פרוייקט משותף| כללי דקדוק וביקורת זועמת, מאת הניקית @פלאפונית

[ש. צ. וינמן]

הזוי!

אהבתם? תלייקו!!

לייקת
לייקתם
תלייקו

רק תזכירו לי מה זה בעברית.

 

[מטאלי]

אם מישהו רכב על סוס ועזב, אז הוא פרש או לא?

להודות למישהו בפה מלא, זה מנומס או לא?

איך חב"דניק יודע מה לעשות כשמישהו אומר לו "תניח לי"?

אם ארכיאולוג העלה חרס בידו, זה סימן שהוא הצליח או לא?

האם למי שעובד במפעל לספרי קודש יש מידי יום סידורים?

האם יש ערבים לזכרו של הרב כהנא?

אם אתה רוצה לקבל תשובות, כנס לחנות שעונים.

מצחיק שלאלה שהדליקו את המנורה קוראים מכבים.

באיסטנבול לא סוגרים דלתות. הם טורקים.

מה עושים הגויים כשהם ישנים? נוכרים.

שקלתי הרבה לפני שהחלטתי לעשות דיאטה.

חיפשתי את עצמי בויקיפדיה ולא מצאתי. מרגיש חסר ערך.

אם הבעיה שלך היא כסף ואין לך כסף אז אין לך בעיה, לא?

יש לי חבר שלא יודע מאיפה מגיעים מי מעיין. זה נובע מבורות.

תמיד כשאומרים לי שאני כוכב אני ישר מאדים. ובצדק.

רציתי להפתיע את חבר שלי בעבודה בפרחים, אבל במקום שהוא עובד יש שלט שאוסר כניסה לזרים.
אז הכנסתי פרח פרח.

הדברים הכי מוזרים שהאדם החליט לעשות מהם אוכל: דג מ-לוח חלב מ-פוסטר שוקולד מ-ריר. (איכס)


היום אחד העיר לי שהזקן שלי על הפנים, אמרתי לו, וכי מה חשבת שהוא יהיה על כף היד?...

חזק!!

זה שלך???

 

[לקח טוב]

חזק!!

זה שלך???

לאא!!

רץ ברשת..

 

[מטאלי]

לאא!!

רץ ברשת..

יש עוד?

אה הנה אחד שלי, לכבודך:

כיצד יתכן שטקסט שרץ ברשת הוא הדבר החפשי ביותר בעולם?

 

[ש. צ. וינמן]

תרומתי הצנועה,
שקמה ועלתה
מתוך ההכנות לשבת המלכה.
-
אני שוטפת את הבת שלי והיא שמחה.
אני מסבנת אותה והיא עוד אומרת תודה.

 

[לקח טוב]

אה הנה אחד שלי, לכבודך:

כיצד יתכן שטקסט שרץ ברשת הוא הדבר החפשי ביותר בעולם?

תרומתי הצנועה,
שקמה ועלתה
מתוך ההכנות לשבת המלכה.
-
אני שוטפת את הבת שלי והיא שמחה.
אני מסבנת אותה והיא עוד אומרת תודה.

גדולל

עכשיו שלי.. (אמנם לא מתוך ההכנות לשבת, אלא יותר מיאוש מהעבודה...)

---

"לא מבין איך אנשים צופים בהלוויה בשידור חי"

"קבלן שבונה על זה שישלמו לו, בעצם לוקח סיכון?"

"אם מוכר בחנות לחיות מחמד אומר לי "זה מה שרץ היום" זה טוב או לא"

"אם המוסכניק אומר לי 'זה לא תקין' , יש עדיין מה לעשות?"

"צנחן אחד 'עף על עצמו' עד שהתרסק"

"איך ראש הממשלה יכול 'לזרות חול בעיני הציבור' ועוד לגזור עם זה קופון"

"חשבתם פעם על הפרדוקס כששוטר אומר לאזרח 'אדוני, אתה עצור' "

"ביקשתי הדרכה בדרך, ערס אחד ענה לי 'אני יראה לך את הכיוון' מיד ברחתי..."

"אם עובד בעלית מבקש 'פסק זמן' מגיע לו פיצויים?"

 

[רותי פרוטי]

כלל חשוב והכרחי שרבים נוטים להתעלם ממנו, משום מה:

בראש משפט יכולה לבוא רק פסוקית זמן (כש..) ולעולם לא משפט זיקה (הבא תמיד אחרי החלק הראשי במשפט). לכן, בראש משפט תמיד תבוא "כש" ולא "ש": כשהגענו לירח לאחר נסיעה מפרכת. כשגילינו ששכחנו את המתנות בבית. כשגילינו שגם שם אין מקום באוטובוס, וכן הלאה.
משפטים עם "ש" בראשם, הם לא תקניים בכלל וגם מעצבנים ועילגים נורא: שנחתנו בחזרה בשדה התעופה, שהגענו לבית חולים עם שבר בקרסול בגלל עגלת בוגי מאונטיין מפלצתית, כל אלו דוגמאות למשפטים שאינם תקניים בעברית.
יוצאת הדופן היחידה למקרה זה היא המילה עכשיו.
"עכשיו" היא מילה מורכבת, שכנראה מכילה בעצמה את התחילית "כש". במקרה זה, על פי מקורות העברית, רצוי להשתמש ב"ש" ולא ב"כש": "אלמלא אני חי והוא מת, יכול החי להכחיש את המת.ועכשיו שאני חי והוא חי - היאך יכול החי להכחיש את החי?"

 

[כתב ומכתב]

אם מישהו רכב על סוס ועזב, אז הוא פרש או לא?
איך חב"דניק יודע מה לעשות כשמישהו אומר לו "תניח לי"?
אם ארכיאולוג העלה חרס בידו, זה סימן שהוא הצליח או לא?

זו חקירה ידועה במי שניגש למבחן על מנת להיכשל בו, והוא אכן נכשל/ הצליח ???

ובניחוח תלמודי: יש "חקירה" בסוגיית "בית דין מורידין לנכסי היוצא למדינת הים", והחילוק ידוע בין יצא למדינת הים מדעתו לבין יצא שלא מדעתו.
העניינים מסתבכים כשהגמרא דנה ב"נשתטה" והראשונים מתווכחים על היבטים שונים האם "נשתטה" נחשב "יצא מדעתו" או לא...

בכל אופן, "לקח טוב", האוסף שהבאת (ויצרת) - לפנתיאון!

 

[צדיק סופית]

מתוך אתר האקדמיה:
השאלה איך נכנה את הורי סבֵינו היא שאלה כמעט יום־יומית בדור האחרון. האקדמיה בחרה בצירוף המהלך סַבָּא רַבָּא על דרך הארמית ('רבא' בארמית – גדול) ובנקבה קבעה סָבְתָא רַבְּתָא (רַבְּתָא היא צורת הנקבה הארמית של רַבָּא). לצד אלו אפשר להשתמש גם בצירופים סָב גָּדוֹל, סַבָּא גָּדוֹל; סָבָה גְּדוֹלָה, סָבְתָא גְּדוֹלָה.
ומה צורת הרבים? דרך הארמית בנטיית הרבים שונה מדרכה של העברית (למשל לפי הארמית הבבלית צורת הרבים של סַבָּא רַבָּא תהיה כנראה "סָבֵי רַבְרְבֵי"), ועל כן החליטה האקדמיה שברבים עוברים לעברית: סָבִים גְּדוֹלִים ('סבים' במלרע ובבי"ת רפה), סָבוֹת גְּדוֹלוֹת.

לדעתי, שעדיין מקבצת נדבות, מותר לסופר לחלוק מפעם לפעם על האקדמיה ולהעדיף את טעמו האישי.
וכפי שכבר כתבתי, צריך לדעת את הכללים כדי לחרוג מהם. על כן אעדיף 'סבתות'. וכן עמא דבר.
אגב, פעמים שהאקדמיה מאשרת מילה שלא הייתה תקנית, רק משום שהיא נפוצה והשתרשה.

המילה SMS מקורה באנגלית, ולא די שבחוצפתם כי רבה הפכו אותה למילה נכתבת בעברית "אסמס" (כמו המילה"אוקיי"), הגדילו לעשות והוסיפו לה הטיות, עבר הווה, ברבים ובבודדים.

האקדמיה מציעה חלופות כמעט לכל המילים הלועזיות שהשתרבבו לשפתנו.
ואם כבר אנגלית, אותי מרגיזות יותר החנויות ששמן מתנוסס לתפארה באנגלית.
היי, אנשים! אנחנו בארץ ישראל!
מעניין לציין, שהגר"י זילברשטיין דיבר פעם בדיוק על הנושא הזה, ואמר שאין לקנות בחנויות כאלו.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

טעות נוספת: אנשים אומרים "בכדי" במקום "כדי". המילה "בכדי" מופיעה בש"ס רק בהקשר של מדידת שיעור מקום או זמן: בכדי אכילת פרס, למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו (דהיינו בתוך שיעור שיש בו דֵּי זמן שיוכלו להיעשות - הם אסורים), ניקב בכדי טהרתו (ניקב נקב בגודל כזה שיש בו די לטהרו - כי כלי שאיבד את שימושו לא נקרא יותר כלי ונטהר).

 

[גדי ישראלי]

ולא:
אם תעשה ככה אני אביא לך ככה.

אלא
אם תעשה ככה - אביא לך ככה.

ומה עם תנאי כפול?
לא מתאים לך לפספס...

 

[עדיאל]

ומה עם תנאי כפול?
לא מתאים לך לפספס...

קודם כל, אומרים שלום יפה כשמגיעים.

וחוצמזה, חכינו ללמדן. הנה אתה. סופסוף, אי-פשר לומר שלא דאגנו

 

[בא יבוא]

זו חקירה ידועה במי שניגש למבחן על מנת להיכשל בו, והוא אכן נכשל/ הצליח ???

נכשל במבחן, הצליח במשימה

 

[כתב ומכתב]

לדעתי, שעדיין מקבצת נדבות, מותר לסופר לחלוק מפעם לפעם על האקדמיה ולהעדיף את טעמו האישי.

אגב, פעמים שהאקדמיה מאשרת מילה שלא הייתה תקנית, רק משום שהיא נפוצה והשתרשה.

מסכים מאד עם דעתך.

בשנים האחרונות האקדמיה אינה מסתפקת במה שעשו חבריה במשך שבעים שנה, דהיינו, לאשר מילים בהגייתן הנפוצה, אלא יתירה מכך היא מגדילה לעשות וללמוד! מה עומד מאחורי הניב או המשקל המחודש, והיא מחילה את הכלל הנוצר באופן שוויוני על אוצר מילים נוסף.
(ע"ע תיקון כללי הכתיב חסר הניקוד)

ואם הדברים אמורים כלפי חידושי הלשון שנוצרו במגזר הכללי, קל וחומר לשפת המגזר החרדי שאינה אמורה להמתין עד שחברי האקדמיה יתחשבו בה ויתירוה. ופוק חזי מאי עמא דבר בכל כללי הכתיבה התורנית שאינה מתחשבת בשפה העברית, והוא הדין לשפה הספרותית החרדית המאופיינת רבות מהשפה התורנית.

 

[קול הבמה-חיה ל. יונה]

יש צמד מילים שמרגיזות אותי
בהופעות 'תקראי לסאונדמנית'
מה זה מנית?
מן-איש וומן- אישה.
נו מה תאמרו?
זאת שעובדת על הסאונד בואי?
גב' סאונד בואי רגע....
טוב, בקיצור
טכנאית הסאונד... בלי לחץ בבקשה

 

[נריה מגן]

גב' סאונד בואי רגע....

מה רע ב'אשת-סאונד'? (סאונדוומן, ובהטיה לעברית מדוברת אפילו סאונדוומנית, שפרושה 'אשת הסאונד'לה).
במה זה שונה מ'איש סאונד' - סאונדמן?

 

[צדיק סופית]

כאשר כותבים מספר נקבות, לא מוסיפים סיומת ת' בסוף.
אמור מעתה: שלושת האבות וארבע האמהות, ולא ארבעת האמהות.
יש הרבה כותבים, כולל סופרים וסופרות מוצלחים ומוצלחות, ששוגים בטעות הזאת.

ובעניין אחר: כוס קפה טובה או כוס קפה טוב?
מה שברור - כוס קפה טעים ולא כוס קפה טעימה (כמו שראיתי היום בעיתון).
רובנו לא נוגסים בכוס אגב שתיית הקפה. ומי שנגס, יכול להעיד שהיא לא טעימה כלל.

בעזהי"ת
טעות נוספת: אנשים אומרים "בכדי" במקום "כדי". המילה "בכדי" מופיעה בש"ס רק בהקשר של מדידת שיעור מקום או זמן: בכדי אכילת פרס, למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו (דהיינו בתוך שיעור שיש בו דֵּי זמן שיוכלו להיעשות - הם אסורים), ניקב בכדי טהרתו (ניקב נקב בגודל כזה שיש בו די לטהרו - כי כלי שאיבד את שימושו לא נקרא יותר כלי ונטהר).

קראתי על זה פעם.
אבל במילון מופיעה המילה בכדי כמילה נרדפת למילה בשביל. כמו שיש עבור ויש בעבור.
וגם בגמרא לא תמיד המילה בכדי היא כפי שהזכרת. כי אפשר לומר גם כדי אכילת פרס, כדי חסרונן וכדו'.

 

[חגי פאהן]

כאשר כותבים מספר נקבות, לא מוסיפים סיומת ת' בסוף.
אמור מעתה: שלושת האבות וארבע האמהות, ולא ארבעת האמהות.
יש הרבה כותבים, כולל סופרים וסופרות מוצלחים ומוצלחות, ששוגים בטעות הזאת.

ומה עם עשרת המכות ועשר הדברות?

קראתי על זה פעם.
אבל במילון מופיעה המילה בכדי כמילה נרדפת למילה בשביל. כמו שיש עבור ויש בעבור.
וגם בגמרא לא תמיד המילה בכדי היא כפי שהזכרת. כי אפשר לומר גם כדי אכילת פרס, כדי חסרונן וכדו'.

המילון? לא אופתע אם הוא יכשיר גם את המילים בְּאִם, בְּכָאן (שנפוצות מאד אצל אנשים שמקפידים לא לדבר בעברית מסיבות דתיות).

ואם כבר אז בוא נדבר על טעויות של המילון. המילון אומר חִמְצָה וחִסְרָה כדי לתאר חומוס ואוברדרפט.
א. חתן התנ"ך העולמי למבוגרים (אחד הטובים שבהם) אמר לי שהחומוס כבר מופיע בתנ"ך, ואין צורך להמציא עבורו מילה. "בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ" (ישעיהו ל כד).
ב. גם אם לא, הרי בר בי רב יודע שבמשקל קִטְלָה הקטלני החיריק הופך לסגול בְּאִם פה"פ גרונית, כמו עֶדְנָה, חֶמְדָּה. וא"כ צ"ל חֶסְרָה, חֶמְצָה. האקדמיה לא החמיצה את זה, אך הוחלט להשאיר אותם ככה מכמה סיבות לא מוצדקות שהועלו בְּכָאן בעבר.

 

[צדיק סופית]

ומה עם עשרת המכות ועשר הדברות?

מה איתם? ברוך ה', הכל בסדר, למיטב ידיעתי.
זה שעם ישראל בהמוניו ולדורותיו אומר עשרת המכות ועשרת הדברות - לא הופך את זה לנכון.
וכמובן שאין מביאים ראיה ממושגים תלמודיים/תנ"כיים/חז"ליים, כי הכללים שם שונים לגמרי.

ולא, המילון לא מאשר את שתי המילים שהבאת.
אני אישית סובר כמוך, ולא משתמש במילה 'בכדי' במובן של 'בשביל'.
הבאתי את הדעה השונה בכדי שיהיה בכאן פלפלתא חריפתא, שהרי באם אסכים עמך - מה הרווחנו? במידה ואחלוק עליך (טעות נוספת) - תתלהטנה הרוחות ותסערנה. לא שאני רוצה בכך (טעות נוספת), אולם יש הרבה מן העם שבשדות שכן רוצים.

 

[חסיד נלהב]

ראיתי פעם כותב מוכשר שכתב 'אודות' במקום 'הודות' וכשתיקנתי אותו הוא לא הבין מה אני סח. חבל ששכחתי את המשפט.