שיתוף - לביקורת שירת בוקר

פניני ריין

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
היא הייתה ציפור שיר.
מאלו שעומדות על הענף בבוקר השכם, ושרות לעולם את בשורת היום החדש.
הייתה.



הרבה זמן עבר מאז הייתה גוזל חסר דאגות, שבוחר לו ענף אקראי ומצייץ, מאושר.
הרבה מדי.

"שוב?"
קארי קידמה אותה בכניסה אל הקן, חצי נאנחת חצי מפהקת.

היא משכה בכנף.

"איזה רעות" נשפה קארי אוויר החוצה, כמעט בלי קול. "ככה לצייץ לך את כל האמת בפרצוף..."

האמת?
היא אפילו לא הסתובבה אחורנית כדי לתת בקארי מבט נדהם, נעלב. גם קארי חושבת שהיא לא ציפור שיר נורמלית, גם היא.
גם קארי בטוחה שהיא זייפנית חסרת תקנה, מאלו שאפילו קול שני או שיר-שילוב לא ראוי להן.

"אבל את יודעת מה את יכולה לעשות--"

"מה?" כעת הסתובבה, חסרת תקווה. כבר לקחה שיעורים בפיתוח קול, כבר עפה עד לקצה השני של הארץ כדי לשתות ממעיינות מיוחדים וכרסמה כל בוקר בעץ הנורא ההוא, עם הפירות הקשים.
הקול שלה הפך צורמני פחות, אבל יכולת הדיוק שלה לא השתפרה.
ובלהקה של ציפורי שיר אין מקום לזייפנים. אין מקום לקרקרנים חסרי תועלת שהורסים את צלילה הטהורים והנדירים של השירה, את הדיוק והקצב.
זו לא סתם שירה חובבנית של בניית קן או משהו, כפי שהבהירה לה היטב מיטיבת-שיר רק כמה דקות קודם. זו שירת-בוקר. היא הסמל שלנו, ציפורי השיר. היא המטרה. אין מקום לטעויות. לחריגות. לזייפנים.
אין דבר כזה, התרגזה זמרת. היא חייבת לשיר. כולן חייבות לשיר. אבל שתפסיק לזייף כבר! נמאס!

"את יכולה" קארי צייצה בקול נמוך, כזה שלא יעבור את מחסה הזרדים של הקן בשום אופן. "בבוקר, לעמוד על ענף כמו כולן, לפתוח את המקור--"

"נו?" היא הייתה מתוחה.

"אבל לא לשיר." היא הנמיכה את הציוץ עוד, הגניבה מבטים חפוזים לכל הכיוונים, וסיננה: "זה מה שגם אני עושה."
 

פניני ריין

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מאז היא השכימה קום כל בוקר, אל יום נהדר ושמים שמבהירים לאט. האוויר הצנון ויופיו של העולם דחקו בה לזמר, לתת תודה, ובתוך בטנה התערבל משהו, איזו אמירה שמחכה לצאת לעולם.

אבל היא שתקה.

פתחה את המקור, מציגה שיר.
ולא שרה דבר.

השירה הייתה חזקה מספיק גם בלעדיה. אף אחת כבר לא שמה לב. זמרת אפילו החמיאה לה יום אחד.
"נהניתי לשמוע את השירה הבוקר" אמרה בנדיבות. "השתפרת."

"זו הייתה שירה מקצועית. מדוייקת." הסכימה גם שיר. "תאווה לאוזניים."

מיטיבת-שיר התחילה לעמוד על ענף לידה, וסתם חברות אחרות התחילו מתגודדות סביבה, משחקות איתה בקפיצות-ענף ומסתודדות איתה על המועד המדויק של נדידת החורף הבאה.

כולן היו מרוצות.
גם קארי.

רק היא עמדה על הענף כל בוקר, התבוננה בשתי עיניים על העולם היפהפה, המושלם, ובתוכה התגבש משהו. הסתלסל. רצה כל כך לצאת החוצה.

אבל זייפניות, כידוע, לא שרות את שירת-הבוקר.
 

פניני ריין

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
על המקהלה הן התחילו לשמוע כשהאוויר כבר היה קר, ובעצמותיה הרגישה שנדידת החורף קרבה.

"מקהלה מיוחדת" עיניה של זמרת ברקו.

"למיטיבות שיר בלבד" זימרה מיטיבת-שיר בהתלהבות.

"כמה טוב יהיה להקשיב לדבר האמיתי, הצלול, הטהור!" התפייטה שיר. "בלי זיופים, במקצועיות מושלמת!"

"איפה זה?" היא שאלה. כבר ידעה שלא תבוא.

"על ההר" צייצה שיר. "מחר. בבוקר. זו תהיה פשוט הנאה מוזיקלית מושלמת!"

הרימה כנף והורידה אותו. מאז הפסיקה לשיר, דעתה כאן נשמעת בלהקה. אבל יש דברים שאי אפשר לומר. כמו: אני שונאת שירים. שונאת מקהלות. אני דפוקה בזה. זייפנית.

שתקה.

"מחר היום שלי להיות נותנת-האות" רק מלמלה אחר כך באוזניה של שיר. "אני לא מתכוונת להפסיד. זו הפעם הראשונה שלי..." השתתקה. פעם, לפני שהפסיקה לשיר, שום ציפור נורמלית לא הייתה נותנת לזייפנית כמוה להיות נותנת-האות. למה היא צריכה להזכיר להן את הימים האלו. הן מכירות אותה בתור ציפור-שיר-סופר-מוצלחת.

"בסדר" שיר משכה כנף. "החלטה שלך. אבל תדעי שאת מפסידה."

"וגם אנחנו נפסיד אותך" פרגנה זמרת. "אבל אני יכולה להבין..."
 

פניני ריין

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מחר בבוקר שוב השכים העולם אל בוקר מדהים, עוצר נשימה.
עמוד של שחר זרח קלות מעל ההרים. הן התמקמו על הענפים, כמו בכל בוקר, מגלות מיד את החסרות: עשרת מיטיבות-השיר של הלהקה.

לא נורא. אפשר גם בלעדיהן.

נשמה עמוקות. היום תורה להיות נותנת האות.

הכתה בכנף, הציפורים כולן פתחו את מקוריהן והתחילו לשיר. אבל שום צליל לא נשמע.
הביטה ימין, הביטה שמאל. קפצה על הענף, נותנת שוב את האות להתחיל.

שוב פתחו חברותיה את פיהן, ושוב, מלבד הד קלוש, דמם העולם.
הן הגניבו מבטים זו לזו, נבוכות. פורשות כנפיים גבוה, מדלגות לענף גבוה יותר.

אבל שום קול לא נשמע.

ופתאום ציפור אחת עפה גבוה. בין העצים.

היא.
"חברות!" היא קראה, "מיטיבות שיר לא נמצאות כאן היום. אין מי שתתן לכן ציון אחרי שירת-הבוקר, שתגיד כמה הייתן מוצלחות. בעצם--"

היא הביטה סביב.

"אין עוד מי שתשיר. חוץ מכן."

הביטו זו בזו, נבוכות, ואז התחילה קארי לשיר.
עוד חברה הצטרפה, ועוד אחת. זוקפות גרון, מוציאות לעולם את מה שהיה כלוא בהן זמן רב כל כך.
צרודות קצת משנות שתיקה, מעודדות משירים שהיו שרות בסתר, כשלא יכלו עוד להכיל את השיר בתוכן.

בשחר הזה, השירה לא הייתה מדויקת וגם לא מקצועית במיוחד. בלי טון ראשון ושני ושילובים וסולמות.

אבל היא הייתה.

מאושרת. חופשיה. מלאת חיים. עולה מעלה מעלה, אל ההרים הגבוהים ואל העולם כולו. מספרת על חיים וידידות, על שיר ושתיקה.

שירת-בוקר.
 

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הערות על הכתיבה?

לא העליתי את הקטע הזה סתם...

(נ.ב. תרגישו בנוח לומר 'ארוך מדי'. אתם לא תהיו הראשונים. ממש לא.)
ממש. לא. ארוך. מדי.
נהניתי מכל שורה, מכל מילה. לדעתי צריך פרסום יותר מפרוג.
סיפור חלומי, פסטורלי, השירה מהפנטת דרך הכתב.
מסר כזה יפה, חשוב, נצרך. מועבר בחכמה וביופי.
תודה.
 

סבתא חביבה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
וואו זה מיוחד!
איזה רקע פסטורלי! הרגשתי בתוך חורשה ירוקה, עם עלים רטובים מטל הבוקר וערפל נעים של אור ראשון. שקט בראשיתי מסביבי, וצפורי שיר ענוגות, מושלמות, מצייצות בעדינות את שירת הבוקר.
המסר מעולה! כתיבה זורמת ומרתקת!
 

משולש ברמודה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הנדסת תוכנה
וואו. מיוחד.
בכיף אפשר לעשות מזה ספר לילדים.
כתיבה עם המון סאבטקסט.
"ככה לצייץ לך את כל האמת בפרצוף..."
הרימה כנף והורידה אותו.
אהבתי.

אם את מתעקשת על ביקורת, אז לקראת הסוף טיפה כתבת את המסקנות באופן ברור (אולי רק לטעמי).
מוציאות לעולם את מה שהיה כלוא בהן זמן רב כל כך.
כשלא יכלו עוד להכיל את השיר בתוכן
זה קצת ברור מידי בעיני בשביל לכתוב אותו וגם חוזר על עצמו.
השירה לא הייתה מדויקת וגם לא מקצועית במיוחד
אולי אפשר להחליף בתיאור (כמו שעשית במשפט עם הסולמות והטונים).

אבל חוץ מזה - באמת קטע מושלם. יצירתי מאד.
 

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ממש יפה! כתיבה מיוחדת!

יש לי את הנמשל - שהוא לדעתי ברור במקרה הזה: הקבלה לגאולה.
ונראה לי שמתאים לכתוב על זה שיר בנושא - השמיעיני את קולך.

משהו כמו:
השמיעיני את קולך
ולא משנה לי אם קולך
צרוד ומזייף
ואת לא יודעת לדבר

השמיעיני את קולך
הפיקי צלילים
גם בלי תווים
...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמז

א הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה:ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם:ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא:ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר:ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ:ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר:ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר:ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ:יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן:יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ:יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ:טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר:יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד:יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם:יט מַגִּיד (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל:כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ:
נקרא  4  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה