לא קראתי את כל האשכול.
אבל, ומתוך היכרות,
זה אולי הנושא הכי כואב בתחום הטיפול היום.
זה לא תמיד שהמטפל מעודד פגיעה בהורים, אלא הרבה פעמים כשהילדים מבינים מה קורה ומנסים לעצב את עולמם מחדש זה מתנגש עם ההורים.
לא שמעתי על פיתרון לנושא הכואב הזה ואני לא יודע אם ישנו.
בד"כ בחור שמתמודד - מתמודד גם עם יחסי הורים. וכשהוא עושה את הצעדים קדימה כדי לצאת מהבעיה שלו, אין לו כוחות נפש להתמודד עכשיו ולהתאמץ עוד יותר גם לכבד את ההורים. והרבה פעמים הם חלק מהבעיה שלו. (שלא באשמתם - אבל הם חלק מזה). במיוחד שיש הורים שמגבילים בחור לעשות כל מיני דברים ולוחצים עליו רגשית.
והוא במקום שהוא נמצא חייב לעשות את הדברים הנ"ל.
אז לא לעשות את הדברים ההם כי זה בניגוד לדעת ההורים??
זו דילמה נוראית.
וכשבחור יודע שמה שטוב לו זה לעשות אחרת ממה שההורים חושבים,
האם הוא מסוגל לעשות אחרת?
הוא נמצא בקושי ובבעיה, ובמצב הזה אם הוא לא יעשה את אותו דבר הוא יהיה כבול לבעיה.
אתן דוגמ' קצת קיצונית (מדמיוני הקודח).
בחור שיש לו קושי גדול להתפלל מכל מיני סיבות (לחץ וכדו') הוא איבד את החיבור התקין לתפילה ולא מסוגל להתפלל.
והיום הדרך היותר טובה לו להתפלל זה ללא כובע וחליפה, כי כך הוא יותר משוחרר והתפילה יותר טבעית בלי כל הסממנים שמזכירים לו את המצב הקודם המלחיץ (למשל).
ואבא שלו יהודי חשוב וירא שמים אמיתי חרדי לדבר ה'. לא מסוגל לחשוב וכמובן שלא לראות שה' ירחם הבן שלו לא מתנהג כמו בחור ישיבה והוא מתפלל ללא כובע וחליפה. והוא לא מבין לנפש בנו. הוא לא מבין מה עובר עליו. וגם הבן לא יכול לשתף אותו (בהרבה מקרים כעין זה (- מניסיון) גם שיתוף לא מועיל - כי הוא לא מסוגל לראות את הבן שלו ככה).
והוא מעיר לו על כך פעם ופעמיים וכו'.
ואומר לו שהוא עובר על רצונו בכך שהוא מתפלל ללא כו"ח.
מה יעשה הבן ולא יחטא?
אני שואל בתמימות
אם מישהו מוצא רב שיצליח להסדיר את העניין הזה ולמצוא פתרונות לכל המצבים הסבוכים של בעיות רגשיות + בעיה ביחסי הורים. וצורך שהבן יפתח עצמאות כדי שהוא יבנה את עולמו הרגשי.
אשמח לשמוע.
נכון שיש יועצים שהם אגרסיביים מול ההורים וזה אסור.
אבל יש כאן בעיה אמיתית שאין לי מושג איך פותרים.