דיון קומדיה ללא צורך בסוגריים בסוף כל פאנץ'- מוצר במהדורה מוגבלת?

[חי מינץ]

נחמן גרשונוביץ...

הוא קורא לעצמו בספרי הבדיחות שלו נחמן נחמנוביץ

 

[תהילה בצלאל]

יש לי חלום כזה. אולי יום אחד.

אם תרצי - אין זו אגדה. רק תתחילי, כדי שהיא תתגשם

 

[מיהי]

אגב, מישהו קרא את מלך הטרולים של שרי רובל? הבנתי שהיא כותבת הרבה קטעי הומור והספר היה מעניין ומשעשע, אבל לא הבנתי האם חלק ממרכיבי הזאנר שלו הוא קומדיה.

אני קראתי, אחד הספרים הכי טובים שקראתי בזמן האחרון ובכלל.
אבל הוא היה קומדיה?
הוא בעיקר ספר מחשבה, לא?

אז בואו ותגידו מה אתם חושבים על הספרים הנ"ל!

אפשר להוסיף לרשימה ספרים של חיה הרצברג - מורה ג'ינג'ית, כולם בנים.
ולקחת לי את המילים מהפה על זוזוז והחלום על המגבעת!

מעניין, קדימה תרימי את הכפפה. אני פחות קוראת ספרים בזאנר, אולי כי לרוב הם אכזבו אותי או דיברו על מושגים המוכרים לסופר (קהילות, חסידויות) ובעיקר כי יש בודדים.

ניסית את השניים הנ"ל של יעל רועי? ממש טובים.
סתם ככה אין על הסגנון שלה.

 

[תהילה בצלאל]

אני קראתי, אחד הספרים הכי טובים שקראתי בזמן האחרון ובכלל.
אבל הוא היה קומדיה?
הוא בעיקר ספר מחשבה, לא?

לא יודעת, לא קראתי (עדין), ראיתי בתגובות שהוא משעשע, אז תהיתי..

ניסית את השניים הנ"ל של יעל רועי? ממש טובים.
סתם ככה אין על הסגנון שלה.

זוזוז אצלי, הושאל מהספריה, אקרא בהזדמנות...

 

[לוטם]

ולקחת לי את המילים מהפה על זוזוז והחלום על המגבעת!


ניסית את השניים הנ"ל של יעל רועי? ממש טובים.
סתם ככה אין על הסגנון שלה.

מסכימה ממש.
מוסיפה גם את הספרים שלה כשלונות חרוצים ו - 15 ומעלה.

 

[מיהי]

גרשון נחמנוביץ'

נחמן גרשונוביץ...

הוא קורא לעצמו בספרי הבדיחות שלו נחמן נחמנוביץ

תחליטו...
האמת ויקי החליטה: נחמן גרשונוביץ + כינוייו: "נחמנוביץ", "נח יהלום" "ג. תבור" ו"נחום איש"

 

[yael305]

סוללה חזקה לא כתוב בצורה איכותית לדעתך?

אני פחות התחברתי, זה סוג מסוים מאד של כתיבה ובדיחות, לא משהו שכל אחד נהנה ממנו...

גם קולות צחוק, כדי שתבין ש: כאן אמורים לצחוק)

באיזה סרטים??
זה הכי הורס!!
אולי בסרטים הפחות טובים..

יש לי חלום כזה. אולי יום אחד.
לכתוב קומדיה טובה זה אחד הדברים היותר מסובכים בספרות (אפילו יותר מפנטזיה, לדעתי) ואולי המסובך מביניהם.
אם באמת תהייה לי סיעתא דשמייא והכתיבה שלי תגיע לרמות האלו יום אחד... אמן.

לדעתי זה תלוי בסגנון של הסופר.
יש אנשים שיודעים לכתוב כל עלילה בצורה מצחיקה...

 

[תהילה בצלאל]

באיזה סרטים??
זה הכי הורס!!
אולי בסרטים הפחות טובים..

אינלי מושג. אני פשוט שומעת קולות צחוק מהפלאפון של אחי. סדרה שהוא מאד אוהב לצפות בה, עם איזה אמריקאי קבוע שמדבר בקול צפצפה קצת.

 

[ניק 70107]

נכנסתי להגיב על הכותרת, בסוף אני רואה שהאשכול הלך לכיוון אחר. נו שוין.
סוגריים הם אחת הרעות החולות שיש בכתיבה ואני בתור עורכת קוצצת בהם ללא רחמים.
גלוי נאות, בדיוק סיימתי לכתוב ספר קומדי ואין בו סוגריים בכלל! (אל תתפסו אותי על אחד או 2, זה עדיין כשר בדיוק כמו פרה אדומה)

הספרים של יעל רועי תמיד יהיו גם קומדיים כי כמו שכתבו כאן קומדיה זו צורת כתיבה שמביעה צורת הסתכלות על החיים, ויעל רועי היא כנראה קומדית במהותה.
הייתי מוסיפה את הספר הראשון של מרים יעל - אפס אחת - הנדל קומדית לחלוטין ויש עוד כמה מופעים חוץ ממ

 

[yael305]

אינלי מושג. אני פשוט שומעת קולות צחוק מהפלאפון של אחי. סדרה שהוא מאד אוהב לצפות בה, עם איזה אמריקאי קבוע שמדבר בקול צפצפה קצת.

אהה
בסרטים של בנים יש פחות רמה ברובם לא מכלילה ואותם אני פחות מכירה..

גלוי נאות, בדיוק סיימתי לכתוב ספר קומדי ואין בו סוגריים בכלל! (אל תתפסו אותי על אחד או 2, זה עדיין כשר בדיוק כמו פרה אדומה)

נווו
איפה הוא?

הספרים של יעל רועי תמיד יהיו גם קומדיים כי כמו שכתבו כאן קומדיה זו צורת כתיבה שמביעה צורת הסתכלות על החיים, ויעל רועי היא כנראה קומדית במהותה.

וואו
מדברים פה הרבה כל יעל רועי, נראה לי הולכת לקרוא עכשיו ספר שלה.
מה הכי מומלץ?

 

[מיהי]

מה הכי מומלץ?

בסדר הזה (ולא לקפוץ עלי, אוהדים):
מחנה הקיץ - אליגוריה למתבגרים בגדול
מחלק התמונים - אליגוריה על הגלות \ גאולה
החלום על המגבעת - קצר, קומדיה - ממש מומלץ!
ילדי דינור - אליגוריה על הפרעות קשב
העולם שמתחת לספריה העירונית - לא יודעת איזה ז'אנר זה בדיוק...
זוזוז - קומדיה, בית עם גג אדום, כמו תחנה מרכזית...
אילו האהובים עלי!
יש עוד המון מוכרים יותר או פחות...

מדברים פה הרבה כל יעל רועי,

זה בגלל הז'אנר שלה שהוא מעניין, מיוחד ושונה מכולם. זה סוג הספרים שאת קוראת פרק ונעצרת אחריו כדי לחשוב. ואז קוראת את הפרק הבא כמובן...

 

[לא כמו כולם]

יעל רועי זה סגנון ממש עקבי ואז זה או שאהבת או שלא...
ממה שאני רואה אין "פרווה" בעניין.


אני מאד אוהבת את הכתיבה של דבורי רנד - היא כותבת שנון וציני ושמה את סימני הפיסוק במקומות הנכונים
שגורמים לפעמים לעצירה פתאומית ברצף הקריאה
פלופ האסימון נופל
ומתחילים לצחוקקק
גם המקוריות יוצרת הפתעה - ע"ע הספר עליה השלום...
הרעיונות הבלתי נדלים של נמי והתיאורים העסיסים - לדמיין את זה קורה היה קומדיה במיטבה.

 

[מחוברת לעצמי]

6) עליה השלום - דבורי רנד.

אחד ה-ספרים!

 

[פירי]

יש עוד המון מוכרים יותר או פחות...

אחד שלא הזכרת, ולדעתי הכי טוב - שוב
העלילה לא אמורה להצחיק בכלל, אבל יש הרבה מקומות שאפשר לצחוק בהם
והסיפור עצמו מיוחד