עזרה עידוד וסיוע לנשים שקנו בגדים שחור-לבן לפסח למרות שידעו שזה מתכון לצרות, ועכשיו...

[תקוה]

החלק ש"על זה החנות מרוויחה כפול ממחיר הבגד" חסר כל בסיס... הרבה פעמים חנויות מפסידות על מחירי סוף עונה, אבל עדיין שווה להן להפטר ממלאים, ולהפסיד פחות מאשר לא למכור בכלל.

אולי הרבה פעמים. אבל הרבה פעמים לא.

 

[תקוה]

המכירה הזו אינה רלוונטית לכולם, משום שלמיטב ידיעתי יש קריטריונים של זכאות להשתתפות בה -האחד הוא חמישה ילדים ומעלה, השני גובה ההכנסות. האם אני טועה?

אולי...
יש שם משפחות עם ילד 1 ויש שם כאלו שמרוויחות לחודש מה שאני מרוויחה בשנה.
ויש עוד כל מיני....

 

[ארבע]

אולי...
יש שם משפחות עם ילד 1 ויש שם כאלו שמרוויחות לחודש מה שאני מרוויחה בשנה.
ויש עוד כל מיני....

רציני?
או שרק בבני ברק יש כאלו קריטריונים?
(אם כי חברה שסיפרה לי על המכירה ואמרתי לה שאני מקנאה בה שהיא זכאית ואנוכי לא, המחירים ממש קרצו לי, אמרה שאין מה לקנא, היא קוראת למכירה 'מלבושי בזיון', בגלל הדוחק, העומס והחטיפות שהולכות שם. אני הולכת למכור לה את הווארט של 'זבח משפחה').

 

[nori]

אולי...
יש שם משפחות עם ילד 1 ויש שם כאלו שמרוויחות לחודש מה שאני מרוויחה בשנה.
ויש עוד כל מיני....

שטויות.
הקריטריון הוא 5 ילדים ומעלה. גם אם מישהי שלא עונה לקריטריונים נדחפת. אני מקוה שזה לא מה שאת ממליצה לאנשים פה לעשות.
ובכל מקרה מדובר במכירה מסובסדת. לא כולם מעונינים להנות מכספי צדקה.
זה ארגון מעולה וטוב שהוא קיים. אבל בהחלט לא מתאים לכולם, וזה מגוחך להגיד אל תקני בחנות אלא תקני בארגון חסד בלי לדעת עם מי את מדברת. אני גם לא בטוחה שלנגידים באמריקה יש מספיק כסף בשביל להלביש את כל ילדי וילדות ישראל אז לא כדאי לנסות אותם.

ובכל מקרה חבל שבמקום לדבר על תודעת שרות שזה נושא אקוטי שחיב לעלות לסדר היום. מדברים פה על איפה קונים בגדים בזול. מי שרוצה לקנות בזול שיפתח על זה שרשור נפרד.

 

[ארבע]

ובכל מקרה חבל שבמקום לדבר על תודעת שרות שזה נושא אקוטי שחיב לעלות לסדר היום. מדברים פה על איפה קונים בגדים בזול.

זו לא רק תודעת שירות. נקודה קריטית נוספת היא תמורה הולמת לכסף ששולם.
התמחור לא הגיוני ביחס לאיכות. נקודה.

 

[יעל]

קחו בחשבון שלכבס עם ג'ל באופן קבוע לא בריא למכונת כביסה..
חלק מהג'ל נצמד לדפנות, מתקשה, ולאורך זמן גורם לנזק.
כך אמר לי טכנאי.

 

[cherry c]

הגיג פסיכולוגי:

לדעתי הדיון על כסף התחיל כי פותחת האשכול הזכירה את ה"הון תועפות" לדבריה שעלו השמלות.
בהודעה הראשונית לא היה כתוב שזה לנערות, שזה מחיר שונה מילדות, לא היה כתוב מגזר, ולא היה כתוב אם זה בגד יחיד לעונה שהיא קונה במחיר הזה או אחד מתוך 4. ולא שהיא צריכה לפרט אבל אם היא כותבת את הכסף(עם הביטוי לידו) היא בהחלט רצתה לדגדג לאנשים שיחוסו עליה יותר מאשר הצילו לי 3 ווסטים שעלו 90 שקל. (האם אנשים היו מגיבים פחות? ואם כן בגלל הכסף או בגלל הטריגר?)
סכום כסף גדול שמוגדר "הון תועפות" הוא טריגר מקפיץ לאנשים להתחיל לדון האם זה מוצדק או לא מוצדק, האם זו אשמתה או לא, והאם זה הטפשות או לא.

בהגיג אחר:

יש לחשוב מה בוער לאנשים לכתוב תגובות של "מגיע לך", זה לא הכרח חוסר טקט הוא צחוק לאיד או מתכבד בקלון חברו. יש בו גם את הקטע שיש נשים חיות פה באותו מגזר באותו בנין ובאותו רמת הכנסה, או אפילו גבוהה יותר, ורואות את חברותיהן (העניות מהן) מוציאות הון תועפות (כמה זה הון תועפות זה ענין סוביקטיבי) על בגדים, מקוננות על יוקר המחיה, ואותן נשים לא מבינות למה רק היא לא מוכנה לשלם את המחירים האלו. ואם כולן יצביעו בארנק כמוה אז כל הנורמה תשתנה. וגם יהיה נעים יותר להסתובב בחלל בלי לשמוע כל הזמן דיבורים על בגדים, כי יש מתאם מובהק בין כמות הכסף שנשים מוציאות על בגדים לכמות המלל שהן מדברות עליו, ולא בהכרח בהקשר של כביסה.

את ההגיג האחרון אני כותבת מנסיון, ולא אציין כמה בדיוק אני מוציאה ומאיזה מגזר אני בדיוק וכמה ההכנסות שלנו בחודש, ועוד שאר פרמטרים. רק אציין שמהחיים האמיתיים, אני מקבלת אינספור מחמאות על הסטים שאני מלבישה את הבנים שלי, ואיך אני מצליחה ואיזה יופי הם לבושים, זה לא מקובל במגזר שלי בהסטריה (נו, כבר ברור המגזר...) ואיך לא חבל לי על הכסף, ואז כשאני מספרת כמה אני משלמת נשים לא מבינות וכשהן מבינות הן אומרות שאין להן כוח. וכולי. בקיצור התשובה זה סוף עונה. את כל כיתותי הרגליים אני עושה בסוף עונה. בתחילת עונה אני מלכה מורידה הכל מהארון למעלה, גג עושה השלמות קלות קלות. ואני לא בוחלת בשום חנות יש לי דרים כארד עם יום הולדת בחודשי הסופעונה, הולכת גם לקסטרו גם ללידר גם לתמנון וגם לקיוי, מה שזול אני קונה, מה שלא לא. אין ספק שהקושי הוא להלביש לשבת, כי בחנויות חרדיות עד שהן עושות סופעונה הנשמה יוצאת ואז גם לא נשארות מידות לסט של כמה. אבל ברחמיו(זה כמויות של ס"ד) השנה אני מסודרת כבר לסוכות הבא עם סוודרים יפהפיים של יפיניו שעלו בתחילת עונה מעל 100 ואני קניתי ב50, וכעת הם שוכבים בארון מחכים.
ואגב אם יש חתונה במשפחה באמצע העונה זה לא סיבה עבורי ללכת לקנות בגד חדש לילדים,(ועכשיו תזהו את מין הילדים השולט אצלי) הבגד הוואו מתחילת עונה יראה מושלם בחתונה גם אם הוא לא חדש מהנילון.

ואחרי הכל, לא הוצאתי מילה אחת של רוע כלפי הכסף שאישה אחרת משלמת, כי גם בבגדים זולים וגם ביקרים חוויתי עוגמת נפש בכביסה, ובשניהם חויתי עוגמת נפש ביחס מזלזל מחנויות. את הסיפור שכתבתי לפני כמה הודעות זה היה על עליונית שבת עבורי ב150 שקל, אולי לאחרים זה בדיחה אבל גם 150 שקל זה יקר ללבישה חד פעמית.


הגיג שלישי:
אולי כדאי לפתוח אשכול נעוץ של מקרי שירות בחנויות חרדיות שטופלו בהצלחה. שיהיה מוקדש לפרסם את אלו שכן נותנים שירות, יתן לנו את השכל להיכנס אליהם ואליהם בדוקא וגם יחזק את בעלי החנויות להתמיד (או להצטרף) בדרך זו.

 

[מנגו מאיה]

השרייה בחומץ אנימעטשה להרבה בגדים בצבע כה. כך הבגדים עונה שלמה נראים כחדשים. לא עושה כך כל העונה אך כן לפני כביסות ראשונות.
בתחילת העונה אני מוסיפה למכונה הכהה כוס חומץ יחד עם האבקה.
וכיבוס בנפרד גם את השמלות החגיגיות האחרות מכבסת ככה.
לכן הבגדים נשארים כמו חדשים ואחרי שהבנות שלי חרשו עליהם הם מועברים קומפלט לגיסתי ואף אחד לא מאמין לה שאלו "ירושות" הכל כמו חדש.

לא הבנתי איך משרים בחומץ
כשאני קונה בגד שחור לבן לדוג, למלא גיגית עם מים וחומץ ולהשרות את כל הבגד (או רק את השחור, שלא יעבור ללבן בזמן ההשריה )בפנים?
מה המינון? וכמה זמן השריה?

 

[מנגו מאיה]

הגיג פסיכולוגי:

לדעתי הדיון על כסף התחיל כי פותחת האשכול הזכירה את ה"הון תועפות" לדבריה שעלו השמלות.
בהודעה הראשונית לא היה כתוב שזה לנערות, שזה מחיר שונה מילדות, לא היה כתוב מגזר, ולא היה כתוב אם זה בגד יחיד לעונה שהיא קונה במחיר הזה או אחד מתוך 4. ולא שהיא צריכה לפרט אבל אם היא כותבת את הכסף(עם הביטוי לידו) היא בהחלט רצתה לדגדג לאנשים שיחוסו עליה יותר מאשר הצילו לי 3 ווסטים שעלו 90 שקל. (האם אנשים היו מגיבים פחות? ואם כן בגלל הכסף או בגלל הטריגר?)
סכום כסף גדול שמוגדר "הון תועפות" הוא טריגר מקפיץ לאנשים להתחיל לדון האם זה מוצדק או לא מוצדק, האם זו אשמתה או לא, והאם זה הטפשות או לא.

בהגיג אחר:

יש לחשוב מה בוער לאנשים לכתוב תגובות של "מגיע לך", זה לא הכרח חוסר טקט הוא צחוק לאיד או מתכבד בקלון חברו. יש בו גם את הקטע שיש נשים חיות פה באותו מגזר באותו בנין ובאותו רמת הכנסה, או אפילו גבוהה יותר, ורואות את חברותיהן (העניות מהן) מוציאות הון תועפות (כמה זה הון תועפות זה ענין סוביקטיבי) על בגדים, מקוננות על יוקר המחיה, ואותן נשים לא מבינות למה רק היא לא מוכנה לשלם את המחירים האלו. ואם כולן יצביעו בארנק כמוה אז כל הנורמה תשתנה. וגם יהיה נעים יותר להסתובב בחלל בלי לשמוע כל הזמן דיבורים על בגדים, כי יש מתאם מובהק בין כמות הכסף שנשים מוציאות על בגדים לכמות המלל שהן מדברות עליו, ולא בהכרח בהקשר של כביסה.

את ההגיג האחרון אני כותבת מנסיון, ולא אציין כמה בדיוק אני מוציאה ומאיזה מגזר אני בדיוק וכמה ההכנסות שלנו בחודש, ועוד שאר פרמטרים. רק אציין שמהחיים האמיתיים, אני מקבלת אינספור מחמאות על הסטים שאני מלבישה את הבנים שלי, ואיך אני מצליחה ואיזה יופי הם לבושים, זה לא מקובל במגזר שלי בהסטריה (נו, כבר ברור המגזר...) ואיך לא חבל לי על הכסף, ואז כשאני מספרת כמה אני משלמת נשים לא מבינות וכשהן מבינות הן אומרות שאין להן כוח. וכולי. בקיצור התשובה זה סוף עונה. את כל כיתותי הרגליים אני עושה בסוף עונה. בתחילת עונה אני מלכה מורידה הכל מהארון למעלה, גג עושה השלמות קלות קלות. ואני לא בוחלת בשום חנות יש לי דרים כארד עם יום הולדת בחודשי הסופעונה, הולכת גם לקסטרו גם ללידר גם לתמנון וגם לקיוי, מה שזול אני קונה, מה שלא לא. אין ספק שהקושי הוא להלביש לשבת, כי בחנויות חרדיות עד שהן עושות סופעונה הנשמה יוצאת ואז גם לא נשארות מידות לסט של כמה. אבל ברחמיו(זה כמויות של ס"ד) השנה אני מסודרת כבר לסוכות הבא עם סוודרים יפהפיים של יפיניו שעלו בתחילת עונה מעל 100 ואני קניתי ב50, וכעת הם שוכבים בארון מחכים.
ואגב אם יש חתונה במשפחה באמצע העונה זה לא סיבה עבורי ללכת לקנות בגד חדש לילדים,(ועכשיו תזהו את מין הילדים השולט אצלי) הבגד הוואו מתחילת עונה יראה מושלם בחתונה גם אם הוא לא חדש מהנילון.

ואחרי הכל, לא הוצאתי מילה אחת של רוע כלפי הכסף שאישה אחרת משלמת, כי גם בבגדים זולים וגם ביקרים חוויתי עוגמת נפש בכביסה, ובשניהם חויתי עוגמת נפש ביחס מזלזל מחנויות. את הסיפור שכתבתי לפני כמה הודעות זה היה על עליונית שבת עבורי ב150 שקל, אולי לאחרים זה בדיחה אבל גם 150 שקל זה יקר ללבישה חד פעמית.


הגיג שלישי:
אולי כדאי לפתוח אשכול נעוץ של מקרי שירות בחנויות חרדיות שטופלו בהצלחה. שיהיה מוקדש לפרסם את אלו שכן נותנים שירות, יתן לנו את השכל להיכנס אליהם ואליהם בדוקא וגם יחזק את בעלי החנויות להתמיד (או להצטרף) בדרך זו.

אהבתי מאוד
גם אני עושה ככה, בסוף כל עונה הולכת לקידישיק מלאנג וכדו וקונה לעונה הבאה (משערת את המידה) כבר מתאימה גרביונים סיכות וכו כי גם הם באחוזי הנחה ניכרים.
וכן, נשארים לי פריטים מהממים שאנשים שילמו בעונה 100 ויותר!
הבת שלי לבושה מהמם ומושקע במחירים מעולים
מי שרוצה יכולה למצוא בכיף,

 

[תקוה]

שטויות.
הקריטריון הוא 5 ילדים ומעלה. גם אם מישהי שלא עונה לקריטריונים נדחפת. אני מקוה שזה לא מה שאת ממליצה לאנשים פה לעשות.

לא שטויות בכלל.
ולא ממליצה להידחף רק למי שצריך. לבקש בקשה. ואם ה' ירצה בשבילו הוא יתקבל גם ללא 5 ילדים.

וזה מגוחך להגיד אל תקני בחנות אלא תקני בארגון חסד

לא אמרתי לא לקנות
רק שאלו מי מצא עניתי שאני.
מצחיק להוציא את ההודעה בלי ההקשר שלה.

נכון, אין לי ענין להלביש במילה האחרונה. יש אנשים שכן- ואני מבינה אותן.
אין לי ענין לקנות ביוקר- יש אנשים שכן ואני מבינה אותן.

'מלבושי בזיון', בגלל הדוחק, העומס והחטיפות שהולכות שם. אני הולכת למכור לה את הווארט של 'זבח משפחה'

בור ששתית ממנו...
לא יפה כך לקרא למכירה שאנחנו יצרנו את הבלגנים ששוררים שם.
אם היינו ג'נטלמניות שלא מתמרפקות ונדחפות זה לא היה נראה כך.

אני באה בד"כ כששפוי. בשעות הבוקר, אז יש פחות נשים ופחות ילדים. כולן מדברות בלי לחץ די ברוגע ויש מספיק סדרניות שששות לעזור, בהתנדבות. (לפי מה שסיפרו לי יש יותר מתנדבות ממה שצריך)

 

[דאבל-קליק]

אישית אני אוהבת מאד את מקימי , בעיקר את החצאיות והעליוניות שלהם (ביחד זה לא יוצא זול כל כך )
השמלות שלהם הן בגזרה לרזות בלבד, לצערי
אני מכירה כמה במידה 36 שלובשות אותן ונראות מעולה, וגם הדוגמניות כמובן, אבל הן לא מעוצבות בגזרה שתתאים לכולן.

גם למזל חזוט, בקולקציה הנוכחית לא היו לא הרבה בגדים עם גזרה מחמיאה , רוב הבגדים מחמיאים למידות הקטנות 36-38

במקימי אם נפלת על עונה שהולך גזרה A - זכית. גם אני את השמלות הצרות לא יכולה ללבוש.... אגב למה למען ה' לא מייצרים יותר שמלות בגזרה A???? הרי זה מה שמחמיא לרוב האוכלוסיה?? אתמהה. מה שכן אם תפתח חנות כזו עם שמלות מתרחבות היא בוודאי תעשה הון...
אגב יש מקימי teen - אבל אולי זה גם לא מתאים לגילאי 11-12... תתנחמי שהבנות יגדלו יהיה להן מבחר לכפר על כל השנים...
ודרך אגב אני משתדלת לקנות במקימי רק בסוף עונה, אז זה ממש שווה.
לגבי מזל חזוט - שוב כנראה זה ס"ד אם נפלת על קולקציה מחמיאה, איתה אין לי הרבה נסיון אבל שמעתי המלצות.

אגב, סתם מענין אותי - מה נחשב מחיר סביר לשמלה חגיגית בעינכן?

 

[shira bira]

הגיג שלישי:
אולי כדאי לפתוח אשכול נעוץ של מקרי שירות בחנויות חרדיות שטופלו בהצלחה. שיהיה מוקדש לפרסם את אלו שכן נותנים שירות, יתן לנו את השכל להיכנס אליהם ואליהם בדוקא וגם יחזק את בעלי החנויות להתמיד (או להצטרף) בדרך זו.

זה רעיון מצוין אבל אוסיף שכדאי לציין את שם הסניף.
כי ישנן רשתות שבהן רמת השירות אינה אחידה בין הסניפים ולמעשה תלויה לחלוטין במנהלת החנות ובמצב רוחה.

 

[shira bira]

זו לא רק תודעת שירות. נקודה קריטית נוספת היא תמורה הולמת לכסף ששולם.
התמחור לא הגיוני ביחס לאיכות. נקודה.

בדיוק!
זו הנקודה הקריטית כאן.
רמת השירות חשובה מאד אבל היא הישורת האחרונה.
אם שילמתי כ"כ הרבה כסף אני בכלל (כמעט) לא אמורה להזדקק לחסדיהם של נותני השירות.

 

[cherry c]

רק אומרת שמזל חזוט לא מתאימה לנשים נמוכות.

 

[cherry c]

אם שילמתי כ"כ הרבה כסף אני בכלל (כמעט) לא אמורה להזדקק לחסדיהם של נותני השירות.

אז פה הטעות. תקלות יש לכולם, בכל מקצוע ובכל תפקיד אפילו לבוחרת בדים שמכלה חודשיים מחייה בחו"ל.

 

[shira bira]

רק אומרת שמזל חזוט לא מתאימה לנשים נמוכות.

וגם שכל הקולקציה עשויה מבדים סינתטיים.
ייאמר לשבחה שיש מכפלת שניתן להוריד, בד לתוספת וגם משלוח יעיל (למי שרכשה אונליין).
אבל לחלקנו קשה להסתובב עם בדים סינתטיים בקיץ.
הלוואי שהיא תרים את הכפפה ותייצר שמלות מבדים שמתאימים לקיץ החם שלנו.

 

[shira bira]

אז פה הטעות. תקלות יש לכולם, בכל מקצוע ובכל תפקיד אפילו לבוחרת בדים שמכלה חודשיים מחייה בחו"ל.

לכן כתבתי כמעט.

 

[בחן ובחסד]

רק אציין שמהחיים האמיתיים, אני מקבלת אינספור מחמאות על הסטים שאני מלבישה את הבנים שלי, ואיך אני מצליחה ואיזה יופי הם לבושים, זה לא מקובל במגזר שלי בהסטריה (נו, כבר ברור המגזר...) ואיך לא חבל לי על הכסף, ואז כשאני מספרת כמה אני משלמת נשים לא מבינות וכשהן מבינות הן אומרות שאין להן כוח. וכולי. בקיצור התשובה זה סוף עונה. את כל כיתותי הרגליים אני עושה בסוף עונה. בתחילת עונה אני מלכה מורידה הכל מהארון למעלה, גג עושה השלמות קלות קלות. ואני לא בוחלת בשום חנות יש לי דרים כארד עם יום הולדת בחודשי הסופעונה, הולכת גם לקסטרו גם ללידר גם לתמנון וגם לקיוי, מה שזול אני קונה, מה שלא לא.

הזדהיתי עם חלק מהדברים שכתבת, אבל אני חושבת שזה לא תקף לכל המקרים.
לבנים, באמת, יותר קל לקנות מבחינת האפשרויות בחנויות לא חרדיות וגם בסופי עונה- גם אם המידה לא 100%, אפשר לקפל וזה בד"כ לא פוגע ביופי של הבגד ועדיין לבוש יפה.
לבנות, לעומת זאת, הרבה יותר קשה לקנות בסופי עונה. יש גיל (אצלי זה קורה באיזור 3-4) שכבר א"א לדעת בדיוק מה קצב הגדילה. את יכולה לשער מידה והיא תהיה מצוינת אבל היא עשויה להיות גם קטנה או גדולה מדי.
בתור אחת שבגילאים הקטנים הייתי ממליצה נלהבת על סופי עונה וקניתי באמת דברים יפים במחירים זולים, עכשיו הדברים השתנו וגם אני מחפשת- בינתיים בלי הצלחה- את הנוסחא למציאת בגדים יפים במחירים סבירים ואם אפשר גם במסגרת זמן נורמלית.
נראה לי בהחלט סביר לשלם יותר על בגד שנראה טוב יותר, אבל לשלם ולקבל משהו שלא עומד בדרישות מינימליות של כביסה - יש פה משהו לא הוגן.
כמו שכתבו הרבה לפני, אנחנו קצת במצב של קהל שבוי. חבל שיש כאלו- בפירוש לא כולם, שמנצלים זאת לרעה.

 

[פשוש]

אהבתי מאוד
גם אני עושה ככה, בסוף כל עונה הולכת לקידישיק מלאנג וכדו וקונה לעונה הבאה (משערת את המידה) כבר מתאימה גרביונים סיכות וכו כי גם הם באחוזי הנחה ניכרים.
וכן, נשארים לי פריטים מהממים שאנשים שילמו בעונה 100 ויותר!
הבת שלי לבושה מהמם ומושקע במחירים מעולים
מי שרוצה יכולה למצוא בכיף,

גמני אהבתי...

 

[אימא של]

לא הבנתי איך משרים בחומץ
כשאני קונה בגד שחור לבן לדוג, למלא גיגית עם מים וחומץ ולהשרות את כל הבגד (או רק את השחור, שלא יעבור ללבן בזמן ההשריה )בפנים?
מה המינון? וכמה זמן השריה?

כן משרים את כל הבגד