שני נסמכים לסומך אחד - אסור?

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לפני כמה שבועות פורסם ב'מכתבים למערכת' של אחד העיתונים, מכתב שגוער בעיתון על שהוא משתמש לרוב בצירוף של שני נסמכים לסומך אחד, כגון 'פרנסי ורבני העיר', והנכון הוא 'פרנסי העיר ורבניה'. האם כלל זה מוכרח, והאם גם בעריכה תורנית תקף כלל זה?
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
זה לא כזה ברור, בוודאי במקורות תורניים קדומים, ולכן לענ"ד אין חיוב להקפיד על זה במקום הצורך.
 

מם יוד

משתמש פעיל
דברי האקדמיה ללשון:
בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן בא סומך המשותף לשתיהן.

אנשי לשון בני ימינו חלוקים בשאלה אם לפסול מבנים אלו או להתירם.

חוקרים שנדרשו לנושא מצביעים על מעט מזער דוגמאות של שני נסמכים לסומך אחד במקרא ובספרות חז"ל: "מִבְחַר וְטוֹב לְבָנוֹן" (יחזקאל לא, טז), "טעם ומראה יין" (ירושלמי פסחים י:יא, לג ע"ג), ועל דוגמאות הולכות ומתרבות מספרות ימי הביניים, כגון "שקיעת וזריחת החמה" (רש"י לבבלי מגילה יז ע"א), "להשיג פירוש וביאור כל הדברים" (רמב"ם הלכות יסודי התורה ד, יא), ובלשון התפילה: "על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי". מבנה זה מצוי גם בכתביהם של טובי הסופרים בעת החדשה, כגון "טבע ויצר לב האדם" (מנדלי מו"ס, בישיבה של מעלה), "ראשית ותכלית כל מעשה" (אחד העם, על פרשת דרכים), "וכל גאוני וצדיקי העיר חרדו מפניה" (ש"י עגנון, תמול שלשום. יש הסוברים שעגנון נקט מבנה זה ברצותו לשקף את סגנון הלשון הרבנית אך נמנע ממנו בלשונו הרגילה).


על פי שימושים אלו יש שאינם רואים כל בעיה בשימוש במבנה זה בימינו. ואולם מתקני לשון רבים מדריכים להימנע מהעמדת שני נסמכים לסומך אחד, וממליצים לנקוט את המבנים שירשנו מן המקורות. יתרונם של מבנים אלו שהם מונעים חציצה בין הנסמך הראשון לסומך, שהרי טבעו של הנסמך שאינו עומד לעצמו – לא מבחינה מורפולוגית ולא מבחינה תחבירית.

אלו המבנים החלופיים על פי המצוי במקורות:

  • 'הורדת נוסעים והעלאתם' – על פי "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ" (שמות טו, ד), "דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם" (משלי א, ו).
  • 'חיפוש והפקה של גז' – על פי "בתאנים וענבים של טבל" (משנה מעשרות א, ח).
  • 'מספרן והיקפן של ההונאות' – על פי "דקדוקיה ואותיותיה של תורה" (ירושלמי שקלים ו:ב, מט ע"ד).
  • 'הכרעת הדין וגזר הדין' – על פי "וְאֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת" (שמות לח, ל).
  • לעיתים אפשר לפרק את מבנה הסמיכות על ידי מילת יחס, כגון 'התלמידים והתלמידות במכללה'.
גם רבים מן המתירים את השימוש בשני נסמכים לסומך אחד, ממליצים לצמצמו למקרים שבהם העמדת שני הנסמכים זה לצד זה טבעית וקולחת – בעיקר כאשר הנסמכים דומים זה לזה בצורתם או במשמעם, כגון 'שעשועי ותעתועי לשון', 'קץ ותכלית כל דבר', 'תכנון ועיצוב גינות'.

נעיר כי לעיתים קשה לדעת אם מדובר בשני נסמכים או שהמילה הראשונה עומדת לעצמה, כגון "עוגיות ועוגות יום הולדת", "פרסום ושיווק מותגים".

מסקנה: עדיף שלא, אבל לא פסול
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  31  פעמים

לוח מודעות

למעלה