מותר לבלת"ק בערך?
בקשר לכותרת- האם התשלום לשדכנים הוא הגורם, או אחד הגורמים המשמעותיים שגורמים לרווקות מאוחרת?
ממה שאני רואה סביבי זה לא מה שגורם להצעות לזרום יותר או פחות, היחס של המשודכים לשדכן ולשידוכים הרבה יותר משפיע על זרימת ההצעות (כמובן החלק שבידי בשר ודם)
אני מפרגנת לשדכנים לקבל יותר בסגירת שידוך, ואולי גם במהלך השידוך אבל ממש לא על כל פגישה וממש לא על הפגישות הראשונות.
הפגישה הראשונה היא רק לראות האם יש סיבה לומר לא. אם אין משהו חריג ימשיכו לפגישה שניה
הפגישה השלישית כבר נותנת כיוון האם זה יכול ללכת או פגישה רק כדי להבהיר כמה נקודות ואז יצטרכו לחשוב אם להמשיך או לא.
אז אחרי הפגישה השלישית אני סוברת שהגיוני לתת סכום סמלי (ומכירה סביבי הרבה משפחות ששולחות משהו לשדכן כאות הכרת הטוב אם השידוך יורד אחרי 3 פגישות)
בהמשך ממה שאני רואה סביבי זה כבר הרבה פחות טרחה לשדכן (גם אם עוד לא החליפו טלפונים) אז לא רואה סיבה לתת תשלום על כל פגישה גם אם יורד. בע"ה אם השידוך ייסגר השדכן יקבל את חלקו (חלק מפרגנים וחלק לצערינו צרי עין ומעבירים את התחושה הזו היטב).
נקודה שאני לא יודעת איך זה הולך- האם השדכן אומר בהתחלה כמה הוא רוצה אם ייסגר השידוך או שהשדכן מקבל בשקט מה שההורים מביאים וסומך על הנורמה הציבורית?
בהקשר למה והאם יש ללחוץ על משודכים גם על סיבות שנראות שוליות- לא.
יש מה לבחו איתם האם באמת זה מציק לאורך זמן או רק בהתחלה או במחשבה
אבל אם אחרי 3 פגישות אחד הצדדים מוריד גם אם זה רק על יופי, שומן, צורת הליכה או וואט אבר
זה גרוע ללחוץ.
זה בהחלט יכול להיות שמפריע משהו אחר שלא יודעים לשים את הנקודה על זה אבל זה בא לידי ביטוי במשהו חיצוני שמאוד מפריע, וגם יכול להיות שזה עצמו ספציפית מאוד מפריע ואחרי הענן הקסום הראשוני והנחיתה לחיים זה יפריע תמיד ויגרום לכל בעיה להיות הרבה יותר נוראית ממה שהיא- כי ידעתי שאני לא רוצה להתחתן איתו/ה ורק לחצו עלי ועכשיו אני צריך לסבול את זה. (מכירה כמה זוגות כאלה
ולא. הם לא מתגרשים כי להתגרש זה כבר לוול אחר מבחינת הסביבה אבל לא ברור שהחיים שלהם יחד טובים יותר מאשר להתגרש...)
ונכון. יש סיפורים על כאלו שהורידו ואחרי שנה / שנתיים / שלוש / חמש עשרה (!) שנים חזרו לאותה הצעה והתפשרו או התפשרו על הסיבה עם הצעה אחרת, אבל זה בא מהם והגם שנקודה הזו מידי פעם תפריע, זה יהיה שונה מאשר שלחצו עליהם.