת נקרעת עם עצמך אם לאפשר לו להישאר ער והוא יודע לנצל את זה)

בשורה תחתונה, זה נשמע שיש לך ילד מאוד מאוד חכם, אבל אין לך מה לחשוש. רק לגשש מה קורה, ובמידת הצורך להפחית חרדה.

 

[R555]

מה שאת מתארת נשמע דווקא בסדר גודל הגיוני בפרט לתקופה הזו של המלחמה שגם המבוגרים נכנסו לאיזשהו מצב של חרדה....
מספיק שהוא ילד שקצת קולט את המצב הוא כבר הולך רחוק עם הדמיונות (כדרכם של ילדים) ומפרש לעצמו כבר כל רעש חריג כמשהו הרבה יותר מפחיד ממה שזה...
שווה לבדוק האם הוא שומע מידי הרבה דיבור על המלחמה/אזעקות זה יכול להיות אפילו פה ושם, אבל המסר שהוא מקבל שם הוא מאוד של לחץ וחרדה. אם כן פשוט להשתדל להפחית בסביבה שלו כל דבר שקשור לזה.

לגבי הדבר השני ששאלת - יכול להיות שזה נובע מאותו שורש של הדבר הראשון שדברת עליו, ואם כן זה מסביר הכל.
או שזה דרך הרבה פעמים של ילד למשוך קצת זמן עד שהוא הולך לישון (מצוי בעיקר אצל ילדים סקרנים וחכמים שלא רוצים לפספס כלום) ולפעמים הם קולטים מה גורם לאמא להכנע להם... (הוא מרגיש את זה שאת נקרעת עם עצמך אם לאפשר לו להישאר ער והוא יודע לנצל את זה)

בשורה תחתונה, זה נשמע שיש לך ילד מאוד מאוד חכם, אבל אין לך מה לחשוש. רק לגשש מה קורה, ובמידת הצורך להפחית חרדה.

וואו תודה ריגשת אותי כל כך! ממש הרגשתי שהבנת את הילד הוא באמת מאוד אוהב שנשארים איתו להקשיב לכל הקושיות הנרחבות שהעולם מייצר לו ב"ה. תודה רבה!!

 

[ללי.ללי]

הבת שלי תינוקת בת פחות משנתיים, מאוד מוכשרת ומפותחת ב"ה,
אבל היא ממש חרדתית, יש לה כל מיני דברים שהיא ממש פוחדת מהם, בעיקר רעשים (מקדחה, מיקסר וכדו') כבר מלא זמן.
ולאחרונה קצת התגבר בכמה מישורים.
שמעתי פעם על טיפול עיסוי או רגשי לתינוקות בגיל כזה - מישהי יודעת להמליץ? זה שטויות? מה עושים?
אשמח להמלצות מניסיון בלבד בבקשה.
תודה רבה!!

בדיוק רציתי לפתוח אשכול כזה
יש לי בת בגיל שנה ושמונה (1.8) שבחודשיים האחרונים נהייתה חרדתית בצורה הזויה!!!
מפחדת מכל רעש חריג
גם כשאני מדליקה לילדים סיפור ברמקול (לא בקולי קולות) וזה מתחיל עם מוזיקה או צלילים ולא רק מלל
היא ממש מפחדת ודורשת שנכבה
או כשאני מדליקה את המעבד מזון (בראון) שהוא לא חזק בכלל (וזה לא מיקסר) והיא רואה את זה והיא ממש מפחדת

והכי מפריע לי :
היא התחילה לפחד מנסיעה באוטובוס
בין אם זה עירוני, ובין אם זה בינעירוני היא צורחת מפחד ודורשת לרדת
לא משנה אם היא על הידים שלי או בעגלה, ליד חלון או לא רואה את הכביש/מכוניות.
אני מנסה להשיח את דעתה או לתת לה ממתקים - ואין עם מי לדבר
כל האוטובוס מנסה להרגיע אותה אבל הגברת בשלה. צ-ו-ר-ח-ת

האם זה תקין ???
או/מה יש לעשות?
והאם אמור לעבור לבד?
או צורך טיפול?

גילוי נאות חשוב!!!!
היא הבת הקטנה בבית - עד לפני כשבועיים שנולדה לה אחות , וכל הנל התחיל חודש לפני הלידה ועד היום!!!!
הגיוני שהיא "הרגישה" קודם
(היא גם נדבקה אלי מאוד כל החודש שלפני)
ודווקא בשבועיים שהיא הייתה אצל הסבתא לא היה לה בעיה להיות רחוקה ממני, וגם כשבאה לביקור לא נדבקה אלי ולא היה לה בעיה להפרד ממני חזרה לסבתא

 

[BIZZARC- עשירה]

וואו אתן נשמעות כולן ממש מנוסות אשמח להתייעץ גם---
יש לי בן בכור בגין 2.11 הוא גם נלחץ מרעשים אבל כאלה שאני בקושי שומעת.
"אמא מה זה הרעש הזה" זה המשפט שנאמר הכי הרבה פעמים בבית ביום. הרבה פעמים אני אפילו לא שומעת את הרעש שהוא שומע.

תיאור כזה מתאים לרגישות תחושתית.
יש לו גם רגישות תחושתית למגע? רעש ממש חזק גם מפחיד אותו?

וגם אשמח להתייעץ קרה לכן שאתן שמות את הילד לישון והוא מתעקש ממש לא לישון ואז הוא מנסה לדבר אתכן ללא הפסקה? ואז אני אומרת לו "אמא עכשיו לא מדברת עכשיו הולכים לישון" והוא נפגע מזה משהו לא רגיל! "אמא למה את לא מדברת איתי?" הוא שואל אותי בטון נעלב קשות ואני נשבר לי הלב! מה הייתן עושות במקומי? תודה רבה!!

נותנים לו ללמוד את החיים ולפץח חוסן רגשי בתנאי מעבדה ביתיים.
תגידי לו לפני שאת שמה אותו לישון שאחרי השיר/סיםור/שמע ישראל /וואטאבר לא מדברים יותר גם עם אמא.
תזכירי לו בארוחת ערב ובמקלחת וכשאת מארגנת אותו לשינה לומר לך את כל הסיפורים כי עוד מעט כבר לא מפטפטים ומספרים סיפורים ואחרי שאת מסיימת להשכיב אותו והוא מתחיל לפטפט תגידי לו שוב, עכשיו איקס המוד הולך לישון ואנחנו לא מפטפטים, מחר בבוקר תוכל לפטפט איתי שוב.
כשהוא שואל אותך

אמא למה את לא מדברת איתי?

תעני בטון רגוע - כי עכשיו הולכים לישון וזה לא זמן לפיטפוטים.

גילוי נאות חשוב!!!!
היא הבת הקטנה בבית - עד לפני כשבועיים שנולדה לה אחות , וכל הנל התחיל חודש לפני הלידה ועד היום!!!!
הגיוני שהיא "הרגישה" קודם
(היא גם נדבקה אלי מאוד כל החודש שלפני)
ודווקא בשבועיים שהיא הייתה אצל הסבתא לא היה לה בעיה להיות רחוקה ממני, וגם כשבאה לביקור לא נדבקה אלי ולא היה לה בעיה להפרד ממני חזרה לסבתא

הרבה פעמים תגובה למשהו שקורה היא לא צמודה לארוע אבל לדעתי זה בעיקר נורמלי ויכול להיות קצת יותר מוקצן בגלל הסיטואציה.
תשארי שלווה (לפעמים נכנסים לדריכות כי יודעים שהילד אמור להגיב בהסטריה) ותגיבי לה רגיל, ומתי שהוא באמצע חשוון תבדקי אם יש שיפור.

 

[The Music Princess]

בדיוק רציתי לפתוח אשכול כזה
יש לי בת בגיל שנה ושמונה (1.8) שבחודשיים האחרונים נהייתה חרדתית בצורה הזויה!!!
מפחדת מכל רעש חריג
גם כשאני מדליקה לילדים סיפור ברמקול (לא בקולי קולות) וזה מתחיל עם מוזיקה או צלילים ולא רק מלל
היא ממש מפחדת ודורשת שנכבה
או כשאני מדליקה את המעבד מזון (בראון) שהוא לא חזק בכלל (וזה לא מיקסר) והיא רואה את זה והיא ממש מפחדת

והכי מפריע לי :
היא התחילה לפחד מנסיעה באוטובוס
בין אם זה עירוני, ובין אם זה בינעירוני היא צורחת מפחד ודורשת לרדת
לא משנה אם היא על הידים שלי או בעגלה, ליד חלון או לא רואה את הכביש/מכוניות.
אני מנסה להשיח את דעתה או לתת לה ממתקים - ואין עם מי לדבר
כל האוטובוס מנסה להרגיע אותה אבל הגברת בשלה. צ-ו-ר-ח-ת

האם זה תקין ???
או/מה יש לעשות?
והאם אמור לעבור לבד?
או צורך טיפול?

גילוי נאות חשוב!!!!
היא הבת הקטנה בבית - עד לפני כשבועיים שנולדה לה אחות , וכל הנל התחיל חודש לפני הלידה ועד היום!!!!
הגיוני שהיא "הרגישה" קודם
(היא גם נדבקה אלי מאוד כל החודש שלפני)
ודווקא בשבועיים שהיא הייתה אצל הסבתא לא היה לה בעיה להיות רחוקה ממני, וגם כשבאה לביקור לא נדבקה אלי ולא היה לה בעיה להפרד ממני חזרה לסבתא

מה שנשמע מדברייך זה תופעה נפוצה ומוכרת שקורית לרוב כמו שאת מתארת - לילד קטן שמתווסף לו אח קטן שתופס לו את הפוקוס.
וכן, זה ממש לא מופרך שהיא חשה את האוירה סביב הצפייה לילד החדש וכמובן את השינוי בעת היוולדו, מה שבוודאי גורם לכך שאוטומטית היא תרגיש "פחות מבוקשת" ברמה מסוימת...
ולכן הדרך שלה לדרוש את המקום שלה בחזרה היא כמין מיני-מניפולציה שנועדה כביכול להזכיר לכם שגם היא צריכה יחס. ברגע שהיא משדרת אותות מצוקה זה גורם לכם להפנות את הפוקוס אליה בחזרה ולתת לה את היחס שהיא צריכה.
כמובן לא שוללת את האפשרות שהחרדה יכולה להיות אמיתית ושאולי כדאי לעקוב, אך לדעתי זו הסיבה הראשונה.
מה שצריך זה לתת מקום משמעותי והרבה הרבה אהבה ויחס לילדה שתרגיש שזה לא על חשבונה, ותראי שאוטומטית זה ישפיע על החרדות שלה באופן משמעותי.

 

[סטודיו בול]

נכון, אבל אני קצת מרגישה שזה טיפ חריג, במיוחד לאחרונה
ולכן אני מאוד שמחה לשמוע את כל הדעות, גם כמובן את המרגיעות, וגם אם יש כאלו מניסיון שעברו טיפול
לא מחפשת לזרוק כסף לפח, כן להיות אחראית ומודעת כל הצדדים
בכל אופן תודה על כל העזרה

אני גם לאחרונה היה לי כזה סיפור בדיוק
כולל המיטה.
וגם אני הרגשתי שזה חריג ואולי צריך לטפל
והתייעצתי עם מטפלת רגשית והיא אמרה לי שזה ממש הגיל
והסבירה לי כמה דברים מענינים בנושא
ואחרי זה באתי לילדונת בגישה אחרת
ממקום מכיל יותר, מבין את הפחדים שלה.
וב''ה זה כל כך התמתן!
(הייתה צורחת בפחד נורא כשרואה נוצה על הרצפה מהכרית, פעם נסעתי איתה באוטובוס- והיא לא מכירה אוטובוס- כל הנסיעה החזיקה בי וצרחה בהיסטריה)
עריכה @ללי.ללי אני עכשיו רואה שכתבת אותו תיאור על האוטובוס
אז אולי יעזור גם לך

 

[nechami21]

בלת"ק יכול להיות קושי בויסות חושי.
מומלץ מרפאה בעיסוק.

 

[ללי.ללי]

כמובן לא שוללת את האפשרות שהחרדה יכולה להיות אמיתית ושאולי כדאי לעקוב, אך לדעתי זו הסיבה הראשונה.

השאלה האם יש לי דרך לדעת/לבדוק עכשיו?
או לחכות עוד תקופה (כמו שמישהי רשמה - עד חשוון) ולראות האם זה עובר
וגם איך באמת מתמודדים עכשיו?
אני הרי לא באמת יכולה להפסיק ליסוע עכשיו בגללה, וליסוע כך בצרחות זה גם משהו לא הכי הגיוני

מה שצריך זה לתת מקום משמעותי והרבה הרבה אהבה ויחס לילדה שתרגיש שזה לא על חשבונה, ותראי שאוטומטית זה ישפיע על החרדות שלה באופן משמעותי.

ברור, ואני באמת מנסה מהרגע שהיא חזרה הביתה.

 

[חני .ג]

סתם בשביל האיזון
הבת שלי בת ה 3 הייתה מתעוררת באמצע הלילה בצרחות אימה,
לא נרגעת משום דבר
בקבוק
מוצץ
מילים טובות
כלום
בכיות קורעות כל לב
ואז הייתה ככה מיתוך הבכי והדמעות לוחשת בתחנונים "סיפור...."
חצי חיוך בעיניים שמסגיר את הערמומיות....
אם הייתי נכנעת
הבחורה מאושרת כולה צחוק וגיל
כשהבנתי שזו מניפולציה והתחלתי להתעקש
כל הבכי והאימה היה חוזר
אבל דבר אחד היה שונה
הפעם אני הייתי בטוחה בעצמי
שידרתי את זה גם לילדה וב"ה זה נגמר

 

[שוקלטין]

איך בודקים חוסר בויסות חושי?

 

[ריקי שחור]

וואו תודה ריגשת אותי כל כך! ממש הרגשתי שהבנת את הילד הוא באמת מאוד אוהב שנשארים איתו להקשיב לכל הקושיות הנרחבות שהעולם מייצר לו ב"ה. תודה רבה!!

איך בודקים חוסר בויסות חושי?

ועוד אימהות ששואלות ודואגות...
לכל אחד מאיתנו יש תכונות שונות, אחד התחומים שבהם אנחנו שונים זה מזה הוא רמת הרגישות שלנו, כלומר, עד כמה אנחנו חווים דברים בעוצמה, ועד כמה אנחנו מגיבים בעוצמה.
20% מהילדים (והמבוגרים) הם רגישים במיוחד, זה מתבטא הן באופן שהם חווים את הגירויים מהסביבה והן באופן שהם מגיבים.
לפעמים זה נראה כמו חרדה, אך לרוב זו בהלה שמותאמת לעוצמת החוויה הסובייקטיבית של הילד.
חשוב לציין שהרגישות מתבטאת הן בדברים חושיים והן בחלק הרגשי- גם בחוויה וגם בהבעה. ילדים רגישים מאד יביעו רגשות בעוצמה, ייעלבו בקלות, יבכו יותר, אך גם יהיו רגישים יותר לרגשות חבריהם, וישאלו שאלות עמוקות על העולם.
אם את חושבת שהילד שלך רגיש במיוחד, את יכולה להתייעץ עם מרפאה בעיסוק, אך חשוב להבין שרגישות גבוהה אינה בעיה בפני עצמה, אבל כשהיא מקשה על החיים, אפשר למצוא דרכים להתמודד טוב יותר.
אני ממליצה מאד על הספר "ילד רגיש מאד" מאת איילין ארון, ניתן להשיג בצומת ספרים ובסטימצקי.
שמעתי גם על ספר בנושא בשם "קריסטל מול האור".

 

[mklj]

לויסות חושי- מרפאה בעיסוק אמורה לעזור וזה ממש נשמע שיש לה רגישות- גם הרגישות היא רצף יתכן והיא קצת יותר רגישה מהרגיל.

אני מסוקרנת מאוד להבין איך מתבצע טיפול רגשי בתינוק בגיל כזה 0-3?
מישהו שחווה או יודע מסכים לחלוק?

אני,
זה טיפול הורה+ ילד. והוא עוסק בתקשורת בין האמא לילד בשדרים המועברים, במה שקורה לילד ולאמא בתוך האינטרקציה ולמה.
מתבסס על זה שבעיקר בשנה הראשונה אבל בכל הילדות הצעירה, עיקר ההתפתחות של הילד הוא במסגרת קשר עם דמות מטפל משמעותי.

 

[nech4]

תיאור כזה מתאים לרגישות תחושתית.
יש לו גם רגישות תחושתית למגע? רעש ממש חזק גם מפחיד אותו?

אפשר להצטרף לשואלות?!

גם לי ילדה בת 2.5 עם שאלה קבועה :"אמא, מה הרעש הזה"?, על כל סוג של רעש. היא לא בחרדה
אבל כשיש קידוח או רעש חריג בעוצמתו היא נצמדת אלי/ מדווחת שזה לא נעים לה.

הפחד הזה מצטרף לעוד פחדים מוזרים:
-היינו ב-2 אירועים לאחרונה עם סידור בלונים. ממרחק של כמה מטרים היא צורחת בהיסטריה ש"הם נופלים עלי".
-היא לא מוכנה בשום אופן לשחק בבובה מדברת/ שרה. ממש מתחננת שנחביא אותה. ניסינו עם 2 בובות וגם עם קופסת המוזיקה בלי הבובה- אותה תגובה. [המטפלת אמרה לי שזה מעודף שכל- היא לא קולטת איך בובה יכולה לשיר, אני תוהה אם אכן זה ההסבר המתאים לסיטואציה]

איך אני יודעת אם זה עודף דימיון (ילדה מאד מאד מפותחת בדימיון. נכנסת למשחקי דמיון עם כל הלב..)
או
ויסות חושי כמו שכתבת
או
ח"ו בעיה רגשית?

 

[BIZZARC- עשירה]

אפשר להצטרף לשואלות?!

גם לי ילדה בת 2.5 עם שאלה קבועה :"אמא, מה הרעש הזה"?, על כל סוג של רעש. היא לא בחרדה
אבל כשיש קידוח או רעש חריג בעוצמתו היא נצמדת אלי/ מדווחת שזה לא נעים לה.

הפחד הזה מצטרף לעוד פחדים מוזרים:
-היינו ב-2 אירועים לאחרונה עם סידור בלונים. ממרחק של כמה מטרים היא צורחת בהיסטריה ש"הם נופלים עלי".
-היא לא מוכנה בשום אופן לשחק בבובה מדברת/ שרה. ממש מתחננת שנחביא אותה. ניסינו עם 2 בובות וגם עם קופסת המוזיקה בלי הבובה- אותה תגובה. [המטפלת אמרה לי שזה מעודף שכל- היא לא קולטת איך בובה יכולה לשיר, אני תוהה אם אכן זה ההסבר המתאים לסיטואציה]

איך אני יודעת אם זה עודף דימיון (ילדה מאד מאד מפותחת בדימיון. נכנסת למשחקי דמיון עם כל הלב..)
או
ויסות חושי כמו שכתבת
או
ח"ו בעיה רגשית?

קודם כל בעיה רגשית זה לא ח"ו

יודעים ע"י אבחון, יש שאלונים של וויסות חושי ורואים האם הילדה עומדת בקריטריונים (בשביל לכוון אם יש סיכוי שזה תחושתי- היא בררנית במגע של בגדים? מסתגלת בקלות לשינויים? יש לה עוד דברים שמיעתיים שמפריעים לה?)
אתם רואים את העודף דמיון בעוד מקום?

בגדול בגיל הזה אם זה לא בעיה חושית שמפריע בעוד חלקים בחיים הייתי מתייחסת לפחד כרגיל, מטרימה לפני מקומות וזמנים שצפוי רעש או דברים שעלולים להפחיד אותה, מחבקת אותה כשהיא מפחדת ומלמדת אותה במעשים שהעולם בגדול מוגן ואמא כאן איתה.

 

[nech4]

ודעים ע"י אבחון, יש שאלונים של וויסות חושי ורואים האם הילדה עומדת בקריטריונים (בשביל לכוון אם יש סיכוי שזה תחושתי- היא בררנית במגע של בגדים? מסתגלת בקלות לשינויים? יש לה עוד דברים שמיעתיים שמפריעים לה?)
אתם רואים את העודף דמיון בעוד מקום?

היא לא בררנית בבגדים, כן מתקשה לקבל שינויים.
אפשר לומר שרגישה מאד לשמיעה: הן מוזיקלית (לא מפספסת צליל אפילו ממרחק) והן של רעשים שונים.
וכן
רואים עודף דימיון. היא נכנסת חזק למשחקי דימיון עם הרבה תאורים ודיבורים.

בגדול בגיל הזה אם זה לא בעיה חושית שמפריע בעוד חלקים בחיים

ואם זו בעיה חושית- למי פונים?

 

[BIZZARC- עשירה]

ואם זו בעיה חושית- למי פונים?

למרפאה בעיסוק
אם את מירושלים אז יש לי המלצה לחדר סנוזלן בגילאים הקטנים זה ממש עוזר ובצורה חוויתית.

 

[nech4]

למרפאה בעיסוק
אם את מירושלים אז יש לי המלצה לחדר סנוזלן בגילאים הקטנים זה ממש עוזר ובצורה חוויתית.

תודה!
אני לא מאזור ירושלים
אבל יש לנו באזור חדר כזה.
אמרו שמסייע לבעיות של נוזלים באוזניים (היו תמיד. עברה טיפול בסטרואידים, צריך לבדוק שוב)
לא ידעתי שגם לויסות חושי.

צריך הפניה מקופת חולים או שזה בתשלום פרטי?

 

[R555]

תיאור כזה מתאים לרגישות תחושתית.
יש לו גם רגישות תחושתית למגע? רעש ממש חזק גם מפחיד אותו?


נותנים לו ללמוד את החיים ולפץח חוסן רגשי בתנאי מעבדה ביתיים.
תגידי לו לפני שאת שמה אותו לישון שאחרי השיר/סיםור/שמע ישראל /וואטאבר לא מדברים יותר גם עם אמא.
תזכירי לו בארוחת ערב ובמקלחת וכשאת מארגנת אותו לשינה לומר לך את כל הסיפורים כי עוד מעט כבר לא מפטפטים ומספרים סיפורים ואחרי שאת מסיימת להשכיב אותו והוא מתחיל לפטפט תגידי לו שוב, עכשיו איקס המוד הולך לישון ואנחנו לא מפטפטים, מחר בבוקר תוכל לפטפט איתי שוב.
כשהוא שואל אותך

תעני בטון רגוע - כי עכשיו הולכים לישון וזה לא זמן לפיטפוטים.


הרבה פעמים תגובה למשהו שקורה היא לא צמודה לארוע אבל לדעתי זה בעיקר נורמלי ויכול להיות קצת יותר מוקצן בגלל הסיטואציה.
תשארי שלווה (לפעמים נכנסים לדריכות כי יודעים שהילד אמור להגיב בהסטריה) ותגיבי לה רגיל, ומתי שהוא באמצע חשוון תבדקי אם יש שיפור.

כן. הוא מאוד רגיש לי לטיקטים בחולצה, לא מוכן לאכול ארטיק עם העטיפה. אם התרטבה לו החולצה / מכנס הוא ישר מוריד אפילו אם זה קצת רטוב. ורעש כמוב שכתבתי כל רעש שנשמע לו חריג אם נפל לי מזלג/ נפל לי חפץ והוא לא לידי רק שומע את זה/ גרירת כסאות- בעיקר גרירת כסאות יוצר אצלו חוסר נעימות בולט מאוד אני מקבלת תגובות חוזרות ונשנות של אמא מה זה- זה לא נעים לי באוזן וכמו לחץ כזה. זה יכול להיות רגישות תחושתית? מה עושים עם זה? הוא באמת ילד רגיש מאוד בוכה די מהר ובאמת מרגיש את הזולת ב"ה אם אחותו תבכה הוא גם יתחיל לבכות ואם אני אכעס עליה הוא יבוא לבקש סליחה בשמה כזה רגישי כזה אני מאוד אוהבת את הרגישות הזו אבל לא חשבתי שאולי זה מה שגורם לרגישות בעוד תחומים. מה המלצות בכזה מקרה?- תודה!!