הנושאים החמים
הנושאים החמים
עו"ד נתן רוזנבלט
משתמש מקצוען
עזור לשובתים בשביעי בחריש
את השבת האחרונה עשיתי בקרב הקהילה החסידית בחריש (36 דקות מבני ברק -בדקתי), בשכונת "בצוותא", לכבוד שבת יארצייט הראשון של מו"ח הג"ר משה קרויזר זצ"ל, שעל שמו נוסד בית הכנסת החסידי "תפילה למשה".
כשאומרים "בית כנסת" בחריש, לא מתכוונים למשהו בנוי עם חלונות מקומרים וכל מה שאנחנו רגילים, למרות שמתגוררים בשכונה כארבע מאות משפחות חרדיות, אך אין אפילו בית כנסת אחד בנוי כהלכה, יש ברוך השם כמה קרוואנים שהוקמו במסירות נפש פה ושם, בכל אחד מהם מצטופפים כמאה אברכים, ויש גם כמה דירות תפילה, כמו זו של תולדות אהרן, אתה נכנס לשטיבל שם ושוכח שאתה לא במאה שערים, אך ארבעה מניינים מרכזיים מתקיימים בבית הספר הממלכתי המקומי, ההופך לקראת שבת להיות סוג של שטיבלאך חגיגי. כל קהילה מקבלת כיתה גדולה, מכניסה בו את הריהוט הנייד שנמצא במחסן, ובסוף השבת צריכה להשיב את הסדר על כנו.
חשבתי שאנשים מתוסכלים מכך, אך גיליתי בשבת כי אדרבה, התפילה הופכת לסוג של חווייה מיוחדת, שירי "לכה דודי" חסידיים מתמזגים עם סלסולים תימניים מימין ונעימות מזרחיות משמאלנו, בהפוגות הקלות אפשר לשמוע איך השליח החב"ד מגביר את קולו להשמיע את ה"מאמר" וכולם יחד לכבוד השבת ולכבוד המקום.
תפילת ערבית הלכנו להתפלל בקבלת שבת המונית ביחד עם קהילת הרב סימנטוב, שהקימה השבוע את המבנה הזמני וזכתה להתנכלויות, כולל מעצר נפשע של רב ביהכנ"ס, אז כולם באו לחזק ולשמוח, כי תכל'ס ביהכנ"ס עומד על מקומו למרות הכל, וכולם מאושרים.
בביהכנ"ס הליטאי המרכזי בנשיאות הגר"ד רייסנר שליט"א פגשנו את הגבאי המסור הרב שמעי'ה קליין שעבר לכאן עם משפחתו הגדולה ונהרתו על פניו, הוא עשה לי סיור סביב השכונה ומוסדותיה, מה שרואים שם לא רואים כאן: מוסדות לבנים ובנות , קופות צדקה, עזר ליולדת, כוללים, שיעורי תורה ועוד, אני רואה למשל מודעה מטעם קופת הצדקה המזמינה כל אחד (עם הדגשה שזה לא קשור למצב הכלכלי) לקבל שירותי בדק בית בחינם, תרומתו של מאן דהו החפץ לשמח את האברכים שגם ככה נראים מאושרים, הלוואי עלינו.
אחר כך בשלחן השבת בדירה המרווחת (מה זה מרווחת? 5 חדרים בגובה של כמעט 3 מטר מחומרים שרק החברה שבנתה את ה"כנסת" יודעת לתת, וכל זה בשביל משפחה של אברכצ'יק בן 25 שעבר לכאן מברכפלד, במחיר של יחידה פיצקאלע שם אפשר לשכור את כל זה) אנחנו מנסים להבין מה האווירה המיוחדת שחשים כאן בשבת? הרי לכאורה היינו צריכים לחוש אחרת עם חילולי שבת שעדיין קיימים פה ושם.
התשובה היא האחדות הנפלאה ששוררת כאן בין הקהילות, ובתוך כל קהילה בין החברים, דווקא בשל המצב מול השכנים, זה משהו שלא נתקלים בו כמעט בשום מקום אחר, נדמה כי אפילו שמות הרחובות תוכננו כך בשכונת "בצוותא": האחדות, יחד, חברותא ועוד שמות מסוג זה שמשפיעים גם על האווירה בתוך הציבור החרדי, בסעודה שלישית ישבו שני אברכים מחסידויות מנוגדות שבעולם הרגיל יכלו אולי להיפגש בטעות באוטובוס וגם שם בלי לדבר מילה, וכאן הם יושבים שעות ביחד ומנסים ללמוד זה את הזמירות של זה.
וכל זה רק בשכונת בצוותא, יש עוד כמה ריכוזים חרדיים, ועוד בודדים שגרים בשכונות הלא חרדיות (בעיקר עקב זכייה בהגרלה) סך הכל כאלף משפחות בכל העיר. מכובד ביותר בשביל עיר רגילה בתוך כמה שנים, בפרט אם זוכרים את העבר וחושבים על העתיד.
על העבר של חריש עדיף לא לכתוב, העיר הזו שתוכננה בשבילנו בימיו של שר השיכון אטיאס ונגנבה מאתנו על ידי מרשיעי ברית עקב טעויות של בני ברית, אך כל זה מאחורינו, ברוך השם שהצלחנו לשכנע בשעתו קרוב לאלף אברכים להואיל בטובם ולהירשם, חבל שרק אלף וחבל שלא כולם הגיעו, כי אלו שנרשמו, זכו כולם, לדירות ענק כמו אותו אברך מברכפלד ולהכפלת שווי הנכס בתוך שנתיים, אך כאמור פנינו רק לעתיד.
והעתיד טומן בחובו גם סכנה גדולה וגם תיקווה גדולה, אין שום סכנה ברוך השם לעתיד הקהילה החרדית בחריש, הקהילה היא עובדה קיימת והיא תמשיך לשגשג, השאלה היא רק כמה היא תתפתח, כי ישנם כאלו שעושים הכל פן ירבה, ואף הצליחו בשנה וחצי של ממשלת גונבי המנדטים לחולל נזקים בלתי הפיכים, ויחד עם ה"פן ירבה" מגיע גם ה"הבה נתחכמה". כך למשל, תתקיים בעוד מספר חודשים הגרלה על כמה מאות דירות, אך לצערנו רוב הדירות יהיו במגדלים של 16-27 קומות, באופן שאדם חרדי סטנדרטי לא יכול לגור שם.
וזה כמובן לא מקרה, כי הם עשו זאת בכוונה, בכל מקום שלא אוהבים אותנו גילו כבר מזמן את הפטנט החדש לעצירת החרדים, עושים מגדלים וזהו, העיר נשארת חרדים ריין רח"ל.
אך יש גם תיקווה גדולה, בעצם שתי תיקוות: הראשונה, אפשר עדיין לשנות חלק מהתכניות באופן שיתאימו לפחות באופן חלקי לציבור החרדי, וגם כי מדובר בשטחי ענק שאפשר לבנות עליהם עוד אלפי דירות בטווח המיידי.
התקווה השנייה והחשובה: בניגוד לכל הערים בארץ, כאן וועדת התכנון ובנייה היא חיצונית והיא כפופה לשרי השיכון והפנים, כך הם שולטים בעיר ואין לראש העיר כמעט מילה בעניין, ואכן בממשלה היוצאת ניצלו אלו את השפעתם על מנת להוציא את מגדלי פיתום ורעמסס הללו שאינן מתאימות כלל לאופי העיר ויועדו אך ורק לעצירת המגזר, אבל עכשיו רבותי מהפך: שניהם היום בידיים שלנו, ואפשר בקלות להפוך את הבנייה החדשה, לפחות את חלקה, למשהו שהציבור החרדי גם יוכל ליהנות ממנו, אם לקחו לנו את כבשת הרש, לפחות ישאירו לנו את הזנב.
וכאן השאלה כיצד ינהגו השרים החדשים והאם יזכרו מי בחר בהם ובשביל מה. בעבר היה איש ציבור חרדי שמפתחות העיר היו בידיו, הצלחתי לפוגשו כאילו באקראי ובקשתי ממנו שנבוא לפגישה ביחד עם ראשי הציבור החרדי בעיר, לצערנו הוא דחה אותנו בלך ושוב, כלו עינינו לראות בעיתונים כיצד הוא נפגש עם אויבי החרדים ולא איתנו. הלוואי שהפעם ינהגו שרי השיכון והפנים אחרת, ובכך יוכיחו לאיזה מחנה הם שייכים:
כי "הם" אומרים "פן ירבה" ורוח הקודש אומרת "כן ירבה וכן יפרוץ".
את השבת האחרונה עשיתי בקרב הקהילה החסידית בחריש (36 דקות מבני ברק -בדקתי), בשכונת "בצוותא", לכבוד שבת יארצייט הראשון של מו"ח הג"ר משה קרויזר זצ"ל, שעל שמו נוסד בית הכנסת החסידי "תפילה למשה".
כשאומרים "בית כנסת" בחריש, לא מתכוונים למשהו בנוי עם חלונות מקומרים וכל מה שאנחנו רגילים, למרות שמתגוררים בשכונה כארבע מאות משפחות חרדיות, אך אין אפילו בית כנסת אחד בנוי כהלכה, יש ברוך השם כמה קרוואנים שהוקמו במסירות נפש פה ושם, בכל אחד מהם מצטופפים כמאה אברכים, ויש גם כמה דירות תפילה, כמו זו של תולדות אהרן, אתה נכנס לשטיבל שם ושוכח שאתה לא במאה שערים, אך ארבעה מניינים מרכזיים מתקיימים בבית הספר הממלכתי המקומי, ההופך לקראת שבת להיות סוג של שטיבלאך חגיגי. כל קהילה מקבלת כיתה גדולה, מכניסה בו את הריהוט הנייד שנמצא במחסן, ובסוף השבת צריכה להשיב את הסדר על כנו.
חשבתי שאנשים מתוסכלים מכך, אך גיליתי בשבת כי אדרבה, התפילה הופכת לסוג של חווייה מיוחדת, שירי "לכה דודי" חסידיים מתמזגים עם סלסולים תימניים מימין ונעימות מזרחיות משמאלנו, בהפוגות הקלות אפשר לשמוע איך השליח החב"ד מגביר את קולו להשמיע את ה"מאמר" וכולם יחד לכבוד השבת ולכבוד המקום.
תפילת ערבית הלכנו להתפלל בקבלת שבת המונית ביחד עם קהילת הרב סימנטוב, שהקימה השבוע את המבנה הזמני וזכתה להתנכלויות, כולל מעצר נפשע של רב ביהכנ"ס, אז כולם באו לחזק ולשמוח, כי תכל'ס ביהכנ"ס עומד על מקומו למרות הכל, וכולם מאושרים.
בביהכנ"ס הליטאי המרכזי בנשיאות הגר"ד רייסנר שליט"א פגשנו את הגבאי המסור הרב שמעי'ה קליין שעבר לכאן עם משפחתו הגדולה ונהרתו על פניו, הוא עשה לי סיור סביב השכונה ומוסדותיה, מה שרואים שם לא רואים כאן: מוסדות לבנים ובנות , קופות צדקה, עזר ליולדת, כוללים, שיעורי תורה ועוד, אני רואה למשל מודעה מטעם קופת הצדקה המזמינה כל אחד (עם הדגשה שזה לא קשור למצב הכלכלי) לקבל שירותי בדק בית בחינם, תרומתו של מאן דהו החפץ לשמח את האברכים שגם ככה נראים מאושרים, הלוואי עלינו.
אחר כך בשלחן השבת בדירה המרווחת (מה זה מרווחת? 5 חדרים בגובה של כמעט 3 מטר מחומרים שרק החברה שבנתה את ה"כנסת" יודעת לתת, וכל זה בשביל משפחה של אברכצ'יק בן 25 שעבר לכאן מברכפלד, במחיר של יחידה פיצקאלע שם אפשר לשכור את כל זה) אנחנו מנסים להבין מה האווירה המיוחדת שחשים כאן בשבת? הרי לכאורה היינו צריכים לחוש אחרת עם חילולי שבת שעדיין קיימים פה ושם.
התשובה היא האחדות הנפלאה ששוררת כאן בין הקהילות, ובתוך כל קהילה בין החברים, דווקא בשל המצב מול השכנים, זה משהו שלא נתקלים בו כמעט בשום מקום אחר, נדמה כי אפילו שמות הרחובות תוכננו כך בשכונת "בצוותא": האחדות, יחד, חברותא ועוד שמות מסוג זה שמשפיעים גם על האווירה בתוך הציבור החרדי, בסעודה שלישית ישבו שני אברכים מחסידויות מנוגדות שבעולם הרגיל יכלו אולי להיפגש בטעות באוטובוס וגם שם בלי לדבר מילה, וכאן הם יושבים שעות ביחד ומנסים ללמוד זה את הזמירות של זה.
וכל זה רק בשכונת בצוותא, יש עוד כמה ריכוזים חרדיים, ועוד בודדים שגרים בשכונות הלא חרדיות (בעיקר עקב זכייה בהגרלה) סך הכל כאלף משפחות בכל העיר. מכובד ביותר בשביל עיר רגילה בתוך כמה שנים, בפרט אם זוכרים את העבר וחושבים על העתיד.
על העבר של חריש עדיף לא לכתוב, העיר הזו שתוכננה בשבילנו בימיו של שר השיכון אטיאס ונגנבה מאתנו על ידי מרשיעי ברית עקב טעויות של בני ברית, אך כל זה מאחורינו, ברוך השם שהצלחנו לשכנע בשעתו קרוב לאלף אברכים להואיל בטובם ולהירשם, חבל שרק אלף וחבל שלא כולם הגיעו, כי אלו שנרשמו, זכו כולם, לדירות ענק כמו אותו אברך מברכפלד ולהכפלת שווי הנכס בתוך שנתיים, אך כאמור פנינו רק לעתיד.
והעתיד טומן בחובו גם סכנה גדולה וגם תיקווה גדולה, אין שום סכנה ברוך השם לעתיד הקהילה החרדית בחריש, הקהילה היא עובדה קיימת והיא תמשיך לשגשג, השאלה היא רק כמה היא תתפתח, כי ישנם כאלו שעושים הכל פן ירבה, ואף הצליחו בשנה וחצי של ממשלת גונבי המנדטים לחולל נזקים בלתי הפיכים, ויחד עם ה"פן ירבה" מגיע גם ה"הבה נתחכמה". כך למשל, תתקיים בעוד מספר חודשים הגרלה על כמה מאות דירות, אך לצערנו רוב הדירות יהיו במגדלים של 16-27 קומות, באופן שאדם חרדי סטנדרטי לא יכול לגור שם.
וזה כמובן לא מקרה, כי הם עשו זאת בכוונה, בכל מקום שלא אוהבים אותנו גילו כבר מזמן את הפטנט החדש לעצירת החרדים, עושים מגדלים וזהו, העיר נשארת חרדים ריין רח"ל.
אך יש גם תיקווה גדולה, בעצם שתי תיקוות: הראשונה, אפשר עדיין לשנות חלק מהתכניות באופן שיתאימו לפחות באופן חלקי לציבור החרדי, וגם כי מדובר בשטחי ענק שאפשר לבנות עליהם עוד אלפי דירות בטווח המיידי.
התקווה השנייה והחשובה: בניגוד לכל הערים בארץ, כאן וועדת התכנון ובנייה היא חיצונית והיא כפופה לשרי השיכון והפנים, כך הם שולטים בעיר ואין לראש העיר כמעט מילה בעניין, ואכן בממשלה היוצאת ניצלו אלו את השפעתם על מנת להוציא את מגדלי פיתום ורעמסס הללו שאינן מתאימות כלל לאופי העיר ויועדו אך ורק לעצירת המגזר, אבל עכשיו רבותי מהפך: שניהם היום בידיים שלנו, ואפשר בקלות להפוך את הבנייה החדשה, לפחות את חלקה, למשהו שהציבור החרדי גם יוכל ליהנות ממנו, אם לקחו לנו את כבשת הרש, לפחות ישאירו לנו את הזנב.
וכאן השאלה כיצד ינהגו השרים החדשים והאם יזכרו מי בחר בהם ובשביל מה. בעבר היה איש ציבור חרדי שמפתחות העיר היו בידיו, הצלחתי לפוגשו כאילו באקראי ובקשתי ממנו שנבוא לפגישה ביחד עם ראשי הציבור החרדי בעיר, לצערנו הוא דחה אותנו בלך ושוב, כלו עינינו לראות בעיתונים כיצד הוא נפגש עם אויבי החרדים ולא איתנו. הלוואי שהפעם ינהגו שרי השיכון והפנים אחרת, ובכך יוכיחו לאיזה מחנה הם שייכים:
כי "הם" אומרים "פן ירבה" ורוח הקודש אומרת "כן ירבה וכן יפרוץ".
