הנושאים החמים
הנושאים החמים
קראו את הקטע שכתבתי כדי להגדיר את השאלה:
נעימה מפורסמת התגלגלה ברחבי הלובי, עוטפת את היושבים ברכות. חלקם רק עכשיו קמו, ניתן להבחין בהם לוגמים את הקפה באיטיות. חלקם היו רכונים על מחשבים נישאים מביטים בריכוז, או מקלידים במרץ, יש ויש.
אור בוהק נשפך מחלונות הענק, דוחף בגסות את נורות הניאון שפוזרו באלגנטיות בין הכורסאות. מלצר זריז עבר בין היושבים, מנקה את השולחנות הנוצצים במיומנות. הוא ודאי ותיק במלצרותו. לא רק בגלל ידיו הזריזות שדמו יותר לזרועות של להטוטן, יותר בגלל שהוא לא נעמד אפילו לא לרגע להביט לעבר הים, בשעות מוקדמות כאלו הים דומה יותר לטקסטורת יהלומים זוהרת.
'אני לא אוהב להיות מקוטלג' נשמע קול. קול נחוש, קצת כעוס.
הקול המשיך. אנשים רואים קשר בין הכתיבה למקלדת, מבחינתי זה כמו לקשר בין חוף ים למציל. האיש הביט לעבר החלון בשעה שדיבר. הוא בודאי מסוג האנשים שהאסוציאציות שלהם כה שיטחיות עד שהדימויים שלו נשאבים מהחלל שלפניו. לא זה לא יתכן. הוא אחד מהכותבים המוכשרים שידע הדור הזה. לא יתכן שאוצר הדמויים שלו יסתכם בדוגמא אווילית כמו זו.
אנשים חושבים שבשביל לכתוב על מלחמה צריך להשתתף בה, מבחינתי זה כמו לומר שצריך לפגוש את הזמר לפני שמזמזמים את השיר שלו. האיש הזדקף והניח את רגלו האחת על רעותה. הפעם כבר לא זלזלתי באסמכתא שהביא, נראה שגם בן שיחו גלגל את דברי האיש במוחו טרם שב להקשיב.
-------------------------------------------------------------------------------
עד כאן הקטע, כעת השאלה.
איך ניתן להבדיל בין ציטוט לבין תיאור?
כאשר מביאים ציטוט יש שמוסיפים מרכאה (') ויש שמוספים קו (-) ויש שמשחילים אותו בתוך הטקסט ומסתפקים בפסיק (, הייתי חייב!..). השאלה, אם אני מאלה שאוהבים את הפסיקים, או שסתם אני עצלן לפתוח מרכאות מה עלי לעשות?
ראיתי שיש כותבים אחד הבולטים בעיני זה (הבוס) @נתן גלנט שדואג להכניס משפט סיכום מצב. או משפט בעל אופי של תיאור כדי להבדילו מהציטוט (נתן... מקוה שלא הסתבכתי!)
בקיצור איזה חומר קריאה יש בענין הזה שאדע מה הנורמה.
נעימה מפורסמת התגלגלה ברחבי הלובי, עוטפת את היושבים ברכות. חלקם רק עכשיו קמו, ניתן להבחין בהם לוגמים את הקפה באיטיות. חלקם היו רכונים על מחשבים נישאים מביטים בריכוז, או מקלידים במרץ, יש ויש.
אור בוהק נשפך מחלונות הענק, דוחף בגסות את נורות הניאון שפוזרו באלגנטיות בין הכורסאות. מלצר זריז עבר בין היושבים, מנקה את השולחנות הנוצצים במיומנות. הוא ודאי ותיק במלצרותו. לא רק בגלל ידיו הזריזות שדמו יותר לזרועות של להטוטן, יותר בגלל שהוא לא נעמד אפילו לא לרגע להביט לעבר הים, בשעות מוקדמות כאלו הים דומה יותר לטקסטורת יהלומים זוהרת.
'אני לא אוהב להיות מקוטלג' נשמע קול. קול נחוש, קצת כעוס.
הקול המשיך. אנשים רואים קשר בין הכתיבה למקלדת, מבחינתי זה כמו לקשר בין חוף ים למציל. האיש הביט לעבר החלון בשעה שדיבר. הוא בודאי מסוג האנשים שהאסוציאציות שלהם כה שיטחיות עד שהדימויים שלו נשאבים מהחלל שלפניו. לא זה לא יתכן. הוא אחד מהכותבים המוכשרים שידע הדור הזה. לא יתכן שאוצר הדמויים שלו יסתכם בדוגמא אווילית כמו זו.
אנשים חושבים שבשביל לכתוב על מלחמה צריך להשתתף בה, מבחינתי זה כמו לומר שצריך לפגוש את הזמר לפני שמזמזמים את השיר שלו. האיש הזדקף והניח את רגלו האחת על רעותה. הפעם כבר לא זלזלתי באסמכתא שהביא, נראה שגם בן שיחו גלגל את דברי האיש במוחו טרם שב להקשיב.
-------------------------------------------------------------------------------
עד כאן הקטע, כעת השאלה.
איך ניתן להבדיל בין ציטוט לבין תיאור?
כאשר מביאים ציטוט יש שמוסיפים מרכאה (') ויש שמוספים קו (-) ויש שמשחילים אותו בתוך הטקסט ומסתפקים בפסיק (, הייתי חייב!..). השאלה, אם אני מאלה שאוהבים את הפסיקים, או שסתם אני עצלן לפתוח מרכאות מה עלי לעשות?
ראיתי שיש כותבים אחד הבולטים בעיני זה (הבוס) @נתן גלנט שדואג להכניס משפט סיכום מצב. או משפט בעל אופי של תיאור כדי להבדילו מהציטוט (נתן... מקוה שלא הסתבכתי!)
בקיצור איזה חומר קריאה יש בענין הזה שאדע מה הנורמה.
