רגיש לי

[chayasl]

אני מאד מאד סובלת מריחות. יש לי זכרונות מזה מאז שהייתי בגנון. יותר מכל מה שתואר פה. עברתי הרבה תקרים בחיים בעקבות כך.

עם זאת אני לא מצדיקה את ההתנהגות של הבוסית.

זו בעיה שלה. היא לא יכולה לעבוד במקום ציבורי ולהכריח את כל העובדים לרקוד לפי החליל שלה.

מה שהייתי ממליצה בינתיים לעובדות שמוכרחות להתמודד עם השגעון הזה שלה- זה מנטרלי ריחות טובים, בשמים. להתרחץ בבוקר לפני שיוצאים לעבודה ולכבס כביסה שחורה ב40 מעלות לפחות עם מרכך טוב. כמו כן אוכל נייטרלי ללא ריחות.

להתקלח בבוקר זה קצת מוגזם לדרוש, אבל אוכל "ריחני" אני חושבת שזה נורמלי לבקש.
אני רגישה לריחות ברמה סבירה, וכשמישהי אוכלת סלט עם בצל לידי, אני חוטפת בחילה. או כשמחממים דגים במיקרוגל, וכל המשרד מריח...

אני באופן אישי לא מביאה אוכל מדי "ריחני" לעבודה, רק בגלל שאני יודעת שיש כאלה שמפריע להן, ובצדק לדעתי.
וגם לפני שאני אוכלת ליד עובדות אחרות, אני שואלת אם לא מפריע להן הריח.

 

[אסתי H]

היא לא בהריון-כי אני בהריון היתי רגישה לריחות נורא!!! היתי מחליפה 3 אוטובוסים ל5 תחנות כדי לא להקיא...

 

[תקוה]

להתקלח בבוקר זה קצת מוגזם לדרוש,

מוגזם?
היא ביקשה להתקלח כל בוקר, כדבר המובן מאיליו. הקטע הוא שכל אחת היתה בטוחה שהיא אומרת זאת רק לה. כל אחת היתה בטוחה שכל האחרות באמת עושות כך ורק היא לא.

לא קל להתפטר ממקום עבודה קבוע בגלל שיגעון ריחות של בוסית חדשה. מצד שני לא קל לצאת לעבודה כשיש בוסית כזו.

 

[תקוה]

צריכים כמה עובדות להחליט ביחד שהן פועלות , לשלוח אחת אסטרטיבית שיש לה קשר טוב והיא מוערכת אצל הבוסית ולהודיע שכולן מבקשות ממנה להפסיק את ההתנהגות הזו.
רק הביחד יעשה אצלה משהו.

הן פוחדות ממנה כולן.

 

[Ruty Kepler]

תמשיכו תמשיכו
מעניין לי פה באשכול

(גילוי נאות: 1. ריחות מסויימים, בזמנים מסויימים, מטריפים את דעתי עליי.
2. לדעתי, אם נוצרת בעייה, הבן אדם הרגיש אמור לזוז - ולא האחרים.
3. איסטניסיות היא נכות - אין מה להשוויץ בה.
4. זה דווקא כיף שכל אחד מכבס במרכך אחר, ככה מעניין לנו באף.)

 

[שוירץ]

אוי וי,אתן מכירות את התנועה הזאת שלוקחים נניח איזה סלט מהשולחן ומריחים אותו?
יעני לבדוק אם הוא טוב?, אני מכירה אנשים שסובלים מהתנועה הזאת יותר מהריח של הסלט
ולא יגעו בו אח''כ.
אני כמעט בטוחה שגם הבוסית הזו היא מהסוג הדוחה הזה שחייב להראות כמה שהוא נקי ואיסטניסט (ככה כותבים?)על חשבון אחרים
מזמן הייתי מתפטרת...
וכן, מהכרות קרובה עם איסטניסטים אמיתיים ונורמאלים שאופים לבד את הלחם שלהם עם כפפות,
בוחרים ירקות בירקן עם שקית נילון על היד וכו'
הם מתאמצים להסתיר את זה ולא כ''כ מהר תגלי אותם.

 

[ינח]

הלכות דרך ארץ לא לאכול שום ליד אנשים ללא צחצוח שינים..
לא כולם צריכים להריח סלט עם שום.

 

[מה הענינים]

בוסית יקרה, עכשיו תורך להגיב, כולנו מחכות לשמוע
יש לנו כמה עצות, את יכולה גם לפנות באישי לרוזמרין.

 

[להרגיש בבית]

בתור אחת שרגישה מאוד ולא רק לריחות,
אני תמיד משתדלת שהסביבה תצטרך כמה שפחות לבוא לקראתי.

מה שאת מתארת כאן זו התנהגות ממש לא נורמלית, חסרת טקט ומשפילה.

לדעתי יש להן שתי ברירות:
האחת, להבין שזו הבוסית שלהן ולכופף את הראש, כמובן עם ניסיונות לפשרה בין הצדדים.

השניה, לא נעים, אבל פשוט לעזוב את מקום העבודה...

 

[שריתיש]

העלו כאן רעיון נחמד
של הפצצת ריחות מכוונת...
ולאחר ההפצצה שקט תעשייתי.

כדאי כמובן להתאחד כל העובדות יחד
כך אין לה את הכח מול כל אחת באופן אישי.
(לדוג' העירה לעובדת על המרכך כביסה? תשובת העובדת: מצוין אגש ואשוחח עם שאר העובדות
ונראה אם כולן אוהבות ויכולות לקנות מרכך כביסה שונה...)


אפשר לבקש ממנה רשימה של ריחות "לא נעימים" ורשימה של ריחות "נעימים"
במקביל,
גם העובדות יכינו רשימה כזו...
וכך היא תראה שיש ריחות שגם הן לא אוהבות,
ויש ריחות שהן מאד אוהבות.

 

[קריאייטיבית]

אין ספק שמדובר בנכות קשה.
הכל טוב ויפה, עד שזה מגיע לפסים אישיים וממש חדירה לרשות הפרט (מתי להתקלח??)

הפתרונות נהדרים כולם
אבל אני מבינה היטב את הבעיה שלך , תקווה.
כל אחת שעובדת במשרד עם בוס/ית מבינה היטב שהשליטה בידיים שלו
הוא המחליט והקובע, הוא יקדם אותך או חלילה להפך והרצון הטבעי של כולם
הוא לרצות אותו (גם אם מאחורי הגב כככככולם מקללים).
גם אם מדובר בטיפוס שאינו שתלטן, השליטה כרגע היא בידיים שלו וכולם מעדיפים לשבת בשקט (והיו מקרים גרועים בהרבה)
כל ברת דעת מפחדת על המקום שלה בעבודה, ואף אחת לא רוצה להיכנס לסכסוכים עם זו שאחראית עליה ויכולה לפטר אותה בכל עת...
אם היה מדובר בעוד עובדת משרד שיושבת לצידכן, יכולתן לנקוט בחלק מהרעיונות היצירתיים שהועלו פה. אבל בגלל הסיטואציה הסבוכה, כמעט הכל בלתי אפשרי.
ואין לי פתרון בשבילך. ליבי עליך ועל הקולגות שלך.

 

[לאה ולדמן]

את כותבת בוסית חדשה.
מי היה לפני הבוסית הזו?
האם יש מישהו מעל הבוסית הזו? אולי אבקש לגשת אליו ולהתלונן.

 

[MV25]

אין לי זמן לקרוא את כל האשכול אבל רואה את הכיוון
מכירה את הבעיה מקרוב מידי
טיפןול בפרחי באך עוזר לזה מאד וממש מיקל

טיפול לא יקר
פשוט ויעיל
אני עשיתי בזמנו אצל שושנה שטייף
ועזר לי גם לכל מיני קריזות
אמנם עד היום יש ריחות שפשוט מוציאם אותי מריכוז לגמרי
אבל לא כמו שהיה

 

[יועצת]

נראה שמדובר פה בהפרעה לעיבוד התחושתי, המכונה גם ליקוי באינטגרציה החושית.
להלן סימנים להפרעה בעיבוד החושי, שמתבטאת ברגישות יתר:

• 1. שונאים שנוגעים בהם ושמלטפים אותם.
  2. סובלים מלבישת בגדים שעשויים מבדים מחוספסים או עם תג (רגישות למגע).
  3. מודאגים אם ידיהם או פניהם מתלכלכים.
  4. יש סלידה ממאכלים מסוימים וממרקמים מסוימים (למשל, מאכלים נוזליים לצד מאכלים מוצקים, מאכלים עם טעמים עזים).
  5. רגישים לאור (מסתנוורים בקלות), רגישים לרעשים ומפחדים מנוכחותם.
  6. רגישות יתר לריחות (בשמים, חומרי ניקוי, מאכלים וכו').
  
  הטיפול בהפרעה יעיל יותר ככל שהוא ניתן מוקדם יותר, שכן המוח גמיש יותר ונתון לשינויים בגילאים מוקדמים. הטיפול מיושם על ידי מטפל מיומן, על פי רב מרפאה בעיסוק.
  לעתים משתמשים גם בטיפולים משלימים כגון דיקור, תזונה מיוחדת וכדומה.
  
  יש לי רעיון מקורי שאפשר לנסות לגרום לה לטפל.
  לפרטים פני באישי.

 

[במבה נוגט]

נסו לעשות את המשל של "להכניס את העז"...
יום אחד כולן תבאנה עם סנדויצ' מרוח בטונה או נקניקיות או כל מה שמפיץ ריח למרחוק
יהיה ריח זוועתי. למחרת כולן תבאנה עם לחם ומלפפון.
וזהו - בלי הרבה דיבורים.

אז יכול להיות שאחרי תשעת הימים הכל יסתדר...

 

[שירי12]

אנשים שאוכלים בצל/טונה/מקרל במקום ציבורי, או אלה שמחממים צ'ולנט במיקרוגל בעבודה, הם הלא נורמלים לדעתי.

אבל גם הבוסית הנ"ל...

 

[נני5]

אנשים שאוכלים בצל/טונה/מקרל במקום ציבורי, או אלה שמחממים צ'ולנט במיקרוגל בעבודה, הם הלא נורמלים לדעתי.

את מזכירה לי שנסענו פעם נסיעה בין עירונית ארוכה באוטובוס - בפסח
אצלנו בפסח לא אוכלים כמעט כלום, במושב לידנו התיישבו זוג צעיר, הוציאו צלחות עם ארוחה מבושלת מדיפה ניחוחות, שניצלים ועוד דברים שכנראה היו מתובלים היטב
כל הנסיעה התהפכו לנו הקרביים רק מהריח המגרה! חחח הגענו להורים מ-ו-ר-ע-ב-י-ם!!
גמרו אותנו

 

[שישיה]

את מזכירה לי שנסענו פעם נסיעה בין עירונית ארוכה באוטובוס - בפסח
אצלנו בפסח לא אוכלים כמעט כלום, במושב לידנו התיישבו זוג צעיר, הוציאו צלחות עם ארוחה מבושלת מדיפה ניחוחות, שניצלים ועוד דברים שכנראה היו מתובלים היטב
כל הנסיעה התהפכו לנו הקרביים רק מהריח המגרה! חחח הגענו להורים מ-ו-ר-ע-ב-י-ם!!
גמרו אותנו

תשמחו שזה היה מגרה ומרעיב.

נסעתי במשך תקופה ארוכה מדי יום בצהריים עם אישה שקבוע הייתה פותחת קופסת אוכל מבושל חם ומריח ואוכלת בנסיעה.

הסיוט היה נוראי עבורי, נסיעה בינערונית של 45 דקות, אוטובוס עם חלונות סגורים ובלי אפשרות לאוורור, היה לי פשוט רע.

שמחתי כל כך שבאחד מן הימים היא נעלמה מהקו כי לי לא הייתה אפשרות אחרת.

 

[תקוה]

את כותבת בוסית חדשה.
מי היה לפני הבוסית הזו?
האם יש מישהו מעל הבוסית הזו? אולי אבקש לגשת אליו ולהתלונן.

קודם היתה בוסית מתוקה ונעימה, מין חברה גדולה כזו של כולן. דיברה בגובה העיניים. היתה אוירה לגמרי אחרת שם. היא יצרה אוירה משפחתית חמה ומלוכדת.
אבל הביג בוס העיף אותה והביא מישהי שתייעל את המקום, לדבריו. והוא מאוד מעריך ומוקיר אותה. אין להן אפשרות ללכת להלשין עליה. הוא לא יקבל את דבריהן.

 

[כל טוב]

לדעתי כדאי לך לעשות שאלת רב או איש מקצוע
שלא לגלוש ללשון הרע וכו'