אני שאלתי פעם בחורה: את מוכנה לבחור יר"ש שעובד?
התשובה שלה: אני לא בגישה לפסול (כלו': כן)
אח"כ הצעתי לאמא שלה בצורה מסודרת את ההצעה:
היא שואלת אותי כמעט בהיסטריה: אבל מי יתן לי את האינפורמציה האמיתית שבטוח בטוח בטוח הוא ישב וילמד כל החיים?????
נושא כ"כ כואב הרוצות שהוא ילמד, או אמא שלהן רוצה שהוא ילמד.
בוא נגיד ככה:
את רוצה שהוא ילמד, כן, "ילך בתלם", כמו שאומרים, נכון?
מה את עשית עם החמש שנים מאז שגמרת סמינר? הלכת גם בתלם?
יש לך עבודה מסודרת, את משקיעה את כולך בה? מרוצים ממך, משכורת עולה?
לא שזה מדד אצלנו,
אבל את לא יכולה לעבוד שבועיים בשנה,
לקום בין 10 ל 12
להעביר את הזמן, ולהמשיך לקוות שיבוא אותו עילוי שרק יושב ולומד, בחיר עולם הישיבות ויקטוף אותך כשושנה.
אני לא מדברת על בנות מהשורה הראשונה שמתעכבות רק כי הן פוסלות בלי סוף ומחפשות עילוי שלא נברא (בשבילן יש לי נאום אחר)
אני מדברת אל כל מיני רווקות, שבקושי שרדו את היסודי, שלא סגורות עם עצמן ועם ההורים שלהן מה הן בדיוק מחפשות, שיש להן הצעה בחודש במקרה הטוב,
לא אליהן, אלא אל הסובבים אותן, נא להעמיד אותן ברגישות ובזהירות על מקומן, או את ההורים שלהן, שזה המצב,
כמו שאמרתם, רוב הבנות רוצות לומד, ורוב הבחורים (המבוגרים, הבעייתיים, אם נחליט לקרוא לבעינ בשמה, ולא רק להסתובב סביבה) עובדים. ולתת לבנות האלו כלים להכיל חתן שמקלדן בחתונות, או מניח דפים במדפסת בבית דפוס, או למעלה בקודש: סופר סתם, עוזר למלמד, וכו'.... ואשריהן וטוב חלקן
הנושאים החמים
הנושאים החמים
