דוגמה קטנה:הא בהא תליא.
כשאני קורא קטע ספרותי שלא כתוב טוב, זה צורם לי באישונים, אני מעפעף במהירות, דומע קשות, ונדרש לערוך הפסקה להסדרת נשימותיי ולשתיית כוס מים קרים על נפש עייפה ויגעה.
מישהו שאני מכיר, שמאוד אוהב לקרוא ספרים, וקורא הרבה, אבל לא כ"כ מבין בכללי כתיבה (כן, למרות הקילומטראז' הארוך שלו בקריאה), יכול לקרוא את הקטע להנאתו בלי שום בעיה, כל עוד העלילה מושכת מספיק (אא"כ זה כתוב בצורה גרועה באופן בולט, כמובן).