אתם לוקחים את זה הכי רגשי שיש קודם כל הי זה רק ספר ולא היה ולא יהיה.... אבל מבחינה חינוכית תיאורטית..... יש מחירים שצריך לשלם על טעויות גדולות ולמרוד במלך שהוא אחיך.... זה בהחלט טעות ענקית ואני לא בטוח שאם הוא היה עומד למשפט לא היו דנים אותו להורג... כמו שמהללאל נידון על התחזות. אנחנו לא מכירים מלכים... ולא יודעים מה זה אבל כשמבינים קצת וקוראים מלך זה לא בדיחה .... אם דוד המלך נאלץ להלחם בבנו ... ושלמה המלך ברב שלו שהצטווה להרוג אותו זה מלכות ואיתה לא משחקים ולא משנה מי אתה....
את צודקת שזה רק ספר ורק ורק
והכל צודק!!
אבל לא סתם קהל כ"כ מגוון וכ"כ עצום מחובר לספרים שלו בעמקי נשמתו
היא הצליחה לחדור בכל הנקודות ולגעת ולתת לאנשים להתחבר לספר עד חיבור ממש ממש
עד שעובר כזה הרבה זמן ואנשים חולמים על זה בלילה ומצפים לספר (כמעט כמו למשיח ל"ע )
ומה שכואב על יקוואל זה נכון שהוא בגד בגידה נוראית ואני לא דנה את איסטרק אבל אני כן דנה את מיה היא הייתה צריכה למצוא פיתרון אחר משהו שיתן לו לעלות על (ואל )דרך המלך (תרתי משמע).
שוב תחשבי על הנוער המתמודד שמסתובבים שיננו חלק זה הילדים שלנו אחים שלנו השכן ממול החבר הקרוב משפחה וכו' אין כמעט משהו לצערנו שהנושא לא קרוב אליו וכאוב
ואם זה לך לך אז זה לשכן שלך והשכן מסתובב כמו חיה פצועה
והוא כ"כ מתחבר ליקוואל הוא רואה שם את הילד שלו שבעיקרון הוא טוב אבל בדרך יש לו קשים וכו'
ואז שהיא הורגת אותו, ועוד מסבירה למה
זה מרגיש כאילו הרגת את הילד שלנו, הרסת לנו את התקווה האחרונה בו.
ולכן למרות שקראתי את זה לפני שנים (בשבוע שזה יצא ומאז לא הייתי מסוגלת לקרא עוד )
אני כותבת וכואבת את זה כאילו קראתי אותו השנייה
הכאב שזה גרם זה ממש הזוי
ורק אחרי הרבה זמן וניסיתי לחשוב למה זה כ"כ הסעיר אותי וזה כולה ספר וכו'
הבנתי למה.
נס שיש לנו אדון הכול שהוא זה שמושך בחוטים והוא זה שכותב את הספר שלנו ביחד עם כל הסביבה שלנו וגם של האנשים המתמודדים
ובסופו של דבר שומר עליהם ודואג להם הכי טוב שיש!