דרוש מידע ענין חשוב לדבר עליו...

[ANONYMUS]

לי אישית כבר קרה שקמו בשבילי ונעלבתי ממש.. (באמת! בדיוק התלהבתי שרזיתי כ"כ )

מה עושים במצב כזה?

אומרים יפה לזו שקמה לכבודך "זה בסדר, אני סתם שמנה...."

 

[רפ]

זו הגישה שאני מדברת עליה.

ואגב, בחורה הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי שהבחורות בסביבתי חושבות שמותר להן לשבת כשאישה עומדת וכמעט נופלת עם התינוק שלה.

זה מוזר לי מאד לקרוא את הגישה הזו, כי אני לא יכולה לדמיין את אחותי יושבת בניחותא בכזו צורה.
ברור לי בלי לשאול אותה, שהיא קמה.
אבל אולי זה טבעי לי כי ככה גדלתי.

כמה שאני לא מכבדת תמיד דעות של בוגרים ממני, אני מכבדת את הקשיים שלהם, ולא מפנה ראש לחלון האטום באטימות, אלא מסתכלת על הזולת וערנית.

אני רוצה שיהיה ברור.
אני לא בעד אטימות, להיפך. בעד לקום לכל אחד שנראה שצריך את המקום יותר ממני.
אבל!!!
אני מאמינה:
מי שמצפה שיקומו לו - צריך להבין שהבחורות (וכל השאר) לא חייבות לו כלום. חבל על העצבים.
מי שמצפים ממנו לקום, ברור שכדאי שייקח לתשומת לב ובמקרה שאפשר שיקום.

 

[י.ט.ו.]

לא מצליחה להתאפק.....

הבהרה חשובה:
מה שנכתב בהמשך לא נכתב חלילה ע"י "משכיל", שבא לנגח את ציבור האברכים ואת הלך מחשבתם.
להיפך, הכותב הינו אברך בעצמו, אשר מתוך הערכה לתורה וללומדיה מצפה מהם [ומעצמו] ליותר, ואם בארזים נפלה שלהבת וכו'.
וכבר כתב המסילת ישרים פרק י"א:
"כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות,
וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו,
וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך,
שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו".

חכם להרה
מבוסס על מעשה שהיה

בספסל הראשון הקרוב לנהג
באוטובוס בין עירוני
יושב לו אברך על כסא מרופד
בחורצ'יק למדן, כשרוני

לאוטובוס עולה ונכנסת גברת
שפטורה מלצום בצומות
ספק אם קידוש ספק שולם זוכר
ואולי זה בכלל תאומות?

מהר מאוד האשה מבינה
שאין לה מקום לשבת
ממתינה לרגע בו תבחין במצבה
נשמה טובה, מתחשבת

מיודעינו האברך בלי שום בעיה
מוכן לוותר את מקומו
אך קודם צריך לעיין בסוגיא
וכך הוא חשב לעצמו:

"ראשית, הנדון של קימה למעוברת
שבו אנו כעת עוסקים
אין זה פשוט שיש כזה חיוב
כי לא נזכר כן בש"ס ופוסקים

וגם אם נאמר שהוא חובה גמורה
ודומה להידור פני קשישים
במקרה שלנו, בין כל הנוסעים
בודאי אני בטל בשישים

ועוד יש לומר שבנדון דידן
האשה הזו אשמה
למה היא עלתה לאוטובוס מלא?
זו היא שהזיקה לעצמה

וגם אם נאמר שזה בגדר ספק
עדיין אין כאן בעיה
שכן אני "מוחזק" וזה כלל גדול:
המוציא- עליו הראיה

ויש להוסיף שגבר שמפנה-
את מקומו לטובת אשה
זה דבר לא ראוי שעומד בסתירה
לגדרי הצניעות והקדושה

ומלבד כל זאת, אם בנסיעה
אצטרך על רגלי לעמוד
כשאחזור לביתי לא יהיה לי כח
ואתבטל משום כך מללמוד"

האברך היקר נטל עט מכיסו
ומן התיק הוא שלף מחברת
והתחיל בכתיבת חיבור תורני
"בענין קימה למעוברת"

האברך מ'השורה הראשונה' כותב לו
והאשה על רגליה מתנדנת
אחרי כשעה זה כבר לא רלונטי-
המסכנה כבר הספיקה לרדת
(לא, לא ללדת. ל-ר-דת)

****
כל מי שלבו לא עובד על ניוטרל
ושכלו איננו עקום
מבין כי רבות מחשבות בלב איש
אך עצת ד' היא------ תקום!!!!

אך מה לעשות שמי שסובל
מחוסר מדות ודרך ארץ
יכול למצוא ק"נ טעמים
כדי לטהר את השרץ

מי שהכיר את גדולי ישראל
וזכה לעמוד לידם
ראה איך השקיעו מחשבה מרובה
איך להטיב לכל אדם

אך אנשים קטנים שקרובים אצל עצמם
ומדותיהם אינם מתוקנות
רותמים את השכל לכיוון ההפוך
ומגיעים לתוצאות מסוכנות

השל"ה מיעץ שלפני כל לימוד
נתפלל במילים קצרות
שיביאנו הלימוד לידי מעשה
ולידי מדות ישרות

שנזכה לילך בדרכי רבותינו
בטוב לב ובסברא ישרה
כדי שנוכל להטיב לסובבים אותנו
ולא נהיה חכמים להרע

***
כדי לא להשאיר במתח את כל מי-
שדאג לשלומה של הגברת
אז תדעו, נולד בן, והכל כשורה
ומחר כנראה היא משתחררת

חזק חזק חזק!!!!!!

 

[לווים]

לפני תקופה הייתי במצב שממש היה קשה לי לעמוד
חיכיתי מעל שעה !!!! בתחנה מבני ברק לירושלים
בעמידה.... כי בתחנה היו נשים מיוחדים בכל מיני מצבים (מחכות / מבוגרות) וכולה יש 4 מקומות...
עברתי לתחנה לפני ואח"כ לתחנה אחרי
בסה"כ כמעט שעה וחצי על רגלים כוווווואבווווות ממש...
כשסופסוף הגיע אוטובוס - מפוצץ כמובן, עליתי. וכי יש ברירה ?!
וקיבלתי הערה חריפה בסגנון - אם את לא יכולה לעמוד ואומרים לך שאין מקומות ישיבה אז למה את עולה ??!


ואני שואלת אותך - אז מה שאני יחכה הלאה בתחנה - בעמידה , באפיסה , כדי שאולי יגיע עוד שעה אוטובוס שאולי יהיה במקום מקומות ישיבה (וברור שלא...)

ואגב, העמידה הזו הזיקה לי לטווח ארוך מאד...!

אני לא ככ מבינה ממי את מצפה שיקום לך?

קורים מקרים קיצוניים ל2 הצדדים ואגב זה סיוט לחכות בתחנה ככ הרבה!!!

יש כל מיני מקרים לפה ולשם...

בגדול מדברים על מקרים שקורים לא מעט שבני גילאי העשרה פלוס ממלאים את האוטובוס ובני הדור פי 4 או 5 נאלצים לעמוד...

 

[אביטל טאביב]

אכן לבושתנו במקומות חילוניים קמים חצי אוטובוס לאשה במצב מיוחד.

ממש לא נכון!
כשאני במצב מיוחד, וא"א לפספס לראות את המצב המיוחד (כן, תורידו כבר את העיניים ממני..),
ועליתי לאוטובוס שכולללם היו חילונים, ואף אחד לא קם לי עד שירדתי

 

[י.ט.ו.]

אני לא ככ מבינה ממי את מצפה שיקום לך?

קורים מקרים קיצוניים ל2 הצדדים ואגב זה סיוט לחכות בתחנה ככ הרבה!!!

יש כל מיני מקרים לפה ולשם...

בגדול מדברים על מקרים שקורים לא מעט שבני גילאי העשרה פלוס ממלאים את האוטובוס ובני הדור פי 4 או 5 נאלצים לעמוד...

אולי בחורים ? אולי בחורות ? אולי להצטופף ולתת לי לפחות לשבת על קצה של ספסל?

 

[דודסטו]

קראתי את כל האשכול
הודעה הודעה.....
וכן, אני מציבור הבחורות ש"חצופות" ו"לא רגישות" ועוד תארים שנרשמו על כל הבחורות בהכללה
אז ככה-
99% מהסיפורים שנכתבו פה בין אם זה הסיפור של פותחת האשכול ובין אם זה סיפורים אחרים הם יחסית קיצוניים....
קרה לי סיפור לפני תקופה בנסיעה בין עירונית מי-ם לב"ב 12 בלילה...
שעלו בחורות חזור מחתונה ותחנה אחריהם עלו זוג ועוד שני אברכים חסידיים
והבחורות הצדיקות אפילו בלי לחשוב נעמדו (נסיעה בין עירונית!!)
בשעה 12 וחצי בלילה יצאנו מירושלים ומשטרה עוצרת את האוטובוס..
מה התברר?
שאחת הבחורות הצדיקות שפינו את המקום נישענו על המושב שבו ישב ל"ע החסיד ואותו חסיד שלוחם רק מלחמות קודש, קרא למשטרה כי אנחנו עשרה מעל המותר וזה גורם שח"ו אישה תשען על מושבו.
הדרישה שלו היתה שהבחורות שמעבר לעשר בעמידה תרדנה ותחכנה לאוטבוס הבא שיבא לאסוף אותם.
מדגישה: השעה 12 וחצי בלילה ודרך ביניעורנית....
את האמת שהתאפקתי לא לקום ולהחטיף לו סטירה
בחורות כאלה צדיקות קמו בשבילו וזה מה שהם קיבלו
אני במקומם לא בטוחה שפעם הבאה הייתי קמה
ועוד סיפור
חזרתי פעם בנסיעה עירונית מרופא שיניים אחרי שמונה שעות לימודים וטיפול מאד מסובך
הייתי מטושטשת נורא ולכן לא קמתי לנשים מבוגרות/בהיריון
באה אשה מבוגרת והתחילה לצעוק עלי על החוצפה של הדור הצעיר ואיך אני לא מתביישת
סובבתי את הראש לחלון כי לא רציתי להתחצף והאישה צועקת עלי והיא עוד מסובבת את הראש לחלון
אמרתי לו בצורה עדינה אני מתנצלת אני אחרי טיפול שינים מסובך אני נורא מטושטשת ולא מסוגלת,
אז האישה ברב חוצפתה צועקת עלי הדור הצעיר הזה מכל טיפול שינים כבר לא יכולות לעמוד...
וכן מאז אני הולכת ברגל חזור מטיפולי שינים (אחת לחודש) עם כל הכאב והטשטוש והסחרחורת ומשתדלת לא לעלות לאוטובוסים שח"ו אישה בהיריון תעמוד בגלל שאני יושבת... (?!)

הכל נכון

וצריך להזהר

ולא נראה לי פה מתכוונות רובם לסיפורים מסוימים - הטענה היא מה זשזה חוזר על עצמו מיליון פעם

וחבל באמת על לוחמי מלחמת האגו שלהם

 

[לווים]

אולי בחורים ? אולי בחורות ? אולי להצטופף ולתת לי לפחות לשבת על קצה של ספסל?

ממה שאני הבנתי כותבת התגובה היתה בחורה וכתבה שהיו 4 מקומות שישבו עליהם מבוגרים או נשים במצב מיוחד.....

 

[מלפפון]

דרך היו באוטובוס בחורות ובחורים ואף אחד לא העלה בדעתו לקום אחרי הנסיעה כאבו לה הרגלים שבוע!!

למה לא ביקשה שיקומו לה?

 

[שפרה חנה]

צודקת מאוד מאוד.
רק שאי אפשר בשום אופן לחנך לרגישות בעזרת חוסר רגישות.
ואי אפשר לדרוש מאחרים רגישות - בצורה בוטה ומזלזלת וחסרת רגישות.

מה בוטה ומזלזל?
איפה מצאת חוסר רגישות???
אדרבה, אתקן.
תדעי,
שזו פעם ראשונה!!! באוטובוס (וכנראה גם אחרונה עד טבת, בל"נ, המוניות ימשיכו לרושש ת'כיס)
וכפי שצינתי, אפשר לראות ת'מצב גם בעצימת עיניים....
ירדתי לקחתי מונית, שלמתי יקר, (220 נסיעה + 40 מונית לתחנות ראשונות קודם)
וכל זה למה?
לא חיכיתי בתחנה אחרונה,
לא דרשתי שיקומו לי,
ממש לא,
שפכתי פה את התסכול האישי שלי,
אני לא חושבת שניתן לדרוש, ואפילו לא לבקש בתקיפות מבחורה שתקום,
גם היא בן אדם,
גם לה קשה לעמוד,
אבל הצורה הזו קשה לי, אישית, לא גדלתי בבית כזה כנראה
מה לעשות, זה נקרא חוסר רגישות? זלזול?
איפה?

 

[ווינדוס]

אבל כשהגעתי לתכנית עבור נשים, וישבו בשורה כמה נערות,
ונכנסתי לעומק והתיישבתי על אחד הכסאות הפנויים,
פנו אליי כמה נערות בנימוס ואמרו:
השורה הזו תפוסה!
ועד שלא קמתי הן הסבירו שהגיעו מוקדם כדי לתפוס לכל החברות שלהן,
ובסופו של דבר נאלצתי לקום!!

אני לא חושבת שבחורות צריכות לקום לך בתכנית הן הגיעו מוקדם לתפוס מקום טוב
את לא חייבת ללכת לתכנית
אוטובוס זה סיפור אחר לא תמיד יש לך אופציה לחכות לאוטובוס הבא אבל תכנית???

 

[מלפפון]

אני לא חושבת שבחורות צריכות לקום לך בתכנית הן הגיעו מוקדם לתפוס מקום טוב
את לא חייבת ללכת לתכנית
אוטובוס זה סיפור אחר לא תמיד יש לך אופציה לחכות לאוטובוס הבא אבל תכנית???

לא ביקשתי מהן לקום לי חלילה וחס!!
חס ושלום.

היו מקומות פנויים לאורך כל השורה.
התיישבתי על בסיס מקום פנוי.
לא על אף אחת. הכסא היה ממש ריק.
גם אלו שלידו.
אולי היה מונח עליו תיק של אחת מהן שישבה בתחילת השורה.
אני חוצפנית מאד, אז מתאים לי להזיז אותו בנימוס.
אבל אז הן הגיעו במרוצה שהן תפסו כבר את כל השורה.

בחינוך שקיבלתי, או שיצאתי מחונכת גם בלי שחינכו אותי (צריך לשאול את אמא שלי)
לא העזתי להקים נשים ממקומן.
ועד היום אני לא עוקפת בתור. ולא משתחלת לאוטובוסים לפני אחרים,
ולא דוחפת נשים לפניי.
מין ראש מרובע כזה.

ואחכ בעלי מתלונן שאני נכנסת ראשונה לאוטובוס ואיך אין לי מקום וכולם עקפו אותי?
כנראה אין לי מרפקים.

 

[ללי.ללי]

אני לא חושבת שבחורות צריכות לקום לך בתכנית הן הגיעו מוקדם לתפוס מקום טוב
את לא חייבת ללכת לתכנית
אוטובוס זה סיפור אחר לא תמיד יש לך אופציה לחכות לאוטובוס הבא אבל תכנית???

2 טעיות!
1. לבחורות מותר לבוא מוקדם - נכון
אבל לתפוס שורה שלמה לכל החברות שעצלניות שבאות מאוחר?!?!
2. לא תמיד יש אוטובוס הבא
ולמשל קו 402 תמיד מלא
לפעמים אפילו בבר אילן שמואל הנביא! ולחכות להבא ולאחריו לא יפתור את הבעיה!!!

 

[I can do it]

אם מדברים על קיצוני, אז הסיפור ההזוי שהעלית הוא המקרה הקיצוני.
אני מדברת על דברים שבכל יום. אישה עם תינוקת שנאלצת להמשיך לעמוד. נשים מבוגרות שנאחזות בקושי בעמוד וכן הלאה. נשים בהריון זה כבר כמעט מוגזם לדרוש. רק תקומו לגברת עם התינוקת, בבקשה!

זה מה שבאתי להגיד
שסיפורים קיצוניים אפשר תמיד למצא ולכתוב
גם הסיפור שנכתב וגם הסיפור שאני כתבתי הם קיצוניים
בחורות בד"כ משתדלות להיות בסדר ומשתדלות לקום
מכל החברות שלי עולה לי רק אחת שלא נעמדת.....

 

[טוליפ]

הלואי, הלואי.
כמי שנוסעת מדי יום בתח"צ בערים חילוניות שונות,
אני מגלה שאני היחידה (!) שקמה לקשיש או לאישה הרה.
זה לא מעניין אף אחד שם. מקסימום תוקעים את הראש יותר חזק במסך, לפעמים גם זה לא.

כמה שזה נכון?
סיפור א'
אני נוסעת ברכבת עמוסה 2 ילדי חמד חרדים יושבים. נכנס אדם מבוגר בדלת שהיא גב לילדים, אישה אחרת עוזרת לגבר להכנס וצועקת על הילדים (שלא ראו בכלל את הזקן) קומו תתנו לאדם מבוגר לשבת. הילדים קמו מיד מבוהלים והיא ממשיכה לצעוק, על החינוך של החרדים, ושכל החינוך מהבית וככה מחנכים. והילדים רחמנות עומדים מתביישים ושותקים. כל כך כעסתי על כך שדמם של הילדים הפקר ומשפילים אותו בריש גלי.
סיפור ב'
ביום אחר אני נוסעת באוטובוס עמוס לעייפה קו שרובו לא דתי יושבים הרבה ילדים חילונים עם אשה ובחורה, ותופסים גם את המקומות הראשונים שמיועדים לזקנים. עולים לאוטובוס הרבה מבוגרים ואף אחד לא טורח לקום, האמהות בשטח ולא אומרות מילה לילדים, אף אחד לא הקים ולא צעק עליהם, האנשים המבוגרים המשיכו לעמוד.

 

[סטודיו מנטה]

אמא שלי, אישה מבוגרת עם רגליים עשירות בכל מיני בעיות, כשהיא עולה לאוטובוס ואין לה מקום - היא ניגשת לנערה /ילדה/ילד/נער ומבקשת יפה לפנות את המקום.
לדעתי זו גישה יותר נבונה במקום לעמוד ולהתמסכן. זו לגמריי לא בושה.

לכולנו יצא לברר בקל-קו עבור אנשים מבוגרים שלא מסתדרים איתו, מתי יגיע האוטובוס שלהם, נכון? זו עזרה וזו עזרה. אולי קצת פחות נעים לדעת שמישהי עומדת בגללך, אז בוחרים בין חוסר נעימות לבין כאבים וקושי.

 

[אסתי3311]

אישה יקרה, האם כשאת יושבת בנוחות באוטובוס ואין לך סיבה אמיתית לא לקום חוץ מעיפות
את קמה?

מי שענתה תשובה שלילית לא יכולה לדון בשום אופן בחורה שלא קמה.
אני לא רואה שום הבדל.

 

[מלפפון]

אישה יקרה, האם כשאת יושבת בנוחות באוטובוס ואין לך סיבה אמיתית למה לא לקום חוץ מעיפות
את קמה?

מי שענתה תשובה שלילית לא יכולה לדון בשום אופן בחורה שלא קמה.
אני לא רואה שום הבדל.

אני אקום לאישה בהריון או למבוגרת.

אבל אני מאד מבינה את הסיוט לנסוע באוטובוסים!
קשה מאד כל יום לחוות את העומס והדוחק,
לחכות לאוטובוס, לעמוד..
במיוחד בירושלים זה קורה. כי בבב כבר הולכים ברגל ושלום.
מגיעים מהר יותר.

כשאני שואלת בני ברקית האם החנות X קרובה לכאן, הן עונות לי: בטח. שתי שניות.
ואז אני יודעת שהדרך אמורה לקחת לי מינימום רבע שעה עד חצי.
בירושלים כבר הייתי עולה על אוטובוס ומגיעה מגאולה להר נוף בזמן הזה..

ירדתי בהשומר -זבוטינסקי והייתי צריכה להגיע לאיזה ביכ באזור קוקה קולה.
שאלתי מישהי מיד כשירדתי, והיא אומרת לי: כן, תמשיכי הלאה, רק ישר, ואז ימינה.

טוב, נשמע שתי שניות.
אני הולכת והולכת ורחוב השומר לא נגמר, וממשיכה, וכמעט מתייאשת.
עד שמתברר לי שעשר דקות הליכה בבני ברק זה מינימום.
רק השומר (אהרונוביץ)? לקח לי עשר דקות, ואחכ עוד איזו רבע שעה.
כבר הצטערתי שלא עליתי על אוטובוס אבל ניחמו אותי שאיתו הייתי מגיעה הרבה יותר מאוחר.

 

[אסתי3311]

אם בסיפורי צ'יזבטים עסקינן.
הנה השנקל שלי (מחילה על הסטיה הקלה מהנושא):
עולה לאוטובוס פנימי בעיר חרדית. האוטובוס מלא. מקום יחיד פנוי לידי.
עולה גבר 'פושטק' ושואל אותי:
"אפשר לשבת?"
אני: "לא".

למה אני מספרת את זה?
אישה, יש לך פה- דברי.
אל תצפי ציפיות. תרגזי. תדוני.
לדוגמא במקרה הנ"ל אני מאמינה שהיו לא מעט פראיריות שהיו קמות ונעמדות כי לא נעים להן להגיד את הלא.

גם כשאת עולה לאוטובוס וצריכה שיקומו לך מכל סיבה שהיא תנסי לבקש לפני שאת מתרעמת על "הדור החצוף שלא רואה ממטר את הנשים המבגרות וההרות והעיפות"....
אח... נשות ישראל...

 

[GRN]

זה מה שבאתי להגיד
שסיפורים קיצוניים אפשר תמיד למצא ולכתוב
גם הסיפור שנכתב וגם הסיפור שאני כתבתי הם קיצוניים
בחורות בד"כ משתדלות להיות בסדר ומשתדלות לקום
מכל החברות שלי עולה לי רק אחת שלא נעמדת.....

זהו אשר אמרתי: מדובר בסיפורים של יום יום.

ולמי ששאלה בהמשך האשכול אם אני קמה? וודאי שאני קמה, כל עוד אני לא במצב שצריך לקום בשבילי.