שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

וויינער יואל

משתמש מקצוען
ז שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. כאן נגמר הפסוק, והזמרים מוסיפים כאן "סֶלָה" בלי שום קשר.(כנראה הם
אמנם יש טועים, ששרים - ויבוא מלך הכבוד......... הכבוד סלה, (שאגב גם אין זה משמעות נכונה)
אבל לרוב עד כמה שידוע לי, שרים, - ויבוא מלך הכבוד................ויבוא מלך הכבוד........
 

ץ

משתמש צעיר
אמנם יש טועים, ששרים - ויבוא מלך הכבוד......... הכבוד סלה, (שאגב גם אין זה משמעות נכונה)
אבל לרוב עד כמה שידוע לי, שרים, - ויבוא מלך הכבוד................ויבוא מלך הכבוד........
בוודאי! אינני מכליל את רוב הזמרים ששרים כהוגן
 

ץ

משתמש צעיר
אך אינו ודאי כלל שמחמת זה ישנו מהשגור בפי כל הנדפס מזה מאות שנים.
1 לא אני כתבתי את הנ"ל
2 הוא בעצמו מביא בשם הד"ח שלא לשנות מהמקובל
‏‏לכידה.PNG
 

בן של מלך!

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עימוד ספרים
נפתלי קמפה בשיר לב נשבר לוקח מ3 מקורות שונים אבל זה אותו תוכן
 

אש קודש!

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
כִּי כָל פֶּלֶא כָה יוֹדֶה...
חחח
פתחתי ברצף את האשכול הזה ואשכול בקשה לתפילה שלפני כמה רגעים ראיתי שנכתב שב"ה הוטב מצבו של החולה.
חשבתי שהפוסט הנ"ל שייך לאשכול השני...
לא הבנתי מה עובר על הכותב, כזו פשלה ועוד בענק...
מחילה על החשד.
 

אלעזר 1

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai
1638360404304.png


מקור: קול פליי #17
 

בן של מלך!

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עימוד ספרים
מכירים את השיר "חמדת כל ישראל" של נפתלי קמפה ויוסי גרין?
זה הנוסח של השיר:
ואני תהילה לק-ל יתברך, נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, (אוי) חמדת כל ישראל חמדת ה' יתברך, כל העליונים כולם תשוקתם אליה ואני נוסע לשלום ברוך ה'.
וזה הנוסח המקורי - (תחילת אגרת הגר"א)
ואני תודה לאל, נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל וחמדת ה' יתברך, כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה ואני נוסע בשלום ברוך ה'.
 

מצפה ופועל לישועה

משתמש פעיל
עריכה תורנית
לא עברתי על כל הפורום אבל כמה הערות רלות על דברים שראיתי:
א. יש לפעמים אשר פסוק במשמעותו המקורית היא שלילית אבל לפעמים דרשוהו ושאלוהו למשמעות חיובית (לדוג' 'אני ה' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם" - ראה רש"י עה"פ אך שם כמדומני כבבר בחז"ל ישנה משמעות חיובית (אני כותב בע"פ ויתכן שאיני מדייק) וראה גם אוה"ת לצ"צ איכה שם ומאמר ד"ה איכה תשל"א לרבי מליובאוויטש שם מפרש את פסוקי איכה למעלה וא"כ כ"ש לנדו"ד)). לא מופרך שיש מי שמביא גם את הפסוק 'הנה ימים באים' גם במשמעות חיובית (ויתכן שגם לא סותרת - מצד אחד, אין מי שיענה לשואלים דבר ה', ומצד שני ואולי דווקא מגלל זה - צימאון אדיר לדבר ה' ע"ד תורת הבעש"ט 'כן בקודש חזיתך' - הלוואי בקודש חזיתיך, היינו שהלוואי שבמן הבית הי' לנשמה את אותו צימאון אדיר לאלוקות (ראה כתר-שם-טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סס"ד. וש"נ))).
לאחר כותבי זאת עשיתי חיפוש קצר וראיתי שהמלבי"ם מפרש את הפסוק במשמעות חיובית, ומפרש את הפסוק על ימי בית שני שאז שלא כמו בגלות לא יהי' רעב ללחם גשמי ורק לרוחני. אך צ"ע אם זוהי הדימיון שניצת במחשבת העורגים אל השיר.
(רבים המפרשים זאת על ימי בית שני אך לרוב מתמקדים בחיסרון - אין נבואה, ולכן רבים כותבים: בית שני והגלות הנוכחית (ראה רד"ק ועוד)).
ב. בחב"ד נהוג לומר (ולכתוב) אלוקים אחרים, אחד הטעמים לזה הוא כי אחד הפירושים לזה (תניא פכ"ד כמדומני) שהינם דבר 'אחר' מה' אלוקינו.
ג. בנוגע ל'ונשגב' ו'ויוותר' - לא יודע מי מחבר השיר אבל אם זה איזה אברהם פריד או אפי' מרדכי בן דוד יתכן שזה בנוי גל על בסיס שיחה של הרבי מליובאוויטש (קיימת גם בתרגום ללה"ק) שמבאר באריכות את הקשר הפנימי בין שני הפסוקים ע"פ דחז"ל שהובאה לעיל.
ויש להוסיף: "לא תקום פעמיים צרה" (נחום א, ט) - בפירושו הפשוט הוא לגריעותא - ראה ראב"ע רד"ק מצודות ועוד - אך בד"כ מופיע למעליותא (ראה לדוגמא תרגום שני למג"א ג,ז).
ולהיפך - "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" (ישעיהו מט, יז) בפירושו הפשוט הוא למעליותא אך מביאים אותו למעלייותא
 
  • תודה
Reactions: ץ

פאר88

משתמש חדש
מאמר זה נכתב דייקא על שיר השירים
ישנם קהילות שמקפידים מאד מאד שלא לשיר שירים מתוך שיר השירים.
אלא בזמנים נעלים מאד כגון: ר"ה, יו"כ, הושענה רבה, וכד'
ואפי' הקפידו שלא לקרוא בשיר השירים אלא בזמנים שנקבעו ע"י חז"ל
ועל זה שמעתי שאם כל זמר או שיר (הכוונה למזמורים שבתנ"ך) הם קודש אזי שיר השירים הינו קודש קדשים

שיר השירים הינו משל (אשר שכלנו קטן מלהבינו) של הקשר המשולש בין הקב"ה התורה ועם ישראל
לא נכון!
רש"י בסנהדרין ק"א ע"א מפרש שהחידוש הוא שאפילו שיר השירים שעיקרו זמר אסור, וכל שכן שאר התורה. וכמה שחיפשתי לא מצאתי מי שמפרש באופן אחר.
וזו גופא טענת התורה, שחוגרת שק ואומרת עשאוני ככינור.
מוזר ביותר שהרבה אנשים מסתכלים על שירים בעברית בעין עקומה ומחפשים דוקא שירים מפסוקים, בעוד שצריך עיון גדול מה ההיתר לשיר פסוקים מהתנ"ך.
 

אם לא תשאל איך תדע

משתמש סופר מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
לא נכון!
רש"י בסנהדרין ק"א ע"א מפרש שהחידוש הוא שאפילו שיר השירים שעיקרו זמר אסור, וכל שכן שאר התורה. וכמה שחיפשתי לא מצאתי מי שמפרש באופן אחר.
וזו גופא טענת התורה, שחוגרת שק ואומרת עשאוני ככינור.
מוזר ביותר שהרבה אנשים מסתכלים על שירים בעברית בעין עקומה ומחפשים דוקא שירים מפסוקים, בעוד שצריך עיון גדול מה ההיתר לשיר פסוקים מהתנ"ך.
לא הבנת אותי נכון
לא התייחסתי בזה לשירים המושרים היום

זמר או שיר אין כוונתי פסוקים ששרים אותו
אלא זמר ושיר כמו שבתהילים או בכל מיני מקומות בנ"כ
 

פאר88

משתמש חדש
מ
לא הבנת אותי נכון
לא התייחסתי בזה לשירים המושרים היום

זמר או שיר אין כוונתי פסוקים ששרים אותו
אלא זמר ושיר כמו שבתהילים או בכל מיני מקומות בנ"כ
לא כ"כ הבנתי מה לא הבנתי בדיוק.
מבחינת ההלכה, אסור לשיר שום שיר מהתנ"ך (בין מתהילים ובין מחמישה חומשי תורה, והדוגמה שנקטו הפוסקים היא שירת הפסוק 'אודך כי עניתני') באופן ששרים היום בחתונות, בין אם משיר השירים ובין מתהילים. (ראיתי שכבר ציטטו לעיל מדברי המשנה ברורה סימן תק"ס).
התירו הראשונים לשיר פסוקים מהתנ"ך בתור שירי הודאה לקב"ה בבתי כנסיות (כלומר בתפילה ובהלל), ויש שהוסיפו להתיר גם מחוץ לבית הכנסת כשהשירה היא באופן של הודאה לקב"ה (דוגמת קומזיץ רגשי) ולא באופן של הרקדה או כמוזיקת רקע לשעת הסעודה.
הטעות הנפוצה כביכול שיר השירים חמור יותר לעניין זה נובעת מחוסר הכרה של מקורות הסוגיה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  54  פעמים

אתגר AI

תרפיה בבעלי חיים • אתגר 143

לוח מודעות

למעלה