הנושאים החמים
הנושאים החמים
עם המניין של החלון בסלון גמרתי כל עוד נוימן גבאי, נשארה לי רק המרפסת כביסה, שומעים משם את רמב"ם 18.
למרפסת של החדר ילדים לא התקרבתי מלכתחילה. אסור לי לשתף פעולה עם ההרחבה הפראית של 7 ולשמוע קריאת התורה מתוך אחת היחידות הלא חוקיות שלהם. לא הפסדתי הרבה – הם מתפללים יותר לאט מזיכרון דוד ושרים כל קדושה והלל.
מנייני המרפסות הקימו מרבצם אינספור גבאים וחזנים נולדים שלגודל הזוועה קיבלו קרש קפיצה נהדר למימוש חלומם החבוי. לא שאני מעריץ גדול של שיף – הגבאי הרגיל – אדרבה, לדעתי היה עליו לפרוש אחרי הסיפור של ימים נוראים, אבל מול ההתנהלות החובבנית של נוימן מ-6, שיף הוא גבאי השנה.
הטעות הראשונה שלו הייתה עם החזן. כדי ש4 ו-3 יוכלו להצטרף אתנו, הוא חיפש מישהו עם קול חזק ומצא את הלפגוט למרות שאין לו כלל קירבה משפחתית עם הטנור העולמי, להיפך – יש לו קול של מגה-פון משטרתי. למה לדחוף את 4 ו-3 למניין שלנו? שיסתדרו עם 2, זה גם לא הכי בטיחותי. הדבר החשוב הוא חזן עם קול נעים וחתוך ומי שלא התברך בזה שיחפש כישורים אחרים להתבלט בהם.
אבל זה כלום לעומת הפרשיה של השעות. פתאום 6 נהיו צדיקים ורוצים מגן אברהם שזה דבר יפה אבל לא על חשבון אשתי והילדים שצריכים להתעורר ב-8:15 מנהימות העורב של הלפגוט.
בגלל שאני טיפוס מבליג הצעתי פשרה שנתפלל בנץ. אם חומרות דוחות גזל שינה – למה שלא ניקח אותן צעד אחד קדימה ושעה-שעתיים אחורה. דיברתי עם אייזנבאך הזקן והוא דווקא נהנה מהרעיון אבל נוימן דחה על הסף כל ניסיון פשרה, גם את ההצעה להתפלל בנץ הנראה שהוא שש דקות אחרי.
המשכתי במדיניות ההבלגה שלי ושמרתי על איפוק אבל שיערתי שהאירוע הבא הוא לא שאלה של האם אלא של מתי. צדקתי.
אין חולק שמניין פלג המנחה בשעון קיץ הוא צורך אלמנטרי בסיסי; הילדים הפוכים; ההורים ממוטטים; המיטה קורצת. אלא שהדחיינות הטבעית שלנו מנחה אותנו בניגוד להיגיון הזה ושבת נכנסת ברגע האחרון המותר.
כל מה שחסר הוא רק לוח זמנים מחייב.
לו המניין שלנו עם השם הלא מקורי 'יושבי ביתך', יתקיים לפי זמני פלג המנחה, כל ששת הבניינים יקבלו שבת מוקדם שזה לכשעצמו מנהג מבורך וסגולה נגד הקורונה; ישכימו לישון או אפילו יספיקו כמה דפי גמרא אחרי הסעודה; יקומו רעננים לשחרית וכתוצאה מזה יתפללו בריכוז וכוונה משופרים; בשבת בצהריים יהיה פנאי להורים הערניים לזמן איכות עם הילדים בתוך התקופה הלא קלה הזו.
כל זה יכול היה להתממש אלא שנוימן דרש 10 חתימות במקום לתת לציבור פעם אחת לטעום את הטעם של הרעיון המצוין הזה ואחר-כך לדבר על החתמות.
כדרכי – שוב שלטתי בעצמי והתפללתי פלג המנחה ביחידות, אבל כשנוימן נעמד מול העיניים שלי וחילל שבת עם סיגריה בוערת אחרי השקיעה של פלג, זה אצלי גבול אדום – העברתי את הסטנדר למרפסת כביסה.
החיים במרפסת כביסה לא היו הכי קלים בפרט בערב פסח עם כל המערך של הכביסות אבל מתברר שגם ברמב"ם 18 תפס את המושכות גבאי קורונה שבנוסף מינה את עצמו לחזן למרות קולו הלא גבוה בגלל שהוא חיוב. קצת היה קשה לשמוע אותו אבל ידעתי שזה המניין האחרון שנשאר לי והגנתי עליו בציפורני. זכור לטוב שרעבי מרמב"ם 20 שה''אמנים' הארוכים שלו סייעו לי רבות בהתמקדות.
אני לא יכול להתערב לרמב"ם בשיקולים אבל לדעתי הגבאי והחזן צריכים להיות שני אנשים שונים כדי למנוע ניגוד אינטרסים.
המסמרים בארון הקבורה של מרפסת הכביסה היו ניגוני ההלל של 7, הם השתלטו על כל מרחב השמע וגם קולו המסתלסל של שרעבי לא יכול היה להם
כבר חששתי שאאלץ להצטרף לתפילה המשודרת של קול ברמה אבל אז הגיע המחקר האיטלקי שטרף את הקלפים וטען שהנגיף עובר גם באמצעות גלי קול. כולם חיכו בחרדה לתוצאות ההרסניות של שירת מה-נשתנה בחלונות אך לפי-שעה כל המניינים נסגרו ושקט מבורך ירד על כלל המרפסות.
למרפסת של החדר ילדים לא התקרבתי מלכתחילה. אסור לי לשתף פעולה עם ההרחבה הפראית של 7 ולשמוע קריאת התורה מתוך אחת היחידות הלא חוקיות שלהם. לא הפסדתי הרבה – הם מתפללים יותר לאט מזיכרון דוד ושרים כל קדושה והלל.
מנייני המרפסות הקימו מרבצם אינספור גבאים וחזנים נולדים שלגודל הזוועה קיבלו קרש קפיצה נהדר למימוש חלומם החבוי. לא שאני מעריץ גדול של שיף – הגבאי הרגיל – אדרבה, לדעתי היה עליו לפרוש אחרי הסיפור של ימים נוראים, אבל מול ההתנהלות החובבנית של נוימן מ-6, שיף הוא גבאי השנה.
הטעות הראשונה שלו הייתה עם החזן. כדי ש4 ו-3 יוכלו להצטרף אתנו, הוא חיפש מישהו עם קול חזק ומצא את הלפגוט למרות שאין לו כלל קירבה משפחתית עם הטנור העולמי, להיפך – יש לו קול של מגה-פון משטרתי. למה לדחוף את 4 ו-3 למניין שלנו? שיסתדרו עם 2, זה גם לא הכי בטיחותי. הדבר החשוב הוא חזן עם קול נעים וחתוך ומי שלא התברך בזה שיחפש כישורים אחרים להתבלט בהם.
אבל זה כלום לעומת הפרשיה של השעות. פתאום 6 נהיו צדיקים ורוצים מגן אברהם שזה דבר יפה אבל לא על חשבון אשתי והילדים שצריכים להתעורר ב-8:15 מנהימות העורב של הלפגוט.
בגלל שאני טיפוס מבליג הצעתי פשרה שנתפלל בנץ. אם חומרות דוחות גזל שינה – למה שלא ניקח אותן צעד אחד קדימה ושעה-שעתיים אחורה. דיברתי עם אייזנבאך הזקן והוא דווקא נהנה מהרעיון אבל נוימן דחה על הסף כל ניסיון פשרה, גם את ההצעה להתפלל בנץ הנראה שהוא שש דקות אחרי.
המשכתי במדיניות ההבלגה שלי ושמרתי על איפוק אבל שיערתי שהאירוע הבא הוא לא שאלה של האם אלא של מתי. צדקתי.
אין חולק שמניין פלג המנחה בשעון קיץ הוא צורך אלמנטרי בסיסי; הילדים הפוכים; ההורים ממוטטים; המיטה קורצת. אלא שהדחיינות הטבעית שלנו מנחה אותנו בניגוד להיגיון הזה ושבת נכנסת ברגע האחרון המותר.
כל מה שחסר הוא רק לוח זמנים מחייב.
לו המניין שלנו עם השם הלא מקורי 'יושבי ביתך', יתקיים לפי זמני פלג המנחה, כל ששת הבניינים יקבלו שבת מוקדם שזה לכשעצמו מנהג מבורך וסגולה נגד הקורונה; ישכימו לישון או אפילו יספיקו כמה דפי גמרא אחרי הסעודה; יקומו רעננים לשחרית וכתוצאה מזה יתפללו בריכוז וכוונה משופרים; בשבת בצהריים יהיה פנאי להורים הערניים לזמן איכות עם הילדים בתוך התקופה הלא קלה הזו.
כל זה יכול היה להתממש אלא שנוימן דרש 10 חתימות במקום לתת לציבור פעם אחת לטעום את הטעם של הרעיון המצוין הזה ואחר-כך לדבר על החתמות.
כדרכי – שוב שלטתי בעצמי והתפללתי פלג המנחה ביחידות, אבל כשנוימן נעמד מול העיניים שלי וחילל שבת עם סיגריה בוערת אחרי השקיעה של פלג, זה אצלי גבול אדום – העברתי את הסטנדר למרפסת כביסה.
החיים במרפסת כביסה לא היו הכי קלים בפרט בערב פסח עם כל המערך של הכביסות אבל מתברר שגם ברמב"ם 18 תפס את המושכות גבאי קורונה שבנוסף מינה את עצמו לחזן למרות קולו הלא גבוה בגלל שהוא חיוב. קצת היה קשה לשמוע אותו אבל ידעתי שזה המניין האחרון שנשאר לי והגנתי עליו בציפורני. זכור לטוב שרעבי מרמב"ם 20 שה''אמנים' הארוכים שלו סייעו לי רבות בהתמקדות.
אני לא יכול להתערב לרמב"ם בשיקולים אבל לדעתי הגבאי והחזן צריכים להיות שני אנשים שונים כדי למנוע ניגוד אינטרסים.
המסמרים בארון הקבורה של מרפסת הכביסה היו ניגוני ההלל של 7, הם השתלטו על כל מרחב השמע וגם קולו המסתלסל של שרעבי לא יכול היה להם
כבר חששתי שאאלץ להצטרף לתפילה המשודרת של קול ברמה אבל אז הגיע המחקר האיטלקי שטרף את הקלפים וטען שהנגיף עובר גם באמצעות גלי קול. כולם חיכו בחרדה לתוצאות ההרסניות של שירת מה-נשתנה בחלונות אך לפי-שעה כל המניינים נסגרו ושקט מבורך ירד על כלל המרפסות.
