הנושאים החמים
הנושאים החמים
העליתי בפורום כתיבה מקצועית. מעלה עכשיו פה כדי לזכות לקבל תגובות מכל הפרוגיסטים.
סיפור קצר, מרגש:
ככה מתחילים סיפורים, לא?
ככה לא מתחיל הסיפור שלי, לגמרי לא.
הסיפור שלי מתחיל כך:
יום אחד אוזן אחת הלכה ברחוב.
אוזן שונה, מוזרה, מעוותת, מרתיעה.
מאחורי האוזן הזו נמצא אני. ילד רגיל, עם לב מרגיש.
ילד שרוצה ללכת ברחוב סתם כך, כמו בסיפורים הרגילים.
אבל אני לא יכול ללכת כמו בסיפור רגיל, כי האוזן שלי נמצאת בקדמה. היא גונבת את כל ההצגה, וכל איש ברחוב הוא חלק מקהל המום, מסוקרן.
לפעמים אני מנסה לדמיין איך היו נראים חיי עם שתי אוזניים שלמות. איך חברים שלי ואנשים אחרים היו מתייחסים אלי כמו אל ילד רגיל. אבל האוזן הזו שאין לי לא משאירה לי מקום לחיים רגילים. היא בונה סביבי חומה שקופה, שמלווה אותי בכל פעם שאני יוצא מהבית.
אנשים מפוחדים לראות אותי. וגם אני כבר מזמן פוחד לראות אותם.
אבא ואימא אמרו לי שיום אחד אוכל לכתוב סיפור חדש, סיפור רגיל:
יום אחד ילד אחד הלך ברחוב.
והוא היה עוד ילד רגיל, בעוד יום רגיל, והחיים שלו נהיו מאושרים. ובשבילו, זה ממש לא רגיל.
אתם כל כך תאהבו את הסיפור הזה, אני מבטיח לכם."
נהניתם מהסיפור? התרגשתם?
תנו לייק!
אלא שהפעם לייקים לא מספיקים.
הסיפור נכתב ע"י אמא של דניאל, ילד מדהים עם מיקרוטיה.
על מיקרוטיה כנראה קראתם ב"שניה לפני האור"- סיפרה הפופולארי של רותי קפלר. (לא הצלחתי לתייג משום מה)
למי שלא יודע- מיקרוטיה היא מום מולד שגורם לאוזן מעוותת או חסרה. בדרך כלל המום מלווה גם בליקוי שמיעה.
לפני כשנה נפתחה עמותה חרדית בשם I ALSO WANT TOW EARS לילדי מיקרוטיה. מטרת העמותה לסייע בעלויות הטיפולים והניתוחים להשתלת אוזן, שמגיעים למאות אלפי דולרים(!).
הייתה לי הזכות לעזור לעמותה, וכתבתי להם את האתר.
העמותה נפתחה לפני כשנה, אך עומדת לצערנו הרב על סף סגירה, מחוסר רווחיות.
מה עושים?
אולי יש לכם רעיונות לשת"פ שאפשר ליצור ע"מ להשיג תרומות?
אולי אתם יכולים להפיץ את אתר העמותה החשובה והיקרה הזו, ולעזור להשיג תרומות?
אולי יש לכם רעיונות אחרים?
אולי תוכלו לעזור לנו לכתוב סוף טוב לסיפור הזה.
המשך יפה ומתוק על ילד שמקבל אוזן במתנה, וחיים רגילים כמו של כל הילדים.
והלוואי שמשמים ישמעו את תפילותינו בימים גדולים אלו,
בזכות סיוע לילד שיקבל סיכוי לשמוע ולחיות חיים רגילים.
סיפור קצר, מרגש:
אתם תכתבו את סיפור חיי
"יום אחד ילד אחד הלך ברחוב.ככה מתחילים סיפורים, לא?
ככה לא מתחיל הסיפור שלי, לגמרי לא.
הסיפור שלי מתחיל כך:
יום אחד אוזן אחת הלכה ברחוב.
אוזן שונה, מוזרה, מעוותת, מרתיעה.
מאחורי האוזן הזו נמצא אני. ילד רגיל, עם לב מרגיש.
ילד שרוצה ללכת ברחוב סתם כך, כמו בסיפורים הרגילים.
אבל אני לא יכול ללכת כמו בסיפור רגיל, כי האוזן שלי נמצאת בקדמה. היא גונבת את כל ההצגה, וכל איש ברחוב הוא חלק מקהל המום, מסוקרן.
לפעמים אני מנסה לדמיין איך היו נראים חיי עם שתי אוזניים שלמות. איך חברים שלי ואנשים אחרים היו מתייחסים אלי כמו אל ילד רגיל. אבל האוזן הזו שאין לי לא משאירה לי מקום לחיים רגילים. היא בונה סביבי חומה שקופה, שמלווה אותי בכל פעם שאני יוצא מהבית.
אנשים מפוחדים לראות אותי. וגם אני כבר מזמן פוחד לראות אותם.
אבא ואימא אמרו לי שיום אחד אוכל לכתוב סיפור חדש, סיפור רגיל:
יום אחד ילד אחד הלך ברחוב.
והוא היה עוד ילד רגיל, בעוד יום רגיל, והחיים שלו נהיו מאושרים. ובשבילו, זה ממש לא רגיל.
אתם כל כך תאהבו את הסיפור הזה, אני מבטיח לכם."
נהניתם מהסיפור? התרגשתם?
תנו לייק!
אלא שהפעם לייקים לא מספיקים.
הסיפור נכתב ע"י אמא של דניאל, ילד מדהים עם מיקרוטיה.
על מיקרוטיה כנראה קראתם ב"שניה לפני האור"- סיפרה הפופולארי של רותי קפלר. (לא הצלחתי לתייג משום מה)
למי שלא יודע- מיקרוטיה היא מום מולד שגורם לאוזן מעוותת או חסרה. בדרך כלל המום מלווה גם בליקוי שמיעה.
לפני כשנה נפתחה עמותה חרדית בשם I ALSO WANT TOW EARS לילדי מיקרוטיה. מטרת העמותה לסייע בעלויות הטיפולים והניתוחים להשתלת אוזן, שמגיעים למאות אלפי דולרים(!).
הייתה לי הזכות לעזור לעמותה, וכתבתי להם את האתר.
העמותה נפתחה לפני כשנה, אך עומדת לצערנו הרב על סף סגירה, מחוסר רווחיות.
מה עושים?
אולי יש לכם רעיונות לשת"פ שאפשר ליצור ע"מ להשיג תרומות?
אולי אתם יכולים להפיץ את אתר העמותה החשובה והיקרה הזו, ולעזור להשיג תרומות?
אולי יש לכם רעיונות אחרים?
אולי תוכלו לעזור לנו לכתוב סוף טוב לסיפור הזה.
המשך יפה ומתוק על ילד שמקבל אוזן במתנה, וחיים רגילים כמו של כל הילדים.
והלוואי שמשמים ישמעו את תפילותינו בימים גדולים אלו,
בזכות סיוע לילד שיקבל סיכוי לשמוע ולחיות חיים רגילים.
נערך לאחרונה ב:
