עזרה עלילה חוצת פרק

[shira bira]

האם בספר באמת יותר אפשר חופש?

כן.
אבל גם בספר שנכתב כיחידה אחת יש ליצור עניין בכל פרק.
אחרת אנשים לא ימשיכו לפרק הבא.

 

[stars]

אחרת אנשים לא ימשיכו לפרק הבא.

לא קצת גוזמה?

 

[anotherית]

האם בספר באמת יותר אפשר חופש?

לא

כן.

מה שונה שם? גם שם כל פרק חייב להיות מיני עלילה.

 

[עטרה ד]

שאלה קטנה: מה גורם לך לרצות לקרוא כמעט את כל סיפורי ההמשכים? והאם יש בעינייך הבדל בין קריאת סיפור בהמשכים לקריאת ספר, ומהו ההבדל?

וודאי שיש הבדל.
הרבה יותר כייף וחוויתי לקרוא ספר שלם מכריכה לכריכה.
אבל- מאחר ואין היצע רחב בספרות החרדית לספרים טובים ומושקעים, ישנו 'תחליף'...
ומה גורם לי לרצות לקרוא?
הצורך לקרוא, משהו.

 

[stars]

אבל- מאחר ואין היצע רחב בספרות החרדית לספרים טובים ומושקעים, ישנו 'תחליף'...

סליחה שאני נצמד לקטע השולי, אבל בדר"כ הסיפורים בהמשכים הופכים בסוף לספרים, לא? רק שואל, כי אני לא כ"כ עוקב אחרי הסיפורים בהמשכים, וגם לא קורא את התודות המעייפות של הסופרים על הבמה הנכבדת לה הם זכו בעיתון זה וזה...

 

[עטרה ד]

סליחה שאני נצמד לקטע השולי, אבל בדר"כ הסיפורים בהמשכים הופכים בסוף לספרים, לא? רק שואל, כי אני לא כ"כ עוקב אחרי הסיפורים בהמשכים, וגם לא קורא את התודות המעייפות של הסופרים על הבמה הנכבדת לה הם זכו בעיתון זה וזה..

נכון. וזה מה שמתסכל בסיפורים בהמשכים...
שגם אחריהם אין מה לקרוא, כי כבר קראת את זה בהמשכים, מעין לופ כזה.

 

[shira bira]

לא קצת גוזמה?

אוקיי.
אפשר לדייק: אנשים עשויים לא להמשיך לפרק הבא.
ואני מדברת בתור תולעת ספרים שקראה כל ספר ועיתון מכריכה לכריכה.
כחלוף השנים היצע הספרות עולה , הקשב יורד והקריאה נעשית בררנית פי כמה.

 

[stars]

שגם אחריהם אין מה לקרוא, כי כבר קראת את זה בהמשכים, מעין לופ כזה.

מיעוט ספרים נחמד לקרוא שוב. ושוב. ושוב. (ככל שהדירוג גבוה יותר, כמות ה"שוב" גדולה יותר...)
ועבור מרביתם שלא, (או שנחמד לקרוא אותם שוב רק אחרי הרבה מאוד זמן), נבראה הספרייה...

 

[stars]

אפשר לכתוב אנשים עשויים לא להמשיך לפרק הבא.

לענייננו זה אותו דבר.
הייתי אומר שאם באופן עקבי זה כך, אז נכון. אנשים לא ימשיכו לקרוא את הספר. אבל אם פה ושם זה קורה, זה לא כזה ביג דיל.

 

[shira bira]

וגם לא קורא את התודות המעייפות של הסופרים על הבמה הנכבדת לה הם זכו בעיתון זה וזה...

לעיתים התודות מאד מעניינות.
ואפשר להבין הרבה מאד מבין השורות שלהן.

הייתי אומר שאם באופן עקבי זה כך, אז נכון. אנשים לא ימשיכו לקרוא את הספר. אבל אם פה ושם זה קורה, זה לא כזה ביג דיל.

לא הבנתי על מה ההשתבללות.
אם הסיפור לא מעניין ואין התנעה של התרחשות מפרק לפרק קוראים רבים עשויים להתעייף לאחר מספר פרקי דברת כאלו (רהוטים ככל שיהיו) ולזנוח את הספר לאנחות.

 

[Reizy Esh]

אם תנתחי כל סיפור שאת קוראת, תגלי שבכל פרק יש מיני עלילה. (אם זה סיפור, ולא יחידת חיים ללא קצבת זמן של כמה גיבורים)

לפי זה יוצא שכתיבת סיפור בהמשכים זה סיפור
ועוד סיפור
ועוד סיפור
ועוד.
וכל זה עוד אמור להרכיב סיפור אחד שלם.
ממש פאזל.


האם בספר באמת יותר אפשר חופש?

מתחברת להגדרה של @anotherית
ומוסיפה עוד דיוק שלי, איך אני רואה את הדברים-
(רק אומרת שבשנים האחרונות אני לא קוראת סיפורים בהמשכים)
בעולם המשחק מדברים על "מטרת העל" של הגיבור, ושל כל דמות בעצם.
אבל בכל סצנה בפני עצמה יש לכל אחת מהדמויות מטרה, וזה בדרך כלל מה שיוצר את הקונפליקט.
אני חושבת שאפשר לעשות שימוש, אפילו חלקי, בעיקרון הזה גם לגבי סיפור בהמשכים.

לעניות דעתי, זו לא יכולה להיות עלילה המורכבת מ-"סיפור ועוד סיפור".
זה סיפור אחד שמורכב מהרבה קונפליקטים והתרחשויות בדרך. כך נראה לי.

בהצלחה!
.

 

[stars]

לעיתים התודות מאד מעניינות.
ואפשר להבין הרבה מאד מבין השורות שלהן.

אוקיי, יהיה מעניין לנסות.

לא הבנתי על מה ההשתבללות.
אם הסיפור לא מעניין ואין התנעה של התרחשות מפרק לפרק קוראים רבים עשויים להתעייף לאחר מספר פרקים כאלו ולהניח את הספר לאנחות.

מה לא ברור במה שכתבתי?
אם פה ושם זה קורה, זה לא מַלְאֶה את הקורא. אם זה קורה באופן עקבי, זה כן מלאה ומסיר את החשק מהמעבר לפרק הבא.

 

[shira bira]

אם פה ושם זה קורה, זה לא מלאה את הקורא. אם זה קורה באופן עקבי, זה כן מלאה ומסיר את החשק מהמעבר לפרק הבא

בדיוק מה שאמרתי
והנ"ל מצטרף לסברה שהבעתי לפיה לא די בכתיבה טובה לשם כתיבת סיפור מצליח שייצור עניין בקרב הקוראים.

 

[בונבוניירה פיקנטית]

בדיוק מה שאמרתי
והנ"ל מצטרף לסברה שהבעתי לפיה לא די בכתיבה טובה לשם כתיבת סיפור מצליח שייצור עניין בקרב הקוראים.

בוודאי צריך גם עלילה.
השאלה שלי - האם כל פרק הוא חייב להיום עם טוויסט?
או שאפשר פשוט מידי פעם לספר פשוט 'מה ורה'?

 

[shira bira]

בוודאי צריך גם עלילה.
השאלה שלי - האם כל פרק הוא חייב להיום עם טוויסט?
או שאפשר פשוט מידי פעם לספר פשוט 'מה ורה'?

לא טוויסט. התרחשות ולו קטנה.

 

[anotherית]

אפשר לדייק: אנשים עשויים לא להמשיך לפרק הבא.

אני מעולם לא הפסקתי באמצע ספר, אבל ספר כזה היה הסוף של אותה סופרת אצלי, בלי הזדמנות שניה.

לעיתים התודות מאד מעניינות.
ואפשר להבין הרבה מאד מבין השורות שלהן.

לפעמים. ולפעמים התודות הן חידות, או כאילו מגניבות אש. משהו מדהים. סורי, לאחרונה נתקלתי בכזו, שלחי את תודה במייל. זאת אומרת, יש לך זכות לעשות מה שבא לך.
כמו שבספר יש לך זכות.

 

[shira bira]

אני מעולם לא הפסקתי באמצע ספר, אבל ספר כזה היה הסוף של אותה סופרת אצלי, בלי הזדמנות שניה.

בעקרון עקרוני בהחלט אני לא קוראת ספרים לפי הסדר.
אין לי שום בעיה להתחיל מהאמצע או לדלג לסוף.
אל דאגה, לבסוף אסיים את כל הספר.
ואם למרות כל זאת זנחתי ספר אות וסימן הוא שממש לא מצא חן בעיני.
בסיפור בהמשכים אין אפשרות של דילוג לסוף ובהחלט קיימת אפשרות שקורא יתעייף ויחדל מלעקוב אחריו ולכן שמירה על עניין קריטית פי כמה.

 

[Reizy Esh]

והיא מצליחה. ומשוגעים על הספרים שלה.

וואו כמה דברים אני רוצה להגיד על המשפט הזה.
@Angular מה את אומרת? להתחיל?...

כי כמו שאמרו כאן אין סוף פעמים, אולי אנחנו חכמים אבל הם הרוב.

אולי הם הרוב כי הם פשוט לא נתקלו אף פעם במשהו אחר.
ואולי כי נח להישאר ברדודים, כמו בהמון תחומי אמנות אחרים.
אולי.

 

[shira bira]

אולי הם הרוב כי הם פשוט לא נתקלו אף פעם במשהו אחר.
ואולי כי נח להישאר ברדודים, כמו בהמון תחומי אמנות אחרים.
אולי.

ואולי צריך לקבל בשלווה ובהבנה את העובדה שיש פעמים שמתחשק לנו רק רוגלע מאנג'ל
ולפעמים רק מנת סטייק משובחת תערב לחיכנו.

 

[anotherית]

רוגלע מאנג'ל

זה רוגלה מעופש. ולא אכיל. ככה שקשה לקבל בהבנה. למרות הדמוקרטיה השולטת.