ממש תודה!כמו בכל דבר, צריך להפעיל את ההיגיון הבריא ולא להשתגע
הרעיון הוא שהמעיים לא מזהות גלוטן אם זה 20 יחידות חלקי מיליון (20PPM)
אם מה שאפית קודם בתבנית לא משאיר שאריות כמו שמן, לחות או פרורים וכו' וזה נראה ממש נקי, נראה לי שאין בעיה. אחרת פשוט תעבירי שטיפונת. אני תמיד מעבירה ניגוב, לא מסובך.
לגבי קמח, אם זה ממש קצת אז הכל בסדר. לא אוכלים מלח בכפית.
לגבי צלחת של צליאקית, שוב, תלוי מה יש שם. דווקא בזה הייתי מעוררת אותו לרגישות לענין כך תיהיי רגועה בהמשך כשאת לא בשטח.
ובלי קשר, ממליצה לך להתרגל להכין עוגות ועוגיות לכולם ללא גלוטן. אני עושה כך כבר כמה שנים וזה קל ופשוט ולא עושה לך את העבודה של האפייה מתישה כי צריך הכל בכפולות.
חוץ מבצקי שמרים הכל ממש ממש טעים וקשה מאד לחוש בהבדל.
כי יש בבית נרוויסטים. והבת שלי מסוגלת להתעצבן 'הוא נגע בי בידיים של גלוטן'!...
לגבי העוגות, הבת שלי על כל עוגה שואלת אם זה 'מיוחד' (הקמח שלה זה הקמח המיוחד) אז אמרתי לה שבקרוב ממש ה'מיוחד' יהיה מה שברכתו מזונות... למשל השבת הכנתי עוגיות ועוגת ביסקויטים, הכל לל"ג.
בכללי אני משתדלת שיהיה לה תמיד עוגה בשבילה, לפעמים כולם אוכלים מזה ולפעמים מכינה לנו משהו אחר. זה גם לא שתמיד אני אופה. אבל מאז שגילינו את הצליאק כן חשוב לי לאפות בשביל שיהיה לה.
הבעיה היא שהקמח קונדיטור הזול הוא בהכשר בעלז. זה לא מלכתחילה אצלנו, מילא המשפחה הגרעינית שלנו אבל אנחנו עלולים להתבלבל ולתת לבני משפחה.
בנוסף, הביסקויטים למשל ממש יקרים... בזבזתי בערך חבילה וחצי בשביל העוגה.