פרק 5
לו דחפו מבטים שעונים, היה השעון של אפריל במרחק יומיים משאר העולם. אך מכיוון ששום שעון לא התרגש מלחץ עד היום, נאלץ אפריל לספור את הדקות בעיניים צורבות מעייפות ובאדרנלין מוגבר. כשעלה השחר לבסוף, לאט מדי, אסף הסוכן את עצמו לחזות סבירה והתכוון לצאת מהדירה שלהם בלאט.
התכוון. מאי, שישן על הספה בתנוחה מעוקמת צוואר, זע קלות למשמע חריקת הדלת ופקח חצי עין. סימן שאלה הצטייר על תוויו הטרוטים. אפריל נאנח בשקט והבטיח לעצמו לשמן את הצירים. אחר סגר את הדלת וקרב לספה, קורס על עקביו לגובה פני חברו.
"כבר מתחיל במלחמה?" מלמל פתאום מאי בקול צרוד להפליא.
אפריל עפעף, בורר מילים. "לא. עדיין לא." הפטיר לבסוף בשקט. "קודם כל אני רוצה לברר מה האמת. עד היום שמעתי רק את השקרים של המטה."
מאי התמתח לכל אורכו בשימת לב. אחר נעץ בו תכלת עייפה. "אז כבר התחלת מלחמה."
הוא החזיר בפלדה זועפת לסוכן המפורקד. "אוקיי." התיז בלחש, מעיף מבט מהיר לחדר בו ישנו ינואר ודצמבר. "תסביר את עצמך."
"נתחיל מזה שלא שמעת רק את, השקרים, של המטה למיגור יתשת. למדת שם גם דברים נכונים," כשמאי התיישב, הפך הפרש הגובה הטבעי ביניהם למוגזם עוד יותר. "וזה שאף אחד מהיתונשים שצדנו לא חזר הביתה, עוד לא מוכיחה שהרגו אותם. אולי באמת מנסים לטפל בהם, ואולי עורכים עליהם ניסויים, או מגייסים אותם לפעילויות מסווגות. אולי בסוף תגלה שהיתונשים יצרו קונספירציות בהתאם לממשלופוביה
[1] שהם לוקים בה."
אפריל התרומם לעמידה נוקשה, חתום מבע. "מה אתה רוצה?"
מאי נעמד גם הוא, מוריד אליו פרצוף כרית נחוש. "שלא תסכן את עצמך. ושלא תשרוף גשרים." ונוכח ארשת העקשנות של אפריל, קדרו פניו. "לפחות עד שיהיו לך הוכחות ברורות." חתך, והחל לדשדש לעבר המקלחת.
"זהו?"
מבט מהיר הועף לעברו. מגחך. "אתה רוצה עוד תנאים?"
בשקט אסף אוויר, ממקד עיניים אפורות בגבו של מאי. "אתה לא מתכוון לדווח עלי?"
מאי נעצר. כשנסב לעבר אפריל, נמרחה על פניו הבעה מוזרה. "נדבקת ביתשת?"
"זאת לא מחלה מידבקת." בלע אפריל את העלבון בזעף. הקלה שלא הסכים להודות בה הציפה את דמו. "למה?"
"כי אתה מדבר כמו הוזה מקצועי."
"לא." נותר אפריל רציני להחריד. "למה אתה עושה את זה?" למה אתה מסתכן בעבור חבר צוות, שעלול להוביל אותך לכלא כבוגד? למה אתה נותן גב ותמיכה לתקוות הקטנות האלה לשינוי?
"מידור מוחלט בונה חשאיות מוחלטת." ציטט מאי בלחש, ודמותו של המפעיל זינקה לזכרונו של אפריל. "ולא היה אכפת לי לנתק קשרים מרובם."
רק ינואר. עברה שתיקה ביניהם. הוא ומאי הגיעו יחד מהפנימייה לילדי רווחה.
מאי משך כתף. "רק עם ינואר השארתי קו תקשורת אחד. רק למקרה חירום." הוריד אליו תכלת צלולה, מרוככת. "הבנת?"
אפריל אסף אוויר, ופלט אנחת תבוסה משועשעת. "קלטת הכל."
אי פעם, הוא היה צייד יתונשים יהיר וחדור רצון להצליח. בקור רוח טווה חברויות תכליתיות, משחיז סכיניו בסתר. רק ביל קוהנס, הקשיש התמים מהקומה למעלה. רק הוא הצליח לעקוף את חומות הגנתו של הסוכן ממוקד המטרה, ולהעמיק אחיזה אמיתית בליבו.
"אני רוצה לבדוק לאן אני מסגיר אותו." ריסס בחצי קול, מכריח את הברותיו לא להישבר. "לוודא שהוא יהיה בסדר שם."
"איך תעשה את זה?" זרק חברו וחזר לצעוד ליעדו המקורי, המקלחת.
איך,, באמת? תחשק לו למשוך בכתפיו. "קודם כל, אני אלך לחקור אותו."
[1] ממשלופוביה- חרדת ממשל. איבוד אמון קיצוני בכל מוסד ממשלתי. אחד התסמינים ליתשת.