שיתוף - לביקורת ר' נוחעם והחלה של אנג'ל - הסוף!

[כותב השורות]

היום, כשר' נוחעם צעד בחזרה מתפילת שחרית
צדה את עינו המודעה הענקית המבשרת על התנצלותה החד משמעית של חברת אנג'ל בפני הציבור החרדי
על הפגיעה בכבוד ת"ח והציבור הענק שעומד מאחוריו ועל שתיקתה במשך תקופה לא קצרה

ר' נוחעם היה מופתע, הוא לא ציפה לזה, הוא שפשף את עיניו כלא מאמין וקרא שוב ושוב את המילים המודגשות
הוא לא התאפק ושאל את העמד לצדו -
'הייתכן? הרי רשעים אפילו על פתחה של גיהנם אינם שבים?'
'אבל אנשי עסקים... זה משהו אחר' השיב לו האיש והוסיף - 'אני עכשיו הולך לקנות לחם של אנג'ל לחזק את ידי השבים בתשובה שלימה, תראה איזה התקפלות מפוארת, במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים'
'צודק צודק' השיב לו ר' נוחעם כשהוא מהנהן בהסכמה, 'אבל...'
'אבל מה???' תהה האיש, 'מספיק, הם התנצלו, צריך לדעת גם לסלוח'
ר' נוחעם נע באי נוחות על מקומו ותינה את כאבו ספק לעצמו ספק אל האיש שלידו -
'אבל מה אני עושה עכשיו? מה אני עושה? התרגלתי כבר לטעם של ברמן...'
'אוי נו באמת, אתה לא יכול לאטום את האף והאוזניים ולאכול, ככה לא תטעם כלום' הציע האיש
'את זה עשיתי עד עכשיו כשנשאר בחנות רק כיכרות לחם של אנג'ל, והייתי חייב לחם הבייתה' התוודה ר' נוחעם
'מהההה? אתה קנית לחם של אנג'ל כשהיה אסור???'
'לא, לא קניתי', מיהר ר' נוחעם להסביר - 'זה הרי איסורי הנאה, ואין גזל באיסורי הנאה אז לקחתי בחינם...'
'אההה, לא הכרתי את ההלכה הזאת, טוב לדעת... יום טוב!'

ר' נוחעם צעד בכבדות לעבר המכולת, הוא עשה את דרכו אל מדפי הלחמים נעמד מולם ואמר בקול סדוק -
'מחול לך מחול לך מחול לך' ונטל שתי כיכרות של אנג'ל תוך כדי שהוא הרים את עיניו לשמים ואמר
'בורא עולם אתה יודע שזה קשה לי, זה רק בשבילך, לשם שמים'.

 

[חנש]

צחוק בצד, אחרי האמירות "שלהם" איזה טעם יש ללחם???
והערה נוספת: נראה שהרב סלח להם ללא שום הקפדה
גם כאן בארץ וגם בשמי מרום, בדיוק כפי שהדריך.

 

[כותב השורות]

אחרי האמירות "שלהם" איזה טעם יש ללחם???

לא יודע, לא טעמתי...

נראה שהרב סלח להם ללא שום הקפדה

או כמו ששמעתי מאחד מחתניו הגדולים
אני לא יודע אם הוא נפגע בשביל שהוא יסלח.