האמת שאני כל כך מתוסכלת שאפילו לכתוב אין לי כוח אבל נתגבר ..געח.
יש לקוחות שמממממש יכולים להוציא לי את החשק לעבוד בתחום ועל הדרך גם שותים לי את המוח עם קשית ואוכלים לי את הלב עם כפית.
מה הבעיה שלי? (אחת הבעיות..)
הבעיה שלי שאני אוהבת את העבודה שלי ואני עובדת עם הלב.
לכאורה , בעולם מתוקן- זו ממש לא בעיה.
כאילו, ״וואו שיוואו איזה יופי וכיף לנו לקבל איורים מושקעים ולעבוד עם מאיירת מסורה,איך זכינו? בוא נשמור על קשרים טובים לנצח כי זה ממש נחמד וגם על הדרך משתלם! יהיי איזה כיף.!״
אבל בעולמנו -שכרגע לצערי , לא לגמרי מתוקןןן....
זה יותר :״מממפף, יופי אם היא בגישה כזו אז אני פשוט אסחט אותה עוד ועוד ועוד ועוד עד שהיא לא תרצה לאייר יותר עבור אף אחד אוור נוור לייף אגןןןןןן״
״הפיתרון״ לכאורה, אמור להיות שאני אפסיק לעבוד עם הלב ואפסיק לאהוב את העבודה שלי.(?!)
אבל מי בכלל רוצה לעבוד בעבודה שהוא לא אוהב??! (אני יודעת שיש אנשים שחיים ככה אבל לי זה אף פעם לא התאים..)
וגם אם כן אתגבר על האופי המרדני שלי הבועט במוסכמות החברה, וכןןןן אעבוד בעבודה שאני לא סובלת..
איזה בדיוק פנים יהיו לעבודה הזו? בוודאי לא פנים של משהו מוצלח וטוב.
ובוודאי לא של ילדות שמחות/ילדים מתוקים/צבעים נעימים וחיובים.
כי אי אפשר לבכות כשאתה מחייך ואי אפשר לשמוח כשאתה כואב. Fact. daa
בקיצור ,הדברים היחידים שכן ביכולתי לעשות זה דבר ראשון , להתפלל לה׳ שירחם על נפשי העדינה ויצליני משיניי טורף זה..
ודבר שני זה -פשוט ל-ה-ק-ש-י-ב יותר לקול הפנימי שלי שצועק ומצלצל לי בראש בעת שהוא שובר קירות ומנפץ צלחות, מרסק עגבניות ומפזר מלח לכל עבר !(אל תשאלו אותי למה הוא עושה את זה.. החלק עם המלח כמובן. כי כל השאר די הגיוני.)
בכדי לאותת לי -ס-כ-נ-ה.!!
זה קרה לי בצורה כזאתי חריפה רק עם שתי לקוחות .- זה אולי נשמע קצת אבל אלו לקוחות שבאמת ריקנו אותי מאנרגיה עד כדי כך שכל תקופת עבודה מולם נראתה כמו נצח.
בכללי העבודה שלי מול לקוחות היא ממש נחמדה וחיובית.
הלקוחות שלי יודעים שאני אוהבת את העבודה שלי וממילא אני כזאת שמצ׳פרת תמיד.
כזאת שנותנת יותר ממה שסוכם סתם כי כיף לי אח כי היה לי רעיון נוסף על הדרך, או כי זה היה נראה לי חמוד או כי מה שהם הציעו לא היה נראה לי מספיק יפה וגם לי חשוב בתור מאיירת שאהיה מרוצה מהאיורים שלי כשהשם שלי מופיע לידם.
ולרוב לקוחות משתמשים בזה בתבונה ואז באמת שכולם שמחים ומאושרים. יהיי.
אבל אז הוא מגיע ...
הלקוח הזה שפשוט שם לו מטרה בחיים -לאמלל אותך.
למזלי אני עובדת מסודר ויש לי הסכמי עבודה מסודרים אז מבחינה חוקית אני ״שמורה״
אני דורשת אישור לפני שאני מתקדמת עם כל סקיצה (שלרוב מגיעה בצורה כמעט כמו איור סופי) ומודיעה שכל שינוי או תיקון אחרי הסקיצה שאושרה לציור הסופי והעבודה כבר בוצעה, יהיה כרוך בתשלום נוסף וכמי כן מודיעה על זמני עבודה וכו׳ וכו׳.
אבל ללקוח המאמלל הזה כל זה לא משנה, כי יש לו תבנית התנהגות חוזרת.
הוא לפעמים סנילי כשמתאים לו, לפעמים עיוור כשמתאים לו ולפעמים גם חירשששש כשמתאים לו.
כך כשהוא בא בתלונות ואתה בא עם כל הקבלות להוכיח חפותך,
הוא פתאום פשוט לא זוכר,לא רואה ולא שומע .
וכמובן שאני לא מדברת רק על זה שלקוח לא מכבד את ההסכם שסוכם, אלא גם על אופן הפנייה והדיבור בעת שכל זה נעשה. (כבר קרה לי עם לקוחות שהם עשו טעות ונשאו באחריות ואף רצו לשלם עבור התיקון- ופעמים גם תיקנתי מבלי לקחת תשלום כי העבודה זרמה והיה משא ומתן באמונה אז הכל טוב..אבל לא כן במקרים של לקוחות מאמללים- לאא לאא...
הם אף פעם לא מודים שהם עשו טעות והם האחראים עליה. הם תמיד מאשימים אותך והם מתייחסים אלייך כאילו אתה עבד שלהם שבמינימום חייב להם את כל מה שיש לך בחיים בעצם..).
וממילא מה שקורה זה שבמקום שמאייר יתעסק ביצירה ,הוא מתעסק עם דברים שמכבים לו את הרצון ליצור, (ובמיוחד עוד עבור הלקוח המאממללל....) ואז אל תתפלאו (אותם לקוחות מאמלללים) למה האיורים הראשונים של הסידרה היו כל כך יפים ומוצלחים בעוד האיורים הבאים היו נטולי רגש ומעוף.
כי בעע . בעעע! פשוט בעעעעעעעעע! -אז , שאו בתוצאות. (במקרה שלי ברוך ה׳ גם הציורים הבאים יצאו מוצלחים ויפים באותו פרוייקט אומלל ומאמלל, אבל אני יודעת שהייתי יכולה להוציא מעצמי יותר אם לא הייתי צריכה להתמודד עם הלקוח המאממלל הנ״ל.
געח כמו פעמים שורש א.מ.ל.ל הופיע כאן היום? מישהו ספר?..?)
וזהו להיום בנוגע לאומללות שלי.
אבל היי.. תודה לכם על האוזן קשבת. אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב.
קהילת המאיירים בתגובה :
(מי שלא הבין.. כאילו רעש של צרצרים.. אין תגובה כזה...אף אחד לא פה.. #עדמתילהסברתהבדיחותעדמתייייי )
לסיומת- אשתף בכמה איורים ללקוחות מקסימים ומתוקים שלא קשורים בכלל לשורש א.מ.ל.ל או ללקוח הקודם שהזכרתי.
סתם בשביל לתת קצת טעם מתוק בשביל הסוף .(כל הזכויות שמורות.)
אוהבת את הסגנון המתוק והקליל הזה. .
(אה ואם כבר ,הנה דוגמא : .
למשל באיורים עם הילדים שאוכלים מצה בכלל סוכם על שתי דמויות בלבד של הילדים ,
אבל הרגיש לי הכרחי להוסיף את הדמות של האמא מאחור כי זה ממש התאים לסיפור וגם היה מצחיק. -ככה זה, לקוחות נחמדים הם לקוחות שמרוויחים.)
המשך יום מקסים לכולם.
יש לקוחות שמממממש יכולים להוציא לי את החשק לעבוד בתחום ועל הדרך גם שותים לי את המוח עם קשית ואוכלים לי את הלב עם כפית.
מה הבעיה שלי? (אחת הבעיות..)
הבעיה שלי שאני אוהבת את העבודה שלי ואני עובדת עם הלב.
לכאורה , בעולם מתוקן- זו ממש לא בעיה.
כאילו, ״וואו שיוואו איזה יופי וכיף לנו לקבל איורים מושקעים ולעבוד עם מאיירת מסורה,איך זכינו? בוא נשמור על קשרים טובים לנצח כי זה ממש נחמד וגם על הדרך משתלם! יהיי איזה כיף.!״
אבל בעולמנו -שכרגע לצערי , לא לגמרי מתוקןןן....
זה יותר :״מממפף, יופי אם היא בגישה כזו אז אני פשוט אסחט אותה עוד ועוד ועוד ועוד עד שהיא לא תרצה לאייר יותר עבור אף אחד אוור נוור לייף אגןןןןןן״
״הפיתרון״ לכאורה, אמור להיות שאני אפסיק לעבוד עם הלב ואפסיק לאהוב את העבודה שלי.(?!)
אבל מי בכלל רוצה לעבוד בעבודה שהוא לא אוהב??! (אני יודעת שיש אנשים שחיים ככה אבל לי זה אף פעם לא התאים..)
וגם אם כן אתגבר על האופי המרדני שלי הבועט במוסכמות החברה, וכןןןן אעבוד בעבודה שאני לא סובלת..
איזה בדיוק פנים יהיו לעבודה הזו? בוודאי לא פנים של משהו מוצלח וטוב.
ובוודאי לא של ילדות שמחות/ילדים מתוקים/צבעים נעימים וחיובים.
כי אי אפשר לבכות כשאתה מחייך ואי אפשר לשמוח כשאתה כואב. Fact. daa
בקיצור ,הדברים היחידים שכן ביכולתי לעשות זה דבר ראשון , להתפלל לה׳ שירחם על נפשי העדינה ויצליני משיניי טורף זה..
ודבר שני זה -פשוט ל-ה-ק-ש-י-ב יותר לקול הפנימי שלי שצועק ומצלצל לי בראש בעת שהוא שובר קירות ומנפץ צלחות, מרסק עגבניות ומפזר מלח לכל עבר !(אל תשאלו אותי למה הוא עושה את זה.. החלק עם המלח כמובן. כי כל השאר די הגיוני.)
בכדי לאותת לי -ס-כ-נ-ה.!!
זה קרה לי בצורה כזאתי חריפה רק עם שתי לקוחות .- זה אולי נשמע קצת אבל אלו לקוחות שבאמת ריקנו אותי מאנרגיה עד כדי כך שכל תקופת עבודה מולם נראתה כמו נצח.
בכללי העבודה שלי מול לקוחות היא ממש נחמדה וחיובית.
הלקוחות שלי יודעים שאני אוהבת את העבודה שלי וממילא אני כזאת שמצ׳פרת תמיד.
כזאת שנותנת יותר ממה שסוכם סתם כי כיף לי אח כי היה לי רעיון נוסף על הדרך, או כי זה היה נראה לי חמוד או כי מה שהם הציעו לא היה נראה לי מספיק יפה וגם לי חשוב בתור מאיירת שאהיה מרוצה מהאיורים שלי כשהשם שלי מופיע לידם.
ולרוב לקוחות משתמשים בזה בתבונה ואז באמת שכולם שמחים ומאושרים. יהיי.
אבל אז הוא מגיע ...
הלקוח הזה שפשוט שם לו מטרה בחיים -לאמלל אותך.
למזלי אני עובדת מסודר ויש לי הסכמי עבודה מסודרים אז מבחינה חוקית אני ״שמורה״
אני דורשת אישור לפני שאני מתקדמת עם כל סקיצה (שלרוב מגיעה בצורה כמעט כמו איור סופי) ומודיעה שכל שינוי או תיקון אחרי הסקיצה שאושרה לציור הסופי והעבודה כבר בוצעה, יהיה כרוך בתשלום נוסף וכמי כן מודיעה על זמני עבודה וכו׳ וכו׳.
אבל ללקוח המאמלל הזה כל זה לא משנה, כי יש לו תבנית התנהגות חוזרת.
הוא לפעמים סנילי כשמתאים לו, לפעמים עיוור כשמתאים לו ולפעמים גם חירשששש כשמתאים לו.
כך כשהוא בא בתלונות ואתה בא עם כל הקבלות להוכיח חפותך,
הוא פתאום פשוט לא זוכר,לא רואה ולא שומע .
וכמובן שאני לא מדברת רק על זה שלקוח לא מכבד את ההסכם שסוכם, אלא גם על אופן הפנייה והדיבור בעת שכל זה נעשה. (כבר קרה לי עם לקוחות שהם עשו טעות ונשאו באחריות ואף רצו לשלם עבור התיקון- ופעמים גם תיקנתי מבלי לקחת תשלום כי העבודה זרמה והיה משא ומתן באמונה אז הכל טוב..אבל לא כן במקרים של לקוחות מאמללים- לאא לאא...
הם אף פעם לא מודים שהם עשו טעות והם האחראים עליה. הם תמיד מאשימים אותך והם מתייחסים אלייך כאילו אתה עבד שלהם שבמינימום חייב להם את כל מה שיש לך בחיים בעצם..).
וממילא מה שקורה זה שבמקום שמאייר יתעסק ביצירה ,הוא מתעסק עם דברים שמכבים לו את הרצון ליצור, (ובמיוחד עוד עבור הלקוח המאממללל....) ואז אל תתפלאו (אותם לקוחות מאמלללים) למה האיורים הראשונים של הסידרה היו כל כך יפים ומוצלחים בעוד האיורים הבאים היו נטולי רגש ומעוף.
כי בעע . בעעע! פשוט בעעעעעעעעע! -אז , שאו בתוצאות. (במקרה שלי ברוך ה׳ גם הציורים הבאים יצאו מוצלחים ויפים באותו פרוייקט אומלל ומאמלל, אבל אני יודעת שהייתי יכולה להוציא מעצמי יותר אם לא הייתי צריכה להתמודד עם הלקוח המאממלל הנ״ל.
געח כמו פעמים שורש א.מ.ל.ל הופיע כאן היום? מישהו ספר?..?)
וזהו להיום בנוגע לאומללות שלי.
אבל היי.. תודה לכם על האוזן קשבת. אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב.
קהילת המאיירים בתגובה :
(מי שלא הבין.. כאילו רעש של צרצרים.. אין תגובה כזה...אף אחד לא פה.. #עדמתילהסברתהבדיחותעדמתייייי )
לסיומת- אשתף בכמה איורים ללקוחות מקסימים ומתוקים שלא קשורים בכלל לשורש א.מ.ל.ל או ללקוח הקודם שהזכרתי.
סתם בשביל לתת קצת טעם מתוק בשביל הסוף .(כל הזכויות שמורות.)
אוהבת את הסגנון המתוק והקליל הזה. .
(אה ואם כבר ,הנה דוגמא : .
למשל באיורים עם הילדים שאוכלים מצה בכלל סוכם על שתי דמויות בלבד של הילדים ,
אבל הרגיש לי הכרחי להוסיף את הדמות של האמא מאחור כי זה ממש התאים לסיפור וגם היה מצחיק. -ככה זה, לקוחות נחמדים הם לקוחות שמרוויחים.)
המשך יום מקסים לכולם.
נערך לאחרונה ב: